מדע

כתבות עדכניות בנושא מדע.

טכנולוגיה עסקים בריאות ספורט תרבות מדע פוליטיקה סייבר בינה מלאכותית פיננסים עולם מקומי

מדע

Walla

חידת "ביצת הזהב" שנמצאה במעמקי הים: המדענים סוף סוף גילו מה זה

בקיץ 2023, העולם המדעי וגולשי הרשת היו מרותקים לתגלית ביזארית במעמקי האוקיינוס: אובייקט מוזהב, מבריק ועדין, בצורה שמזכירה ביצה עם חור במרכזה. החפץ, שזכה מיד לכינוי "ביצת הזהב", התגלה בעומק של כ-3,250 מטרים מול חופי אלסקה על ידי רובוט תת-ימי של המינהל הלאומי לאוקיאנוסים ואטמוספירה (NOAA). החוקרים שצפו אז בשידור החי ממצלמות הרובוט נותרו מבולבלים. "אני רק מקווה שכנדקור את זה, שום דבר לא יחליט לצאת משם. זה נראה כמו התחלה של סרט אימה", צחק אחד מהם, בהתייחסות לסצנות אימה קלאסיות כמו ב"הנוסע השמיני" שבה דמותו של ג'ון הרט נתקלת ב"מחבק הפנים" בכוכב אחר. ההשערות לגבי מהות החפץ נעו בין מעטפת של ביצת כריש, מין לא ידוע של ספוג ימי, ועד - כמובן - ביצת חייזרים. אך כעת, אחרי כמעט שנתיים של מחקר מעמיק, המדענים פיצחוו לבסוף את החידה.

לפני 19 ימיםתצוגת קריאה

מדע

Walla

הירח מתכווץ: מדענים מצאו יותר מ-1,000 סדקים חדשים - וזו סכנה ממשית לנאס"א

אם הרמתם לאחרונה את המבט לשמי הלילה והירח נראה לכם קצת קטן מהרגיל, אתם כנראה לא מדמיינים (טוב, אולי קצת, כי מדובר בתהליך אטי מאוד). מחקר חדש ומקיף מאשר את מה שמדענים חושדים בו כבר תקופה: הירח שלנו הולך ומתכווץ. ממש כמו ענב שמתייבש והופך לצימוק, הליבה הפנימית של הירח מתקררת עם השנים. התהליך הזה גורם לפני השטח להתכווץ, להיסדק ולהתקמט. כעת, צוות חוקרים מהמרכז ללימודי כדור הארץ והכוכבים במוזיאון הלאומי לתעופה וחלל בארה"ב, חשף למעלה מ-1,000 סדקים ורכסים חדשים שלא היו מוכרים עד כה.

לפני 3 חודשיםתצוגת קריאה

מדע

Walla

התרעת צונאמי בים התיכון: מדענים קובעים כי גל ענק יכה בוודאות של 100%

הריביירה הצרפתית מפורסמת בזכות האקלים השמשי, המים התכולים ואתרי הנופש היוקרתיים שלה - אך מתחת לפני השטח מסתתר איום קטלני. מדענים מזהירים כעת כי ישנו סיכוי של "100 אחוזים" שגל צונאמי אדיר ייווצר בים התיכון בעשורים הקרובים ויכה בקו החוף הדרומי של צרפת. התרחיש המבעית ביותר שמציגים החוקרים הוא זמן ההתרעה: הצונאמי עלול להכות בחוף בתוך 10 דקות בלבד מהרגע שיווצר, ולזרוע כאוס בקרב עשרות אלפי האנשים שנוהרים לאזור בחודשי הקיץ. פרופסור פרדריק לאון מאוניברסיטת מונפלייה, שהתייחס לסכנה, הסביר כי בעוד שמערכת ההתרעה הקיימת בצרפת מזהה רעידות אדמה רחוקות בתוך 15 דקות, היא עלולה לפספס גורמים מקומיים וקרובים יותר, כמו מפולות בוץ תת-ימיות. במקרים כאלה, הגל יגיע לחוף עוד לפני שתצא אזהרה רשמית.

לפני חודשייםתצוגת קריאה

מדע

Walla

קרן ענקית ושיניים בגודל כף יד: האם מדענים מצאו את ה"דרקון" הראשון בהיסטוריה?

תגלית חדשה במדבר סהרה מסעירה את הרשת, וגורמת לרבים להאמין שחוקרים מצאו סוף סוף הוכחה לקיומם של דרקונים. הגולגולת עצומת הממדים - בגודל של אדם בוגר - מתהדרת בלסת ארוכה, בשיניים מחודדות בגודל כף יד אנושית, ובמבנה פנים שמזכיר לסת של תנין. אם זה לא מספיק, מעל עיניו של היצור מתנוססת קרן מעוקלת ואדירה, ומעורפו בולטים קוצים שמשווים לו מראה כמעט זהה ליצורים המיתולוגיים מהאגדות. בזמן שהגולשים מיהרו לחגוג ודרשו מהמדענים "להודות שמדובר בדרקון", מוסדות מדע כמו מוזיאון הילדים של אינדיאנפוליס מיהרו לצנן את ההתלהבות: מעולם לא נמצאה עדות לדרקונים נושפי אש בסגנון "משחקי הכס". בפועל, החוקרים גילו מין חדש ומרתק של דינוזאור ממשפחת הספינוזאוריים, שזכה לשם המדעי Spinosaurus mirabilis ("לטאת קוצים מדהימה").

לפני 3 חודשיםתצוגת קריאה

המיתוס קם לתחייה: התגלית שמוכיחה שמפלצת המעמקים הייתה אמיתית

מדע

Walla

המיתוס קם לתחייה: התגלית שמוכיחה שמפלצת המעמקים הייתה אמיתית

הקראקן תמיד כיכב באגדות ים ובפולקלור הסקנדינבי כמפלצת אימתנית שמלחים רעדו מפניה, בשל יכולתה לרסק ספינות שלמות במכה אחת. אך כעת, מדענים מאמינים שמצאו הוכחות לכך שהפחד העתיק הזה היה מבוסס לחלוטין על מציאות מפחידה לא פחות. מחקר חדש, שפורסם בכתב העת המדעי Science, חושף כי סוג של תמנוני ענק שלטו באוקיינוסים במהלך תור הקרטיקון (כלומר איפשהו בין שנת 145 מיליון לשנת 66 מיליון לפני הספירה). צוות חוקרים מאוניברסיטת הוקאידו השתמש בטכנולוגיות סריקה מתקדמות ובמודלים של בינה מלאכותית, כדי לבחון מאובני לסתות שהתגלו ביפן ובאי ונקובר שבמערב קנדה. המאובנים, שמתוארכים לתקופה שלפני 72 עד 100 מיליון שנים, שייכים לקבוצה נכחדת של תמנונים בעלי סנפירים. ניתוח הממצאים הוביל למסקנה המדהימה כי היצורים הללו הגיעו לאורך של קרוב ל-20 מטרים, והיו למעשה טורפי-על שניזונו מזוחלים ימיים ענקיים דוגמת פלזיוזאורים.

לפני 14 ימיםתצוגת קריאה

אות מסתורי מהחלל העמוק: כדור הארץ קלט פגיעת "מגה-לייזר" ממרחק בלתי נתפס

מדע

Walla

אות מסתורי מהחלל העמוק: כדור הארץ קלט פגיעת "מגה-לייזר" ממרחק בלתי נתפס

האנושות קלטה אות מסתורי ועוצמתי מהחלל, שמתואר על ידי מדענים כקרן "מגה-לייזר". האות נורה בעקבות התנגשות אלימה בין שתי גלקסיות במרחק של יותר מ-8 מיליארד שנות אור מאיתנו. התגלית ההיסטורית הזו, שנחשבת ל"מגה-מייזר" (Megamaser) הרחוק ביותר שתועד אי פעם, יורטה על ידי טלסקופ הרדיו MeerKAT בדרום אפריקה, המורכב מ-64 אנטנות ענק. מגה-מייזר הוא למעשה לייזר טבעי ועצום בחלל. כאשר גלקסיות עמוסות בגז מתנגשות זו בזו, מולקולות הנקראות הידרוקסיל מתנפצות אחת אל השנייה ומשחררות גלי רדיו חזקים במיוחד. הגלים הללו מתנהגים בדיוק כמו קרן לייזר, אך במקום להפיק אור נראה לעין, הם מייצרים אותות רדיו שטלסקופים מתקדמים מסוגלים לקלוט. במקרה הנוכחי, האובייקט (שזכה לשם המדעי המורכב HATLAS J142935.3-002836) הוא כל כך עוצמתי, עד שהחוקרים מעריכים כי מדובר למעשה ב"גיגה-מייזר" - תופעה חזקה אפילו יותר. המערכת הזו נמצאת כל כך רחוק, שאנחנו רואים אותה היום כפי שהיא נראתה לפני יותר מ-8 מיליארד שנים, כשהיקום שלנו היה פחות ממחצית מגילו הנוכחי. "המערכת הזו פשוט יוצאת דופן", מסביר ד"ר תאבו מנמלה, החוקר הראשי מאוניברסיטת פרטוריה. "אנחנו רואים למעשה את המקבילה הרדיואית של לייזר, שנמצאת במרחק חצי יקום מאיתנו".

לפני חודשייםתצוגת קריאה

"מצאנו חייזרים והרגנו אותם בטעות": המחקר שטוען שנאס"א גילתה חיים במאדים ב-1976

מדע

Walla

"מצאנו חייזרים והרגנו אותם בטעות": המחקר שטוען שנאס"א גילתה חיים במאדים ב-1976

בזמן שהרוברים החדשים של נאס"א מחפשים בנרות סימני חיים עתיקים על מאדים, קבוצת מדענים טוענת שכבר מצאנו אותם לפני חצי מאה - פשוט לא הבנו מה אנחנו רואים, ובטעות השמדנו את הראיות. במאמר חדש שפורסם בכתב העת Astrobiology, ארבעה חוקרים טוענים כי נחתת ה"ויקינג" (Viking) של נאס"א, שנחתה על הכוכב האדום ב-1976, אכן זיהתה שם חיים ביולוגיים. הבעיה? הטכניקה שבה השתמשנו כדי לזהות אותם הייתה ככל הנראה קטלנית עבורם.

לפני 3 חודשיםתצוגת קריאה

סוף העולם יגיע מוקדם מהצפוי: המחקר שקבע מתי היקום יתנדף סופית

מדע

Walla

סוף העולם יגיע מוקדם מהצפוי: המחקר שקבע מתי היקום יתנדף סופית

עד היום, הפיזיקאים היו די רגועים. ההערכה הייתה שהאובייקטים האחרונים ביקום ישרדו למשך זמן בלתי נתפס של 10¹¹⁰⁰ שנים (המספר 1 ואחריו 1,100 אפסים). אבל מחקר חדש שפורסם ב-Journal of Cosmology and Astroparticle Physics על ידי שלישיית חוקרים מאוניברסיטת רדבאונד שבהולנד, מקצץ את הזמן הזה באופן דרמטי ל"רק" 10⁷⁸ שנים. נכון, זה עדיין מספר דמיוני אי שם בעתיד הממש ממש רחוק, אבל הפער בינו לבין ההערכה הקודמת הוא כל כך עצום, שזה הופך את כל מה שחשבנו על סוף היקום ללא רלוונטי.

לפני 28 ימיםתצוגת קריאה

מחקר פורץ דרך מציע: ייתכן שמוצא האנושות הוא בכלל מאדים

מדע

Walla

מחקר פורץ דרך מציע: ייתכן שמוצא האנושות הוא בכלל מאדים

תיאוריית ה"פנספרמיה" (Lithopanspermia), הגורסת כי החיים הגיעו לכדור הארץ באמצעות אסטרואידים שהתרסקו על כוכבי לכת אחרים ונשאו עמם מיקרואורגניזמים, נשמעה לרוב כמו מדע בדיוני. אולם, מחקר חדש שפורסם החודש בכתב העת המדעי PNAS Nexus על ידי חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, מוכיח לראשונה כי התרחיש הזה לא רק אפשרי - אלא ייתכן שהוא ההסבר להיווצרות החיים על כדור הארץ. "הראינו שחיים יכולים לשרוד פגיעה עצומה ופליטה לחלל", מסבירה ד"ר לילי ז'או, שהובילה את המחקר. "המשמעות היא שחיים יכולים פוטנציאלית לעבור בין כוכבי לכת. זה אומר שאולי אנחנו בכלל אנשי מאדים". כן. זה ציטוט אמיתי של ד"ר להנגדסת מכונות שחוקרת את החלל כבר שנים.

לפני חודשייםתצוגת קריאה

"סימן מבשר רעות": האוקיינוס מאבד מליחות בקצב מפחיד, וזרם הגולף בסכנת קריסה

מדע

Walla

"סימן מבשר רעות": האוקיינוס מאבד מליחות בקצב מפחיד, וזרם הגולף בסכנת קריסה

אנחנו רגילים לשמוע על התחממות האוקיינוסים, אבל מחקר חדש חושף סכנה אחרת לגמרי שמגיעה דווקא משינוי בהרכב המים - והיא עלולה לשנות את האקלים העולמי בצורה הרסנית. מדענים מאוניברסיטת קולורדו בולדר מזהירים כי צניחה דרמטית ברמת המליחות באוקיינוס ההודי היא "סימן מבשר רעות" ליציבות של זרם הגולף ושל מערכות האקלים הגלובליות. המחקר התמקד באזור דרום האוקיינוס ההודי, מול חופי אוסטרליה, שבאופן היסטורי היה ידוע כאיזור מלוח מאוד עקב תנאי יובש. אלא שהנתונים מראים כי ב-60 השנים האחרונות, האזור הזה איבד כ-30% מהמליחות שלו. כדי להבין את סדר הגודל, החוקרים מסבירים: "כמות המים המתוקים שזורמת לאזור הזה שוות ערך לכך שנשפוך לשם 60% מאגם טאהו הענק מדי שנה. זו כמות מים שיכולה לספק מי שתייה לכל אוכלוסיית ארה"ב למשך 380 שנה".

לפני 3 חודשיםתצוגת קריאה

לוויין ישראלי-גרמני, שימפה עננים למחקרי אקלים, ישוגר ביוני

מדע

Ynet

לוויין ישראלי-גרמני, שימפה עננים למחקרי אקלים, ישוגר ביוני

הלוויין CloudCT, ששוקל כ-4 ק"ג בלבד, תוכנן ונבנה במסגרת מחקר בין-לאומי הנתמך על ידי מענק ERC Synergy של האיחוד האירופי. במחקר שותפים מכון ויצמן למדע, הטכניון והמרכז לטלמטיקה בגרמניה

לפני 16 ימיםתצוגת קריאה

מדע

Ynet

התגלית המפתיעה בקצה מערכת השמש

הרחק מכדור הארץ זיהו אסטרונומים יפנים גרם שמיימי יוצא דופן - כזה שנחשב עד כה קטן מכדי להחזיק אטמוספרה, אך בפועל מתברר כי היא קיימת סביבו. התגלית, שמגיעה מאזורי הקצה הקרים והחשוכים של מערכת השמש, עשויה לערער הנחות יסוד ולשנות את ההבנה המדעית לגבי האופן שבו אטמוספרות נוצרות ומתקיימות על גופים קטנים בחלל

לפני 10 ימיםתצוגת קריאה

המפלצת קרובה מכפי שחשבנו: התגלית המדאיגה תחת הסופר-הר געש בילוסטון

מדע

Walla

המפלצת קרובה מכפי שחשבנו: התגלית המדאיגה תחת הסופר-הר געש בילוסטון

פארק ילוסטון בארצות הברית עלה לאחרונה לכותרות בעקבות התעוררות הגייזר החומצי הגדול בעולם וגילוי של עשרות אלפי "רעידות אדמה נסתרות". כעת, מחקר פורץ דרך שפורסם בכתב העת היוקרתי Science, חושף כי מקור המאגמה של הסופר-הר געש השוכן תחת הפארק נמצא במיקום הרבה יותר רדוד ומסוכן מכפי ששיערו עד כה. עד היום סברו הגיאולוגים כי הרי געש בסדר גודל כזה זקוקים ל"עמודי מאגמה" אדירים העולים ממעמקי כדור הארץ כדי להניע התפרצות-על. אולם, צוות החוקרים גילה כי המערכת של ילוסטון שואבת את כוחה משכבה המכונה "מרק מאגמה" (Magma mush) - אזור של סלעים מותכים חלקית שנמצא ממש מתחת לקרום כדור הארץ.

לפני 23 ימיםתצוגת קריאה

"זה משאיר אותי ערה בלילה": נאס"א מודה - אנחנו חסרי אונים מול "רוצחי הערים"

מדע

Walla

"זה משאיר אותי ערה בלילה": נאס"א מודה - אנחנו חסרי אונים מול "רוצחי הערים"

זוכרים את משימת DART ב-2022? אותה חללית מתאבדת של נאס"א שהתנגשה בכוונה באסטרואיד והצליחה להסיט אותו ממסלולו? אז העולם נשם לרווחה בידיעה שיש לנו "מגן פלנטרי". אבל כעת, בכירי נאס"א ומדענים מזהירים שהתחושה הזו היא אשליה מסוכנת. המציאות, מתברר, הרבה יותר מפחידה. בכנס של האגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS) שנערך השבוע באריזונה, חשפו מומחים כי כדור הארץ למעשה חשוף לחלוטין לפגיעה של מה שהם מכנים "אסטרואידים רוצחי ערים" (City Killers) - סלעי חלל בגודל בינוני, שיכולים למחוק מטרופולין שלם, ואנחנו אפילו לא יודעים שהם בדרך.

לפני 3 חודשיםתצוגת קריאה

מדע

Ynet

מצוינות בעירבון מוגבל: מאחורי הפרסים המדעיים

מנובל ועד מדליית דרווין, הקהילה המדעית אוהבת לחלק פרסים לחוקרים מצטיינים. אבל רגע! מי קבע שהם מצטיינים? ועל סמך מה?

לפני 8 ימיםתצוגת קריאה

מחקר ישראלי: כך תכונות חומרים וטמפרטורה מעצבות את האור הנפלט

מדע

Ynet

מחקר ישראלי: כך תכונות חומרים וטמפרטורה מעצבות את האור הנפלט

חוקרים בטכניון פיתחו מודל פיזיקלי חדש המסביר כיצד תכונות החומר והטמפרטורה משנות צבע, עוצמה ואקראיות של אור נפלט – פריצת דרך שעשויה לשדרג מקורות אור, חיישנים וטכנולוגיות פוטוניות מתקדמות

לפני 9 ימיםתצוגת קריאה

נאס"א קלטה מהחלל תופעה מדאיגה: עיר הבירה העצומה שוקעת ונעלמת

מדע

Walla

נאס"א קלטה מהחלל תופעה מדאיגה: עיר הבירה העצומה שוקעת ונעלמת

עיר הבירה של מקסיקו מתכווצת אל תוך עצמה, ובקצב שניתן לראות בבירור מחוץ לכדור הארץ. תמונות לוויין של נאס"א הוכיחו לאחרונה כי מקסיקו סיטי שוקעת בקצב מדהים של כ-25 סנטימטרים בשנה, מה שהופך אותה לאחת הערים השוקעות בקצב המהיר ביותר בעולם. "זו בעיה גדולה מאוד", מסביר חוקר גיאופיזיקה מהאוניברסיטה הלאומית של מקסיקו. לדבריו, התהליך פוגע בתשתיות הקריטיות ביותר של העיר, בהן מערכת הרכבת התחתית, צנרת הניקוז, רשת המים לשתייה, רחובות ומבני מגורים של כ-22 מיליון תושבים. הסיבה למשבר הגיאולוגי נעוצה בהיסטוריה של המטרופולין, שמשתרע על פני כ-7,700 קילומטרים רבועים. העיר הוקמה במקור על קרקעית אגם עתיק, עובדה שניכרת עד היום בכך שרחובות רבים היו בעברם תעלות מים. שילוב של שאיבת מי תהום אגרסיבית ופיתוח עירוני מסיבי הוביל להתייבשות כמעט מוחלטת של האקוויפר התת-קרקעי, מה שגורם לקרקע לקרוס תחת כובד המשקל האדיר.

לפני 10 ימיםתצוגת קריאה

פלוטו חוזר למעמדו? סוכנות החלל פותחת במאבק לבטל את העוול ההיסטורי

מדע

Walla

פלוטו חוזר למעמדו? סוכנות החלל פותחת במאבק לבטל את העוול ההיסטורי

הבוס החדש של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א, יזם הטכנולוגיה והמיליארדר ג'ארד אייזקמן, פתח במאבק חסר פשרות במטרה להחזיר לפלוטו את מעמדו ככוכב לכת מן המניין. אייזקמן, שנכנס לתפקידו בדצמבר האחרון, נשבע להילחם בהחלטה משנת 2006 שלדבריו אינה הוגנת, שבה נשלל התואר המוכר של הכוכב הקפוא והוא שונמך להגדרה המעליבה של "כוכב לכת ננסי". פלוטו הודח באופן דרמטי על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי בעקבות קביעת כללים חדשים לגבי מה שנחשב לכוכב לכת. ההחלטה ההיא עוררה זעם עולמי, בין היתר משום שפלוטו הוא כוכב הלכת היחיד אי פעם שהתגלה על ידי אזרח אמריקני, קלייד טומבו, בשנת 1930. המהלך הפך לנקודה רגישה עבור חובבי חלל רבים, שטוענים כי הקריטריונים ששימשו להדחתו הם חסרי היגיון מדעי.

לפני 16 ימיםתצוגת קריאה

בתוך שנתיים הממותות יחזרו מהכחדה - וזה בעייתי מהרבה סיבות

מדע

Walla

בתוך שנתיים הממותות יחזרו מהכחדה - וזה בעייתי מהרבה סיבות

שהדלתות נפתחות בקומה השנייה של בניין משרדים שגרתי בפאתי דאלאס, טקסס, התחושה היא של כניסה לפורטל לעולם אחר. מעבדות חברת הביוטק "קולוסאל" (Colossal Biosciences), שמוערכת בשווי של כ-10 מיליארד דולר, רוחשות פעילות סביב יעד אחד שנשמע עד לא מזמן כמו מדע בדיוני: "ביטול הכחדה" (De-extinction). אחרי שהחברה כבר ייצרה כותרות סביב הניסיונות להחזיר לחיים את ציפור הדודו, הטיגריס הטסמני וסיחררה את העולם כשטענה שהחזירה מהכחדה את "זאבי הבלהות" האגדיים, כעת היא מסמנת את שנת 2028 כתאריך היעד להחזרתו של סמל עידן הקרח - הממותה הצמרית. הממותות, יונקי ענק ששקלו עד שישה טונות והתנשאו לגובה של כ-3.5 מטרים, נכחדו ברובן לפני כ-10,000 שנים. האוכלוסייה האחרונה שרדה באי וראנגל שבקוטב הצפוני עד לפני כ-4,000 שנים בלבד. כעת, צוות של למעלה מ-260 גנטיקאים וביולוגים מנסה להרכיב מחדש את הפאזל הגנטי שלהן. המדענים חילצו שאריות DNA מחטי ממותה שהשתמרו בקפאת-העד (פרמפרוסט) בסיביר, והם משווים אותן לגנום של הפיל האסייתי - קרוב המשפחה החי הקרוב ביותר לממותה (עם התאמה גנטית של 99.6%).

לפני חודשייםתצוגת קריאה

וירג'ין גלקטיק חשפה את מטוס החלל העתידי: השבוע בחלל

מדע

Ynet

וירג'ין גלקטיק חשפה את מטוס החלל העתידי: השבוע בחלל

דחייה אפשרית לנחיתה המאוישת על הירח, וירג'ין מציגה את מטוס תיירות החלל החדש, חללית אירופית חדשה ובינה מלאכותית לחיפוש כוכבי לכת. סיכום השבוע ברחבי היקום

לפני 8 ימיםתצוגת קריאה

מדע

Ynet

מהו דינגו? "שטיפת מוח" מדעית

וגם: איפה עוברת דרך הבשמים? מהן מתכות אלקליות? ולמה משמש משטח פאפ? טריוויה מדעית

לפני 10 שעותתצוגת קריאה

ניסויים ישראלים ושובה של סטארשיפ: השבוע בחלל

מדע

Ynet

ניסויים ישראלים ושובה של סטארשיפ: השבוע בחלל

ניסויים של ספייס פארמה ושל בתי ספר ישראלים בדרך לתחנת החלל הבינלאומית, חברה ישראלית מביאה את החלל לדרום סודן, סטארשיפ חוזרת בגירסה משופרת וסין ממשיכה לדהור לחלל. סיכום השבוע ברחבי היקום

אתמולתצוגת קריאה

מדע

Ynet

קפאין, נשיקות וצפנים: "שטיפת מוח" מיוחדת על מדע בשירי האירוויזיון

קראת תחרות הזמר האירופית, הנה הזדמנות מצוינת לבדוק את הידע המדעי שלנו ולהיזכר בכמה מהלהיטים הגדולים של האירוויזיון לאורך השנים

לפני 4 ימיםתצוגת קריאה

מדע

Ynet

מה זה לאליק? "שטיפת מוח" מדעית

וגם: מה עושה באפר? מהו ניוון מקולרי? ואיזה סלע נוצר בהתפרצות געשית? טריוויה מדעית

לפני 7 ימיםתצוגת קריאה

מדע

Ynet

תופעת "זוהר העננים": ההסבר המדעי למחזה השמיימי המרהיב

זוהר עננים הוא מחזה אופטי מרהיב, שבו נראים צבעי הקשת מעטרים עננים בשמיים. למרות המראה הקסום, מדובר בתופעה פיזיקלית מוכרת הנובעת מאינטראקציה בין אור לחלקיקים. התופעה נדירה יחסית מכיוון שהיא דורשת שילוב מדויק של גורמים. ההסבר על האופן שבו מבנים מיקרוסקופיים בשמיים הופכים את אור השמש לחגיגה של צבעים

לפני 10 ימיםתצוגת קריאה

חוקרים ישראלים מצאו: גם יצורים עם "מוח פשוט" יודעים ללמוד ולזכור

מדע

Ynet

חוקרים ישראלים מצאו: גם יצורים עם "מוח פשוט" יודעים ללמוד ולזכור

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו שהאיצטלן מסוגל ללמוד ולזכור חוויות מהסביבה שלו. החוקרים: "מפני שאיצטלנים נחשבים קרובים לבעלי חוליות, הם עשויים לשמש מודל חשוב להבנת התפתחות המוח והזיכרון"

לפני 11 ימיםתצוגת קריאה

מדע

Ynet

מהי אוקטבה? "שטיפת מוח" מדעית

וגם: מהו רפרף? מי עושה קוניוטמיה? ואיזה חוק מגדיר מעבר חום? טריוויה מדעית

לפני 14 ימיםתצוגת קריאה

מס על שיגורים והפטריות שעלולות לזהם את מאדים: השבוע בחלל

מדע

Ynet

מס על שיגורים והפטריות שעלולות לזהם את מאדים: השבוע בחלל

לוויין ישראלי-גרמני לחקר עננים מיועד לשיגור בחודש הבא, ארצות הברית מטילה מיסים על חברות חלל מסחריות, האסטרונאוטים של משימת ארטמיס 2 הוזמנו לשתוק בבית הלבן, והפטריות שבדרך למאדים. סיכום השבוע ברחבי היקום

לפני 15 ימיםתצוגת קריאה

מדע

Ynet

התגלה הרכב פני השטח של קווה-קווה

תצפיות בטלסקופ החלל ג'יימס ווב איפשרו לחוקרים לנתח את הרכב פני השטח של כוכב לכת תאום ארץ במרחק של כמעט 50 שנות אור מאיתנו

לפני 9 ימיםתצוגת קריאה

על חקר תאי סרטן, אירועים קוסמיים קיצוניים ועוד: הזוכים בפרסי בלווטניק

מדע

Ynet

על חקר תאי סרטן, אירועים קוסמיים קיצוניים ועוד: הזוכים בפרסי בלווטניק

פרופ' אורי בן-דוד מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' פז בנימיני מהאוניברסיטה הפתוחה וד"ר סרגיי סמנוב ממכון ויצמן למדע הם הזוכים השנה בפרס למדענים צעירים בישראל. כל אחד מהם יזכה במענק בסך 100 אלף דולר

לפני 11 ימיםתצוגת קריאה

המפלצת התנ"כית עושה קאמבק - והניסוי הנאצי שניסה להקדים את כולם

מדע

Walla

המפלצת התנ"כית עושה קאמבק - והניסוי הנאצי שניסה להקדים את כולם

בשנת 1627, מת הפרט האחרון הידוע של שור הבר ביער יקטורוב שבפולין. המין ההיסטורי, שהלך והתמעט, נדחק באופן סופי אל מעבר לתהום ההכחדה. אך כעת, כמעט 400 שנה לאחר מכן, מדענים נחושים מקווים להחזיר את החיה העצומה הזו בחזרה אל הטבע. שור הבר היה מין של בקר מאסיבי במיוחד שרמס בעבר את אדמות אירופה ואסיה. יוליוס קיסר תיאר את המין במילים מעוררות יראה: "הם קטנים רק במעט מפיל בגודלם, כוחם ומהירותם יוצאי דופן". שור הבר היה ידוע בקרניו הרחבות ובגופו העצום, והוא למעשה האב הקדמון של הבקר המבוית המודרני. ניתוח גנטי העלה כי כל הפרות בעולם כיום צאצאיות של כ-80 נקבות בלבד של שור בר, שבויתו באזור המזרח התיכון לפני כ-10,500 שנים, מיד לאחר המהפכה החקלאית. דמיינו שאתם רועים ביזונים, ואז מכליאים אותם במשך דורות עד שהם הופכים לגרסה מוקטנת ונוחה יותר לניהול - זה בערך מה שקרה עם שור הבר והפרה המוכרת לנו היום.

לפני 17 ימיםתצוגת קריאה

חיות חמודות שנכחדו לפני 6,000 שנים נמצאו לפתע בחיים - עם איבר גוף מטריד

מדע

Walla

חיות חמודות שנכחדו לפני 6,000 שנים נמצאו לפתע בחיים - עם איבר גוף מטריד

מדענים נדהמו לגלות ביערות הגשם של מערב פפואה שתי חיות כיס קטנות, פוסום ננסי בעל אצבע ארוכה ומין של דאון, אלפי שנים לאחר שהוכרזו כנכחדות. הגילוי הנדיר התאפשר בזכות עזרתם של שבטים מקומיים שרואים בהן חיות קדושות

לפני חודשייםתצוגת קריאה

הטקס השנתי של פינגווינים קיסריים עלול להוביל להכחדתם

מדע

Walla

הטקס השנתי של פינגווינים קיסריים עלול להוביל להכחדתם

מדי שנה, הפינגווינים הקיסריים מתכנסים על משטחי קרח צפים במשך זמן ממושך, כדי להחליף את הנוצות השחוקות במעטה חדש ואטום למים. אך ההתחממות המואצת של אנטרקטיקה מעמידה אותם בסכנה, ומדענים מתקשים לאתר את מרביתם. "האם בכלל יש לנו זמן להציל אותם?"

לפני 3 חודשיםתצוגת קריאה

מדע

Walla

מדענים חושפים: האמת הטראגית על "פאנץ'", הקוף הנטוש שמשגע את העולם

פאנץ', גור המקוק היפני בן שבעת החודשים מגן החיות איצ'יקאווה (Ichikawa) שביפן, הוא כנראה בעל החיים המפורסם ביותר בעולם כרגע. מאז שגן החיות פרסם ב-5 בפברואר תמונה קורעת לב שלו נאחז בבובת אורנגאוטן כתומה של איקאה, הוא צבר למעלה מ-5 מיליון צפיות, הפך להאשטאג ויראלי (#HangInTherePunch), והכפיל את כמות המבקרים בגן החיות לאלפים בתוך סוף שבוע אחד. אך בעוד הרשת עוטפת את פאנץ' (שנקרא על שם יוצר הקומיקס היפני המפורסם קאזוהיקו קאטו, המוכר כ"מאנקי פאנץ'") באהבה וירטואלית, המציאות בתוך הכלוב קשה הרבה יותר. סרטונים חדשים שעלו לרשת מציגים תמונות מטרידות בהן פאנץ' נדחה, מותקף ונדחף באלימות על ידי שאר חברי הלהקה, כשבאחד התיעודים קוף בוגר אף נראה משליך אותו באוויר "כמו ביידוי פטיש אולימפי". גולשים רבים תהו מדוע הלהקה מתאכזרת לגור כה צעיר, וכעת פרימטולוגים מומחים מספקים תשובות כואבות.

לפני 3 חודשיםתצוגת קריאה

בלב המדבר: 280 מעגלי אבנים התגלו בסודן, וחשפו תרבות שנעלמה

מדע

Ynet

בלב המדבר: 280 מעגלי אבנים התגלו בסודן, וחשפו תרבות שנעלמה

מאות מתחמי הקבורה התגלו ברחבי מדבר אטבאי, ממזרח לנהר הנילוס. 20 מהמבנים הללו זוהו בעבר באמצעות עבודת שטח או סקרים בלתי פורמליים, אך לא נחקרו באופן שיטתי כמסורת אזורית. כעת, צוות בינלאומי של חוקרים בחן לעומק את המונומנטים הללו ואת התרבות הייחודית, המבוססת על עדרי בקר וצאן, העומדת מאחוריהם

לפני 4 ימיםתצוגת קריאה

תגלית נדירה במיאנמר: נמצאה אבן אודם במשקל 2.2 ק"ג

מדע

Ynet

תגלית נדירה במיאנמר: נמצאה אבן אודם במשקל 2.2 ק"ג

שוק אבני החן של המדינה למודת הסכסוכים הוא מהחשובים והמפורסמים בעולם. כעת, נוספה אבן חדשה לאוסף המרשים של אבני החן שלה. למרות שמשקלה כמחצית ממשקלה של אבן החן הכבדה ביותר בהיסטוריה של מיאנמר, מאפיינה מסבים לה יוקרה רבה יותר

לפני 5 ימיםתצוגת קריאה

"שושלת רפאים" קדומה: מחקר חושף רובד עתיק באכלוס אמריקה

מדע

Ynet

"שושלת רפאים" קדומה: מחקר חושף רובד עתיק באכלוס אמריקה

בניתוח גנטי רחב היקף נחשף גל הגירה חדש של אנשים שהתיישבו בדרום אמריקה לפני 1,300 שנה, וכי ילידים אמריקנים נושאים שרידים של "שושלת רפאים". הממצאים מספקים את התמונה המקיפה ביותר של הגיוון הגנומי וההיסטוריה האבולוציונית של ילידי אמריקה עד כה

לפני 16 ימיםתצוגת קריאה

עמוק יותר מהאוורסט: המקום המפחיד שבו חיים "חייזרים" בחשיכה מוחלטת

מדע

Walla

עמוק יותר מהאוורסט: המקום המפחיד שבו חיים "חייזרים" בחשיכה מוחלטת

בזמן שרובנו חשים חוסר נוחות כשאנחנו לא נוגעים ברצפת הבריכה, יש מי שביקשה לצלול אל המקום הנמוך ביותר על פני כדור הארץ. מדובר בשקע מריאנה, תהום בעומק של כ-11 קילומטרים, מקום כל כך עמוק שאם הייתם מניחים את הר האוורסט בתוכו, פסגתו עדיין הייתה רחוקה מאוד מפני השטח. הטמפרטורות שם קרובות לקיפאון והחושך הוא מוחלט, שכן קרני השמש לא מסוגלות לחדור מבעד למסות המים האדירות. אסטרונאוטית לשעבר, שכבר הספיקה ללכת בחלל בשנת 1984, החליטה להחליף את הכוכבים בבוץ של קרקעית הים. היא צללה בתוך צוללת זעירה למשימה מפרכת של 12 שעות, לעומק הגדול פי שלושה מהמקום שבו נחה הטיטאניק. קתי סאליבן בת ה-74 תיארה את החוויה כקיצונית במיוחד: "את יושבת בתוך כדור מתכת קטן ונעים, אולי אוכלת כריך טונה, ומהצד השני של הדופן הלחץ גדול פי 1,100 מזה שעל פני השטח", סיפרה לאחר מכן.

לפני 13 ימיםתצוגת קריאה