סייבר

כתבות עדכניות בנושא סייבר.

"ה-AI כבר לא כלי עזר: היא המנוע של שרשראות התקיפה וההגנה"

סייבר

People & Computers

"ה-AI כבר לא כלי עזר: היא המנוע של שרשראות התקיפה וההגנה"

"אם עד לא מזמן הדיון נסב סביב מיילים מנוסחים היטב, או בוטים שמציקים למשתמשים, השבוע האחרון סיפק הוכחה חותכת לכך שהשד יצא מהבקבוק, והוא יודע לכתוב קוד. לא סתם קוד, אלא כזה שעוקף את מערכות ההגנה המורכבות ביותר. הזמן הפך למרכיב קריטי בהתפתחות האיומים: אם בעבר היה לארגונים חלון הזדמנויות של שבועות מרגע גילוי חולשה ועד לניצולה בשטח, ה-AI מצמצמת את הזמן הזה לאפס. שכחו מכל מה שחשבתם על בינה מלאכותית בסייבר: החל מרוץ החימוש החדש", כך אמר מאי גרין, מנהל תחום סייבר ביזמקו פרו. "אנו בפתחו של עידן חדש: Zero-Day בגרסת המכונה, הוסיף והרחיב גרין בראיון לאנשים ומחשבים. "הדיווח הדרמטי שהגיע ממודיעין האיומים של גוגל (Google), טלטל את הקהילה: חוקרים זיהו בראשונה מקרה שבו תוקפים השתמשו ב-AI כדי לפתח ניצול לחולשת Zero-Day בכלי ניהול קוד פתוח. ה-AI לא רק זיהתה אתסייבר הפרצה, היא תפרה עבורה מפתח מדויק שעקפה אפילו מנגנוני אימות דו-שלבי. המשמעות עבור מנהלי אבטחה היא רעידת אדמה. ה-AI מצמצמת זמנים: הניתוח, פיתוח הקוד והתקיפה קורים כעת בקצב של מעבד, לא בקצב של אדם". "OpenAI נכנסה למערכה עם GPT-5.5", ציין גרין. "במלחמה הזו יש שני צדדים. השבוע נחשף כי גם צד ההגנה לא נשאר מאחור. OpenAI השיקה את מסגרת ה-Trusted Access for Cyber, שמעניקה למגינים מורשים כוחות-על באמצעות מודל GPT 5.5. לא מדובר בגישה חופשית לכל דורש, אלא במודל גישה מבוקר, שנועד לסייע בניתוח נוזקות, הנדסה לאחור ובניית חתימות הגנה בזמן אמת. זהו הניסיון של ענקיות הטכנולוגיה לאזן את המשוואה: להשתמש בבינה המלאכותית כדי לסגור את הפרצות שהיא עצמה עוזרת לפתוח". תופסות תאוצה. מתקפות סייבר מונעות בינה מלאכותית. צילום: Shutterstock דומינו פיננסי: לא רק בעיה של ה-IT "סיכון כבר מזמן אינו מוגבל לשרת כזה או אחר", הסביר גרין. "קרן המטבע הבינלאומית (IMF), פרסמה השבוע אזהרה חריגה: השימוש הגובר ב-AI בידי תוקפים עלול להצית משבר פיננסי עולמי. החשש הוא מתרחיש שבו חולשה אחת במערכת תשלומים, או בספק טכנולוגי משותף – מנוצלת במהירות ובהיקף כזה, שכל שוק ההון יחווה זעזוע מערכתי. כשהמכונה תוקפת את התשתית הדיגיטלית שעליה נשענת הכלכלה, הבעיה עוברת משולחנו של מנהל האבטחה לשולחנם של מקבלי ההחלטות בדרג המדיני". לדבריו, "זהו גם הסוף של הדרכת מודעות לעובדים כפי שהכרנו: גם במישור האנושי, חוקי המשחק השתנו. הנדסה חברתית ב-2026 היא כבר לא עוקץ ניגרי עם שגיאות כתיב. ה-AI מאפשרת כעת אוטומציה של קמפיינים המותאמים אישית לכל קורבן, לשפתו ולהקשר העסקי שלו. הדרכות עובדים בסיסיות הופכות לחסרות תועלת מול זיופים (Deep Fake) ושפה מלוטשת. אז מה הפתרון? מעבר לפלטפורמת סימולציות ותרגול מודעות מנוהלות, הגברה של הבקרות הטכניות וחיזוק מערך אימות זהויות". "השבוע האחרון סימן את סופו של הקצב הישן", סיכם גרין. "ה-AI היא כבר לא כלי עזר, היא המנוע של שרשרת התקיפה וההגנה כאחד. ארגונים שימשיכו להסתמך על מחזורי עדכון חודשיים, יגלו מהר מאוד שהתוקפים שלהם הם סוכני AI – והם לא ישנים". הפוסט "ה-AI כבר לא כלי עזר: היא המנוע של שרשראות התקיפה וההגנה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
מחקר: ה-AI עושה טוב לכופרות, שצמחו בכמעט 400%

סייבר

People & Computers

מחקר: ה-AI עושה טוב לכופרות, שצמחו בכמעט 400%

פשיעת הסייבר כבר לא פועלת כסדרה של קמפיינים מבודדים, אלא מתפקדת כמערכת: התוקפים פועלים לאורך כל מחזור החיים של המתקפות ומבצעים קיצור של מחזור חיי המתקפה – באמצעות סוכני AI ייעודיים, כך לפי מחקר חדש של פורטינט (Fortinet). על פי מפת האיומים הגלובלית 2026 של FortiGuard Labs – גוף מודיעין האיומים והמחקר של החברה – "פשיעת הסייבר המודרנית חוצה גבולות ומגזרים ואפילו את ההגדרות המסורתיות של הפשיעה עצמה – ככל שהמתקפות הופכות למתוחכמות יותר". עורכי המחקר – 2026 Fortinet Global Threat Landscape Report שמו – ציינו כי "המהירות מגדירה את הסיכון, כאשר ה-TTE (הזמן לניצול פגיעויות) מצטמצם: כשהשימוש ב-AI מאיץ את איסוף המודיעין, החימוש והביצוע, הזמן לניצול פגיעויות עומד על 24-48 שעות עבור התפרצויות קריטיות. זו עלייה חדה לעומת העבר, אז הזמן עמד על 4.76 ימים לניצול פגיעויות". הם הסבירו כי "תקריות אבטחה בעולם האמיתי משקפות כיצד דקות יכולות להגדיר תוצאות: נסיונות פעילים לניצול בוצעו תוך שעות מהחשיפה הפומבית של פגיעות React2Shell". עוד נחשף כי חל זינוק במספר קורבנות הכופרה: חוקרי FortiGuard Labs זיהו 7,831 קורבנות כופרה ברחבי העולם, מה שמהווה זינוק מכ-1,600 קורבנות מהשנה שעברה. לפי המחקר, הזמינות של ערכות שירותי פשיעה כמו WormGPT, FraudGPT ו-BruteForceAI – תרמה לעלייה של 389% משנה לשנה. שלושת המגזרים המובילים המהווים יעד לתקיפות כוללים את מגזר הייצור (1,284), שירותים עסקיים (824) וקמעונאות (682). הריכוז הגיאוגרפי כולל את ארה"ב (3,381), קנדה (374) וגרמניה (291). הזהות מגדילה את החשיפה בענן עוד מצא המחקר כי "התפשטות הזהויות מגדילה את החשיפה של הענן: במהלך 2025, רוב תקריות הענן נבעו מפרטים שנגנבו, נחשפו או נוצלו לרעה – ולא מניצול של תשתיות". ניתוח של מגזרים מראה כי בתי חולים, מרפאות ועסקים קמעונאיים היו היעד העיקרי. אוכלוסיות זהויות גדולות, מודלים של גישה מאוחדת ואינטגרציות ענן מורכבות, "כל אלה הופכים ליעדים המרכזיים עבור האקרים". עוד נכתב כי "קבוצות האיומים המתקדמות ביותר פועלות כארגונים חצי-אוטונומיים, הנתמכים על ידי סוכני AI, מתווכי גישה ומפעילי בוטנטים, המספקים שירותים לפי דרישה. כך, סוכני ה-AI מפחיתים את דרישות המיומנות תוך הגברת מהירות העבודה". מודיעין הרשת האפלה של FortiRecon זיהה כלים התקפיים מבוססי AI שפורסמו כשירותים ומוצרים, כולל גרסאות משופרות של WormGPT ו-FraudGPT; שירותים חדשניים כמו HexStrike AI – כלי AI התקפית עם יצירת מסלולי תקיפה אוטומטיים של איסוף מודיעין; ו-BruteForceAI, כלי בדיקת חדירה שמשלב מודלי שפה גדולים (LLMs) לניתוח טפסים חכם ויכול לבצע מתקפות מתוחכמות מרובות תהליכים. לפי המחקר, מערכי נתונים גנובים פופולריים יותר מפרטים מזהים שדלפו. במחקר של 2025, נמצאה עלייה של 500% ביומנים הזמינים ממערכות שנפרצו על ידי נוזקות של Infostealer. השנה, חלה עלייה נוספת, של 79% – עם שינוי, לכיוון גניבת מערכי נתונים מקיפים יותר, המתאפשר על ידי בינה מלאכותית מבוססת סוכנים. בתוך פעילות בסיסי הנתונים ברשת האפלה, stealer logs (נוזקות הגונבות פרטים ממחשבים נגועים) שלטו במאגרי נתונים שפורסמו ושותפו (67.12%). בכך הן עברו את ה-combo lists (רשימות המכילות שמות משתמש, סיסמאות וכתובות דוא"ל גנובים, 16.47%) ודליפת פרטים מזהים (5.96%). ה-stealer logs מפחיתים את מאמצי התוקף, על ידי שילוב מידע בנוגע לזהות עם עקבות דיגיטליים (artifacts) בעלי הקשר, כולל נתוני תושבי הדפדפן, מה שמאפשר הפעלה מיידית והמרה מהירה יותר מאשר טכניקות של brute force או ריסוס סיסמאות. הלהיט: נוזקות גונבות מידע עוד ציינו החוקרים כי "נוזקות הגונבות פרטים מזהים שומרות על מעמדן כ'תעשייה רווחית' ומנוע ראשי ליצירת חשיפה. הטלמטריה של פורטינט העלתה פעילות של נוזקת גניבה הנשלטת על ידי RedLine עם 911,968 הדבקות (50.80%), Lumma עם 499,784 הדבקות (27.84%) ו-Vidar עם 236,778 הדבקות (13.19%). דרק מאנקי, אסטרטג אבטחה ראשי וסגן נשיא גלובלי למודיעין איומים ב-FortiGuard Labs, פורטינט, אמר כי "פשיעת סייבר זהו אחד האיומים הנרחבים והיקרים ביותר בעולם. הדו"ח שלנו חושף כיצד שחקנים זדוניים מתחילים להשתמש בבינה מלאכותית סוכנית כדי לבצע מתקפות מתוחכמות יותר. ככל שפושעי הסייבר משתמשים יותר ויותר ב-AI כדי לחזק את הטקטיקות שלהם, המגינים חייבים לפתח את פעולות אבטחת הסייבר להגנה מתועשת ולאמץ כלים מבוססי AI המגיבים באותה המהירות כמו איומים מודרניים". הפוסט מחקר: ה-AI עושה טוב לכופרות, שצמחו בכמעט 400% הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני 3 ימיםתצוגת קריאה
מסתמן: בעלי קנבס שילמו דמי כופר ל-ShinyHunters

סייבר

People & Computers

מסתמן: בעלי קנבס שילמו דמי כופר ל-ShinyHunters

אינסטרקצ'ר (Instructure) – מפתחת מערכת הניהול לעולם החינוך והאקדמיה ששמה 'קנבס' (Canvas), נכנעה להאקרים חברי ShinyHunters ('ציידים מבריקים') – ושילמה להם דמי כופר. קבוצת הסחיטה בסייבר היא האחראית לגניבת נתונים רחבת היקף שאירעה באחרונה והשפיעה על כ-9,000 מוסדות חינוך בארה"ב. מתקפת הסייבר על מערכת הניהול החינוכית, עליה דיווחנו בתחילת השבוע, הביאה להשבתתה ושיבשה את ההיערכות של תלמידים, סטודנטים וחברי סגל לסוף שנת הלימודים. המערכת – בה עושים שימוש אלפי בתי ספר ואוניברסיטאות בארה"ב – לא פעלה ביום ה' לפני שבוע, בשל מתקפת הסייבר, מה ש"יצר כאוס כשתלמידים ניסו ללמוד למבחנים הסופיים". סטודנטים רבים שאלו את חבריהם ברשתות החברתיות האם הם יכולים לגשת למערכת. רבים מהם נבהלו מכך שלא יכלו לצפות בחומרי הקורסים שמאוחסנים בפלטפורמה, כדי ללמוד למבחני הסיום. אוניברסיטאות ומחוזות חינוך ברחבי ארה"ב החלו להודיע במהירות לתלמידים ולהורים. חלקן דחו מבחני גמר. סטודנטים קיבלו הודעת שגיאה כשניסו לצפות בציונים הסופיים שלהם בפלטפורמה. ההאקרים טענו שהצליחו לגנוב כ-6.6 טרה-בייט נתונים. אינסטרקצ'ר – החברה שמאחורי 'קנבס' – לא פרסמה את דבר התקיפה ברשתות החברתיות שלה, וגם לא הגיבה לשאלה האם המערכת הושבתה באופן יזום – או כי ההאקרים השביתו אותה. המערכת משמשת לניהול ציונים, הערות קורס, מטלות, סרטוני הרצאות ועוד. קבוצת הפריצה ShinyHunters נטלה אחריות על הפריצה למערכת. הקבוצה החלה לאיים ביום א' להדליף את אוצר הנתונים. קבוצת הפריצות פרסמה כי כמעט 9,000 בתי ספר ברחבי העולם נפגעו. לפי חוקרים, מיליארדי הודעות פרטיות ורשומות נוספות נקצרו בפריצה. אתמול (ד') עדכנה הקורבן מיוטה כי "הגענו להסכם עם שחקן לא מורשה המעורב באירוע זה". החברה לא פירטה האם שילמה דמי כופר וכמה. התוקפים מפורסמים בכך שהם סוחטים קורבנות לשלם את הכופר בביטקוין. "ההסדר כולל את כל הלקוחות שהושפעו. מוסדות בודדים אינם צריכים להתמודד עם התוקפים". לפי הדיווחים, הנתונים הגנובים הוחזרו, והחברה קיבלה "אישור דיגיטלי להשמדת הנתונים שנגנבו". זאת לצד הבטחות שאף לקוח של החברה לא ייסחט בנפרד. "אנו מכירים באי-הוודאות הטבועה בהתמודדות עם פושעי סייבר", נמסר, "אך נקטנו כל צעד שיכולנו כדי להרגיע את הלקוחות". Congress summons Instructure after the ShinyHunters group breached Canvas twice in one week, stealing data from 30M users and defacing school login portals.https://t.co/9pUA3gS2bd pic.twitter.com/Ri614nZ7gZ — Gray Hats (@the_yellow_fall) May 14, 2026 פרטי המידע שנגנב וזהות קבוצת התקיפה מומחים ציינו כי ניהול מגעים עם קבוצות כופרה מנוגד להנחיות הרשויות לאכיפת החוק ברחבי העולם. וגם: תשלום אינו מבטיח שמידע שנקצר יוחזר ולא שוכפל. ההאקרים קצרו כ-275 מיליון רשומות. השדות הגנובים כללו שמות משתמש, כתובות אימייל, שמות קורסים, מידע על הרשמה והודעות. החברה הדגישה כי תוכן הקורסים, ההגשות והאישורים – לא נחשפו. חוקרים ב-Halcyon, חברת אבטחת הסייבר שעוקבת אחרי הקמפיין, הזהירו כי הרשומות שדלפו עלולות לשמש להתחזות למנהלי בתי ספר, תמיכה טכנית, או משרדי סיוע כלכלי – במתקפות המשך. מומחים ציינו כי בתי ספר בארה"ב הם "אוצר" עבור האקרים: הם עשירים בנתונים דיגיטליים, וככאלה, מהווים יעד מרכזי להאקרים שהמניע שלהם כספי-פלילי. אלה תוקפים את מוסדות החינוך מרחוק וקוצרים נתונים רגישים רבים. מנגד, מומחים אחרים מתחו ביקורת על היוזמות העצמאיות שערכו חלק מבתי הספר, שהסכימו לנהל משא ומתן על תשלום דמי כופר – בניגוד להנחיות פדרליות – כדי למנוע את פרסום הנתונים הרגישים. קבוצת ShinyHunters "אוהבת" את התקשורת ופוגעת בתאגידים מפורסמים, כדי לזכות בתהילה. חברי הקבוצה שייכים בחלקם לדה קום (The Com) – קהילה אמורפית בעלת קשרים רופפים, עם מספר לא ידוע של חברים, הנאמד באלפים רבים או יותר. זו משלבת האקרים, האקטיביסטים, גיימרים, גיימרים המרמים במשחקי מחשב ובראשם 'מיינקראפט', לצד פושעים ותוקפי ילדים פגיעים ברשת. היא מורכבת מילדים, נערים וצעירים בשנות העשרים. חבריה התפרסמו בדצמבר האחרון, אז פרצו לאתר הפורנו הענק פורנהאב (PornHub) וקצרו את הנתונים, היסטוריית החיפוש והרגלי הצפייה של משתמשי הפרימיום באתר. חבריה ידועים במיוחד ב-Vishing – טקטיקת הנדסה חברתית בה תוקפים מתחזים לצוות תמיכה טכנית דרך שיחות טלפון, כדי להטעות עובדים לחשוף מידע רגיש. חברי הקבוצה ערכו שורה של מתקפות באחרונה, חלקן התפארות וחלקן אמת: לענקית המכשור הרפואי מדטרוניק (Medtronic); לאודמי (Udemy) – מפלטפורמות הלמידה המקוונת הגדולות בעולם; לוימיאו (Vimeo); רוקסטאר גיימס (Rockstar Games); פיטני בואוס (Pitney Bowes); ל-ADT; לזארה (Zara); להולמארק (Hallmark); לספק מערכות האבטחה Alert 360; לנציבות האירופית; לסבן אילבן; לקרניבל קרוזס (Carnival Cruises); ולהתאחדות הכדורגל האסייתית. הפוסט מסתמן: בעלי קנבס שילמו דמי כופר ל-ShinyHunters הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
"המתקפה מוכיחה שאין מקום בטוח על הגלובוס"

טכנולוגיה

People & Computers

"המתקפה מוכיחה שאין מקום בטוח על הגלובוס"

פוקסקון, ספקית הבית של ענקיות טק דוגמת אפל ואנבידיה, חוותה מתקפת סייבר שפגעה בפעילותה בצפון אמריקה. קבוצת הכופרה ניטרוג'ן (Nitrogen – חנקן) פרסמה את דבר המתקפה על ענקית האלקטרוניקה באתר דליפות הנתונים שלה. פוקסקון אישרה אתמול (ג') את האירוע. מומחים ציינו כי ענקית האלקטרוניקה חוותה שלוש מתקפות כופרה גם ב-2022 וב-2024. לפי דיווחים שונים, שני אתרים של פוקסקון בארה"ב הותקפו. האחד, ממערב לאגם מישיגן, במאונט פלזנט, וויסקונסין, והשני, ביוסטון טקסס. "חלק ממפעלי פוקסקון בצפון אמריקה ספגו מתקפת סייבר", נמסר מדוברות החברה, "צוות אבטחת הסייבר שלנו הפעיל מיד את מנגנון התגובה ויישם כמה צעדים תפעוליים כדי להבטיח את המשכיות הייצור והאספקה. המפעלים שנפגעו חוזרים כעת לייצור רגיל". חברי ניטרוג'ן הודיעו שלשום (ב') כי פרצו לחברה, שבסיסה בטאיוואן, וגנבו 8 טרה-בייט של נתונים. אלה כוללים יותר מ-11 מיליון קבצים. ההאקרים טוענים כי המידע שנקצר כולל "הוראות סודיות, תיעוד פרויקט פנימי ושרטוטים טכניים הקשורים לפרויקטים באינטל, אפל, גוגל, דל ואנבידיה – בין היתר". הם פרסמו דוגמיות של החומר שנגנב. מומחים ציינו כי בין המסמכים שנחשפו, לא נמצאו כאלה הקשורים לאפל, מהגדולות שבלקוחות פוקסקון. מומחים הסבירו כי הסיבה לכך היא שהמפעל של פוקסקון במאונט פלזנט מייצר בעיקר טלוויזיות ושרתים, ולא מכשירים של אפל. פוקסקון סירבה לאשר כי מידע של לקוחות אלה – או כל מידע אחר – נגנב במסגרת הפריצה. קבוצת הכופרה ניטרוג'ן פעילה מאז 2023. היא נחשבת לאחת מהחלופות שהוקמו על שאריות הכופרה Conti 2 שהקוד שלה הודלף ב-2022. החדשות הרעות מבחינת הקורבן הן, שאפילו תשלום של דמי הכופר לא בהכרח מבטיח שחזור של קבצים מוצפנים. כך, בפברואר, הזהירו חוקרי Coveware, כי שגיאת תכנות מונעת מהכלי המפענח של הכנופייה לשחזר את קובצי הקורבנות, ולכן התשלום הוא חסר תועלת. הסיבה לכך היא בעיה הטמונה בגרסה הכופרה של ניטרוג'ן המכוונת נגד מערכות ה-הייפר-וייזור של VMware ESXi. במהלך ההצפנה, הנוזקה מטפלת בצורה שגויה בנתונים המוצפנים ומשבשת את המפתח הציבורי המשמש לנעילת קבצי הקורבן. כתוצאה מכך, פענוח הופך לבלתי אפשרי. בשנה הראשונה לפעילותה, הקבוצה התמקדה בכלים הקשורים להשגת גישה ראשונית למערכות הקורבן. מסוף 2024 הקבוצה עברה לסחיטה ישירה. "למרות שלא הייתה בין כנופיות הכופרה האגרסיביות ביותר, ניטרוג'ן הפגינה בגרות תפעולית ומבצעית מספקת כדי להוות איום ממשי על סביבות IT ארגוניות", קבעו מומחי הגנת סייבר. אין זו לא הפעם הראשונה שפוקסקון מהווה מטרה לכנופיות כופרה, כי אם הרביעית. ב-2024, טענה LockBit, כי הדביקה את Foxsemicon Integrated Technology, יצרנית ציוד מוליכים למחצה בקבוצת פוקסקון. קבוצת DoppelPaymer פגעה בחברה בת של פוקסקון ב-סיודס חוארס בדצמבר 2020. המתקן במקסיקו נפגע ממתקפה שהצפינה שרתים, גנבה נתונים וכללה דרישה לתשלום דמי כופר בביטקוין בשווי של כ-34.6 מיליון דולר. קבוצת LockBit פגעה במתקן נוסף של פוקסקון במקסיקו במאי 2022 ושיבשה את הייצור. "המתקפה הזו מוכיחה שאין מקום בטוח על הגלובוס", סיכם אחד מהמומחים. הפוסט "המתקפה מוכיחה שאין מקום בטוח על הגלובוס" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני 3 ימיםתצוגת קריאה
מי הישראלים שהשתתפו בשולחן הסייבר של הפורום הכלכלי העולמי?

סייבר

People & Computers

מי הישראלים שהשתתפו בשולחן הסייבר של הפורום הכלכלי העולמי?

יותר מ-150 מובילי סייבר מהבכירים בעולם השתתפו בכנס השנתי לסייבר של הפורום הכלכלי העולמי בשוויץ, Annual Meeting on Cybersecurity 2026, שהתקיים בשבוע שעבר בז׳נבה, שנחשב לאחת הפלטפורמות הבולטות בעולם לדיון בעתיד הסייבר, החוסן הדיגיטלי ושיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחום. בין המומחים היו גם שני נציגים ישראלים – ולאד קורסונסקי, CTO של טנבל (Tenable) העולמית ומנהל טנבל ישראל, ויונתן זנגר, CTO של צ'ק פוינט, שלקחו חלק בדיונים שעסקו בכמה מהנושאים הבוערים ביותר כיום בעולם הסייבר – ובראשם השאלה כיצד AI משנה את מאזן הכוחות בין מגינים לתוקפים, כיצד ניתן לאבטח את עידן ה-AI הסוכנית, לצד סיכונים בשרשראות אספקה דיגיטליות ושיתופי פעולה בינלאומיים נדרשים מול איומים מערכתיים חדשים. הפוסט מי הישראלים שהשתתפו בשולחן הסייבר של הפורום הכלכלי העולמי? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
"העולם לא השתגע; זה הזמן להמציא מחדש את אבטחת הרשת"

טכנולוגיה

People & Computers

"העולם לא השתגע; זה הזמן להמציא מחדש את אבטחת הרשת"

בשנים האחרונות, התחושה בכל הנוגע ל-AI וסייבר היא שהעולם השתגע. הכלים החדשים נותנים להאקרים הרבה יותר אפשרויות לתקיפה, כשכל אחת מהן בסקייל גבוה בהרבה ממה שידענו בעבר. כלים שפעם רק מדינות, שלא לומר מעצמות, יכלו להשתמש בהם יכולים להיות כיום בידיו של כמעט כל האקר ופושע סייבר, בטח של ארגונים גדולים של קרימינלים קיברנטיים. אולם, לדברי נטלי קרמר, סמנכ"לית המוצרים של ענקית הסייבר הישראלית צ'ק פוינט, בניגוד לפעמים קודמות שבהן "העולם השתגע" – ה-9 בספטמבר, ה-7 באוקטובר, הקורונה ועוד אסונות ומשברים, לאירוע הענק הזה יכולנו להתכונן מראש, משום שהיו אותות שהצביעו על כך שהוא יגיע. קרמר פתחה את כנס AI Security Summit של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ד') בבניין של צ'ק פוינט בתל אביב. היא ציינה כי "התוקפים משתמשים כבר שנתיים ב-AI לפישינג, אבל עכשיו הם משתמשים בה כמעט בכל סוגי המתקפות. הם מטרגטים ארגונים ובונים את המתקפות. כל מה שהאקר צריך הוא כוונה לבצע פשע, כי את היתר הבינה המלאכותית מסדרת עבורו". כבר כיום, 87% מהארגונים מדווחים כי הם חווים מתקפות סייבר מבוססות AI. אלא שלפי קרמר, הנתון הזה הולך לגדול מאוד, עקב שתי מגמות בעולם זה, שאנחנו נמצאים בתחילתן – דמוקרטיזציה ואינדסטריאליזציה (תעשייתיות). אלה יביאו להתפשטות של כלי הסייבר מתוקפים בעלי יכולות רחבות בערך לכל האקר, ולגידול של מספר המתקפות בסקייל. מפעלי סוכני AI של גורמים זדוניים "ההאקרים מקימים מפעלים לסוכני AI, ומייצרים מתקפות אייג'נטיות ומודלים שנועדו לתקיפות סייבר", אמרה קרמר. "גם החברות הלגיטימיות מייצרות מודלים עם יכולות מטורפות – מיתוס של אנת'רופיק ואלה שעוד יבואו. כל זה יאפשר להאקרים לא רק לזהות את הפגיעות, אלא גם לדעת איך לנצל אותה הרבה יותר במהירות". "בנוסף לזה", ציינה, "השימוש בבינה מלאכותית הוא וקטור תקיפה בפני עצמו, וחושף ארגונים לסיכונים אחרים. הכלים המסורתיים לא נועדו כדי לתמוך בזה". איום חדש – ומרכזי – על ארגונים לדברי קרמר, איום מרכזי שהולך ומתבלט על ארגונים מגיע מבפנים: זרימות עבודה (Work Flows) רבות – וחשופות – יותר בתוך הארגון, ובינה מלאכותית שמריצה בעצמה זרימות עבודה. המשמעות היא סיכוני אבטחה רבים יותר מפעילות של העובדים – למשל, פיתוח סוכני AI, ואפילו אובדן שליטה של מנהלי אבטחת המידע והמנמ"רים על הנעשה. וזה עלול להזיק מאוד. "כל מחלקה בארגון רוצה לפתח סוכנים שלה, ואנשיה מגיעים עם כוונות טובות, אבל התוצאות עלולות להיות הרסניות. זה מעמיד את הארגון בסכנה. יש כאן אתגר, שמתווסף לאתגרי האבטחה הרבים האחרים: לכל ארגון בינוני ומעלה יש מספר גדול של פתרונות אבטחת מידע וסייבר, הוא נמצא על הענן ומריץ מאות אפליקציות. הסוכנים מצטרפים לכל הרשת המסועפת הזאת ומחריפים את האיום על ארגונים בסקייל. הפתרון הוא חזרה לבסיס, לגישת אפס אמון (Zero Trust). זאת הדרך היחידה להתמודד עם האיום. היא מאפשרת לארגונים לשלוט מי ניגש למחשוב ולמערכות המידע שלהם. הבעיה היא שמאוד קשה לעשות את זה, ולפעמים בלתי אפשרי", הוסיפה קרמר. הכנס אתמול (ד'). על הבימה: בן פלד, מנכ"ל Lynx. צילום: ניב קנטור ANSM – ניהול אוטונומי של אבטחת הרשת אז מה עושים? לדברי הבכירה בצ'ק פוינט, "זה הזמן להמציא מחדש את אבטחת הרשת ואיך שהיא מנוהלת, על ידי ANSM – ניהול אוטונומי של אבטחת הרשת. מדובר בלא פחות מקפיצת מדרגה – מאוטומציה פשוטה לניהול עצמאי, אוטונומי לחלוטין. ה-ANSM מאפשר למפות את הרשת כדי להבין את המשמעות של כל חיבור ואת המטרה של כל פעולה (טרנזקציה – י"ה). על בסיס זה, הארגון צריך לקבוע כללים אחידים, שיחולו על כל המוצרים שלו, כדי לוודא שלא יישארו לו שטחים מתים (Blind Spots), ללא פיקוח". הפתרון שצ'ק פוינט מציעה לכך, Infinity AI CoPilot, מאפשר בניית הקשרים, שמגיעים מכל המוצרים שנמצאים ברשת של הארגון. לאחר מכן הוא מייצר גרף רשת, שמציג את אבטחת הרשתות של הארגון לאורכן ולרוחבן, ואז קובע את המדיניות. "אחרת אין לארגון דרך להתמודד עם הפרויקטים הנוכחיים ועם הרצת אלפי אייג'נטים על הרשת שלו", אמרה קרמר. "הפתרון בנוי בצורה מודולארית, של שכבות", הוסיפה. "השכבה התחתונה היא של המוצרים. מעליה יש שכבה של ידע וכישורים, שמאפשרת להבין את המדינות של הארגון, הרשת, הכישורים והכלים החשובים שמוטמעים בו. מעל זה נמצאים סוכני האבטחה, שיודעים להעריך את מצב האבטחה של הארגון, לקבל החלטות על סמך זה באופן אוטונומי ולפעול, והשכבה העליונה היא של אורקסטרציה". הפתרון, יש לציין, מאפשר לבנות את הסוכנים על גביו. לסיכום אמרה קרמר כי "אנחנו במהלכו של מסע, וכל ארגון יכול לבחור את הדרך שלו: עד כמה הוא משתמש ב-AI לאבטחה ומה הוא עושה עם זה. כל ארגון מיישם פתרונות אבטחת AI בקצב משלו, אבל כולם צריכים ללכת בדרך הזאת, כי אם לא – הם לא יוכלו להתמודד עם האיומים שלפנינו". הפוסט "העולם לא השתגע; זה הזמן להמציא מחדש את אבטחת הרשת" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
האקרים פרו-איראניים נטלו אחריות על מתקפת סייבר נגד ספוטיפיי

טכנולוגיה

People & Computers

האקרים פרו-איראניים נטלו אחריות על מתקפת סייבר נגד ספוטיפיי

קבוצת האקרים פרו-איראנית נטלה אחריות על מתקפת סייבר שאירעה אתמול (ג') על ספוטיפיי. גולשים ברחבי העולם דיווחו אתמול על תקלה בספוטיפיי. פלטפורמות ניטור, דוגמת DownDetector, הציגו גידול חד, בזמן קצר, בתלונות משתמשים על שיבושים בפלטפורמת הזרמת המוזיקה. הדיווחים העלו שלא היה מדובר באירוע נפרד, כי אם במתקפת סייבר רחבת היקף, שהשפיעה על משתמשים רבים במקביל. המשתמשים דיווחו על בעיות מגוונות: מכאלה שקשורות לתפקוד יישומי המובייל והדסקטופ של ספוטיפיי, דרך בעיות חיבור לשרת ועד להפרעות במהלך ההאזנה. דיווחים על התקלה אמש (ג'). מקור: DownDetector ספוטיפיי הודיעה שהיא מודעת לבעיה ובוחנת את הסיבה. החברה כתבה בחשבון ה-X שלה כי "קיבלנו דיווחים שמציינים שהאפליקציה, אתר התמיכה ונגן האינטרנט איטיים או לא עובדים כראוי. זה נחקר". מה טענו ההאקרים? צוות 313 של התנגדות הסייבר האסלאמית בעיראק, גוף שפועל בחסות המשטר בטהרן, נטל אחריות על המתקפה זמן קצר לאחר ביצועה, וחבריו כתבו בטלגרם כי "ביצענו מתקפת סייבר ענקית שכוונה לשרתים הראשיים של ספוטיפיי. היא גרמה לשיבוש משמעותי באתר והשביתה לחלוטין את האפליקציה". בהודעה אחרת של קבוצת ההאקרים היא טענה שהעלתה מטא-דאטה של 256 מיליון שירים ברשת, בנפח של 300 טרה-בייט. הקבצים הם של מוזיקה שעלתה לפלטפורמה בין השנים 2007 ו-2025. דובר ספוטיפיי אישר כי אירעה גישה בלתי מורשית לספרייה של החברה וכי "צד שלישי פעל תוך שימוש בטקטיקות בלתי חוקיות כדי לעקוף DRM (ניהול זכויות דיגיטליות – י"ה) ולגשת לחלק מקבצי האודיו של הפלטפורמה". כמה שעות לאחר המתקפה מסרה ספוטיפיי כי התקלה תוקנה. החברה לא הסבירה מה גרם להשבתה ולא ציינה כמה נתונים נאספו. מומחים ציינו כי "התזמון של המתקפה על ספוטיפיי לא אידיאלי": החברה השיקה אתמול רכיב חדש, בעל תכונה של סיכום, כחלק מחגיגות 20 שנה לשירות. הפוסט האקרים פרו-איראניים נטלו אחריות על מתקפת סייבר נגד ספוטיפיי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני 3 ימיםתצוגת קריאה
"המעבר לנימבוס הוא אמצעי לשיפור השירות – לא המטרה"

טכנולוגיה

People & Computers

"המעבר לנימבוס הוא אמצעי לשיפור השירות – לא המטרה"

"תוכנית 'דירה בהנחה' היא מהתוכניות הממשלתיות המשמעותיות ביותר בתחום הדיור: היא מאפשרת לרכוש דירה במחיר מוזל בהגרלות. באחרונה האגף בראשותי השלים מהלך של שדרוג והעברת המערכת לענן המחשוב הממשלתי נימבוס, במטרה לשפר את השירות לציבור, לחזק את יציבות המערכת ולהניח תשתית לפיתוח יכולות חדשות גם במערכות נוספות של המשרד. חשוב להדגיש: למרות החובה לעבור לנימבוס, אצלנו המעבר הוא האמצעי – ולא המטרה", כך אמרה אודליה שי, מנהלת אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד הבינוי והשיכון. בראיון לאנשים ומחשבים אמרה שי, העומדת בראש צוות של 60 עובדים, כי "תוכנית 'דירה בהנחה' משמעותית גם באתגרי המחשוב. אתר ההרשמה להגרלות נדרש לעמוד בעומסים חריגים ובדרישות גבוהות לזמינות, אמינות ואבטחת מידע". "עם כניסתי לתפקיד לפני כשנה וחצי", סיפרה שי, "הובלתי תהליך לבניית אסטרטגיה טכנולוגית למשרד, מבוססת חשיבה עסקית מלאה: איפה אפשר לתת שירות טוב יותר ללקוחות שלנו, ואיפה ניתן להפחית עלויות ולהתייעל. הגדרנו מפת דרכים וסדרי עדיפויות, וביצענו הקמה של תשתית ענן בנימבוס. ההחלטה להעביר את המערכת של 'דירה בהנחה', שפעלה בתשתית ענן אחרת, נבעה מהשאלה היכן אנחנו רוצים להיות, ואילו יכולות עסקיות נוכל לקדם במסגרת המהלך". "התייעלות טכנולוגית חייבת לשרת את הציבור בצורה ישירה" "צוותי המשרד הובילו את המהלך, שנערך בשיתוף פעולה עם קינדריל ישראל וצוות הענן של אמזון ווב סרוויסס (AWS). אנשי מערך הדיגיטל הלאומי סייעו לנו. כיום יש למשרד נקודת פתיחה איתנה לכל פרויקט שנרצה לפתח בענן, גם תשתיתית וגם ביכולות הצוותים. המהלך נערך כחלק ממדיניות שמתווים השר חיים כץ והמנכ"ל יהודה מורגנשטרן, לשיפור השירות לאזרח. התייעלות טכנולוגית חייבת לשרת את הציבור בצורה ישירה". לדברי שי, "בפרויקט 'דירה בהנחה', האתגר עצמו היה אתגר עסקי קודם כל: איך להעניק שירות טוב יותר ולקבל חוויית שימוש טובה יותר. מדובר במערכת שהפיקוח עליה הדוק, כדי למנוע שימוש לרעה, או טעויות. המערכת עבדה בצורה טובה, אבל היו לפעמים אתגרים בנושא זמני התגובה, יציבות וזמינות של האתר. האתר מגיע לשיא של 300 אלף נרשמים בתקופה קצרה. מאז המעבר לנימבוס חווינו שיפור משמעותי בכל המדדים, ואנחנו בוחנים אותם בקביעות. המעבר נעשה בלא הפרעה לציבור, או לתוכנית ההגרלות", הרחיבה שי. "הצוותים הטכניים הפנימיים שלנו מחזיקים בידע משמעותי על תהליכים עסקיים, זה מה שחשוב. חייבים להביט על התמונה הכוללת ולא רק בצורה טכנית בלבד", הסבירה שי. "הכשרנו במשרד צוות FinOps לבקרה התקציבית ולחיסכון בעלויות: המטרה אינה רק להגיד 'עברנו לנימבוס'. שיפורים טכנולוגיים למען הטכנולוגיה אינם המטרה שלנו". "בשל התשתית החדשה שהקמנו, יש לנו כמה מערכות שיוכלו לנצל שירותי ענן מתקדמים, שלא היינו יכולים לקבל בתשתיות הקודמות", ציינה. "מערכת הדיור הציבורי היא אחת מהמערכות שאנו עורכים לה מודרניזציה. הקמנו מערכת חדשה של פניות לחברות המנהלות את הדיור הציבורי, שיוכלו לפתוח קריאה על תקלה בדירה, תוך פיקוח על כל תהליך התיקון. פעלנו לשיפור המערכת לטובת קליטת מסמכים ב-AI. כעת אנו יכולים לטפל במסמכים הדורשים תרגום, בתוך שניות". "העברנו את המערכת כמעט כפי שהיא, As-Is, עם התאמות קטנות מאוד לקוד, לסביבת קונטיינרים מנוהלת בענן של AWS, שמאפשרת לנו שליטה טובה יותר והרצה של הקוד הקיים", אמרה שי. "בעתיד נערוך שדרוג נוסף. בסיסי הנתונים עברו לשירות מנוהל בענן, תוך שיפור משמעותי בזמינות, עם תמיכה בהתאוששות אוטומטית ופריסה בכמה אזורי זמינות. עוד שילבנו שירות הפצת תוכן (CDN), שמספק מענה מהיר למשתמשי האתר, והגנה מפני מתקפות סייבר. בחנו ומיפינו מחדש את כל תשתית האבטחה, כולל הרשאות גישה ורמת הרשת, והבאנו לשיפור כולל באבטחת המידע. כל התהליכים שולבו בתהליכי פיתוח והטמעה אוטומטיים (CI/CD) ונסמכנו על שירותים מנוהלים של AWS. כך אנחנו יכולים להמשיך ולשפר את המערכת במהירות וביעילות. התחלנו לבחון מודרניזציה של המערכת, תוך שימוש בכלי AI ייעודים של AWS". "המשימה שלנו", סיכמה שי, "היא חיסכון של זמן וכסף למשרד, שמתרגם בסופו של דבר לרמת שירות גבוהה יותר לאזרחים." הפוסט "המעבר לנימבוס הוא אמצעי לשיפור השירות – לא המטרה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
אקמאי רוכשת את LayerX הישראלית ב-205 מיליון דולר

טכנולוגיה

People & Computers

אקמאי רוכשת את LayerX הישראלית ב-205 מיליון דולר

אקמאי האמריקנית הודיעה היום (ה') כי היא רוכשת את LayerX – חברה ישראלית שמפתחת פתרונות בקרת שימוש בבינה מלאכותית ואבטחת דפדפנים ארגוניים. LayerX הוקמה ב-2022 על ידי אור אשד ודוד וייסברוד, וגייסה מאז הקמתה 45 מיליון דולר מגלילות קפיטל, ג'אמפ קפיטל, קרן ההשקעות של דל ומשקיעים נוספים. עובדי LayerX, בהם המייסדים, יצטרפו לחטיבת הסייבר של אקמאי. בחברה הרוכשת אומרים כי העסקה תחזק את אסטרטגיית אבטחת כוח העבודה שלה באמצעות בקרת שימוש בבינה מלאכותית. לפי אקמאי, הרכישה נותנת מענה לאחד האתגרים הבוערים ביותר של ארגונים ב-2026: שליטה וניהול של השימוש בכלי AI. הטכנולוגיה של LayerX מרחיבה את שכבת ההגנה של הדפדפן, שבו מתבצעת כיום רוב הפעילות הארגונית, ושבאמצעותו משתמשים העובדים בכלי GenAI, שירותי בינה מלאכותית מבוססי SaaS וסוכני AI אוטונומיים. בניגוד לדפדפנים ארגוניים ייעודיים, שמחייבים עובדים לעבור לסביבת עבודה חדשה, LayerX פועלת על גבי הדפדפנים הקיימים ומאפשרת עבודה מאובטחת ללא שינוי בהרגלי העבודה של המשתמשים. בנוסף, הפלטפורמה מותאמת לדור החדש של דפדפנים מבוססי סוכנים (Agentic Browsers), בהם אטלס וקומט. אקמאי היא בין החברות הבולטות בעולם בעולמות שירותי הענן, אבטחת הסייבר והרשתות להפצת תוכן (CDN). הטכנולוגיה של LayerX תשתלב בפורטפוליו פתרונות ה-Zero Trust (אפס אמון) שלה, שכולל ZTNA (ר"ת Zero Trust Network Access) לניטור הגישה לאפליקציות, הגנה על יישומי AI בזמן, אמת ואבטחת תשתיות ההרצה וההיסק של מודלים באמצעות סגמנטציה של גארדיקור. גילוי של שלוש פרצות משמעותיות ל-layer X יש גם צוות מחקר, שחשף בחודשים האחרונים כמה פרצות אבטחה. לפני כשבוע הוא גילה את Claude Bleed – פרצה קריטית בתוסף של קלוד לדפדפן כרום. הפרצה אפשרה לכל תוסף לדפדפן "להשתלט" על קלוד ולהזריק לו פקודות זדוניות. דרך הפרצה הזאת, האקרים יכלו לשלוף קבצים מחשבון הגוגל דרייב של המשתמש, לקרוא מיילים ולשלוח הודעות בשמו, מבלי שהוא יבחין בכך. הצוות גילה "חור" אבטחה נוסף בקלאוד, הפעם בגרסת הדסקטופ – פרצת RCE, שמאפשרת לתוקפים להריץ קוד מרחוק דרך זימונים ביומן של גוגל, שהוזרקו בהם פקודות זדוניות. באוקטובר האחרון, שבוע אחרי שיצא לשוק דפדפן אטלס של ChatGPT, חוקרי LayerX גילו בו פרצה, שמאפשרת לתוקפים להעביר הוראות לזיכרון של הבוט מבית OpenAI ולהריץ קוד זדוני מרחוק. "הטמעת AI בטוחה בקנה מידה רחב" "הלקוחות שלנו מאמצים בינה מלאכותית בקצב חסר תקדים, והמסר שאנחנו שומעים מהם ברור: כלי האבטחה הקיימים לא מספקים נראות מספקת לאופן שבו עובדים משתמשים בכלי AI ומה הם משתפים עם מודלי שפה גדולים", אמר עופר וולף, מנהל אקמאי ישראל וסמנכ"ל בכיר בחברה העולמית. "הרכישה של LayerX מוסיפה לאקמאי שכבת בקרה בנקודת השימוש עצמה, כך שארגונים יכולים לאמץ בינה מלאכותית במהירות, מבלי להתפשר על אבטחה ועמידה בכללים הארגוניים וברגולציה". לדברי אשד, "אבטחת השימוש בבינה מלאכותית, הן על ידי עובדים והן על ידי סוכני AI, הפכה לאחד האתגרים המרכזיים של ארגונים. השילוב בין הטכנולוגיה של LayerX לפתרונות ה-Zero Trust ופלטפורמת הקצה של אקמאי יאפשר לארגונים להטמיע בינה מלאכותית בצורה בטוחה ובקנה מידה רחב". רכישות קודמות בישראל קניית LayerX מצטרפת לשורת רכישות קודמות שביצעה אקמאי בישראל בשנים האחרונות, כולן בתחום הסייבר. בין היתר, היא קנתה ב-2021 את גארדיקור תמורת כ-600 מיליון דולר, והנרכשת נחשבת לאחד מעוגני פעילות ה-Zero Trust של אקמאי בעולם. ב-2024 היא קנתה את נוניים סקיוריטי תמורת כ-450 מיליון דולר. חברות ישראליות נוספות שהענקית האמריקנית רכשה הן NeoSec ב-2023, וכן ChameleonX ב-2019 וקוטנדו, שנרכשה ב-2012. אקמאי ממשיכה לגייס עובדים בישראל למגוון תפקידי מחקר ופיתוח, מוצר ואבטחת מידע. הפוסט אקמאי רוכשת את LayerX הישראלית ב-205 מיליון דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
למה מחלף האינטרנט חשוב דווקא בעידן ה-AI?

טכנולוגיה

People & Computers

למה מחלף האינטרנט חשוב דווקא בעידן ה-AI?

כתב: אבי נגר, מנכ"ל חברת שירותי איגוד האינטרנט הישראלי. מרחב האינטרנט הגלובלי עובר טרנספורמציה מבנית עמוקה בשנתיים האחרונות, במעבר מהיררכיות ריכוזיות מבוססות טרנזיט (Transit) לעבר רשתות מבוזרות המבוססות על קישוריות ישירה (Peering). בלב האבולוציה הזו ניצבים מחלפי האינטרנט (IXPs), שהינם מרכיב תשתיתי קריטי, שמאפשר לרשתות מקומיות להתחבר ישירות זו לזו במקום לנתב נתונים מקומיים, דרך שרשור בין ספקים שונים או שערים בינלאומיים יקרים ובעלי שיהוי (Latency) גבוה. השינוי הזה הוא לא רק אופטימיזציה טכנית, אלא אבן יסוד בריבונות דיגיטלית לאומית, חוסן כלכלי ויעילות תשתיתית. כשתעבורת האינטרנט העולמית נעה בסביבות 4.8 זטה-בייט, וכשמערכות ושירותים קריטיים נשענים על תשתיות אינטרנט, היכולת של מדינה לשמור על התעבורה המקומית בתוכה הפכה למדד מרכזי לבגרות טכנולוגית ולמוכנות ליישומי בינה מלאכותית ומחשוב קצה. הפרדיגמה האסטרטגית של תעבורה מקומית המושג "תעבורה מקומית" מתייחס לאחוז תעבורת האינטרנט שמקורה ויעדה באותה המדינה, מבלי לחצות גבולות בינלאומיים. היסטורית, כלכלות רבות סבלו מתופעת ה-Tromboning, שבה מידע שמועבר בין שני משתמשים באותה עיר או מדינה נאלץ לעבור דרך כבלים תת ימיים לצומת באירופה או בארצות הברית וחזרה – מה שהעלה משמעותית את העלויות ואת השיהוי. יש לסוגיית התעבורה המקומית השלכות כלכליות מרחיקות לכת. באפריקה ובמזרח התיכון, עלויות הטרנזיט הבינלאומי היו יקרות במעל פי 10 לעומת עלויות קישור פנים אירופיות או בצפון אמריקה. בעזרת בנייתם והטמעתם של מחלפי אינטרנט, ספקי שירות מפחיתים את העלות המשולבת של רוחב הפס, ויכולים להציע שירותים דיגיטליים זולים ונגישים יותר הן לעסקים והן ללקוחות פרטיים. יתרה מכך, הדרישה לקישוריות בשיהוי נמוך מניעה כיום השקעות מסיביות של כ-700 מיליארד דולר שחמש פלטפורמות הענן הגדולות בעולם מבצעות בתשתיות בינה מלאכותית. עומסי עבודה של בינה מלאכותית, לצד התרחבות רשתות הדור החמישי, שנושאות כ-50% מתעבורת הדאטה הניידת כיום, מחייבים סביבת Peering עשירה כדי לתפקד ביעילות. FinOps ושליטה בעלויות – האחריות הפיננסית בעידן ה-AI ככל שארגונים מרחיבים את יוזמות ה-AI והענן שלהם בשנת 2026, הלחץ להציג השפעה עסקית ברורה ו-ROI מדיד גובר. נוצר בשוק פער אופטימיות משמעותי: בעוד שהדרישות לאימוץ מודלי בינה מלאכותית לתועלת הארגון, ולעתים כהכרח הישרדותי כלכלית, יוצרות תוכניות שבהן 34% מהמנמ"רים מצפים לגידול בתקציבי ה-IT, הרי שרק 27% מהמנהלים הבכירים האחרים בארגון שותפים לגישה זו ולצורך בהגדלת התקציבים לביצועה. מצב זה מוביל לאימוץ נרחב של FinOps (ניהול פיננסי בענן) כמשמעת ליבה לניהול העלויות המאמירות של אימון והרצת מודלי AI. תפקידו של מחלף האינטרנט במערך הפיננסי הזה הוא טרנספורמטיבי. בעזרת המעבר ממודל של רכישת IP Transit (תשלום לצד שלישי על הובלת כלל התעבורה) למודל של Peering (החלפת תעבורה ישירה, שלעתים אף אינה כרוכה בתשלום), ארגונים יכולים להוריד משמעותית את ה-APBDC (ר"ת Average Per-Bit Delivery Cost). עבור ארגונים גדולים וספקי תוכן, Peering מקומי במחלף מקטין עלויות טרנזיט בינלאומיים ומאפשר הפחתה בעלויות התפעול השוטפות – מה שמשחרר תקציב להשקעה בחדשנות וביישום אסטרטגיות Autonomous FinOps מבוססי בינה מלאכותית. מקור: ג'מיני בישראל – המעבר ממודל IIX ל-IL-IX נקודת מפנה משמעותית בנוף האינטרנט הישראלי נוצרה בשלהי השנה שעברה, עם המעבר הקריטי ממודל קישוריות סגור ומיושן למסגרת של "גישה פתוחה" מודרנית, על ידי השקתו של מחלף IL-IX. מאז 1996, מחלף האינטרנט הישראלי (IIX), שמנוהל על ידי איגוד האינטרנט הישראלי, שימש כמחלף האינטרנט המקומי, ולמעשה כצומת העיקרי לתעבורת רשת מקומית בין ספקיות ה-ווב בישראל. עם זאת, ה-IIX היה מוגבל היסטורית רק לספקיות בעלות רישיון – מה שיצר צוואר בקבוק עבור רשתות להפצת תוכן (CDNs), ספקי שירותים שונים, חברות ענן מקומיות וגלובליות, וארגונים גדולים שביקשו להתחבר ולהנגיש את שירותיהם ישירות בתוך המדינה. בתגובה לשינויים הרגולטוריים ולכניסת שירותי הענן של פרויקט נימבוס, יחד עם ההבנה שבשדרת האינטרנט הישראלי נדרש פתרון מתקדם לשירותי Peering, השיק איגוד האינטרנט את IL-IX, מחלף האינטרנט החדש של ישראל. ה-IL-IX מופעל על ידי חברה בת מסחרית של האיגוד ומאמץ מדיניות "דלת פתוחה", שמאפשרת לכל ישות בעלת מספר מערכת אוטונומית (ASN) ונוכחות פיזית בישראל להתחבר למחלף. שינוי זה חיוני לתמיכה ב-8.72 מיליון משתמשי האינטרנט בארץ ובתעשיית ההיי-טק המקומית, תוך חיזוק הקישוריות של פתרונות סייבר ושירותי בינה מלאכותית. בטבלה המצורפת כאן ניתן לראות את נפח התעבורה המקומית במדינות שונות. הנתונים משקפים את מצב התשתיות נכון לתחילת 2026, כולל מספר המחלפים הפעילים והערכת אחוז התעבורה שנשמרת מקומית. חוסן תשתיתי ו-"מבצר הדיגיטל" הלאומי חוסן (Resilience) תשתיתי הפך לצורך ויכולת חיונית עבור ארגונים מודרניים, במיוחד במזרח התיכון. מעל 95% מהתקשורת העולמית עוברת דרך כבלים תת ימיים, כאשר מסדרון ים סוף מהווה נקודת תורפה אסטרטגית, שחוותה תקלות ופגיעות משמעותיות בשנים האחרונות. עבור מנמ"רים ישראלים, בעיקר בכל הקשור לאספקה או הישענות על שירותי בינלאומיים, פגיעות הכבלים התת ימיים היא סיכון מוחשי, שמצריך אסטרטגיות גיבוי מקומיות. מחלף אינטרנט מקומי משמש כ-"מבצר דיגיטלי" (Digital Fortress), שמבטיח שהתעבורה הפנים ארצית והגישה לשירותי ענן מקומיים יישארו פעילים, והגישה אליהם תהיה ביעילות מרבית, גם אם הקישורים הבינלאומיים ינותקו. חוסן זה משתלב עם הגנת סייבר אקטיבית: Peering במחלף הופך את התעבורה המקומית לגלויה וחשופה פחות לגורמים חיצוניים, ומקטינה את משטח התקיפה למתקפות DDoS גלובליות ומתקפות איסוף מידע מסוג HDNL (ר"ת Harvest Now, Decrypt Later). סיכום והמלצות למנמ"רים הניתוח של מגמות 2025-2026, והאימוץ המטאורי של יישומי AI וצריכת שירותי עיבוד מתאימים, מבליטים את העובדה שריבונות דיגיטלית, התייעלות עבודה בענן וחוסן תשתיתי אינם עוד תחומים נפרדים, אלא משולש אסטרטגי מאוחד. כדי שכלכלת ההיי-טק הישראלית תשמור על המובילות שלה, עליה לאמץ את מודל קישוריות ה-Peering שמוביל מחלף האינטרנט החדש IL-IX כמנגנון שמבטיח ביצועים טכניים ושמירה כל משמעת פיננסית כאחד . הפוסט למה מחלף האינטרנט חשוב דווקא בעידן ה-AI? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
Gentrix.ai מקבוצת SQlink משיקה סוכן AI דיגיטלי מתקדם באפליקציית סונול

בינה מלאכותית

People & Computers

Gentrix.ai מקבוצת SQlink משיקה סוכן AI דיגיטלי מתקדם באפליקציית סונול

Gentrix.ai, שעם משקיעיה נמנית קבוצת SQlink, הודיעה על השקת סוכן AI דיגיטלי מתקדם באפליקציית סונול, שמבוסס על ארכיטקטורת Multi-Agent Orchestration. הסוכן מאפשר שירות חכם, מענה תפעולי ופתרון תקלות בזמן אמת למשתמשי האפליקציה, והוא מהווה חלק ממהלך להרחבת יכולות השירות הדיגיטלי והחדשנות הטכנולוגית של סונול. הסוכן החדש פועל כנציג דיגיטלי רשמי בתוך האפליקציה, ומשלב יכולות בינה מלאכותית מתקדמות עם חיבור עמוק למערכות המידע ולדאטה הארגונית של סונול. לא מדובר בצ'ט כללי, אלא בשכבת שירות שנשענת על דאטה ארגונית אמיתית, שנבנתה במיוחד לעולמות התפעול והתדלוק. ארכיטקטורה רב סוכנית ותשתית מודולרית הפתרון מבוסס על תשתית מודולרית ואגנוסטית למודלי שפה מתקדמים, תוך שימוש בארכיטקטורה רב סוכנית (Multi-Agent). לצד הסוכן הראשי הוקם תת סוכן ייעודי, שמתמחה בעולמות נקודות הנאמנות, ומאפשר ניהול שיח ממוקד ומדויק בנושאים אלו. המערכת משתמשת בתהליך RAG (ר"ת Retrieval Augmented Generation) שמחובר למקורות מידע רשמיים ולמאגרי ידע ארגוניים, ומשלב מנגנוני בקרה ו-Guardrails למניעת חריגה ממדיניות ותוכן לא מורשה. הפתרון יושם תוך דגש על אמינות המידע, חיבור למקורות רשמיים, מנגנוני בקרה והפניה לגורם אנושי במקרים המחייבים טיפול נוסף. תהליך הטמעה מעמיק וחיבור לדאטה ארגונית תהליך ההטמעה כלל עבודת עומק בארגון: מיפוי מקורות המידע, טיוב וניקוי דאטה לא אחידה, חיבור למאגרים פעילים, והגדרת לוגיקות סיווג ואבחון מתקדמות. במסגרת הפרויקט בוצעה חקירה מקיפה של הדאטה של סונול, במטרה להבטיח שכל מענה נשען על מקור רשמי, מדויק ועדכני. פתרון דיגיטלי זמין בנושא תדלוק בזמן אמת בפועל, הסוכן מלווה משתמשים בתהליכי תדלוק דיגיטליים, מסייע באיתור תחנות ושירותים, מטפל בשאלות על חשבוניות ותשלומים ונותן מענה לפיצ'רים תפעוליים באפליקציה. בנוסף, הוא יודע לזהות ולייעץ במגוון שאלות בנושא תדלוק וירטואלי בזמן אמת – להבחין בין תקלה תפעולית, מגבלת תחנה, בעיית אפליקציה או חוסר התאמה, ולהוביל תהליך אבחון מובנה ומדורג טרם הגעה לגורם אנושי. התמודדות עם דאטה מורכבת וחוויית שירות סקיילבילית במסגרת הפרויקט, Gentrix.ai וסונול התמודדו עם אתגרים של דאטה לא אחידה ממקורות שונים, ריבוי תרחישי תדלוק מורכבים ותיאורי משתמש חלקיים. באמצעות תזמור רב סוכני מדויק, סיווג כוונות מתקדם ושימוש נכון ב-RAG נבנתה חוויית שירות יציבה, אמינה וסקיילבילית. בשנים האחרונות מובילה סונול אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית, והחברה השקיעה משאבים משמעותיים בפיתוח פתרונות טכנולוגיים מתקדמים שמשלבים בינה מלאכותית, אבטחת מידע מחמירה וחוויית משתמש אינטואיטיבית. אפליקציית סונול שודרגה כך שתאפשר מענה לשאלות נפוצות, הכוונה לתדלוק, תשלום, צפייה בהטבות ובנקודות, והפניה מהירה לתמיכה – במטרה לקצר תהליכים ולהפוך פעולות יומיומיות לנגישות יותר, בצורה ברורה, מהירה ומאובטחת. עבור משתמשי האפליקציה, המשמעות היא זמינות מלאה 24/7, פתרון בעיות מיידי בשטח וחוויית שירות רציפה וברורה. עבור סונול מדובר בהפחתת עומסים ממוקדי שירות, סטנדרטיזציה של מענה רשמי והקמת תשתית טכנולוגית מתקדמת להרחבת שירותים מבוססי AI בעתיד. "נדבך נוסף בטרנספורמציה הדיגיטלית של סונול" יורם מרציאנו, מנמ"ר סונול, אמר כי "הטמעת סוכן ה- AI באפליקציה שלנו היא נדבך נוסף במהלך רחב של טרנספורמציה דיגיטלית, שמטרתו להפוך את השירות לחכם, פרו-אקטיבי ומדויק יותר. השילוב בין טכנולוגיה מתקדמת, דאטה ארגונית ובקרה תפעולית הוא המפתח ליצירת חוויית לקוח איכותית, נגישה וסקיילבילית לאורך זמן". קבוצת SQlink מספקת קשת רחבה של פתרונות ושירותים מתקדמים בעולמות הטכנולוגיה, וביניהם דיגיטל ופיתוח תוכנה,UI/UX , בינה מלאכותית, אנליטיקת נתונים, BI, ביג דאטה, אבטחת מידע וסייבר, QA ואוטומציה, תשתיות ועוד. הקבוצה מונה כ-2,800 מומחים ויועצים, ועם לקוחותיה נמנים ארגונים וחברות מהגדולים במשק, מכלל המגזרים והתעשיות. סונול הינה קבוצת אנרגיה מובילה בישראל, שמונה כ-245 תחנות וכ-200 חנויות נוחות Sogood. בשנים האחרונות הרחיבה הקבוצה את פעילותה לתחומים נוספים בעולם האנרגיה, בהם תחנת תדלוק במימן, פתרונות טעינה לרכב חשמלי באמצעות סונול EVI, תחום הגגות הסולאריים ושיווק גז למשקי בית, תעשייה ורכבים באמצעות סונול גז+. הפוסט Gentrix.ai מקבוצת SQlink משיקה סוכן AI דיגיטלי מתקדם באפליקציית סונול הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני 3 ימיםתצוגת קריאה
קיבלתם הודעות SMS מאיראן? זה מה שאתם חייבים לעשות

טכנולוגיה

Kikar HaShabbat

קיבלתם הודעות SMS מאיראן? זה מה שאתם חייבים לעשות

מאות אלפי אזרחים קיבלו הבוקר הודעות גיוס והפחדה ב-sms ממספרים שאינם מוכרים להם, לגבי קשר עם איראן | המשטרה ומערך הסייבר הלאומי עם כל מה שחייבים לעשות (דיגיטל)

לפני 4 ימיםתצוגת קריאה
קיבלתם "מבצעי חג" והבטחה לפרס כספי גבוה? אתם צריכים להיזהר

טכנולוגיה

Kikar HaShabbat

קיבלתם "מבצעי חג" והבטחה לפרס כספי גבוה? אתם צריכים להיזהר

מערך הסייבר הלאומי מעדכן כי קיבל דיווחים על קמפייני הונאה המתחזים למותגים מוכרים | במסגרת ההונאה מופצים "מבצעי חג" ושאלונים קצרים עם הבטחות לזכייה בסכומים גבוהים - אך בפועל מדובר באתרים מתחזים | כל מה שצריך לדעת (ברשת)

לפני 26 ימיםתצוגת קריאה
צרפת חוקרת: האם חברה ישראלית הפעילה מבצע השפעה בסייבר?

פוליטיקה

People & Computers

צרפת חוקרת: האם חברה ישראלית הפעילה מבצע השפעה בסייבר?

לא רק תפוזים וטפטפות: ישראל התגלתה בחודשים האחרונים כיצואנית מצטיינת של מבצעי השפעה-תודעה בסייבר, למשל בזמן המלחמה האחרונה עם איראן. דיווח חדש של רויטרס מספר על חקירה נגד חברה ישראלית לא מוכרת בשם BlackCore, בחשד שביצעה קמפיין התערבות זרה בסייבר בצרפת. סוכנות הידיעות דיווחה כי הרשויות הצרפתיות חושדות שהחברה פתחה בקמפיין השפעה-תודעה שכוון נגד La France Insoumise (צרפת מורדת, בלתי כנועה) – מפלגת שמאל קיצונית, לקראת הבחירות המקומיות, שהתקיימו במרץ השנה. לפי הדיווח, שירותי המודיעין הצרפתיים חוקרים מי שכר את BlackCore לבצע קמפיין הכפשה נגד שלושה מועמדי מפלגות לראשות עיריות ולחברות במועצות העיר, בשלוש ערים: טולוז, רובה ומרסיי – באמצעות אתרי אינטרנט וחשבונות מדיה חברתית מטעים או פיקטיביים. הקמפיין כלל טענות על פעילות פלילית של המועמדים. "אסטרטגיות חדשות וכלים מתקדמים לעיצוב נרטיבים" באתר האינטרנט שלה, שלאחר פתיחת החקירה הוסר מהרשת, BlackCore מתארת את עצמה כ-"חברת השפעה, סייבר והיי-טק, שנבנתה עבור העידן המודרני של לוחמת מידע". היא מציעה לממשלות ולקמפיינים פוליטיים "אסטרטגיות חדשניות, כלים מתקדמים ואבטחה חזקה לעיצוב נרטיבים". לה מונד חשף בראשונה פרטים על המבצע כבר במרץ, וכתב כי זו "תוכנית מוגבלת של התערבות דיגיטלית זרה", שכוונה נגד מפלגת השמאל הצרפתית וכמה ממועמדיה. BlackCore, התביעה בצרפת והשירות לחופש המידע בממשלה בפריז לא הגיבו לפניות של רויטרס ואתרים נוספים אליהן. הפוסט צרפת חוקרת: האם חברה ישראלית הפעילה מבצע השפעה בסייבר? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
כך מתחילה תעשייה: מהסייבר לדאטה

עסקים

People & Computers

כך מתחילה תעשייה: מהסייבר לדאטה

לפני לא הרבה שנים, בתוך יחידות כמו 8200, 8100, מפא"ת ובחיל האוויר, התחילו להיווצר צוותים קטנים שנראו כמו יחידות סייבר אבל לא באמת עסקו בסייבר. הם עסקו בדאטה. קבוצה של ארבעה או חמישה אנשים, לפעמים משובצת בתוך מסגרת סייבר רחבה יותר, שעובדת על בעיות שעדיין לא היה להן שם מסודר. היום אותם צוותים הם כבר מדורים שלמים של חמישה עשר איש ולעיתים אפילו הרבה מעבר, והקבוצות הללו ממשיכות לגדול. מי שמשתחרר מהם היום הוא לא איש סייבר קלאסי. הליבה המקצועית שלו היא תשתיות דאטה, וכנראה גם משהו נוסף שעוד לא המצאנו לו מילה. תופעות מהסוג הזה מתחילות כמעט תמיד ממשהו שנראה זניח. קומץ אנשים, שימוש נישתי, מוצר שלא ממש עובד, קהילה קטנה מספיק כדי להיכנס לסלון אחד. קל לפתור את זה. ואז הצמיחה האקספוננציאלית עושה את שלה, ומה שנראה כמו רעש הופך למגמה, ומה שנראה כמו מגמה הופך, כמעט בן לילה, לדבר שכולם מסכימים שהיה בלתי נמנע מלכתחילה. אנחנו לא בהתחלה של תשתיות הדאטה הישראליות. אנחנו לא בסוף. אנחנו בסוף ההתחלה. "הרגע הרועש ביותר בכל מחזור טכנולוגי הוא בדרך כלל הרגע המאוחר, כשהמגמה כבר ברורה והתשואות כבר נלכדו ברובן. הרגע המעניין הוא הרגע השקט, כשהיחידות עדיין קטנות, כשעדיין מתווכחים על שמות התפקידים, וכשהמיטנפים עדיין מרגישים כאילו נכנסת בטעות לסלון של מישהו" בעולם, הסימנים נמצאים בכל מקום ברגע שמחפשים אותם. בארגונים גדולים, הדאטה הייתה חסרת בית במשך שנים. תחת מי הוא יושבת? תחת ה-IT? המנמ"ר? אולי מנהל האבטחה, שהרי בסופו של דבר הכל אבטחה? העמימות הזו מתחילה להתבהר. תפקידים כמו Chief Data Officer ו-VP Data Engineering כבר אינם אקזוטיים, שמורים לכמה חברות מתוחכמות. הם הופכים לסטנדרט, בדיוק כמו שה-CISO הפך לסטנדרט לפני עשור, ומאותה סיבה: פונקציה שכבר קיימת בפועל דורשת בסוף מקום במבנה הארגוני. "הרגע הרועש" אותה תבנית אפשר לראות גם בשכבת הקהילות הישראליות. LangTalks, DataIL ואחרות התחילו בערוצי דיסקורד וסלאק, עם כמה אנשים ואפליקציית הערות. הן עדיין מרגישות גראס-רוטס, וזה חלק מהקסם. אבל הן גדלות, והגדילה עצמה היא הסימן. קהילות שצומחות בקצב כזה לא צומחות בזכות שיווק. הן צומחות כי בסיס הכישרון הגיע לצפיפות שבה אנשים פשוט צריכים אחד את השני. שום דבר מזה עדיין לא עושה רעש, וזו בדיוק הנקודה. "הרגע הרועש" ביותר בכל מחזור טכנולוגי הוא בדרך כלל הרגע המאוחר, כשהמגמה כבר ברורה והתשואות כבר נלכדו ברובן. הרגע המעניין הוא הרגע השקט, כשהיחידות עדיין קטנות, כשעדיין מתווכחים על שמות התפקידים, וכשהמיטנפים עדיין מרגישים כאילו נכנסת בטעות לסלון של מישהו. ישראל בנתה את הדומיננטיות שלה בסייבר במהלך עשור שקט בדיוק כזה, כשבוגרי 8200 עדיין היו סקרנות ולא קטגוריה, והמונח "סייבר ישראלי" עדיין לא העלה בדמיון תעשייה של מיליארדי דולרים. התבנית חוזרת על עצמה: הכישרון מתגבש באותן יחידות, הקהילות מתארגנות באותו אופן, והביקוש הארגוני זז באותו כיוון. החברות שיגדירו את הגל הזה כבר נבנות על ידי יזמים שבעוד חמש שנים יגידו עליהם שראו את זה מוקדם. הם לא מחכים לאישור ולא מחכים שהשוק יאמת את הקטגוריה. הם עושים את מה שעשה הדור הראשון של יזמי הסייבר הישראליים, כשאיש מחוץ למעגל קטן לא הבין על מה הם עובדים. הכישרון, הקהילות והביקוש הארגוני, כולם נעים בו זמנית. עד שהתווית תדביק את המציאות, המובילים כבר יהיו מוכנים. הפוסט כך מתחילה תעשייה: מהסייבר לדאטה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני 3 ימיםתצוגת קריאה
פריצת דרך: רובוט קיפל כביסה ללא שאומן לכך

טכנולוגיה

Kikar HaShabbat

פריצת דרך: רובוט קיפל כביסה ללא שאומן לכך

סטארט־אפ אמריקאי מציג פריצת דרך בתחום הבינה הפיזית: מודל חדש שמסוגל "לערבב" מיומנויות קיימות ולפתור בעיות חדשות - בדומה לאופן שבו מודלים לשפה מייצרים טקסטים | החוקרים עצמם מודים: גם הם הופתעו מהיכולות (טכנולוגיה)

לפני 27 ימיםתצוגת קריאה
"השותפות בין משרדי הממשלה היא הכוח המניע של פרויקט נימבוס"

פוליטיקה

People & Computers

"השותפות בין משרדי הממשלה היא הכוח המניע של פרויקט נימבוס"

"נימבוס הוא פרויקט המבוסס על שותפות חזקה בין משרדי הממשלה, ולא רק פרויקט של גורם אחד. שותפות זו היא הכוח המניע מאחורי מפת הדרכים," כך אמרה עפרה פרנקל, המנמ"רית הראשית של מערך הדיגיטל הלאומי. פרנקל תנחה בכנס השנתי 'נימבוס' פאנל בנושא נימבוס, יחד עם עמית סגל, פרשן חדשות 12. בפאנל ישתתפו: אלי מזרחי, ראש חטיבת מצודה, במערך הסייבר הלאומי; טל חכים, סמנכ"ל שותפויות אסטרטגיות, במערך הדיגיטל הלאומי; עפרי אשל, רכזת צוות ממשל באגף התקציבים של האוצר; ודניאל הרפז, מנהל יחידת מדיניות רכש ותשתיות במינהל הרכש הממשלתי. לדברי פרנקל, "אחת החוזקות של הנימבוס הוא התהליך בו הוא נוצר. הגישה היא מלמטה למעלה: נאספו נתונים מכל משרדי הממשלה לגבי פרויקטים, מוצרים ומערכות משמעותיות. נבדקו ויכולתם של הפרויקטים לעבור לענן", המשיכה וסיפרה פרנקל. לדבריה, למעלה מ-60% מהמערכות בממשלה נמצאו "מוכנות לענן" (Cloud Ready) והוגדר לגביהן הערך העסקי עם יעדים ומדדי הצלחה, ובסוף כל המידע מאוגד לתוכנית אחת שנקראת 'מפת הדרכים'. עוד שיתפה פרנקל בכך שהפעילות השנה תהיה ממוקדת ומרוכזת, בין היתר בעקבות אישור התקציב למעבר לענן, בהיקף של מיליארד שקלים לשלוש שנים. פרנקל מציינת כי בפועל התקציב יהיה כפול, כי התקציבים יאושרו למשרדים על בסיס של מאצ'ינג שווה ועל פי תוכניות עבודה שיוגשו לאישור. "כרגע אנחנו נמצאים בישורת האחרונה של אישור תקציבי מול המשרדים. לאחר מכן המשרדים יוכלו לצאת לגיוסים, מכרזים ותיחורים להפניית כספים לספקים", אמרה פרנקל. היא ציינה שבכל התהליך מעורבים גם רובדי נימבוס. פרנקל מעריכה שעד היום למעלה מ-40 משרדים וגופים ממשלתיים משתתפים בתהליכים מעבר לענן. לסיכום אמרה פרנקל כי החזון לשנים 26-27 הוא "מעבר מפרויקטים קטנים וחדשים להגירה של חלקים נרחבים ממערכות ליבה קיימות לענן. צפויה תנועה משמעותית של מערכות שיסיימו שלבי ארכיטקטורה וייכנסו לשלבי מימוש". טל חכים, סמנכ"ל שותפויות אסטרטגיות במערך הדיגיטל הלאומי. טל חכים, סמנכ"ל שותפויות אסטרטגיות במערך הדיגיטל הלאומי. צילום: דוברות מערך הדיגיטל הלאומי מטכנולוגיה למיקוד עסקי "פרויקט הנימבוס עבר ממיקוד טכנולוגי גרידא למיקוד בטרנספורמציה עסקית משמעותית", אמר טל חכים, סמנכ"ל שותפויות אסטרטגיות במערך הדיגיטל הלאומי. "המטרה היא לקצר תהליכים, לשפר שירותים לאזרח ולייעל את עבודת הממשלה באמצעות כלים דיגיטליים ושימוש בבינה מלאכותית". הוא ציין שבמסגרת תוכנית העבודה הרב-שנתית של מערך הדיגיטל נותחו למעלה מ-3,500 מערכות מידע בעלות ערך עסקי, זוהו 14 מהלכים עסקיים מרכזיים, הכוללים מאות מערכות בתחומי משפט, נדל"ן ורגולציה, כאשר כל מהלך ינוהל בשיתוף פעולה במטרה להביא לאימפקט עסקי מדיד. "השלב הנוכחי הוא גיוס מובילי מהלכים (גורמים עסקיים בכירים) ומימוש התוכניות בשטח, תוך הצבת יעדים עסקיים ובקרות לוודא יישום בפועל ולא רק יצירת מסמכים", המשיך וסיפר חכים. בין הפרויקטים שיעלו לאוויר, החל מהרבעון האחרון של 26: הקמת אגם מידע דיגיטלי לריכוז נתוני תכנון ובנייה מכל הגורמים הרלוונטיים, איחוד נתונים יאפשר זיהוי מוקדם של צווארי בקבוק וחסמים בתהליך יצירת יחידות דיור. לפרטים והרשמה לכנס נימבוס – היכנסו לכאן הפוסט "השותפות בין משרדי הממשלה היא הכוח המניע של פרויקט נימבוס" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
טוען...