מדע
Ynet
תגלית של חוקרים ישראלים: יש סערות שמש גם בקרבת חורים שחורים
חוקרים בפקולטה לפיזיקה בטכניון גילו כי ההתפרצויות העזות המתרחשות בהילה (קורונה) של חורים שחורים מבוססות על דינמיקה המקבילה לזו של סערות שמש
רגע לפני שמתחילים
אוספים את הכותרות והסיפורים האחרונים עבורכם.
כתבות עדכניות בנושא מדע.
מדע
Ynet
חוקרים בפקולטה לפיזיקה בטכניון גילו כי ההתפרצויות העזות המתרחשות בהילה (קורונה) של חורים שחורים מבוססות על דינמיקה המקבילה לזו של סערות שמש
מדע
Ynet
חוקרים מהטכניון ומגרמניה חשפו כיצד האור משפיע על התנהגותם של אלקטרונים במצב קוונטי מיוחד. התגלית, שפורסמה בכתב העת Nature Physics, עשויה לסלול את הדרך לפיתוח רכיבים אלקטרוניים מהירים וחסכוניים יותר וטכנולוגיות מחשוב ותקשורת מתקדמות
מדע
Ynet
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו זנב זעיר, שהשתמר בענבר. התגלית מספקת לראשונה עדות ישירה למנגנון ההגנה שאפיין את הלטאות שחיו בעידן הדינוזאורים. החוקרים אינם יודעים מה גרם ללטאה להשיל אותו או אם הצליחה להימלט
מדע
Ynet
חברת SpaceX הכריזה כי תנסה להנחית גם את הטיל וגם את החללית בניסוי הקרוב של סטארשיפ, יפן שיגרה משימה היסטורית לחקר ירחי מאדים, רוסיה ביצעה תמרון פרובוקטיבי וחוקרים מדדו בכמה הירח מתכווץ. השבוע בחלל - סיכום השבוע ברחבי היקום
מדע
Ynet
מחקר באוניברסיטת בון מצא כי העכביש הקופצן האוסטרלי עובר שני שלבי שינה, ובהם שלב המאופיין בתנועות עיניים ובעוויתות שרירים, בדומה לשנת REM אצל בני אדם. הממצאים עשויים לשפוך אור על התפתחות השינה בעולם החי
מדע
Ynet
וגם: איפה מתרחש ביקוע גרעיני? איזה הורמון מווסת את מחזור השינה? ומדוע האוכל בתנור המיקרוגל מסתובב? טריוויה מדעית
מדע
Ynet
כוכב לכת ננסי חדש במערכת השמש? מתווה החזרה לירח של נאס"א, טיסות התיירות לגבול החלל עשויות להתחדש בקרוב, וגם חיפוש אחרי חוצנים בסעודיה. סיכום השבוע ברחבי היקום
מדע
Ynet
תצפיות מטלסקופ החלל ג'יימס ווב מספקות הצצה חסרת תקדים לסביבה של החור השחור העל-מאסיבי בלב הגלקסיה שלנו. הרכב החומרים שהתגלו עשוי לסייע בהבנת האופן שבו חורים שחורים צורכים חומר, וכיצד נוצרים ומתפזרים היסודות המרכיבים את העולם סביבנו
מדע
Ynet
חוקרים מדרום קוריאה שניתחו היבטים אסטרונומיים בציור המפורסם "ליל כוכבים", והצליבו אותם עם מידע ממכתביו של הצייר, הגיעו למסקנה כי צייר אותו יותר מחודש אחרי התאריך שיוחס עד כה ליצירה
מדע
Ynet
וגם: איזה כוכב הוא כוכב הצפון? ממה עשויה כותנה? ומה מודדים בקילוואט-שעה? טריוויה מדעית
מדע
Ynet
עובדי מטע באי בורנאו באינדונזיה נתקלו בשרידי מתכת חרוכים, שאחד מהם מגיע לאורך של כתשעה מטרים. הרשויות חושדות כי מדובר בחלקים מרקטת Zhuque-2E ששוגרה מסין. האירוע הסתיים ללא נפגעים, אך מעלה מחדש את החשש מפני פסולת חלל שחוזרת לכדור הארץ ועלולה לסכן אזורים מיושבים
מדע
Ynet
חוקר מאוניברסיטת הלסינקי זיהה עקבות של עצם נע בתמונות הטלסקופ, ובהמשך התברר כי מדובר בשביט חדש. הוא נמצא במרחק של כ-1.3 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ, במסלול חריג מעל מישור מערכת השמש. התגלית מדגימה כיצד משימה שנועדה למפות את מעמקי היקום יכולה לחשוף גם תגליות בלתי צפויות בחצר האחורית הקוסמית שלנו
מדע
Ynet
14 זנים של פטריות הזיה ממין פסילוסיב קובנסיס גודלו בתנאי מעבדה זהים במכון שמיר למחקר, הפועל בחסות אוניברסיטת חיפה. הבדיקות של פטריות בודדות העלו כי ריכוז הפסילוסיבין, החומר הפסיכואקטיבי המרכזי בפטריות, משתנה גם בתוך אותו זן, ולכן משקל הפטרייה לבדו אינו מעיד על כמות החומר הפעיל שהיא מכילה
מדע
Ynet
שני טילים ישגרו בנפרד חללית מאוישת ונחתת, שיחברו במסלול סביב הירח. שניים משלושת אנשי הצוות ינחתו עליו וישהו שם שלושה ימים. במקביל, סין וארה"ב מתחרות על השליטה באזור הקוטב הדרומי, שעשיר כנראה בקרח ובעל חשיבות להקמת בסיסי קבע
מדע
Ynet
חוקרים מאוניברסיטת חיפה פיתחו שיטה המבוססת על למידת מכונה, שניתחה כרבע מיליון אבני בנייה ביישוב הביזנטי בנגב. הממצאים חשפו הבדלים באיכות הבנייה בין חלקי היישוב, זיהו גבול קדום ושחזרו את התרחבותו דרומה, צפונה ומערבה.
מדע
Ynet
באחד מפרקי הסדרה "מסע בין כוכבים" מופיע תמרון שמבוסס על תנועה מהירה ממהירות האור, וקרוי על שם קפטן פיקארד, שהשחקן שגילם אותו הלך אתמול לעולמו. האם התמרון הזה יכול להתקיים במציאות הפיזיקלית?
מדע
Ynet
במחקר שביקש לבחון אם המיומנות של היד הדומיננטית נובעת מיתרון מובנה של המוח או מניסיון ותרגול, נמצאו ראיות שתומכות באפשרות השנייה
מדע
Ynet
שלד נדיר של ננוטירנוס, שאורכו כשישה מטרים, נמכר במכירה פומבית בניו יורק במחיר גבוה בהרבה מההערכות המוקדמות. זהו שלד אחד משלושה בלבד המוכרים למדע
מדע
Ynet
הלך לעולמו בגיל 93 הפיזיקאי הצרפתי קלוד כהן-טנוג'י, חתן פרס נובל לפיזיקה על תרומתו לייסוד האופטיקה הקוונטית, מחברם של ספרי לימוד חשובים וגם ידיד קרוב של ישראל
מדע
Ynet
הזוחל, קרוב משפחתם של התנינים, שחי לפני כ-170 מיליון שנים, התהדר בחרטום ארוך וצר ובשיניים עדינות באופן יוצא דופן. מבנה שיניו מרמז כי ניזון מטרף זעיר, כמו שרימפס, תולעים ודגים קטנים. התגלית חושפת את המגוון המפתיע של קרובי משפחתם הקדומים של התנינים ואת ההתאמות הייחודיות שפיתחו כדי לשרוד
מדע
Ynet
מחקר של אוניברסיטת חיפה בחן יותר מ-10,000 כתובות הקדשה ביוונית, וחשף פערים בין אזורים ובין אלים שונים. הממצאים מצביעים על שינוי באופן שבו מאמינים הנציחו את התחייבויותיהם לאלים לאורך מאות שנים. הסיבה לתופעה נותרת פתוחה: האם אנשים נדרו יותר, או שפשוט הקפידו יותר לתעד את הבטחותיהם?
מדע
Ynet
במשך 100 שנים עוררו גולגולות שהתגלו באקוודור של ימינו ויכוח על מוצאם של תושבי אמריקה הקדומים. שחזור פנים חדש מצייר לראשונה את דמותו של האיש, ומחזק את ההשערה כי השתייך לאוכלוסייה ילידית קדומה. החוקרים מקווים כי בדיקות גנטיות, שייערכו בעתיד, יוכלו להכריע סופית את שאלת מוצאו
מדע
Ynet
חור עגול בעצם השכם של ניאנדרטלי, שחי לפני כ-75 אלף שנה במערת שאנידאר שבכורדיסטן העיראקית, עשוי להיות העדות הקדומה ביותר לאלימות קטלנית בין הומינינים באמצעות חנית עץ. החוקרים מעריכים כי הפגיעה חדרה לבית החזה וגרמה למותו
מדע
Ynet
בדיקה גנטית של שלדים עתיקים חשפה התפרצויות קטלניות של דֶבֶר בקרב ציידים-לקטים, אלפי שנים לפני שהמהפכה החקלאית הגיעה לאזורם
מדע
Ynet
דינוזאור בגודל תרנגול הודו, בעל מקור דמוי תוכי וללא שיניים, חי לפני כ-66 מיליון שנה וניזון מפירות ומצמחים רכים. המאובנים שנחשפו בארצות הברית מצביעים על התאמות ייחודיות שאפשרו לו ללעוס ולמעוך את מזונו – ומרחיבים את הידוע על תזונת הדינוזאורים
מדע
Ynet
המטאוריט, שהתגלה במדבר סהרה במאלי, הוא אולי העתיק ביותר מבין הסלעים ממאדים שנמצאו בכדור הארץ. הרכבו מספק עדויות לכך שמים חלחלו בקרום כוכב הלכת לפני מיליארדי שנים, ומחזק את ההשערה שמאדים הקדום היה עשוי להתאים לקיום חיים
מדע
Ynet
מצודת גלאון שביער גוברין, המתוארכת לאמצע המאה ה־12 לפני הספירה, שוקמה וחודשה ע"י קק״ל ורשות העתיקות בהשקעה של כ־400 אלף ש”ח. האתר נפתח לראשונה לציבור לפני שש שנים במתכונת ראשונית, והיום - בתום עבודות שידרוג מקיפות, נחנך מחדש
מדע
Ynet
צלם AP דמיטרי לובצקי ניסה כמה פעמים לתעד את השקיעה בפטרהוף, סמוך לסנט פטרסבורג. לבסוף, ממרחק של 17 קילומטרים ובעזרת עדשה מיוחדת, הוא הצליח ללכוד את הרגע המרהיב
מדע
Ynet
המין שהתגלה בהרי האנדים הפרואניים נקרא Salvia messii, לכבוד מספר 10 האגדי של נבחרת ארגנטינה, שפרש לאחרונה מהמדים הלאומיים. פרחיו מציגים גוונים של תכלת ולבן, שילוב שמעורר באופן בלתי נמנע את הדמיון לחולצת הפסים של נבחרת ארגנטינה
מדע
Ynet
ניתוח של 79 טביעות אצבע מ-36 פסלי חרס העלה כי 32.7% מהטביעות היו של נשים ו-22.3% של ילדים מתחת לגיל 15. הממצאים מספקים עדות כמותית לכך שגם נשים וצעירים השתתפו ביצירת צבא הטרקוטה של הקיסר הראשון של סין