מדע

כתבות עדכניות בנושא מדע.

טכנולוגיה עסקים בריאות ספורט תרבות מדע פוליטיקה סייבר בינה מלאכותית פיננסים עולם מקומי

מדע

Walla

סין שתלה מיליארדי עצים - ואז המדענים שמו לב למשהו מוזר

במשך עשרות שנים סין מנהלת את אחד ממבצעי הייעור הגדולים בעולם: מיליארדי עצים שנשתלו כדי לעצור את התפשטות המדבריות בצפון המדינה, להפחית סופות חול ולשפר את ספיגת הפחמן מהאטמוספרה. המיזם הזה, שמוכר בכינוי "החומה הירוקה הגדולה", נשמע כמו פתרון כמעט פשוט מדי למשבר מורכב: יש מדבר שמתקדם? שותלים מולו יער. אלא שמחקר חדש מציע שהתמונה מסובכת יותר. היערות שסין שתלה אמנם הופכים את המדינה לירוקה יותר, אבל הם לא מתנהגים כמו יערות טבעיים. לפי החוקרים, היערות הנטועים מגדילים את כיסוי העלים שלהם מהר יותר מיערות טבעיים - ובמקרים מסוימים הרבה יותר מהר. זה נשמע כמו חדשות מצוינות, אבל מבחינת מדעני אקלים זו גם נורת אזהרה: המודלים שמחשבים איך יערות סופגים פחמן אולי מפספסים חלק חשוב מהסיפור. מאחורי המספרים הגדולים מסתתרת שאלה רחבה יותר: האם מספיק לשתול עצים כדי ליצור יער שמתפקד כמו מערכת טבעית, או שיער שנבנה בידי אדם מתנהג אחרת גם כשהוא נראה ירוק ובריא מבחוץ? המחקר החדש מראה שהתשובה מורכבת יותר מספירת שתילים ותמונות לוויין מרשימות.

לפני 5 ימיםתצוגת קריאה

מדע

Ynet

כשהמדענים לוחצים על הכפתור האדום

מה מוביל חוקרים ועורכים למשוך מאמרים שנכתבו בעמל רב, ומה זה מלמד על עולם המדע? תורת המשיכה של מחקרים שפורסמו

לפני 10 ימיםתצוגת קריאה

מדע

Walla

מדענים זרקו פרה למצולות הים - ונדהמו ממה שהגיע לזלול אותה

כדי לחקור את התהליכים שמתרחשים כאשר פגר עצום שוקע אל קרקעית הים, מדענים יזמו ניסוי יוצא דופן בים סין הדרומי. המטרה הייתה לדמות תופעה המוכרת כ"נפילת לווייתן" - אירוע טבעי שבו גופה ענקית מספקת מקור מזון מרוכז ויכולה לקיים קהילות שלמות של יצורי מעמקים במשך עשרות שנים בסביבה דלת משאבים. לצורך הניסוי, החוקרים הטילו פגר של פרה לעומק של 1,629 מטרים במדרון היבשתי דרומית-מזרחית לאי האינאן. מה שקרה לאחר מכן הפתיע גם את המדענים הוותיקים ביותר: מצלמות התיעוד שהוצבו במקום קלטו שמונה מבקרים בלתי צפויים - כרישים מהמין ישנונן פסיפי. תצפיות מפורטות על כרישים אלו היו עד כה נדירות ביותר, מאחר שהם מסוגלים לצלול לעומקים העולים על אלף מטרים וחיים הרחק מעין אדם. באופן בלתי צפוי, צילומי הווידאו תיעדו את ההופעה הראשונה אי פעם של המין הזה באזור, והמחקר המלא שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי לחקר האוקיינוס, היבשה והאטמוספירה מספק הצצה מרתקת לחייהם.

לפני חודשתצוגת קריאה

מדע

Walla

הסוד האפל של המפלצות הרדיואקטיביות נחשף - והמדענים מזהירים מאסון

האסון הגרעיני בפוקושימה, שהתרחש בשנת 2011 בעקבות רעידת אדמה אימתנית וגלי צונאמי, הותיר אחריו ערי רפאים ואזורים נגועים בקרינה שהאדם נטש בבהלה. אלא שהטבע, כהרגלו, לא נשאר ריק. לתוך הוואקום הזה נכנסו בעלי חיים שניצלו את היעדרותם של בני האדם כדי לשגשג. הבולטים והמטרידים שבהם הם אותם יצורים שכבר זכו לכינוי "מפלצות פוקושימה" - בני כלאיים של חזירי בר פראיים שניצלו את הכאוס כדי להזדווג עם חזירי בית שננטשו מאחור בחוות החקלאיות. בשנים שחלפו מאז האסון, האוכלוסייה של בני הכלאיים הללו התפוצצה ברחבי אזור ההדרה, והם נצפים משוטטים בהמוניהם בתוך העיירות והבתים הנטושים. כעת, מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Journal of Forest Research.שעוקב אחר הדינמיקה האבולוציונית של אותם חזירי פרא, חושף ממצאים מדאיגים במיוחד: המוטנטים הללו פיתחו כושר הישרדות יוצא דופן שמשלב את האגרסיביות חסרת המעצורים של חיות הבר עם "כוח על" ביולוגי נסתר של חיות המשק, מה שהופך אותם לאיום אקולוגי עולמי של ממש.

לפני חודשייםתצוגת קריאה

המיתוס קם לתחייה: התגלית שמוכיחה שמפלצת המעמקים הייתה אמיתית

מדע

Walla

המיתוס קם לתחייה: התגלית שמוכיחה שמפלצת המעמקים הייתה אמיתית

הקראקן תמיד כיכב באגדות ים ובפולקלור הסקנדינבי כמפלצת אימתנית שמלחים רעדו מפניה, בשל יכולתה לרסק ספינות שלמות במכה אחת. אך כעת, מדענים מאמינים שמצאו הוכחות לכך שהפחד העתיק הזה היה מבוסס לחלוטין על מציאות מפחידה לא פחות. מחקר חדש, שפורסם בכתב העת המדעי Science, חושף כי סוג של תמנוני ענק שלטו באוקיינוסים במהלך תור הקרטיקון (כלומר איפשהו בין שנת 145 מיליון לשנת 66 מיליון לפני הספירה). צוות חוקרים מאוניברסיטת הוקאידו השתמש בטכנולוגיות סריקה מתקדמות ובמודלים של בינה מלאכותית, כדי לבחון מאובני לסתות שהתגלו ביפן ובאי ונקובר שבמערב קנדה. המאובנים, שמתוארכים לתקופה שלפני 72 עד 100 מיליון שנים, שייכים לקבוצה נכחדת של תמנונים בעלי סנפירים. ניתוח הממצאים הוביל למסקנה המדהימה כי היצורים הללו הגיעו לאורך של קרוב ל-20 מטרים, והיו למעשה טורפי-על שניזונו מזוחלים ימיים ענקיים דוגמת פלזיוזאורים.

לפני 3 חודשיםתצוגת קריאה

מדע

Walla

סוף העולם נדחה? המדענים כבר לא בטוחים שהשמש תבלע אותנו

יש חדשות טובות וחדשות רעות, אם אפשר לקרוא "חדשות" למשהו שאמור לקרות בעוד כמה מיליארדי שנים. החדשות הטובות: ייתכן שכדור הארץ לא ייבלע בתוך השמש כשזו תגיע לסוף חייה. החדשות הרעות: זה ממש לא אומר שמישהו יהיה כאן כדי לחגוג את זה. במשך שנים ההערכה המקובלת הייתה די קודרת: בעוד כ-5 מיליארד שנים, כשהשמש תסיים לשרוף את הדלק הגרעיני שלה, היא תתנפח לענק אדום - כוכב עצום וחם בהרבה מגודלה הנוכחי - ותבלע בדרכה את כוכבי הלכת הפנימיים. מרקורי ונוגה נחשבו אבודים כמעט בוודאות, וגם כדור הארץ נתפס כמועמד סביר מאוד לסיום לוהט במיוחד. אלא שמחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת לובן בבלגיה וממרכז המחקר CEA Paris-Saclay בצרפת מציע תרחיש אחר: השמש המזדקנת אמנם תתנפח, אבל היא גם תאבד מסה עצומה ותפלוט אותה לחלל. אם אובדן המסה הזה יהיה חזק מספיק, כוח המשיכה של השמש ייחלש, והמסלול של כדור הארץ עשוי להתרחק ממנה. במילים פשוטות: במקום להישאב פנימה, ייתכן שכדור הארץ יידחף החוצה למסלול רחב יותר/

לפני 22 ימיםתצוגת קריאה

סוכר התגלה במרכז שביל החלב - והוא עשוי להסביר איך החיים התחילו

מדע

Walla

סוכר התגלה במרכז שביל החלב - והוא עשוי להסביר איך החיים התחילו

מיליוני טונות של סוכר אולי הגיעו לכדור הארץ מהחלל לפני כארבעה מיליארד שנים - וסיפקו חלק מחומרי הגלם שאפשרו לחיים להיווצר. האפשרות המסקרנת הזאת קיבלה כעת חיזוק משמעותי, לאחר שחוקרים זיהו לראשונה מולקולת סוכר בתוך ענן עצום של גז ואבק סמוך למרכז שביל החלב. החומר שהתגלה נקרא אריתרולוז, סוכר פשוט בעל ארבעה אטומי פחמן. על פני כדור הארץ אפשר למצוא אותו בין היתר בפטל ובמוצרים לשיזוף ללא שמש, אבל התגלית החדשה אינה קשורה לטעם מתוק. החשיבות האמיתית שלה היא בכך שסוכרים הם מרכיב חיוני בתהליכים ביולוגיים ובמבנה של מולקולות כמו DNA ו-RNA. עד כה נמצאו סוכרים במטאוריטים ובדגימות מאסטרואידים, אך לא זוהה סוכר ישירות בחומר המצוי בין הכוכבים. הצוות הבין-לאומי איתר את האריתרולוז בענן המולקולרי G+0.693-0.027, באמצעות שני טלסקופי רדיו רגישים במיוחד בספרד ובצרפת. החוקרים התאימו 12 אותות שונים שהגיעו מהענן ל"טביעת האצבע" הייחודית של המולקולה שנמדדה במעבדה.

שלשוםתצוגת קריאה

מדע

Ynet

"צייד העב"מים" של טראמפ: "אם עצם אחד הגיע מתרבות חוצנית - זו תהיה התגלית החשובה במדע"

האסטרופיזיקאי הישראלי-אמריקני מהרווארד, שעומד בראש מועצה מדעית שתבחן תופעות אוויריות בלתי מזוהות, אמר בריאיון לאולפן ynet כי עצם הפנייה של הבית הלבן והפנטגון מעידה שישנם עצמים שאינם מוסברים: "המטרה היא להגיע למסקנה חד-משמעית לגבי המקור שלהם"

שלשוםתצוגת קריאה

מדע

Walla

מדענים גילו מין חדש של כריש שהולך - וכבר חוששים שייעלם

במים הרדודים של מפרץ מילן, בדרום-מזרח פפואה גינאה החדשה, התגלה מין חדש של כריש שלא ממש מתנהג כמו הכרישים שאנחנו מכירים. הוא לא שוחה לו במים הפתוחים, לא רודף במהירות אחרי טרף ולא נראה כמו הסיוט הקלאסי מסרטי אימה. במקום זה, הוא מתקדם לו לאט לאט על קרקעית הים, משתמש בסנפירים שלו כמעט כמו ברגליים, ונע על פני שוניות רדודות בקצב שהעניק לו בקרב המקומיים כינוי מוצלח במיוחד: "הכריש העצלן". המין החדש נקרא רשמית "כריש מהלך על שם דדג'ון", ושמו המדעי הוא המיסקיליום דדג'ונה. הוא המין העשירי הידוע בסוג הכרישים המהלכים - קבוצה חריגה של כרישים שמסוגלים להשתמש בסנפירים כדי "לצעוד" על פני קרקעית הים ובאזורים רדודים במיוחד. החוקרים מאוניברסיטת סאנשיין קוסט באוסטרליה זיהו אותו במהלך צלילת לילה באזור מפרץ מילן, ורק אחרי בדיקות גנטיות שנערכו באוסטרליה התברר שלא מדובר בפרט מוזר של מין מוכר, אלא במין חדש לגמרי.

לפני 25 ימיםתצוגת קריאה

מדע

Walla

מדענים מזהירים: האסון המפחיד שעלול למחוק ערים שלמות בתוך דקות

הר רֶיינְיֵיר, הניצב במדינת וושינגטון שבארצות הברית, נחשב בעיני רבים לפנינה גיאוגרפית שמככבת על אינספור גלויות. אך מאחורי הפסגה המושלגת שמתנשאת לגובה של יותר מ-4,200 מטרים, מסתתר האיום הטבעי המסוכן ביותר באמריקה. למרות שהר הגעש המלכותי ממוקם כ-87 קילומטרים בלבד דרומית-מזרחית לעיר סיאטל, וושינגטון, מה שמדיר שינה מעיניהם של המדענים הוא לא החשש מהתפרצות של לבה רותחת )ההתפרצות האחרונה של הר הגעש הייתה בשנת 1450). על פי המגזין Popularmechanics האיום האמיתי והקטלני בהרבה מגיע מתופעה גיאולוגית אחרת לחלוטין, כזו שעלולה למחוק קהילות שלמות מעל פני האדמה בזמן שיא.

לפני חודשתצוגת קריאה

מחקר: זה מה שאפשר לבני האדם לשרוד לפני עשרות אלפי שנים

מדע

Ynet

מחקר: זה מה שאפשר לבני האדם לשרוד לפני עשרות אלפי שנים

מחקר בהובלת חוקר מהאוניברסיטה העברית מציע הסבר חדש ליכולת ההישרדות של ציידים-לקטים בדרום הקווקז לפני 57 אלף עד 27 אלף שנה: רשתות חברתיות, נדידה למרחקים ארוכים וחילופי ידע היו גורם מרכזי שאפשר להם להתמודד עם שינויי האקלים והסביבה

לפני 9 ימיםתצוגת קריאה

שוגר הלוויין הישראלי-גרמני שיצלם את העננים מבפנים

מדע

Ynet

שוגר הלוויין הישראלי-גרמני שיצלם את העננים מבפנים

CloudCT, שפותח בשיתוף הטכניון, מכון ויצמן ומדענים מגרמניה, שוגר לחלל על גבי משגר פלקון 9 של SpaceX. זהו הראשון בלהק של לוויינים זעירים שישתמשו בטומוגרפיה ובבינה מלאכותית כדי למפות את המבנה הפנימי של עננים ולשפר את מודלי האקלים

לפני 10 ימיםתצוגת קריאה

הממצאים במערה שמשכתבים מחדש את הרגע ששינה את האבולציה האנושית

מדע

Walla

הממצאים במערה שמשכתבים מחדש את הרגע ששינה את האבולציה האנושית

הרגע שבו האדם הקדמון למד לשלוט באש שינה את מהלך ההיסטוריה לנצח. פריצת הדרך הזו הניעה את התפתחות המוח, שינתה את גוף האדם והעניקה לאבותינו חום, אור והגנה בעולם חסר רחמים. כעת, תגלית חדשה בדרום אפריקה מצביעה על כך שהרגע המכונן הזה התרחש הרבה קודם לכן, מה שמאלץ את החוקרים לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע לפרק קריטי באבולוציה האנושית. עמוק בתוך מערת וונדרוורק - אתר הידוע בתגליות פרה-היסטוריות מרתקות - חשפו חוקרים עצמות יונקים שרופות שמתוארכות לזמן של עד 1.79 מיליון שנים. העדויות הקודמות לשימוש באש, שנחשפו אף הן באותה מערה, היו שברי עצמות שרופות, אפר צמחים וכלים חרוכים בני מיליון שנים. אבל המחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת המדעי PLOS One מצביע על שימוש מוקדם ועקבי בהרבה.

לפני חודשתצוגת קריאה

נאס"א קלטה מהחלל תופעה מדאיגה: עיר הבירה העצומה שוקעת ונעלמת

מדע

Walla

נאס"א קלטה מהחלל תופעה מדאיגה: עיר הבירה העצומה שוקעת ונעלמת

עיר הבירה של מקסיקו מתכווצת אל תוך עצמה, ובקצב שניתן לראות בבירור מחוץ לכדור הארץ. תמונות לוויין של נאס"א הוכיחו לאחרונה כי מקסיקו סיטי שוקעת בקצב מדהים של כ-25 סנטימטרים בשנה, מה שהופך אותה לאחת הערים השוקעות בקצב המהיר ביותר בעולם. "זו בעיה גדולה מאוד", מסביר חוקר גיאופיזיקה מהאוניברסיטה הלאומית של מקסיקו. לדבריו, התהליך פוגע בתשתיות הקריטיות ביותר של העיר, בהן מערכת הרכבת התחתית, צנרת הניקוז, רשת המים לשתייה, רחובות ומבני מגורים של כ-22 מיליון תושבים. הסיבה למשבר הגיאולוגי נעוצה בהיסטוריה של המטרופולין, שמשתרע על פני כ-7,700 קילומטרים רבועים. העיר הוקמה במקור על קרקעית אגם עתיק, עובדה שניכרת עד היום בכך שרחובות רבים היו בעברם תעלות מים. שילוב של שאיבת מי תהום אגרסיבית ופיתוח עירוני מסיבי הוביל להתייבשות כמעט מוחלטת של האקוויפר התת-קרקעי, מה שגורם לקרקע לקרוס תחת כובד המשקל האדיר.

לפני חודשייםתצוגת קריאה

פלוטו חוזר למעמדו? סוכנות החלל פותחת במאבק לבטל את העוול ההיסטורי

מדע

Walla

פלוטו חוזר למעמדו? סוכנות החלל פותחת במאבק לבטל את העוול ההיסטורי

הבוס החדש של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א, יזם הטכנולוגיה והמיליארדר ג'ארד אייזקמן, פתח במאבק חסר פשרות במטרה להחזיר לפלוטו את מעמדו ככוכב לכת מן המניין. אייזקמן, שנכנס לתפקידו בדצמבר האחרון, נשבע להילחם בהחלטה משנת 2006 שלדבריו אינה הוגנת, שבה נשלל התואר המוכר של הכוכב הקפוא והוא שונמך להגדרה המעליבה של "כוכב לכת ננסי". פלוטו הודח באופן דרמטי על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי בעקבות קביעת כללים חדשים לגבי מה שנחשב לכוכב לכת. ההחלטה ההיא עוררה זעם עולמי, בין היתר משום שפלוטו הוא כוכב הלכת היחיד אי פעם שהתגלה על ידי אזרח אמריקני, קלייד טומבו, בשנת 1930. המהלך הפך לנקודה רגישה עבור חובבי חלל רבים, שטוענים כי הקריטריונים ששימשו להדחתו הם חסרי היגיון מדעי.

לפני 3 חודשיםתצוגת קריאה

לראשונה: זוהתה אטמוספירה סביב כוכב לכת סלעי ב"אזור הישיב"

מדע

Ynet

לראשונה: זוהתה אטמוספירה סביב כוכב לכת סלעי ב"אזור הישיב"

LHS 1140 b, כוכב לכת שהתגלה ב-2017 ונמצא במרחק 48 שנות אור מכדור הארץ, הוא בעל אטמוספירה. כך עולה ממחקר חדש. אך הדבר יוצא הדופן הוא שבמקביל, הטמפרטורות שבו מאפשרות קיום של מים נוזליים על פני שטחו וכך גם חיים. "זה מרגש מאוד עבור אסטרוביולוגיה, חקר תנאי מחיה וחיפוש אחר חיים", אמר החוקר שהוביל את המחקר

לפני שעתייםתצוגת קריאה

"תא תפוד" שנבנה מאפס: פריצת דרך בדרך ליצירת חיים מלאכותיים

מדע

Ynet

"תא תפוד" שנבנה מאפס: פריצת דרך בדרך ליצירת חיים מלאכותיים

צוות חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה הצליח ליצור תא סינתטי שמסוגל לגדול, להתחלק ולהתחרות על משאבים – אף שהוא עדיין תלוי ברכיבים חיצוניים ואינו נחשב תא חי במלואו. המדענים: "זו רק ההתחלה"

לפני 5 ימיםתצוגת קריאה

שיא קוסמי חדש: התגלו שני הקוואזרים הקדומים ביותר

מדע

Ynet

שיא קוסמי חדש: התגלו שני הקוואזרים הקדומים ביותר

31 קוואזרים קדומים זוהו על ידי טלסקופ החלל אוקלידס, בהם שניים שנוצרו כשהיקום היה בן 670 מיליון שנה בלבד - כ-20 מיליון שנה מוקדם יותר מבעל השיא הקודם. לדברי החוקרים, התגלית עשויה לסייע בפענוח היווצרות החורים השחורים והגלקסיות הראשונים

לפני 10 ימיםתצוגת קריאה

"זה יקרה השנה": התחזית המלחיצה על הקרחון שעלול למחוק ערי חוף

מדע

Walla

"זה יקרה השנה": התחזית המלחיצה על הקרחון שעלול למחוק ערי חוף

קרחון ת'ווייטס הממוקם באנטארקטיקה הוא מפלצת קפואה ובלתי נתפסת בגודלה. עם שטח שווה ערך לבריטניה כולה, או פי שמונה משטחה של מדינת ישראל, מדובר באחד מגושי הקרח העצומים ביותר על פני כדור הארץ. אלא שבשנים האחרונות הוא זכה לכינוי המטריד "קרחון יום הדין", ולא בכדי. מדענים מעריכים כי קריסה מוחלטת שלו תוביל לעלייה של 65 סנטימטרים במפלס הים העולמי, תרחיש אימים שעלול להחריב קהילות חוף שלמות ולייצר הצפות חסרות תקדים בערים מרכזיות כמו ניו יורק, מיאמי, לונדון וסן פרנסיסקו. כעת, חוקרים מתריעים כי "חומת המגן" המרכזית של הקרחון נמצאת על סף התרסקות. מדובר במדף הקרח המזרחי, מעין מחסום צף אדיר ממדים שמחובר לדופן הקרחון ובולם את זרימתו אל תוך הים הפתוח. עוביו של המחסום הזה מגיע ל-350 מטרים והוא משתרע על פני שטח של 1,500 קילומטרים רבועים - גודל המקביל בערך לשטחו של מטרופולין גוש דן כולו. אולם, מי האוקיינוס שמתחממים בקצב מדאיג מדקקים את החומה הזו מלמטה וגורמים למבנה שלה להפוך לשברירי במיוחד.

לפני חודשייםתצוגת קריאה

הסוד התת-ימי שנחשף באגם המרוחק עתיק בהרבה ממה שמישהו דמיין

מדע

Walla

הסוד התת-ימי שנחשף באגם המרוחק עתיק בהרבה ממה שמישהו דמיין

אנחנו נוטים לחשוב על איים מלאכותיים כעל המצאה מודרנית וראוותנית המזוהה בעיקר עם פרויקטים גרנדיוזיים במקומות כמו דובאי או סין, אבל האמת ההיסטורית מוכיחה שהאנושות החלה להנדס את הטבע הרבה לפני שלמדנו לכתוב. בני אדם תמיד נמשכו למקורות מים מתוקים (למעשה, יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם כיום מתגוררת במרחק של פחות משלושה קילומטרים מאגמים או נהרות), אך דווקא האזורים הדינמיים האלו שבין היבשה למים מהווים סיוט מתמשך עבור ארכיאולוגים בגלל הקושי הטכנולוגי לחקור אותם במים רדודים של פחות ממטר אחד. כעת, מחקר פורץ דרך של אוניברסיטאות סאות'המפטון ורדינג הצליח לפצח תעלומה ארוכת שנים באמצעות טכנולוגיית הדמיה תלת-ממדית מתקדמת, שנבחנה באגם בורגסטייל באי לואיס שבסקוטלנד. החוקרים הפנו את הזרקור למה שנראה במבט מלמעלה כמו ערימת סלעים תמימה וטבעית במים הרדודים. המבנים הללו, המכונים קראנוגים, הם למעשה איים מלאכותיים זעירים שנבנו באגמים ובביצות ברחבי סקוטלנד, אירלנד וויילס. במשך שנים ההנחה הרווחת הייתה שמדובר במבנים מתקופת הברזל, אך הבדיקות החדשות היכו את עולם המדע בתדהמה.

לפני חודשייםתצוגת קריאה

מדע

Ynet

צילום רנטגן ראשון בחלל: השבוע בחלל

צוות חדש בתחנת החלל הבינלאומית, צילום רנטגן ראשון בחלל, שיגור הסטארשיפ נדחה ברגע האחרון, סין ממחזרת טילים, מחירי השיגור צונחים וסוכר במרכז שביל החלב. סיכום השבוע ברחבי היקום

לפני 5 שעותתצוגת קריאה

גילוי של חוקר ישראלי עשוי לפתור תעלומה בת 50 שנה על חורים שחורים

מדע

Ynet

גילוי של חוקר ישראלי עשוי לפתור תעלומה בת 50 שנה על חורים שחורים

חוקר מהמכללה האקדמית להנדסה בראודה מציע הסבר חדש למקדם המסתורי "רבע" במשוואת האנטרופיה של חורים שחורים. אם הממצאים יאומתו, הם עשויים להשפיע על פיתוחה של תאוריה מאוחדת של הכבידה הקוונטית ולהעמיק את ההבנה של מבנה היקום

אתמולתצוגת קריאה

תגלית מתוקה: אסטרונומים מצאו סוכר במרכז שביל החלב

מדע

Ynet

תגלית מתוקה: אסטרונומים מצאו סוכר במרכז שביל החלב

סוכר מסוג אריתרוּלוז, שאינו חיוני כשלעצמו לחיים, אותר במצב צבירה של גז ליד מרכז שביל החלב באמצעות שימוש בשני טלסקופים. "רכיבי המפתח למקור החיים עשויים להיות נוכחים באזורים אחרים בגלקסיה", אמר מחבר המחקר

שלשוםתצוגת קריאה

מדע

Ynet

מדעי הכדורגל: חידון מיוחד לקראת סיום המונדיאל

וגם: איפה נמצא המניסקוס? איך נקראת מערכת הווידאו שהשופטים נעזרים בה? ומה גודלו של כדור כדורגל? טריוויה מדעית על הדשא

שלשוםתצוגת קריאה

תעלומת לוח השנה של קומראן נפתרה? המחקר שמציע תשובה חדשה

מדע

Ynet

תעלומת לוח השנה של קומראן נפתרה? המחקר שמציע תשובה חדשה

מחקר מאוניברסיטת תל אביב מציע כי לוח השנה בן 364 הימים לא היה רק רעיון תיאורטי, אלא שימש בפועל את חברי הכת בראשיתה. בהמשך, בשל סטייה מצטברת מהעונות ושינויים פוליטיים - הוא נזנח

לפני 3 ימיםתצוגת קריאה

מדע

Ynet

מה זה אצטרובל? שטיפת מוח מדעית

וגם: מה עושים בהפלרת מים? אילו שרירים יש בגוף? ואיזו עדשה היא זכוכית מגדלת? טריוויה מדעית

לפני 6 ימיםתצוגת קריאה

אחרי כמעט 40 שנה: הסוף לאוניברסיטת החלל? השבוע בחלל

מדע

Ynet

אחרי כמעט 40 שנה: הסוף לאוניברסיטת החלל? השבוע בחלל

בית משפט בצרפת הורה על פירוק אוניברסיטת החלל הבינלאומית, לוויין ישראלי לחקר עננים, לוויין גרעיני מסחרי ראשון, טלסקופ ורה רוסין יוצא לדרך, רכב המאדים העתידי ופרישת האסטרונאוט שחזר מהירח. סיכום השבוע ברחבי היקום

לפני 7 ימיםתצוגת קריאה

וולי פאנק, חלוצת החלל שעשתה היסטוריה בגיל 82, הלכה לעולמה

מדע

Ynet

וולי פאנק, חלוצת החלל שעשתה היסטוריה בגיל 82, הלכה לעולמה

פאנק הייתה אחת מ"מרקורי 13" - קבוצת נשים שעברו בשנות ה-60 את מבחני האסטרונאוטים של נאס"א אך לא הורשו לטוס לחלל. ב-2021, בטיסת Blue Origin של ג'ף בזוס, הפכה לאישה המבוגרת ביותר שהייתה בחלל. היא הלכה לעולמה בגיל 87

לפני 8 ימיםתצוגת קריאה

מדע

Ynet

האחים הפרופסורים חקרו יחד את מקור החיים: "גילינו מכנה משותף מדעי"

מחקר משותף של פרופ' מיכל שרון ממכון ויצמן ואחיה פרופ' יוסי פלטיאל מהאוניברסיטה העברית מצא כי מגנטיות עשויה הייתה להשפיע על שתי "טביעות האצבע" של החיים: הכיראליות של מולקולות והיחס בין איזוטופים

לפני 8 ימיםתצוגת קריאה

ייתכן שחייזרים חיים ב"שכן ממול" של כדור הארץ

מדע

Walla

ייתכן שחייזרים חיים ב"שכן ממול" של כדור הארץ

האם חיים מחוץ לכדור הארץ עשויים להימצא דווקא על אחד השכנים הקרובים שלנו? אסטרונומים גילו שכוכב לכת הנמצא במרחק של 25 שנות אור בלבד עשוי להיות סלעי וידידותי לחיים הרבה יותר מכפי שהעריכו עד כה. כוכב הלכת, המכונה GJ 3378b, התגלה כבר ב-2024, אך המדידות הראשונות הצביעו על כך שמסתו גדולה יותר מפי חמישה מזו של כדור הארץ. בעקבות זאת חשבו החוקרים כי ייתכן שמדובר בכוכב לכת גזי יחסית, הדומה יותר לגרסה מוקטנת של נפטון ופחות לעולם שעליו יכולים להתקיים מים וחיים. כעת, מדידות חדשות של חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה באירוויין שינו את התמונה. לפי המחקר, מסתו של GJ 3378b היא רק פי 2.3 ממסת כדור הארץ - נתון שמגדיל את הסיכוי שמדובר בעולם סלעי ולא בכדור גז ענקי. "זה מלהיב", אמר האסטרונום פול רוברטסון, שהוביל את המחקר. "זה אחד השכנים הקוסמיים הקרובים ביותר שלנו. 25 שנות אור הוא למעשה 236 טריליון ק"מ וזה אולי נשמע כמו מרחק עצום, אבל שביל החלב משתרע על פני כ-100 אלף שנות אור, כך שבמובן הזה הוא ממש השכן ממול".

לפני 3 ימיםתצוגת קריאה

המוח גדל והפנים הצטמצמו - אבל לא מהסיבה שחשבנו

מדע

Ynet

המוח גדל והפנים הצטמצמו - אבל לא מהסיבה שחשבנו

במשך עשרות שנים הניחו חוקרים כי המוח הגדול והפנים הקטנות שלנו הם תוצאה של ברירה טבעית. כעת, ניתוח של עשרות גולגולות מאובנות חושף סיפור אחר לגמרי: מוטציות אקראיות, אילוצים ביולוגיים והחיץ התרבותי שיצרנו, שיחקו תפקיד גדול בהרבה בדרך אל האדם המודרני

לפני 8 ימיםתצוגת קריאה

פריצת דרך ישראלית: שיטה חדשה עשויה להאיץ חיפושים וסימולציות

מדע

Ynet

פריצת דרך ישראלית: שיטה חדשה עשויה להאיץ חיפושים וסימולציות

חוקרים מבית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב פיתחו שיטה חדשנית לשליטה בתהליכים אקראיים, שעשויה לייעל אלגוריתמים, למידת מכונה, סימולציות מולקולריות וחקר מערכות ביולוגיות

לפני 10 ימיםתצוגת קריאה

מדע

Ynet

המחלוקת על התפשטות היקום

היקום מתרחב ומתנפח בקצב גובר והולך, אבל הפיזיקאים חלוקים בשאלה כמה מהר הוא מתפשט, ומנסים לגשר על המתח בין שיטות המדידה העיקריות, שמניבות תוצאות שונות. איך מודדים את התפשטות היקום, והאם טלסקופ החלל הישראלי יוכל להכריע את המחלוקת?

לפני 13 ימיםתצוגת קריאה

המפלצת התנ"כית עושה קאמבק - והניסוי הנאצי שניסה להקדים את כולם

מדע

Walla

המפלצת התנ"כית עושה קאמבק - והניסוי הנאצי שניסה להקדים את כולם

בשנת 1627, מת הפרט האחרון הידוע של שור הבר ביער יקטורוב שבפולין. המין ההיסטורי, שהלך והתמעט, נדחק באופן סופי אל מעבר לתהום ההכחדה. אך כעת, כמעט 400 שנה לאחר מכן, מדענים נחושים מקווים להחזיר את החיה העצומה הזו בחזרה אל הטבע. שור הבר היה מין של בקר מאסיבי במיוחד שרמס בעבר את אדמות אירופה ואסיה. יוליוס קיסר תיאר את המין במילים מעוררות יראה: "הם קטנים רק במעט מפיל בגודלם, כוחם ומהירותם יוצאי דופן". שור הבר היה ידוע בקרניו הרחבות ובגופו העצום, והוא למעשה האב הקדמון של הבקר המבוית המודרני. ניתוח גנטי העלה כי כל הפרות בעולם כיום צאצאיות של כ-80 נקבות בלבד של שור בר, שבויתו באזור המזרח התיכון לפני כ-10,500 שנים, מיד לאחר המהפכה החקלאית. דמיינו שאתם רועים ביזונים, ואז מכליאים אותם במשך דורות עד שהם הופכים לגרסה מוקטנת ונוחה יותר לניהול - זה בערך מה שקרה עם שור הבר והפרה המוכרת לנו היום.

לפני 3 חודשיםתצוגת קריאה

השיא נשבר: שלד של דינוזאור נמכר ביותר מ-50 מיליון דולר

מדע

Ynet

השיא נשבר: שלד של דינוזאור נמכר ביותר מ-50 מיליון דולר

שלד מרשים באורך כ-11.5 מטרים, הכולל 183 עצמות מאובנות ועשרות עצמות צלעות נדירות, נמכר לקונה אנונימי. החוקרים מעריכים כי מדובר בפרט בוגר וגדול במיוחד, שנשא סימני קרבות ופציעות מעברו

לפני 3 ימיםתצוגת קריאה