מדע

כתבות עדכניות בנושא מדע.

מדענים מזהירים מ"עתיד מחריד": הכחדה המונית וכאוס אקלימי

מדע

Walla

מדענים מזהירים מ"עתיד מחריד": הכחדה המונית וכאוס אקלימי

הכחדה המונית נשמעת כמו אירוע ששייך לעידן הדינוזאורים, אבל קבוצה של 17 מדענים טוענת שהאנושות כבר נעה בכיוון מסוכן מאוד. במאמר שפורסם בינואר 2021 בכתב העת Frontiers in Conservation Science הם הזהירו כי אובדן המגוון הביולוגי, משבר האקלים והלחץ הגובר שמפעילים בני האדם על מערכות הטבע עלולים להוביל ל"עתיד מחריד" אם לא יחול שינוי משמעותי. לא מדובר במחקר ניסויי חדש, אלא במאמר פרספקטיבה שחיבר ממצאים ממספר גדול של עבודות קודמות,. בין 17 מחבריו נמצאים קורי בראדשו מאוניברסיטת פלינדרס, פול ארליך מאוניברסיטת סטנפורד ודניאל בלומשטיין מאוניברסיטת UCLA, והמאמר נשען על יותר מ-150 מקורות מדעיים. החוקרים טוענים שאחת הבעיות היא הפער בזמן בין הרס סביבתי לבין המחיר שהוא גובה. פגיעה בבתי גידול, התחממות ואובדן מינים יכולים להצטבר במשך שנים, בעוד ההשפעה על מזון, בריאות, כלכלה והגירה מתבררת לעיתים רק מאוחר יותר. לדבריהם, ממדי האיום על הביוספרה ועל החיים שבתוכה גדולים עד כדי כך שגם מומחים מתקשים לתפוס אותם במלואם.

לפני 24 ימיםתצוגת קריאה
מדענים גילו 6 אזורים מסתוריים בעומק כדה"א - ואין להם מושג מהם

מדע

Walla

מדענים גילו 6 אזורים מסתוריים בעומק כדה"א - ואין להם מושג מהם

כמעט 2,900 ק"מ מתחת לרגליים שלנו, במקום שאיש לא יוכל להגיע אליו בעתיד הנראה לעין, מסתתרים חלקים מכדור הארץ שאנחנו עדיין יודעים עליהם מעט מאוד. עכשיו הצליחו מדענים לזהות שם שישה אזורים מסתוריים שלא תועדו בעבר - והם עדיין לא יודעים בדיוק מה הם. הגילוי נעשה באמצעות בינה מלאכותית שאומנה לזהות אותות חלשים במיוחד בתוך רישומים של רעידות אדמה. צוות מהאקדמיה הסינית למדעים נתן למערכת לנתח יותר משני מיליון רישומים שנאספו מכמעט 5,000 רעידות אדמה בין השנים 1990 ל-2024. התוצאה הייתה מאגר של כמעט 175 אלף אותות סייסמיים איכותיים - יותר מפי עשרה מכל הכמות שנאספה במחקרים קודמים יחד. המידע אפשר לחוקרים לקבל תמונה מפורטת בהרבה של אחד האזורים המסתוריים ביותר בכדור הארץ: הגבול שבין המעטפת לבין הליבה החיצונית.

לפני 5 ימיםתצוגת קריאה
סין שתלה מיליארדי עצים - ואז המדענים שמו לב למשהו מוזר

מדע

Walla

סין שתלה מיליארדי עצים - ואז המדענים שמו לב למשהו מוזר

במשך עשרות שנים סין מנהלת את אחד ממבצעי הייעור הגדולים בעולם: מיליארדי עצים שנשתלו כדי לעצור את התפשטות המדבריות בצפון המדינה, להפחית סופות חול ולשפר את ספיגת הפחמן מהאטמוספרה. המיזם הזה, שמוכר בכינוי "החומה הירוקה הגדולה", נשמע כמו פתרון כמעט פשוט מדי למשבר מורכב: יש מדבר שמתקדם? שותלים מולו יער. אלא שמחקר חדש מציע שהתמונה מסובכת יותר. היערות שסין שתלה אמנם הופכים את המדינה לירוקה יותר, אבל הם לא מתנהגים כמו יערות טבעיים. לפי החוקרים, היערות הנטועים מגדילים את כיסוי העלים שלהם מהר יותר מיערות טבעיים - ובמקרים מסוימים הרבה יותר מהר. זה נשמע כמו חדשות מצוינות, אבל מבחינת מדעני אקלים זו גם נורת אזהרה: המודלים שמחשבים איך יערות סופגים פחמן אולי מפספסים חלק חשוב מהסיפור. מאחורי המספרים הגדולים מסתתרת שאלה רחבה יותר: האם מספיק לשתול עצים כדי ליצור יער שמתפקד כמו מערכת טבעית, או שיער שנבנה בידי אדם מתנהג אחרת גם כשהוא נראה ירוק ובריא מבחוץ? המחקר החדש מראה שהתשובה מורכבת יותר מספירת שתילים ותמונות לוויין מרשימות.

לפני חודשייםתצוגת קריאה
מדענים חקרו איך להשתין בלי להשפריץ - וזכו על זה בפרס

מדע

Walla

מדענים חקרו איך להשתין בלי להשפריץ - וזכו על זה בפרס

פרסי איג נובל לשנת 2026 חולקו השבוע בציריך למחקרים שמגשימים היטב את המוטו של האירוע - הישגים ש"קודם גורמים לאנשים לצחוק, ואז גורמים להם לחשוב". במקרה של הזוכים בפרס לפיזיקה, הם גם עשויים לגרום לרצפות של שירותים ציבוריים להיות הרבה פחות רטובות. רנדי הרד, ג'או פאן, טאד טראסקוט וקאבישן ת'וראייראג'ה זכו בפרס על ניסיונותיהם התאורטיים והמעשיים לפתור בעיה שרוב הגברים מכירים היטב: איך לעצב משתנה כך שזרם השתן לא יחזור בהשפרצה אל המשתמש או יגיע לרצפה. מאחורי השאלה המשעשעת מסתתרים פיזיקה של נוזלים, צילומים במהירות גבוהה ומשוואות דיפרנציאליות. המחקר, שפורסם בשנה שעברה, מצא שהגורם החשוב ביותר הוא הזווית שבה הזרם פוגע במשטח. כאשר זווית הפגיעה היא 30 מעלות או פחות, כמות הנתזים צונחת. מכאן עברו החוקרים לשאלה המתבקשת הבאה: האם אפשר לבנות משתנה שבה הזווית הזאת נשמרת כמעט בלי קשר לגובה המשתמש או לכיוון שאליו הוא מכוון?

לפני 10 ימיםתצוגת קריאה
הירח נוצר בתוך חמש שעות בלבד - ומדענים גילו איך זה יכול היה לקרות

מדע

Walla

הירח נוצר בתוך חמש שעות בלבד - ומדענים גילו איך זה יכול היה לקרות

ייתכן שאחד האירועים הדרמטיים ביותר בתולדות מערכת השמש שלנו התרחש הרבה יותר מהר ממה שחשבנו. לפי מחקר חדש, הירח שמקיף אותנו יכול היה להיווצר כמעט בשלמותו בתוך כחמש שעות בלבד לאחר התנגשות אדירה שהתרחשה לפני כ-4.5 מיליארד שנה. במשך עשרות שנים ההסבר המקובל היה שגוף קדום בגודל דומה למאדים, המכונה תיאה, התנגש בכדור הארץ הצעיר. ההתנגשות העיפה לחלל כמויות עצומות של סלע מותך, שיצרו סביב כדור הארץ דיסקה של שברים. לפי התרחיש הקלאסי, החומר הזה התחבר בהדרגה עד שנוצר ממנו הירח. אלא שחוקרים ממכון המחקר Southwest Research Institute ומאוניברסיטת אריזונה מציעים כעת אפשרות אחרת: בתנאים מסוימים, ההתנגשות עצמה הייתה יכולה לייצר ירח כמעט שלם בתוך שעות ספורות.

לפני 12 ימיםתצוגת קריאה
מדענים חושפים תחזית מצמררת: כך ייראו החיים בשנת 2100

מדע

Walla

מדענים חושפים תחזית מצמררת: כך ייראו החיים בשנת 2100

שריפות ענק קיצוניות, מערכות אקולוגיות שלא יזכירו את אלה שאנחנו מכירים כיום, עדרי בקר וצאן שיצטמצמו דרמטית ומזון מן החי שייוצר במפעלים ללא גידול בעלי חיים. כך, לפי מחקר חדש, עשויים להיראות החיים בשנת 2100 אם ההתחממות הגלובלית תמשיך להחריף. צוות מאוניברסיטת מקווארי בסידני בחן שורה של תרחישים אפשריים לעתידן של המערכות האקולוגיות באוסטרליה. החוקרים התמקדו בעולם שבו הטמפרטורה הממוצעת גבוהה בכ-4 מעלות צלזיוס לעומת התקופה שקדמה למהפכה התעשייתית, אך הדגישו כי התהליכים שבחנו אינם ייחודיים ליבשת ויכולים להשפיע על אזורים רבים ברחבי העולם. "במרחק של 70 שנה מהיום, מערכות אקולוגיות רבות יהיו שונות באופן מהותי", כתבו החוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Australian Journal of Botany. לדבריהם, שינויי האקלים יפעלו לצד התפתחויות טכנולוגיות וחברתיות שעשויות לשנות לא רק את הנוף, אלא גם את החקלאות, ייצור המזון והאופן שבו בני האדם מתמודדים עם מינים פולשים.

לפני חודשייםתצוגת קריאה
"כוכב שביט אמיתי": נפטרה חוקרת החלל, ד"ר עדי ניניו גרינברג

מדע

Ynet

"כוכב שביט אמיתי": נפטרה חוקרת החלל, ד"ר עדי ניניו גרינברג

ד"ר עדי ניניו גרינברג הייתה מומחית חלל ולוויינות, יועצת לסוכנות החלל הישראלית ומובילת מיזמים חינוכיים. היא הלכה לעולמה בגיל 50. ד"ר ניניו גרינברג הקדישה את חייה למחקר ולהנגשת תחום החלל לבני נוער, ופעלה במיוחד לקידום נשים במדע. "כדאי שנגיע מוכנים, נשים וגברים כאחד", היא כתבה בטור שפורסם ב-ynet ב-2017

לפני 5 ימיםתצוגת קריאה
דולפינים תועדו עושים משהו שלא נראה מעולם - והחוקרת התחילה לצרוח

מדע

Walla

דולפינים תועדו עושים משהו שלא נראה מעולם - והחוקרת התחילה לצרוח

דולפינים כבר הוכיחו לא פעם שהם מהיצורים האינטליגנטיים ביותר באוקיינוס, אבל תיעוד חדש ממזרח אוסטרליה הצליח להפתיע אפילו חוקרים שמכירים היטב את היכולות שלהם. צוות מאוניברסיטת סאנשיין קוסט תיעד דולפיננים הודו-פסיפיים באזור מפרץ הרווי שבקווינסלנד משתמשים בקונכיות גדולות וריקות ככלי ציד: הם מכניסים לתוכן דגים, מעלים את הקונכייה אל פני המים ומרוקנים ממנה את הטרף ישירות לפה. ההתנהגות הזו, המכונה shelling, כבר מוכרת למדענים מאוכלוסיית דולפינים במפרץ הכרישים שבמערב אוסטרליה. אלא שזו הפעם הראשונה שבה פורסם תיעוד שלה בחוף המזרחי של המדינה - אלפי קילומטרים משם. והחוקרת שהובילה את המחקר ידעה מיד מה היא רואה.

לפני 26 ימיםתצוגת קריאה
ה"גוש" הלוהט שנע לעבר ניו יורק חשף תגלית מסתורית במעמקי כדור הארץ

מדע

Walla

ה"גוש" הלוהט שנע לעבר ניו יורק חשף תגלית מסתורית במעמקי כדור הארץ

עמוק מתחת לצפון-מזרח ארצות הברית מסתתרת כבר מיליוני שנים תעלומה גיאולוגית עצומה. מדענים מכנים אותה "האנומליה הצפונית של הרי האפלצ'ים" - אזור ברוחב של מאות קילומטרים שבו הסלעים במעטפת כדור הארץ חמים באופן חריג. מחקר מ-2025 אף הציע שהמסה הזאת נעה באיטיות לכיוון דרום-מערב, ואם המודל נכון, מרכזה עשוי לחלוף מתחת לאזור ניו יורק בעוד כ-15 מיליון שנה. עכשיו, בניסיון להבין טוב יותר מה בדיוק קורה שם למטה, צוות חוקרים מאוניברסיטאות ייל ומינסוטה יצר את המפה התלת-ממדית המפורטת ביותר עד כה של האזור. אלא שבמקום לפתור רק את התעלומה המוכרת, הסריקה חשפה אחת חדשה: מתחת לקונטיקט נמצא מבנה צר וכמעט אנכי, שיורד מאות קילומטרים עמוק יותר מה"גוש" החם שלצדו. והחלק המעניין באמת הוא שהשניים מתנהגים באופן הפוך לחלוטין.

לפני 29 ימיםתצוגת קריאה
סוכר התגלה במרכז שביל החלב - והוא עשוי להסביר איך החיים התחילו

מדע

Walla

סוכר התגלה במרכז שביל החלב - והוא עשוי להסביר איך החיים התחילו

מיליוני טונות של סוכר אולי הגיעו לכדור הארץ מהחלל לפני כארבעה מיליארד שנים - וסיפקו חלק מחומרי הגלם שאפשרו לחיים להיווצר. האפשרות המסקרנת הזאת קיבלה כעת חיזוק משמעותי, לאחר שחוקרים זיהו לראשונה מולקולת סוכר בתוך ענן עצום של גז ואבק סמוך למרכז שביל החלב. החומר שהתגלה נקרא אריתרולוז, סוכר פשוט בעל ארבעה אטומי פחמן. על פני כדור הארץ אפשר למצוא אותו בין היתר בפטל ובמוצרים לשיזוף ללא שמש, אבל התגלית החדשה אינה קשורה לטעם מתוק. החשיבות האמיתית שלה היא בכך שסוכרים הם מרכיב חיוני בתהליכים ביולוגיים ובמבנה של מולקולות כמו DNA ו-RNA. עד כה נמצאו סוכרים במטאוריטים ובדגימות מאסטרואידים, אך לא זוהה סוכר ישירות בחומר המצוי בין הכוכבים. הצוות הבין-לאומי איתר את האריתרולוז בענן המולקולרי G+0.693-0.027, באמצעות שני טלסקופי רדיו רגישים במיוחד בספרד ובצרפת. החוקרים התאימו 12 אותות שונים שהגיעו מהענן ל"טביעת האצבע" הייחודית של המולקולה שנמדדה במעבדה.

לפני חודשייםתצוגת קריאה
מדענים שכחו ניסוי ביער. הם חזרו 40 שנה אחר כך - ונדהמו

מדע

Walla

מדענים שכחו ניסוי ביער. הם חזרו 40 שנה אחר כך - ונדהמו

בסוף שנות ה-80 יצא לדרך באוסטרליה ניסוי שאפתני שנועד לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מהי הדרך הטובה ביותר לכרות עצים בלי להרוס את היער לטווח הארוך? החוקרים סימנו שטחים, כרתו עצים בשיטות שונות והחלו לעקוב אחרי מה שצמח במקומם. במשך שנים נאספו נתונים - ואז הפרויקט דעך בהדרגה, דרכי הגישה התכסו בצמחייה והשלט שסימן את אתר הניסוי נפל אל קרקעית היער. העצים, כמובן, לא ידעו שהמחקר כמעט נשכח. הם פשוט המשיכו לצמוח. עשרות שנים לאחר תחילת הניסוי חזרו חוקרים מאוניברסיטת מלבורן אל היער בטנג'יל ברן שבמדינת ויקטוריה. מה שהם מצאו שם סיפק הצצה נדירה למה שקורה ליער במשך תקופה ארוכה מאוד אחרי התערבות אנושית - והתוצאה המפתיעה ביותר הופיעה דווקא בשטחים שבהם כרתו חלק גדול מהעצים, אבל לא את כולם.

לפני 15 ימיםתצוגת קריאה
מאמר של פרופ' דן אריאלי "נמשך": חוקרים טוענים שהנתונים עברו מניפולציה

מדע

Ynet

מאמר של פרופ' דן אריאלי "נמשך": חוקרים טוענים שהנתונים עברו מניפולציה

המחקר מ-2002 על דחיינות ומועדי הגשה נחשב לאחד המשפיעים בתחום, אך שחזור של אחד הניסויים לא הצליח לשחזר את התוצאות. חוקרי Data Colada הצביעו על כפילויות חריגות, אפקטים סטטיסטיים גדולים במיוחד ואנומליות נוספות, וטענו כי הנתונים עברו מניפולציה חמורה או זויפו. פרופ' אריאלי: "התיעוד שברשותי כיום אינו מספיק כדי לענות על השאלות"

לפני 9 ימיםתצוגת קריאה
כלת פרס נובל, פרופ' עדה יונת, הלכה לעולמה

מדע

Ynet

כלת פרס נובל, פרופ' עדה יונת, הלכה לעולמה

פרופ' עדה יונת מהמחלקה לביולוגיה מבנית וכימית במכון ויצמן למדע הייתה חלוצה של חקר הריבוזום, בית-החרושת לחלבונים של התא, וזכתה בפרס נובל לכימיה לשנת 2009 על מחקריה בתחום. היא הלכה לעולמה בגיל 87. נשיא מכון ויצמן למדע ספד: "עדה הייתה מדענית יוצאת דופן, שלא חששה לבחור בדרך שאחרים חשבו לבלתי אפשרית ולצעוד בה בנחישות, בסקרנות ובאומץ במשך עשרות שנים"

לפני 15 ימיםתצוגת קריאה
הצצה נדירה: כך נראים חייהם הסודיים של "כלבי הרפאים" החמקמקים

מדע

Walla

הצצה נדירה: כך נראים חייהם הסודיים של "כלבי הרפאים" החמקמקים

במשך עשרות שנים הוא היה כמעט יצור מיתולוגי. השועל קטן-האוזן חי בעומק יערות האמזונס, מתרחק מבני אדם ומצליח לחמוק גם מחוקרי טבע מנוסים. הנדירות של התצפיות העניקה לו את הכינוי המתבקש "כלב הרפאים" - אבל מאות תמונות חדשות מתחילות סוף סוף להסיר את מעטה המסתורין. למרות שמו הרשמי בעברית, השועל קטן-האוזן אינו שועל. זהו דמוי-שועל ממשפחת הכלביים (באנגלית הוא נקרא Short-eared dog, כלומר "כלב קצר-אוזניים") והמין היחיד בסוג Atelocynus. הוא חי אך ורק באגן האמזונס בדרום אמריקה ונחשב לאחד בני משפחת הכלביים הפחות מוכרים בעולם. במשך שנים, חלק גדול מהידע עליו התבסס על קומץ תצפיות, אתרים מתועדים ופרטים שנשמרו במוזיאונים. כעת, מחקר שהתפרסם בכתב העת המדעי Neotropical Biology and Conservation מציג את מאגר התיעודים המקיף ביותר שנאסף על המין. החוקרים ריכזו 500 רישומי תפוצה מבוליביה וניתחו 34 סקרי מצלמות שנערכו בין 2001 ל-2024 בשפלה של בוליביה ופרו. העבודה הניבה 594 אירועי צילום עצמאיים של כלבי הרפאים בטבע.

לפני חודשייםתצוגת קריאה
"כמו ענב בשמש": כוכב חמה מתכווץ ב-30% יותר מכפי שסברו החוקרים

מדע

Ynet

"כמו ענב בשמש": כוכב חמה מתכווץ ב-30% יותר מכפי שסברו החוקרים

מחקר חדש מצא כי כוכב הלכת הקטן במערכת השמש איבד עד 23 ק"מ מקוטרו. החוקרים: פני השטח המחוספסים הסתירו עד כה חלק מסימני ההתכווצות שנגרמת מהתקררות ליבת הברזל

שלשוםתצוגת קריאה
מחקר: שדות מגנטיים חזקים סביב כוכבים עשויים לדכא התפרצויות פלזמה עוצמתיות

מדע

Ynet

מחקר: שדות מגנטיים חזקים סביב כוכבים עשויים לדכא התפרצויות פלזמה עוצמתיות

ניסוי לייזר של חוקרים מהטכניון ועמיתיהם הצליח להראות לראשונה כיצד שדות מגנטיים חזקים יכולים לכלוא פלזמה ולמנוע את התפרצותה לחלל - תופעה שעשויה להסביר מדוע פליטות מסה עטרתיות נדירות כל כך בכוכבים אחרים

לפני 13 ימיםתצוגת קריאה
ננסי גרייס רומן: האמא של טלסקופ החלל המהפכני

מדע

Ynet

ננסי גרייס רומן: האמא של טלסקופ החלל המהפכני

טלסקופ החלל החדש של נאס"א נקרא על שם האסטרונומית שלא ויתרה: היא למדה מדעים נגד כל הסיכויים, חתומה על תגליות פורצות דרך, הייתה המנהלת הבכירה הראשונה בסוכנות החלל, הובילה פרויקטים רבים, וקיבלה את הכינוי "האמא של טלסקופ החלל האבל"

לפני 16 ימיםתצוגת קריאה
אסטרואיד ענק יעבור קרוב לכדור הארץ - ואנחנו עלולים לפגוע בו

מדע

Walla

אסטרואיד ענק יעבור קרוב לכדור הארץ - ואנחנו עלולים לפגוע בו

ב-13 באפריל 2029, שיוצא במקרה גם יום שישי ה-13, יתרחש אחד המפגשים האסטרונומיים הנדירים של זמננו: האסטרואיד אפופיס יחלוף במרחק של כ-32 אלף ק"מ בלבד מפני כדור הארץ. הוא יהיה קרוב יותר אלינו מחלק מהלוויינים שנעים במסלולים גבוהים, ובאזורים נרחבים באירופה, אפריקה ואסיה ניתן יהיה אפילו לראות אותו בעין בלתי מזוינת. למרות המוניטין המאיים שדבק בו מאז שהתגלה ב-2004, אפופיס לא צפוי לפגוע בכדור הארץ. המדידות שנאספו מאז אפשרו לאסטרונומים לשלול פגיעה לפחות במאה השנים הקרובות. אלא שמחקר שפורסם השנה הפך את השאלה המוכרת על ראשה: במקום לבדוק מה האסטרואיד עלול לעשות לנו, החוקרים בדקו אם משהו שאנחנו השארנו סביב כדור הארץ עלול לפגוע בו. הסיבה היא מסלולו החריג של אפופיס. בדרכו אל נקודת הקרבה המרבית הוא יעבור באזור שבו נמצאים לוויינים פעילים, חלליות שיצאו משימוש, שלבי טילים ושברי פסולת אחרים. רובם לא צפויים להתקרב אליו כלל, אבל החוקרים גילו שבכמה תרחישים אפשריים המרחק בין האסטרואיד לעצמים מלאכותיים עלול להיות קטן באופן מפתיע.

לפני 9 ימיםתצוגת קריאה
נער ישראלי נגד פסולת במסלול: השבוע בחלל

מדע

Ynet

נער ישראלי נגד פסולת במסלול: השבוע בחלל

תלמיד מהוד השרון הציג בכנס חלל בינלאומי תוכנית למיחזור פסולת בחלל, טלסקופ החלל החדש מתקדם כמתוכנן, חללית כפולה מתקרבת לכוכב הלכת חמה, ויזמים פרטיים ינסו לשלוח חללית למערכת שמש אחרת. סיכום השבוע ברחבי היקום

לפני 12 ימיםתצוגת קריאה
כתב-יד בן 360 שנה חושף תגלית מפתיעה על הטלסקופים של גלילאו

מדע

Ynet

כתב-יד בן 360 שנה חושף תגלית מפתיעה על הטלסקופים של גלילאו

תיאור טכני נדיר, תרשימים מפורטים וקשר מפתיע לחצרו של המלך פליפה הרביעי עשויים לפתוח מחדש את שאלת היקף עבודתו של גלילאו בתחום האופטיקה. ניתוח מעמיק של כתב-יד משנת 1666 מעלה פירוט יוצא דופן של הטלסקופ בעל ארבע העדשות, תוך ייחוסו לגלילאו גליליי – תגלית שעשויה לשנות את הידוע לגבי ההיסטוריה של הטלסקופים בראשית העת החדשה

לפני 8 ימיםתצוגת קריאה
מהי אנרגיה פוטנציאלית? שטיפת מוח מדעית

מדע

Ynet

מהי אנרגיה פוטנציאלית? שטיפת מוח מדעית

וגם: מה תפקידו של הריבוזום? איזה בעל חיים הוא הקויוט? ומי משתמש באוסמוזה הפוכה? טריוויה מדעית

לפני 11 ימיםתצוגת קריאה
לפני 25 אלף שנים: נחשפה העדות העתיקה ביותר לשימוש בסמים

מדע

Ynet

לפני 25 אלף שנים: נחשפה העדות העתיקה ביותר לשימוש בסמים

מחקר שנערך באינדונזיה מצא עדויות לשימוש באגוזי אריקה בקרב ציידים-לקטים, אלפי שנים לפני הופעת החקלאות. שחיקת השיניים ושרידי החומר הפעיל סיפקו לחוקרים ראיות לשימוש בסמים

שלשוםתצוגת קריאה
סוף לתעלומת החורים השחורים: אחרי 50 שנה - נמצאה הוכחה מתמטית

מדע

Ynet

סוף לתעלומת החורים השחורים: אחרי 50 שנה - נמצאה הוכחה מתמטית

צוות בינלאומי של חוקרים, ובהם פרופ' גילברט ויינשטיין מאוניברסיטת אריאל, הוכיח כי מערכת של כמה חורים שחורים לאורך ציר משותף אינה יכולה להישאר יציבה לאורך זמן. החוקרים גילו כי כוח הכבידה ביניהם תמיד מפר את האיזון, מה שמוביל להתפתחות דינמית של המערכת. תגלית זו אינה רק פתרון של בעיה מתמטית סבוכה, אלא מהווה אבן דרך בהבנת חוקי היסוד של היקום

לפני 9 ימיםתצוגת קריאה
התמונות המטרידות: האם נאס"א מסתירה חייזרים על הירח?

מדע

Walla

התמונות המטרידות: האם נאס"א מסתירה חייזרים על הירח?

האם נאס"א מחקה מתמונות הירח עצמים שלא רצתה שהציבור יראה? הפיזיקאי מאנלי דרחשאני טוען כי בחינה של עותקים שונים מאותם תצלומים ממשימות אפולו חושפת הבדלים שקשה להתעלם מהם: כדורים כחולים, נקודות אור ועצמים מתכתיים מופיעים לכאורה בגרסאות מסוימות - אך נעלמים בגרסאות אחרות. בריאיון לפודקאסט "American Alchemy" הציג דרחשאני צילום ממשימת אפולו 14, שבו נראה האסטרונאוט אדגר מיטשל עומד על פני הירח. לדבריו, בעותק שנמצא בארכיון אחד השמים שחורים לחלוטין, ואילו בגרסה אחרת של אותה תמונה נראה כדור כחול וברור מעל האסטרונאוט. דרחשאני, שחוקר מה שהוא מגדיר כחריגות בתצלומי הירח ומאדים, אינו טוען שהתמונות מוכיחות שחייזרים שהו על הירח. עם זאת, הוא סבור שההבדלים בין הסריקות מחייבים הסבר ושלא ניתן לפטור את כל העצמים כהבזקי אור, פגמים בסרט הצילום או קרינה קוסמית.

לפני 28 ימיםתצוגת קריאה
הסהרה מתחילה להשתלט על אירופה - וזה רק הולך ומחמיר

מדע

Walla

הסהרה מתחילה להשתלט על אירופה - וזה רק הולך ומחמיר

מדבר סהרה אמנם לא זז ממקומו, אבל יותר ויותר ממנו נודד ומסיים את דרכו באירופה. ענני אבק עצומים חוצים את הים התיכון, מכסים ערים באובך, צובעים שמים בכחול-אפור או בכתום ומגיעים כיום גם למדינות שבעבר כמעט לא הושפעו מהם. מחקר חדש שבחן את תנועת האבק ברחבי אירופה בין 2012 ל-2021 מצא עלייה כמעט בכל היבשת. דרום אירופה נותר האזור הפגיע ביותר, בעיקר איטליה, ספרד, פורטוגל, יוון ומדינות הבלקן, אבל אבק מהסהרה מגיע כיום גם לבריטניה, לסקנדינביה ולחלקים נוספים בצפון היבשת. החוקרים ניתחו יותר מ-18 אלף מדידות שנאספו ביותר ממאה תחנות, ושילבו אותן עם נתוני לוויין, תנאי מזג אוויר ומודלים ממוחשבים. הם הצליחו להבדיל בין האבק המדברי לבין זיהום שמקורו במכוניות, מפעלים ואתרי בנייה באמצעות ההרכב הכימי שלו, ובעיקר רמות גבוהות של אלומיניום. הממצא המטריד ביותר הוא שלא בהכרח נרשמות יותר סופות אבק מבעבר. במקום זאת, כל אירוע נעשה עוצמתי יותר ומוביל כמות גדולה יותר של חול ואבק צפונה. לכן גם מדינות שהצליחו להפחית את זיהום האוויר המקומי ממשיכות להתמודד עם חלקיקים שמגיעים אליהן ממרחק של אלפי קילומטרים.

לפני חודשייםתצוגת קריאה
חשבתם שהחום הנוכחי קיצוני? התחזיות לשנה הקרובה מדאיגות

מדע

Walla

חשבתם שהחום הנוכחי קיצוני? התחזיות לשנה הקרובה מדאיגות

בזמן שבישראל מנסים לעבור בשלום עוד גל חום כבד, הנתונים שמגיעים מהאוקיינוס השקט מצביעים על כך שהתקופה הקיצונית באמת עוד עשויה להיות לפנינו. תופעת אל ניניו הולכת ומתחזקת, והמודלים מעריכים שהיא עלולה להתפתח לאחד האירועים העוצמתיים שנמדדו - ולהמשיך להשפיע על מזג האוויר בעולם גם בחודשים הראשונים של 2027. המדידות מראות התחממות מהירה של פני הים באזור הטרופי של האוקיינוס השקט. בין אפריל ליוני הייתה הטמפרטורה גבוהה בכמעט מעלה מהממוצע, ביוני כבר נמדדה חריגה של 1.55 מעלות, ובאמצע יולי היא טיפסה ל-2.1 מעלות מעל הממוצע. גם האטמוספרה מתחילה להגיב. מדד שבוחן את הפרשי לחץ האוויר בין טהיטי לדרווין שבאוסטרליה ירד לרמות שליליות במיוחד - סימן להיחלשות דפוסי הרוחות הרגילים מעל האוקיינוס ולהתבססות של אל ניניו. לפי החוקרים, השילוב בין התחממות המים לשינויים באטמוספרה מעיד שהתופעה עדיין מתפתחת וצפויה להתחזק עוד יותר. התחזיות מעניקות סבירות גבוהה מאוד לכך שאל ניניו יימשך עד מרץ, וישנה סבירות משמעותית שיישאר איתנו גם עד מאי 2027. מומחי אקלים כבר מזהירים שאם המגמה תימשך, השנה הבאה עלולה להביא איתה שיאי חום חדשים.

לפני חודשייםתצוגת קריאה
ייתכן שחייזרים חיים ב"שכן ממול" של כדור הארץ

מדע

Walla

ייתכן שחייזרים חיים ב"שכן ממול" של כדור הארץ

האם חיים מחוץ לכדור הארץ עשויים להימצא דווקא על אחד השכנים הקרובים שלנו? אסטרונומים גילו שכוכב לכת הנמצא במרחק של 25 שנות אור בלבד עשוי להיות סלעי וידידותי לחיים הרבה יותר מכפי שהעריכו עד כה. כוכב הלכת, המכונה GJ 3378b, התגלה כבר ב-2024, אך המדידות הראשונות הצביעו על כך שמסתו גדולה יותר מפי חמישה מזו של כדור הארץ. בעקבות זאת חשבו החוקרים כי ייתכן שמדובר בכוכב לכת גזי יחסית, הדומה יותר לגרסה מוקטנת של נפטון ופחות לעולם שעליו יכולים להתקיים מים וחיים. כעת, מדידות חדשות של חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה באירוויין שינו את התמונה. לפי המחקר, מסתו של GJ 3378b היא רק פי 2.3 ממסת כדור הארץ - נתון שמגדיל את הסיכוי שמדובר בעולם סלעי ולא בכדור גז ענקי. "זה מלהיב", אמר האסטרונום פול רוברטסון, שהוביל את המחקר. "זה אחד השכנים הקוסמיים הקרובים ביותר שלנו. 25 שנות אור הוא למעשה 236 טריליון ק"מ וזה אולי נשמע כמו מרחק עצום, אבל שביל החלב משתרע על פני כ-100 אלף שנות אור, כך שבמובן הזה הוא ממש השכן ממול".

לפני חודשייםתצוגת קריאה
תמונה ראשונה מהלוויין הישראלי-גרמני שמצלם את העננים מבפנים

מדע

Ynet

תמונה ראשונה מהלוויין הישראלי-גרמני שמצלם את העננים מבפנים

בתמונה ניתן לראות עננים מעל מרכז צרפת. המצלמה הייחודית מאפשרת לחוקרים לקבל מידע חדש על מבנה העננים ועל האופן שבו האור מתפזר בתוכם

אתמולתצוגת קריאה
איזה פרי יש לדקל? חידון מיוחד לראש השנה

מדע

Ynet

איזה פרי יש לדקל? חידון מיוחד לראש השנה

איך נקרא הריח של היוֹרֶה? מי שייך למשפחת הנרקיסיים? ואיזו מכונה מחליפה את החרמש? טריוויה מדעית בעקבות "שנים-עשר ירחים" של נעמי שמר

לפני 4 ימיםתצוגת קריאה
לא רק בתור בסופר: גם חלקיקים יודעים לדחוף

מדע

Ynet

לא רק בתור בסופר: גם חלקיקים יודעים לדחוף

מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מגלה כיצד חלקיק שנע בסביבה צפופה משנה אותה תוך כדי תנועה – ובכך משנה גם את גורלו שלו

לפני 6 ימיםתצוגת קריאה
חפר בחצר וגילה את מטמון הכסף הגדול ביותר מתקופת הוויקינגים

מדע

Ynet

חפר בחצר וגילה את מטמון הכסף הגדול ביותר מתקופת הוויקינגים

כ-700 פריטי כסף יקרי ערך, לרבות מטבעות אירופיים ואסלאמיים, התגלו במקרה במהלך שיפוץ בגינת בית פרטי בדנמרק. התגלית שופכת אור על קשרי המסחר של הקשרים הכלכליים והתרבותיים שחיברו את סקנדינביה עם אזורים קרובים ורחוקים במאה ה-10

לפני 10 ימיםתצוגת קריאה
שחור עם "עיני שד": מין חדש של "פרח השטן" התגלה בתאילנד

מדע

Ynet

שחור עם "עיני שד": מין חדש של "פרח השטן" התגלה בתאילנד

הוא נראה כמו יצור מעולם אחר, חי בחשיכה ואינו זקוק לאור השמש כדי להתקיים: "פרח השטן" החדש התגלה ביערות תאילנד, אך החוקרים כבר מודאגים לעתידו – פחות מ-50 פרטים מוכרים כיום בטבע

לפני 13 ימיםתצוגת קריאה
חיי החברה של הטרמיטים הסתבכו. הגנים שלהם דווקא הפכו לפשוטים יותר

מדע

Ynet

חיי החברה של הטרמיטים הסתבכו. הגנים שלהם דווקא הפכו לפשוטים יותר

מחקר חדש העלה שבמהלך האבולוציה, הטרמיטים איבדו גֵנים והפכו פחות מורכבים - אף על פי שהם חיים במבנה חברתי מורכב ומתוחכם

לפני 14 ימיםתצוגת קריאה
סוף לזיופי העתיקות? השיטה המגנטית החדשה שחושפת חרסים מזויפים

מדע

Ynet

סוף לזיופי העתיקות? השיטה המגנטית החדשה שחושפת חרסים מזויפים

חוקרים ממכון סקריפס לאוקיינוגרפיה ומהאוניברסיטה העברית פיתחו שיטה המבוססת על "זיכרון מגנטי" של כלי חרס, שעשויה לחשוף זיופים מודרניים ולסייע למוזיאונים, ארכאולוגים ורשויות אכיפת החוק במאבק בסחר בעתיקות מזויפות. כך פועלת השיטה

לפני 15 ימיםתצוגת קריאה
פייק ניוז? לא בכוורת: הדבורים מגבירות מידע אמין

מדע

Ynet

פייק ניוז? לא בכוורת: הדבורים מגבירות מידע אמין

מחקר ישראלי חדש מצא כי דבורי דבש משנות את עוצמת "ריקוד הנענוע" שלהן בהתאם למידת האמינות של המידע שהן מעבירות. דבורים שהעבירו מידע שהתברר כאמין רקדו יותר, בעוד שבהיעדר חיזוק המאמץ פחת – מנגנון שעשוי לסייע לכוורת לסנן מידע לא ודאי

לפני 16 ימיםתצוגת קריאה
חוקרים בודקים: האם כבשים יכולות להציל את הקרחונים?

מדע

Ynet

חוקרים בודקים: האם כבשים יכולות להציל את הקרחונים?

באלפים השווייצריים נבחן הפתרון המפתיע של צמר כבשים, שהתגלה כמי שיכול להאט את הפשרת הקרח ולתת שימוש חדש למשאב מקומי שרובו נזרק. התוצאות הראשונות מעודדות – אך חשוב להבהיר כי גם הפתרון היצירתי ביותר לא מהווה תחליף למאבק בהתחממות הגלובלית באמצעות הפחתת פליטות גזי חממה, הנובעות בעיקרן משימוש בדלקים מאובנים

לפני 11 ימיםתצוגת קריאה
פתחו 778 קיבות של כרישי נמר - ומה שהיה בפנים הלך ונהיה מוזר יותר ויותר

מדע

Walla

פתחו 778 קיבות של כרישי נמר - ומה שהיה בפנים הלך ונהיה מוזר יותר ויותר

כריש טיגריסי, המוכר גם ככריש נמר או טיגריס הים, זכה במשך השנים לכינוי הלא מחמיא במיוחד "פח הזבל של הים". הסיבה פשוטה: כרישי נמר אינם ידועים כבררנים גדולים, ומוכנים לאכול מגוון עצום של דברים שנקרים בדרכם. אבל גם המוניטין הזה לא ממש מכין אותנו לרשימה שנחשפה אחרי שחוקרים בדקו את תכולת הקיבה של לא פחות מ-778 כרישי נמר. מתוך מאות הקיבות שנבדקו, 628 הכילו מזון, והחוקרים זיהו בהן לא פחות מ-192 פריטי טרף שונים. חלקם היו בדיוק מה שהיינו מצפים למצוא בבטן של טורף ימי גדול: שרימפס, רכיכות, דגים, כרישים אחרים ובטאים. דגים היו חשובים במיוחד בתזונתם של כרישים קטנים יותר, ובסך הכול זוהו 67 מינים שונים. אבל משם הרשימה החלה לסטות לכיוונים הרבה פחות צפויים. בקיבות נמצאו גם שרידים של בעלי חיים עצומים, ובהם לווייתני זרע ולווייתנים גדולי-סנפיר. לצד אלה הופיעו צבי ים, עופות ימיים, דולפינים וגם פינגווין אפריקני. ואז הגיעו בעלי החיים שבכלל לא אמורים להיות בים.

שלשוםתצוגת קריאה
מיליוני אותות נקלטו מכוכב לכת מסתורי - ועכשיו הגיעו התוצאות

מדע

Walla

מיליוני אותות נקלטו מכוכב לכת מסתורי - ועכשיו הגיעו התוצאות

מיליוני אותות נקלטו במהלך סריקות של K2-18b, כוכב לכת מסתורי שהפך בשנים האחרונות לאחד היעדים המסקרנים בחיפוש אחר חיים מחוץ למערכת השמש. כעת הסתיים הניתוח המקיף שלהם - והתוצאות מספקות תשובה חלקית בלבד לאחת השאלות הגדולות של האנושות. לצורך החיפוש שילבו החוקרים את כוחם של שני טלסקופי רדיו עצומים: מערך VLA שבניו מקסיקו וטלסקופ MeerKAT שבדרום אפריקה. תוכנה מתקדמת עברה על מיליוני אותות שנקלטו מאזור כוכב הלכת וניסתה לאתר בתוכם שידור צר, קבוע ומסודר, מהסוג שעשוי להיות מופק באמצעות טכנולוגיה חוצנית. רוב האותות שטלסקופים כאלה קולטים אינם מגיעים מחייזרים, כמובן. הם עשויים לנבוע מלוויינים, מטוסים, מערכות תקשורת ומכשירים אחרים בכדור הארץ, לצד תופעות טבעיות בחלל. המשימה הקשה הייתה לסנן את כל ההפרעות ולבדוק אם נשאר אות שלא ניתן להסביר בדרך מוכרת.

לפני חודשייםתצוגת קריאה
"הירח השני" של כדור הארץ נחשף לראשונה בתמונה היסטורית

מדע

Walla

"הירח השני" של כדור הארץ נחשף לראשונה בתמונה היסטורית

לכדור הארץ יש ירח אחד רשמי, זה שכולנו מכירים. אבל מתברר שיש לידנו גם בן לוויה קטן, מוזר ונדיר בהרבה: אסטרואיד שמקיף את השמש במסלול שגורם לו להיראות כאילו הוא מלווה את כדור הארץ בריקוד איטי ומתמשך. עכשיו, לראשונה, הוא גם צולם מקרוב. האסטרואיד נקרא 2016 HO3, או קאמואואלווה - שם שמקורו בהוואי ומתייחס לעצם שמתנדנד בשמיים. הוא התגלה לפני כעשור באמצעות סקר אסטרואידים בהוואי, אבל עד עכשיו כל מה שידעו עליו הגיע מתצפיות מרחוק. כעת פרסמה סוכנות החלל הסינית תמונה ראשונה שצילמה הגשושית טיאנוון 2, ובה נראה סלע חלל קטן על רקע האפלה שמסביב. הוא קטן מאוד במונחי חלל: ההערכות מדברות על קוטר של כ-40 עד 100 מטרים בלבד. ובכל זאת, הוא אחד העצמים המסקרנים ביותר בסביבת כדור הארץ, משום שהוא נחשב ל"מעין לוויין" - לא ירח אמיתי, אבל עצם שנשאר קרוב יחסית לכדור הארץ לאורך זמן ומקיף את השמש במסלול דומה מאוד לשלנו.

לפני חודשייםתצוגת קריאה
הסוד המסריח של הפיצוץ הקמבריוני: התפקיד המפתיע של הצואה

מדע

Ynet

הסוד המסריח של הפיצוץ הקמבריוני: התפקיד המפתיע של הצואה

אחד המניעים ל"פיצוץ הקמבריוני", התפתחות אבולוציונית מהירה במיוחד שהתרחשה לפני יותר מחצי מיליארד שנה, הוא משוב חיובי שמתחיל במערכת העיכול של בעלי החיים

לפני 14 שעותתצוגת קריאה
טוען...