עחדשות יומיות בכרטיסיםDaily News Cards
Englishחיפוש כתבות

בינה מלאכותית

כתבות עדכניות בנושא בינה מלאכותית.

טכנולוגיהעסקיםבריאותספורטתרבותמדעפוליטיקהסייברבינה מלאכותיתפיננסיםעולםמקומי
מטא בבית המשפט: האם ה-AI היא שפיטרה את אלפי העובדים?

בינה מלאכותית

People & Computers

מטא בבית המשפט: האם ה-AI היא שפיטרה את אלפי העובדים?

ענקית הטכנולוגיה מטא (Meta) ניצבת בלב סערה משפטית חסרת תקדים, שעניינה נמצא באחרונה במוקד תשומת הלב העולמית, בשל הקשר ההדוק לטכנולוגיית ה-AI ומידת "השתלטותה" על העולם. קבוצה של 26 עובדים לשעבר של ענקית הטק הגישה לאחרונה תביעה לבית משפט פדרלי בקליפורניה, החושפת טענות מטרידות לגבי האופן שבו בוצע סבב הפיטורים המסיבי האחרון של החברה, שכלל כ-8,000 עובדים – כ-10% מכוח האדם הגלובלי שלה. על פי כתב התביעה, לא מדובר בכך שבינה מלאכותית היא שיזמה את עצם המהלך של הקיצוץ בתקנים, אלא בכך שהיא זו שחרצה את גורלם האישי של המפוטרים. התובעים גורסים כי רשימות הפיטורים לא הורכבו עקב הפעלת שיקול דעת אנושי של מנהלים המכירים את עבודת הצוות, אלא על ידי "קונסטלציה של מערכות בינה מלאכותית פנימיות". בין היתר, המערכת – שכללה כלי פנימי בשם Metamate – דירגה עובדים על בסיס מעקב אחר הקלדות, תנועות עכבר, היסטוריית גלישה ושימוש בטוקנים (אסימונים) של AI. הבעיה המרכזית, כך נטען, היא שהכלים האוטומטיים הללו היפלו באופן מובנה עובדים מוחלשים. כך למשל, מאחר שהאלגוריתם מודד תפוקה רציפה, עובדים שנעדרו מעבודתם בשל חופשת לידה, חופשת מחלה או מוגבלות – פשוט זכו לניקוד נמוך, וזה מה שהוביל לפיטוריהם. דוגמה צורמת לכך, המופיעה בתביעה, מתארת מדענית שקיבלה את הודעת הפיטורים מ-מטא יומיים בלבד לפני שילדה, בעודה בחופשת הריון מאושרת. BREAKING: 26 META EMPLOYEES SUE, SAY META'S ARTIFICIAL INTELLIGENCE WAS USED TO PICK THEM FOR LAYOFFS BECAUSE THEY TOOK MEDICAL LEAVE The federal complaint says the May termination list was not built by managers. Employees were scored by internal AI tools: "Metamate,"... pic.twitter.com/DbXcy996MX — LayoffHedge (@LayoffAI) July 14, 2026 "ניהול כוח האדם וההחלטות הארגוניות התקבלו וממשיכות להתקבל על ידי אנשים" במטא מיהרו להדוף את ההאשמות. דובר מטעם החברה מסר בתגובה לאתרים Ars Technica ולגרדיאן: "הטענות הללו חסרות בסיס ואינן נשענות על עובדות. ניהול כוח האדם וההחלטות הארגוניות התקבלו וממשיכות להתקבל על ידי אנשים, ולא בידי בינה מלאכותית". נזכיר כי למעשה הפיטורים עצמם מגיעים על רקע שינוי כיוון דרמטי של מטא לעבר פיתוח תשתיות בינה מלאכותית, עם צפי להוצאות ענק של 115 עד 145 מיליארד דולר על התחום. בכינוס חברה פנימי עליו דווח ב-רויטרס, הסביר המנכ"ל מארק צוקרברג את הרציונל הכלכלי מאחורי הקיצוץ: "יש לנו למעשה שני מרכזי עלות עיקריים בחברה: תשתיות מחשוב ודברים מוכווני אנשים. אם אנו משקיעים יותר בתחום אחד כדי לשרת את הקהילה שלנו, משמעות הדבר שיש לנו פחות הון להקצות לשני. לכן עלינו להקטין מעט את גודל החברה". עם זאת, צוקרברג הדגיש כי "לגרום לכולם בארגון להשתמש בכלי בינה מלאכותית ולעשות את עבודתם ביעילות רבה יותר, זה לא הדבר שמוביל לפיטורים". במזכר פנימי נוסף שניסה להרגיע את הרוחות, כתב צוקרברג לעובדיו: "אני רוצה להבהיר שאנו לא צופים פיטורים נוספים ברמת החברה כולה השנה. אני גם רוצה להכיר בכך שלא היינו ברורים כפי ששאפנו להיות בתקשורת שלנו, וזה תחום שאני רוצה לוודא שנשפר". יצוין כי במקביל לקיצוצים, מטא העבירה כ-7,000 עובדים לצוותים חדשים הממוקדים ב-AI. מנהלת משאבי האנוש של מטא, ג'אנל גייל, הסבירה את מטרת הרה-ארגון: "אנו נמצאים כעת בשלב שבו ארגונים רבים יכולים לפעול במבנה שטוח יותר, עם צוותים קטנים יותר, שיכולים לנוע מהר יותר, ועם יותר תחושת בעלות... אנו מאמינים שזה יהפוך אותנו ליצרניים יותר". התביעה שופכת אור גם על תרבות המעקב הפנימית, נושא שעלה לכותרות בחודש אפריל האחרון. באותם ימים השיקה מטא מערכת פנימית חודרנית למעקב אחר עובדיה, שנועדה לתעד ברצף הקלדות, תנועות עכבר ואף צילומי מסך אקראיים, במטרה לשאוב מידע התנהגותי אנושי לאימון מודלי הבינה המלאכותית של החברה. המהלך הוביל למחדל אבטחה חמור, כאשר תקלת הרשאות חשפה בפני עובדי הארגון עשרות אלפי טבלאות מידע פנימיות שהכילו נתונים אישיים, רפואיים ופיננסיים רגישים של עמיתיהם ללא כל פיקוח. בעקבות דליפת המידע החמורה ומחאה פנימית – שבמסגרתה חתמו למעלה מ-1,600 עובדים על עצומה המזהירה מפני פגיעה בפרטיותם – נאלצה הנהלת מטא להקפיא את פרויקט המעקב בחודש יוני, ללא מועד חזרה מתוכנן. לפי דיווח של The Information, בתחילה צוקרברג הצדיק את איסוף הנתונים של פעולות העובדים כדי לאמן את המודלים של החברה, ואמר: "מודלי ה-AI לומדים מצפייה באנשים חכמים מאוד עושים דברים... האינטליגנציה הממוצעת של האנשים בחברה זו גבוהה משמעותית מהממוצע של קבוצת האנשים שניתן להשיג לביצוע משימות". הפוסט מטא בבית המשפט: האם ה-AI היא שפיטרה את אלפי העובדים? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
ChatGPT חוצה את רף המיליארד ועושה היסטוריה 

בינה מלאכותית

Kikar HaShabbat

ChatGPT חוצה את רף המיליארד ועושה היסטוריה 

הזינוק המטאורי של פלטפורמת הבינה המלאכותית מבית OpenAI מציב אותה בחזית מירוץ ה-AI העולמי, אך התחרות מתחממת עם צמיחה מואצת של מתחרים והכנות להנפקות ענק (טכנולוגיה)

לפני חודשתצוגת קריאה
צ'ק פוינט: ה-AI עולה כיתה – ומפעילה מתקפות סייבר מתוחכמות

טכנולוגיה

People & Computers

צ'ק פוינט: ה-AI עולה כיתה – ומפעילה מתקפות סייבר מתוחכמות

הבינה המלאכותית כבר לא משמשת רק ככלי עזר לתוקפים, אלא ממלאת תפקיד פעיל בבנייה, בהפעלה ובהפצה רחבה של מתקפות סייבר מתוחכמות; כך לפי דו"ח אבטחת ה-AI השנתי שצ'ק פוינט פרסמה היום (ד'). לפי חוקרי החברה, "מדובר בשינוי משמעותי בזירת הסייבר". ענקית הגנת הסייבר הישראלית מציינת התפתחות מדאיגה: "הבינה המלאכותית הפכה מעוזרת אופרטיבית להאקרים למפעילת מתקפות סייבר". החוקרים הגיעו למסקנה זו לאחר שעקבו אחרי פעילויות של שחקני איום בסייבר, שבהן מערכות AI הפעילו תהליכי ניצול חולשות באופן אוטונומי, ביצעו אלפי פקודות לאורך עשרות תרחישים ונדרשו למעורבות אנושית מינימלית. היקף האינטראקציות "בסיכון גבוה" עם כלי GenAI – הוכפל אחד הנתונים המדאיגים במחקר הוא שבתוך שנה, היקף האינטראקציות המוגדרות "בסיכון גבוה" עם כלי בינה מלאכותית יוצרת – הוכפל: מ-1 מכל 50 אינטראקציות ל-1 מכל 25. בין 87% ל-93% מהארגונים חוו לפחות אינטראקציה אחת שמוגדרת כך. אחד ההסברים לכך הוא שארגון ממוצע משתמש כיום בלפחות 10 כלי AI מדי חודש, כאשר רבים מהם אינם מנוהלים או מאושרים באופן רשמי. מתקפה שהביאה לחשיפת מידע בהיקף עצום דוגמה בולטת שצ'ק פוינט מציינת היא מתקפה שבוצעה בתקופה שבין דצמבר אשתקד לפברואר השנה נגד תשעה גופי ממשל במקסיקו. במתקפה זו, אדם אחד הצליח לנהל פעילות התקפית בסייבר, רחבת היקף, ועשה זאת באמצעות שילוב של שני אמצעים פופולריים: כלי ה-GenAI קלאוד קוד של אנת'רופיק ומודל GPT-4.1 של OpenAI. קלאוד קוד שימש ככלי המבצעי שאפשר להאקרים להתקדם בתוך הרשתות שהם פרצו, לכתוב כלי ניצול, למפות מערכות וליצור נתיבי גישה. במקביל, GPT-4.1 שימש אותם לניתוח אוטומטי של המידע שגנבו ולזיהוי פרטים בעלי ערך. לפי החוקרים, "במהלך 34 סשנים, ההאקר הזין יותר מ-1,000 הנחיות, שהובילו לביצוע של מעל 5,300 פקודות". המידע שנחשף היה בהיקף עצום: הוא כלל כ-195 מיליון רשומות של משלמי מיסים וכ-220 מיליון רשומות אזרחיות, כמו גם נתוני כלי רכב, תיקים רפואיים ומידע ממערכות הקשורות לבחירותֿ במדינה. מדובר בהיקף מידע חריג ביותר, גם כשמדובר במתקפות סייבר גדולות. עלייה משמעותית בניסיונות לביצוע Prompt Injection צ'ק פוינט מצאה גם עלייה משמעותית, של כמעט פי חמישה, בזיהוי ניסיונות של האקרים לתת הנחיות זדוניות (Prompt Injection), כאשר כל זה קרה בתקופה של כשלושה חודשים בלבד – בין מרץ למאי השנה. בחברה ציינו עם זאת כי "אין המדובר במתקפות שהן בהכרח בפנייה ישירה ל-AI, אלא בדרך כלל בהוראה שיכולה להיות מוסתרת במסך, אתר, מייל או תוכן אחר שהמערכת קוראת". לוטם פינקלשטיין, סגן נשיא למחקר בצ'ק פוינט, אמר כי "לפני שנה בדיוק, בדו"ח הקודם שהוצאנו, תיארנו את ה-AI כמכפילת כוח עבור האקרים. כיום, בדו"ח הנוכחי, הממצאים הרבה יותר משמעותיים: הבינה המלאכותית כבר נכנסת אל תוך שרשרת התקיפה, והיא מסוגלת להפעיל מבצעים מתוחכמים, שבעבר דרשו צוות מיומן". הוא הדגיש כי "חסם הידע שהפריד בין תוקפים מתוחכמים לתוקפים אחרים הולך ונעלם. הארגונים שיישארו בחזית יהיו אלה שישלטו באופן שבו נעשה שימוש ב-AI ויאבטחו את מערכות הבינה המלאכותית שהם מסתמכים עליהן". הפוסט צ'ק פוינט: ה-AI עולה כיתה – ומפעילה מתקפות סייבר מתוחכמות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
חצי גמר המונדיאל: המציאות ניצחה את ה-AI

טכנולוגיה

People & Computers

חצי גמר המונדיאל: המציאות ניצחה את ה-AI

חצי גמר המונדיאל נפתח אמש (ג') עם הפתעה – ניצחון שנראה שרק מעטים ציפו לו. לפני המשחק, הקונצנזוס היה שצרפת-OpenAI, שהפגינה יכולות כמעט מעולות לאורך הטורניר, תנצח את ספרד-גוגל ותעפיל לגמר. אלא שהמציאות הראתה ההיפך – והיא זו שניצחה את "מודלי ה-AI המתוחכמים" בדמות אמבפה, דמבלה וחבריהם. ספרד-גוגל נגד צרפת-OpenAI הניצחון של ספרד-גוגל על צרפת-OpenAI לא היה רק זכייה בכרטיס לגמר – הוא היה הצהרת כוח. בפעם הראשונה בטורניר, הצרפתים נראו חסרי אונים לחלוטין. ההתקפה שלהם, שעד כה הרשימה ביצירתיות וביכולת אישית, לא יכלה לפתרונות ההגנה החזקים של גוגל, ועד לשלבים הסופיים של המשחק לא הצליחה להגיע אפילו למצב מסוכן אחד. ספרד-גוגל שלטה בקצב, החזיקה בכדור, נטרלה כל ניסיון התקפי והוכיחה שוב שהכדורגל שלה הוא קודם כל ניצחון של שיטה. התוצאה בסיום: 2:0 חלק, מפתיע, מוחץ ומהדד של ספרד-גוגל, שמראה ל-OpenAI שגם כלי ה-GenAI הטוב ביותר לא יכול להבטיח ניצחון על מגרש הכדורגל. ספרד שיחקה כמו מערכת שלמה של גוגל: ג'מיני סיפק את היצירתיות, מנוע החיפוש מצאה בכל רגע את הפתרון הנכון, BigQuery ניתח את המשחק בזמן אמת ו-Vertex AI סייע לקבל את ההחלטות הנכונות. השער הראשון הגיע מפנדל מיותר, שצרפת-OpenAI גרמה ללא צורך, וספרד-גוגל ניצלה אותו בקור רוח. במחצית השנייה ראינו שער קבוצתי נפלא לאחר רצף מסירות, שהמחיש את התיאום המושלם בין השחקנים הספרדים-גוגלים. דקות אחדות אחר כך הם כבשו שער שלישי נכבש, אך הוא נפסל בגלל נבדל גבולי של למין יאמאל. מנגד, צרפת-OpenAI, שנשענה לאורך הטורניר על הברקות אישיות, לא הצליחה להפעיל את "המנועים" שלה. אפילו ChatGPT ,GPT-5 ,Operator ו-Codex יחדיו לא מצאו דרך לפרוץ את המערך ההגנתי הספרדי-גוגלי. זו הייתה המחשה מצוינת לאחד האתגרים הגדולים של עולם הבינה המלאכותית הארגונית: יש לא מעט ארגונים שמצהירים שהם "מאמצים AI", אך בפועל מטילים עליה כל כך הרבה מגבלות – רגולציה, דרישות סייבר, חששות מפרטיות, מגבלות תקציב, חסימות גישה למידע והרשאות מצומצמות – עד שהמערכת כמעט לא יכולה לנצל את היכולות שלה. התוצאה היא בינה מלאכותית שקיימת על הנייר ומתקשה לייצר ערך אמיתי. כך בדיוק נראתה צרפת-OpenAI בחצי הגמר: היא הייתה אמנם פחות טובה גם בהתקפה, אבל המגבלות שהוטלו על הבינה המלאכותית שלה – במקרה הזה מרגלי הספרדים – סגרו עבורה כל נתיב פעולה, לא אפשרו לה גישה ל-"מידע", צמצמו את מרחב ההחלטות שלה והוציאו ממנה את כל העוקץ. המשחק אמש מהווה תזכורת לכך שגם מנוע הבינה המלאכותית המתקדם בעולם לא יספק תוצאות אם סביבת העבודה אינה מאפשרת לו לפעול. במובן הזה, ספרד לא רק ניצחה את צרפת – היא המחישה כיצד ארכיטקטורה נכונה, ניהול מידע חכם ותשתית מאוזנת יכולים לנטרל גם את מנוע ה-AI המרשים ביותר. אוהדי נבחרת ספרד. צילום: SPORT PRESS MEDIA / Shutterstock.com מעבר לניצחון עצמו, ספרד-גוגל ממשיכה לבנות מונדיאל היסטורי מבחינתה. היא השוותה את השיא של איטליה, של 37 משחקים רשמיים רצופים ללא הפסד (לא כולל הפסדים בדו קרב פנדלים). גם מבחינה הגנתית, ספרד נמצאת על סף הישג נדיר: עד כה היא ספגה שער אחד בלבד בכל הטורניר. אם היא תשמור על שער נקי גם בגמר ותזכה בגביע, היא תקבע שיא חדש של (אי) ספיגות לאלופת עולם. ההישג הזה הוא (או יותר נכון יהיה) לא רק בזכות השוער שלה. אונאי סימון. הוא אמנם הציג לאורך המונדיאל יכולת מסוימת, אבל זוהי בעיקר תוצאה של קבוצה שלמה שמונעת מיריבות להגיע למצבי הבקעה. זו אינה הגנת בונקר, אלא לחץ גבוה, שליטה בכדור, משמעת טקטית וסגירת קווי מסירה, כך שהיריבה פשוט מתייאשת ולא מצליחה לייצר איומים. כעת, אלופת אירופה נמצאת במרחק ניצחון אחד מדאבל שמעטים מאוד השיגו בעבר (כולל ספרד עצמה ב-2010) – זכייה גם ביורו וגם במונדיאל. אם היא תשלים את המשימה, יהיה קשה להתווכח עם העובדה שמדובר באחת הנבחרות השלמות, המאורגנות והיעילות ביותר שנראו בכדורגל העולמי, בדיוק כפי שגוגל בנתה לאורך השנים אקו-סיסטם של מוצרים שממשיך להוביל, גם מול התחרות הקשה ביותר. האם אנחנו אוהדים את ספרד? האהדה של הישראלים לנבחרות במונדיאל היא, במידה רבה, מראה של החברה הישראלית עצמה. מאחר שנבחרת ישראל לא משתתפת בטורניר, למעט אותה פעם היסטורית אי אז במקסיקו 1970, רוב האוהדים מאמצים נבחרת אחרת. אבל הבחירה אינה נעשית רק לפי איכות הכדורגל – היא מושפעת מזיכרונות ילדות, משורשים משפחתיים, מהכוכבים הגדולים ומהשאלה כיצד אותה מדינה נתפסת ביחסה לישראל. ספרד הייתה במשך יותר מעשור אחת הנבחרות האהובות ביותר בישראל. דור הזהב של צ'אבי, אינייסטה, קסיאס, פויול ובוסקטס שינה את פני הכדורגל העולמי, וישראלים רבים התאהבו בסגנון המשחק שלה. אלא שבשנים האחרונות, בעקבות מתיחויות מדיניות וביקורת של גורמים פוליטיים בספרד (בעיקר ראש הממשלה, פדרו סנצ'ס) כלפי ישראל, חלק גדול מהאוהדים הישראלים שלה התרחקו ממנה רגשית. עם זאת, רבים, גם אם לא הרוב, עדיין מפרידים בין הפוליטיקה לכדורגל וממשיכים להעריך את הנבחרת הספרדית. גם צרפת מעוררת רגשות מעורבים: מצד אחד, מדובר באימפריית כדורגל עם שחקנים כמו קיליאן אמבפה ואנטואן גריזמן, ובמדינה בעלת קהילה יהודית גדולה וקשרים היסטוריים עם ישראל. מהצד השני, הביקורת שנשמעה בשנים האחרונות מצד חלק מההנהגה הצרפתית, כולל הנשיא, עמנואל מקרון, כלפי המדיניות של הממשלה גרמה לחלק מהציבור הישראלי להרגיש פחות מחובר לנבחרת שלה. אחד מענקי הכדורגל. פלה. צילום: A.RICARDO / Shutterstock.com מה עם הנבחרות האחרות? במשך שנים, ארגנטינה וברזיל היו שתי הנבחרות האהובות ביותר בישראל. ברזיל, מפלה ועד רונלדיניו, סימלה את הכדורגל היצירתי והשמח, בעוד שארגנטינה זכתה לאהדה עצומה בזכות הכוכבים שלה – דייגו ארמנדו מראדונה ובהמשך ליאו מסי. גם אנגליה נהנית ממעמד מיוחד בארץ, בזכות הפופולריות העצומה של הפרמייר ליג, ופורטוגל זכתה בשנים האחרונות לגל אהדה גדול בזכות כריסטיאנו רונאלדו. גם בקרב הנבחרות הערביות קיימים הבדלים ברורים: מרוקו נהנית מאהדה יחסית גבוהה שלנו בזכות הסכמי אברהם והעובדה שמאות אלפי ישראלים הם יוצאי מדינת המגרב. לעומת זאת, מצרים, למרות הסכם השלום ושיתוף הפעולה הביטחוני, לא זוכה לאותה אהדה, משום שישראלים רבים חשים שהיחס כלפינו ברחוב המצרי עדיין שלילי. אוהדי נבחרת אנגליה. צילום: Stefan Constantin 22 / Shutterstock.com ולסיום, המקרה המורכב ביותר – גרמניה. במשך עשרות שנים, בעקבות זיכרון השואה, ישראלים רבים התקשו להזדהות עם הנבחרת הגרמנית. עבור דור ניצולי השואה ובני משפחותיהם, עצם העידוד של גרמניה היה כמעט בלתי נתפס. אולם עם השנים, ובעיקר בקרב האוהדים הצעירים, היחס השתנה: הנבחרת הגרמנית החלה לצבור אהדה כאן בעקבות הפיכתה לאחת מבעלות בריתה הקרובות של ישראל באירופה, עם שיתוף פעולה ביטחוני, מדיני וכלכלי עמוק, והצהרות חוזרות של מנהיגיה על מחויבות לביטחון ישראל. כמובן שהכדורגל הגרמני המקצועני, המבוסס על משמעת ועל היכולת של הגרמנים להמציא את עצמם מחדש, שיחק כאן תפקיד. אולי את התפקיד המרכזי. לכן, יש כיום בישראל לא מעט אוהדים של הנבחרת שלה, על אף המטען ההיסטורי. הסקירה הקצרה הזו מראה שבעולם גלובלי שבו ספורט, פוליטיקה ותדמית לאומית משתלבים זה בזה, גם הבחירה של הישראלים איזו נבחרת לעודד הפכה עבור רבים ליותר מהחלטה ספורטיבית – היא גם ביטוי של זהות, ערכים ותחושת קרבה או ריחוק בין המדינות והעמים. הפוסט חצי גמר המונדיאל: המציאות ניצחה את ה-AI הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
מריבוי ספקיות ועד AI בצללים – אתגרי הבינה המלאכותית בארגוני הבריאות

בריאות

People & Computers

מריבוי ספקיות ועד AI בצללים – אתגרי הבינה המלאכותית בארגוני הבריאות

"לא צריך להתייחס רק לגל של הגידול בשימוש בעת שמדברים על AI. צריך יותר לדבר במונחים של איך בונים גמישות ארכיטקטונית כזו, שתאפשר לבחור מחדש בכל פעם את הפתרון שצריך ולא להיתקע רק עם ספקית אחת – וזאת הסיבה שמהצעד הראשון אנחנו עובדים עם כמה ספקיות, כמה פלטפורמות ובאופן פתוח", כך ענה קובי כץ, סמנכ"ל מערכות מידע במכבי שירותי בריאות לשאלה כיצד מרגישים את הכניסה של ה-AI לתחום ה-IT. את השאלה הזו הפנתה אליו נעמה פרי-כהן, מנהלת אגף דיגיטל, טכנולוגיות וחדשנות, חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות שהנחתה את הפאנל "סמנכ"לי מערכות מידע במערכת הבריאות: אתגרי IT, המרה דיגיטלית, ובינה מלאכותית" במסגרת כנס Digital Health AI CRM ERP 2026 השנתי של אנשים ומחשבים שנערך השבוע באולמי לאגו שבראשון לציון. "בכל פרויקט כמו הטמעת סוכן כולנו מבינים שזה לא הכנסת AI, אלא שינוי של הליך ארגוני, ולכן יש צורך בשיתוף פעולה כתף אל כתף מול גורמים עסקיים וקליניים ביחד – כשיש בחירה מבחינתנו במרחב גדול של כלים, מקוד נמוך ועד קוד מלא, כשלכל פלטפורמה יש את היתרונות שלה. כל פרויקט כזה אנחנו משתדלים לעשות בצורה הכי פתוחה, כי אנחנו מבינים שעוד כמה זמן קדימה כנראה נחליף ספקית, נחליף מערכת נחליף מודל", הוסיף כץ. הוא הוסיף, כי למרות הכל לא נותנים את המפתחות ל-AI. "אנחנו שומרים אותם קרוב לבטן. יש במכבי הרבה מאוד סוכנים, בוטים שקובעים תורים, אלפי שיחות בכל יום באמצעות שיחה קולית. יש לנו תיעוד שנכנס לתיק הרפואי בשיחה בין רופא למטופל, ועוד, וכל פרויקט כזה, גם אם הוא מתבצע בפלטפורמה אחרת, שומר שונה על בנייה אחודה. בעולם כזה שמשתנה בכל בוקר, ההחלטה היא האם לפתח חיצוני או פנימי, אלא איך בונים עם גמישות מלאה שניתן יהיה לבצע בחירה מחדש בכל פעם – והאדם באמצע", הוא סיכם. ניהול שינויים במהירות רקפת יעקבי, סמנכ"לית מערכות מידע בלאומית שירותי בריאות, דיברה על הצורך להתמודד עם שינויים ופרויקטים שנעים כמו על סטרואידים, וזה גם אומר שבדיוק בהתאם לכך גם ניהול השינויים צריך להגיב באותה מהירות עצומה. "האתגר העיקרי שעמו אני צריכה להתמודד", היא אמרה, "הוא הצורך לנהל את השינויים הרבים ובקצב גבוה במערכות מידע. זה לא כמו פעם, שהיה צריך להסביר למה צריך לשדרג כל כמה שנים את מערכות ה-ERP, זה משהו אחר לגמרי. המשתמשים כבר שם, עם הכלים שהם מכירים ומשתמשים בהם גם במקומות אחרים, ואנחנו צריכים להבין את זה, כי זה קורה אצל המשתמשים מהר יותר גם אם אנחנו רוצים או לא. הדרישה לשינויים והניהול שלהם, יוצא מכך, היא הרבה יותר גבוהה, ולא רק שכולם רוצים כלים, הם רוצים אותם כמה שיותר מהר, ואנחנו צריכים לעמוד בכך וגם לספק תשובה כמה שיותר מדויקת. מה שכן צריך לעשות זה להסביר את הגבולות, אבל בו זמנית להבין שהמשתמשים שלנו כבר שם". AI בצללים אלון יפה, מנמ"ר מאוחדת שירותי בריאות, התייחס לבעיה של AI בצללים. "נקרא לילד בשמו, כי זה בדיוק מה שקורה. ברור שהרבה מהדברים הללו מתרחשים מצורך של מישהו, בודד, מחלקה, אגף אפילו ארגון שלם. אנחנו מקבלים בכל שנה מאות דרישות ואי אפשר לתת מענה לכולם גם בגלל תעדוף. כך או כך, יש פער בין הדרישות למה שאפשר לספק, ושם זה נוצר. אפשר להגיד נו נו, ולנסות לעצור את זה, אבל זה לא יחזיק מעמד הרבה זמן. אני חושב שאנחנו צריכים AI בצללים מנוהל. חבל לי לעצור חדשנות בגלל שאסור – אפשר כמובן לדבר להסביר מה כן מותר ומה אסור, לשתף את העובדים מה עולה כסף ומה לא ומה הם השיקולים ואפשר גם למנף את ההצעות, לאפשר להרחיב לתפוצה גדולה יותר, ובכל מקרה אי אפשר לעצור לחלוטין". AI היא לא תחליף ערן ברבי, מנמ"ר המרכז הרפואי סורוקה, אמר, כי לדעתו AI היא מכפילת כוח, וכך צריך להתייחס אליה ולא כאל תחליף. "אני מתאר לעצמי שיחד עם אוטומציה זה די טריוויאלי שזה יחליף חלק משמעותי בשירות הלקוחות ובזימון תורים, לא יודע כמה זמן זה ייקח אבל לשם זה הולך. הפחד הוא היועץ הכי הטוב, ולכן צריך לדאוג שה-AI לא תחליף את הפן האנושי, וזה גם לא צריך להחליף את הקשר עם הצוות בשטח. היא מאפשרת הרבה דברים טובים, מאפשרת להבין טוב יותר ומהר יותר, והיא גם סוג של חבר לעבודה שעוזר להיות יותר מדויק בעבודה ולהוציא יותר מעצמך, אבל אם נסמוך רק עליה נאבד את היצירתיות ונהפוך ליקום שפועלים בו באופן סינגולרי. זה מאפשר להביא יכולות, להוריד את הצד הטכני הסיזיפי הרגיל, אבל צריך לשאול אילו יכולת אני מביא לשולחן, מה אני מוסיף לצוות ולארגון כדי לצמוח הלאה ולא מה אני מחליף", הוא אמר. הפוסט מריבוי ספקיות ועד AI בצללים – אתגרי הבינה המלאכותית בארגוני הבריאות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
אפל מתכננת מעבד עם 1.5 טרה-בייט זיכרון RAM מובנה

טכנולוגיה

People & Computers

אפל מתכננת מעבד עם 1.5 טרה-בייט זיכרון RAM מובנה

אפל החליטה לדלג על משפחת הדור השישי של מעבדי ה-M שלה, ותוציא רק את מעבד הבסיס, M6. עם זאת, בהשוואה למעבד הבסיסי של משפחת ה-M5 הנוכחית, הוא אמור להציע NPU עוצמתי יותר לטובת הרצת יישומי AI בקצה. כמו כן, ה-M6 עתיד להציע קצב העברת נתונים לזיכרון מהיר יותר עם 200 מגה-בייט לשנייה, יחד עם 12 ליבות גרפיות, במקום 10 בדור הקודם. לפי הדיווחים, הוא כבר נמצא בבדיקות, במכשיר MacBook Pro חדש, שעתיד לצאת לשוק. אבל, קפיצת הדור המשמעותית אמורה להגיע במחצית השנייה של 2027, כשאפל תתחיל להשיק את מעבדי ה-M7 שלה, שייוצרו בתהליך הייצור המעודכן של אינטל, Intel 18A-P. המעבד הבסיסי יציע קצב העברת נתונים לזיכרון עוד יותר מהיר, שיגיע עד ל-240 גיגה-בייט לשנייה, ואילו מעבדי ה-M7 Pro וה-M7 Max יצאו לקראת סוף 2027, עם עוד שיפורים במהירות העברת הנתונים ובביצועים. אלא שהתכנון המעניין מכולם הוא זה של ה-M7 Ultra, שכנראה יגיע לשוק בתחילת 2028: הוא אמור להכפיל את כמות הזיכרון המבונה של ה-M5 Ultra, שמגיע עם 786 גיגה-בייט. אפל מתכננת, למרות המצב בשוק הזיכרון, להציע את המעבד עם לא פחות מ-1.5 טרה-בייט זיכרון RAM מובנה, ועם יותר מ-36 ליבות מחשוב ויותר מ-80 ליבות גרפיות משופרות – כך שמחשב שיהיה מבוסס עליו, כנראה Mac Studio מעודכן, יהיה תחנת בינה מלאכותית עוצמתית במיוחד, בלי כל צורך בחיזוק של כרטיס מסך חיצוני. הפוסט אפל מתכננת מעבד עם 1.5 טרה-בייט זיכרון RAM מובנה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
"נכנסו שחקנים חדשים לארגון: צריך לזהותם ולנטר את פעילותם"

טכנולוגיה

People & Computers

"נכנסו שחקנים חדשים לארגון: צריך לזהותם ולנטר את פעילותם"

"כניסת הבינה המלאכותית לסוגיה, ובתוכה בינה מלאכותית סוכנית, מציפה אתגר חדש לצוותי האבטחה: נכנסו שחקנים חדשים למגרש ה-IT – סוכני AI. לא תמיד אנו יודעים מי הם, בשם מי הם פועלים והיכן. עלינו לברר האם הם עובדים לפי מדיניות האבטחה הארגונית, וגם – לפעילות שלהם יש עלויות. ארגונים נדרשים לפתרון הגנה חוצה מערכות, שבנקודה אחת יערוך בקרה על כלל תהליכי ה-AI הרצים בארגון", כך אמר עוז ארדזי, מנהל תחום פתרונות אבטחת מידע ו-AI בחטיבת ברודקום (Broadcom) בנספרו (NessPRO), קבוצת פתרונות התוכנה של נס (Ness). לדברי ארדזי, "בתוך עולם האבטחה, האתגר החדש הוא אבטחת שירותי API, גישה למידע רגיש והפעלת כלים ארגוניים עבור עולם ה-AI. יש לוודא שהנגשת המידע תותאם להתנהגות הבלתי צפויה של סוכני ה-AI, תיערך בצורה מבוקרת תוך עמידה ברגולציות, הרשאות ואימות המשתמשים, וניהול וניתוב התעבורה. רק כך יתקבלו מערכות בעלות יציבות, זמינות גבוהה ויכולות שליטה וניהול". "בעבר", ציין, "אבטחת ה-API הייתה בין האפליקציה למשתמשים, וידענו מה הם יעשו באפליקציות, עם זהויות והרשאות שנקבעו מראש. כעת, עם כניסת השחקנים החדשים בדמות הסוכנים, אנו נתקלים בכמה שאלות: מה הסוכנים עושים? באיזה קצב? האם הם טיפלו במידע רגיש או אסור לשימוש? מדוע הם עושים את מה שהם עושים? האם מה שהם עושים אסור? האם הם מתנהגים באופן לא צפוי? בשם מי הם פועלים: המפתחים, הלקוחות או הספקים? על כל אלה בא אתגר נוסף: FinOps for AI – לכל אחת משתי דרכי הצריכה של AI, מנוי עם מכסה או תשלום לפי שימוש, יש עלויות ונדרש לערוך עליהן בקרה". להבדיל בין תעבורה רגילה ותעבורת AI "אל מול שלל האתגרים החדשים הללו", אמר ארדזי, "ארגונים חייבים נראות. עליהם להבדיל בין סוגי התעבורות – תעבורה רגילה ותעבורת AI. לכל אחת מהן יש התנהגות שונה. אחרי ההבחנה ומיפוי התעבורה, יש לעבור לשלב ניהול הזהויות באופן ספציפי: לא להשאיל זהות אנושית עבור סוכן, לנהל הרשאות מצומצמות עבור פעולת הסוכן ולתת לו אישור קצר טווח לפעילות". לדבריו, "פתרון Layer7 API Gateway של CA לשעבר, מבית ברודקום, משלב ניהול עומסי עבודה, ממשל ואבטחת AI כדי לגשר בין תשתית ה-IT הארגונית למודלי שפה גדולים (LLMs). הפתרון של CA לשעבר, מבית ברודקום, משלב ניהול עומסי עבודה, ממשל ואבטחת AI כדי לגשר בין תשתית ה-IT הארגונית למודלי שפה גדולים, LLMs. היכולות המרכזיות שלו כוללות את Agentic Identity Fabric לאבטחת סוכני AI אוטונומיים. יכולת נוספת היא תמיכה בתעבורת MCP (ר"ת Model Context Protocol), שהוא פרוטוקול המאפשר לחבר את המודל לכלי חיצוני ממש כמו שמחברים אפליקציה לשירות אינטרנטי, עם שער AI ייעודי". "הפתרון", אמר ארדזי, "מהווה נקודת כניסה אחת ויחידה לכל תהליכי ה-AI הרצים בארגון: זו הנקודה בה מתנקזים התהליכים, שם מיושמים הבקרה, ההגנה והשליטה על תהליכי ה-AI". "מדובר בפתרון הוותיק שנוספו לו יכולות בעולם ה-AI", ציין. "הוא מוטמע בישראל בכמאה ארגונים ממגזרי הפיננסים, הטלקום והציבורי-ממשלתי. הוא הוטמע בסוף העשור הקודם בפרויקט 'שדרת המידע' – תשתית העברת המידע בין משרדי הממשלה והרשויות. בין היתר הוא נמצא במשרד המשפטים, במימון ישיר, בפרטנר (Partner) וארגונים נוספים". "הפתרון מתמקד בהגנה, תיעוד ושליטה על תהליכי AI בארגון, ובפרט פעילות הסוכנים למול ה-API, ונועד לאכוף את ההגנה על התעבורה ועל המידע. ארגונים שהטמיעו אותו כבר, יכולים למנף את היכולות שבמוצר לא רק לטובת טיפול ותפעול בעולם ה-API, אלא גם לבקרה ולסינון תעבורה מבוססת AI". לדבריו, "שליטה על תעבורת ה-AI מנטרלת ביצוע פעולות אסורות על ידי הסוכן, שולטת בתהליכים ומביאה לצמצום עלויות שימוש גבוהות ב-AI, בשל צריכת טוקנים". "אנו צופים כי השנה וב-2027 נרחיב את מעגל הלקוחות הארגוניים שיטמיעו את הפתרון", סיכם ארדזי. "בשל הגידול האקספוננציאלי שארגונים עושים בתחום. הוא מעניק לא רק אבטחת מידע 'טהורה', אלא גם מענה לרגולציות ולהגנת הפרטיות. ברודקום בנתה לפתרון מפת דרכים, כדי להמשיך ולתמוך באימוץ AI בארגונים באופן מאובטח, עם אבטחת השכבה הסוכנית". הפוסט "נכנסו שחקנים חדשים לארגון: צריך לזהותם ולנטר את פעילותם" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
מחקר: אבטחה, נתונים ורגולציה ממשיכים לעכב את אימוץ ה-AI

טכנולוגיה

People & Computers

מחקר: אבטחה, נתונים ורגולציה ממשיכים לעכב את אימוץ ה-AI

ארגונים כבר יודעים איך להשתמש ב-AI, אך מתקשים להפוך אותו לחלק מהפעילות העסקית השוטפת. החסמים העיקריים לאימוץ AI נותרו קשורים פחות לטכנולוגיה עצמה ויותר לאופן שבו ארגונים מנהלים אותה. בראש החסמים: חששות אבטחת המידע וניהול הנתונים; כך לפי מחקר חדש של דל (Dell Technologies). המחקר נערך על ידי Vanson Bourne בקרב 2,950 מקבלי החלטות ב-35 מדינות, בהן ישראל. עולה ממנו, כי ארגונים עוברים משלב הניסויים להטמעה רחבה של AI, שהפכה לחלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה העסקית. המחקר מצביע על כך, שסביבת הפעילות העסקית הופכת למורכבת יותר משנה לשנה. כמחצית מהמנהלים (49%) אומרים, שהארגון שלהם מתקשה לעמוד בקצב השינויים בענף, בעוד 54% מודים שאינם יודעים כיצד ייראה התחום שבו הם פועלים בעוד שלוש-חמש שנים. במקביל, 45% אינם בטוחים שהארגון שלהם יצליח לצאת מחוזק ביחס למתחרים ו-50% מציינים כי עדיין אין להם מפת דרכים ברורה לחדשנות בתחומי הבינה המלאכותית, הנתונים ואבטחת המידע. לצד חוסר הוודאות, גם הלחץ הכלכלי משפיע על סדרי העדיפויות. 82% מהמשיבים אומרים כי התנאים המאקרו כלכליים מחייבים אותם להיות בררנים יותר ולהשקיע רק בפרויקטים שמציגים ערך עסקי ברור ותוצאות מדידות. לשאלה מה הם תחומי ההשקעה המרכזיים בשנתיים הקרובות, המנהלים דירגו את חיזוק החוסן והגנת הסייבר במקום הראשון (54%), ואחריו הקמה של יכולות AI ןהרחבתן (53%). בהמשך: מיומנויות עובדים (52%), מודרניזציה של סביבת העבודה (47%), חידוש תשתיות הדאטה סנטר (46%), התייעלות אנרגטית (43%), פישוט סביבת ה-IT (40%) וצמצום מספר ספקי הטכנולוגיה (30%). בראש החסמים לאימוץ AI ניצבים חששות בתחום אבטחת המידע, הפרטיות והרגולציה (41%), אחריהם אתגרי איכות וניהול נתונים (32%), מחסור במיומנויות (31%), מגבלות תקציב (27%), עלויות ענן וכוח עיבוד (26%), והיעדר אסטרטגיית AI ברורה (26%). בהיבט הרגולטורי, 68% חוששים מהשלכות השימוש בנתונים לצורך AI ו-60% מציינים כי סוגיות של אבטחה וציות כבר גרמו לארגון להאט או לעצור פרויקטי AI. בנוסף, 66% מודים שהתשתיות שלהם עדיין אינן מוכנות לעומסי AI מלאים, ו-74% מציינים כי הרחבת השימוש ב- AI תיעשה רק אם יהיה אפשרי לעשות זאת בלא להגדיל משמעותית את צריכת האנרגיה. מחשבי AI הופכים לסטנדרט מהפכת הבינה המלאכותית כבר ניכרת גם על שולחן העבודה של העובדים: 40.8% מצי המחשבים הארגוני כבר מורכב ממחשבי AI ו-36.6% הם מחשבים מודרניים שאינם תומכי AI ואילו 22.6% מהמחשבים הם בני יותר מארבע שנים. עוד דיווחו הארגונים, כי מחשבים מיושנים הפכו לחסם משמעותי. במבט קדימה, 90% מהמנהלים מסכימים שמחשבי AI ימלאו תפקיד מרכזי באסטרטגיית הארגון. כמעט שלושה מכל ארבעה ארגונים כבר מתכננים להפוך אותם למרכיב מרכזי במחזור הרענון הבא של צי המחשבים. אבטחת מידע (56%) ויכולות AI (45%) הפכו לשיקולים משמעותיים יותר ממחיר בעת רכישת מחשבים חדשים. לדברי ליאור פוני, מנכ"ל דל ישראל, "העידן החדש של הארגונים כבר לא עוסק בשאלה האם לאמץ בינה מלאכותית, אלא האם הארגון כולו מסוגל לעמוד בקצב השינוי. המחקר מראה שהארגונים המצליחים אינם אלה שרוכשים עוד כלי AI, אלא אלה שמצליחים לחבר בין אבטחת מידע, נתונים, תשתיות, סביבת העבודה והאנשים לכדי אסטרטגיה אחת. מי שימשיך לנהל כל אחד מהתחומים הללו בנפרד, יתקשה למצות את הפוטנציאל של הבינה המלאכותית. העתיד שייך לארגונים שרואים את התמונה המלאה ופועלים באופן הוליסטי". הפוסט מחקר: אבטחה, נתונים ורגולציה ממשיכים לעכב את אימוץ ה-AI הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
"העולם עלול לשלם ביוקר" - המחיר הדרמטי של סוכני הבינה מלאכותית

בינה מלאכותית

Kikar HaShabbat

"העולם עלול לשלם ביוקר" - המחיר הדרמטי של סוכני הבינה מלאכותית

מחקר חדש של KAIST חושף את העלות האנרגטית האדירה של מערכות AI אוטונומיות: צריכת חשמל קיצונית, זמני עיבוד ארוכים ותלות בתשתיות שלא בטוח יעמדו בעומס | התחזיות מצביעות על לחץ חסר תקדים על רשתות החשמל העולמיות (טכנולוגיה)

לפני 11 ימיםתצוגת קריאה
בכירים מדברים על מהפכת ה-AI בעולם הפינטק

טכנולוגיה

People & Computers

בכירים מדברים על מהפכת ה-AI בעולם הפינטק

"העולם הופך ליותר ויותר הפכפך, ואירועים בלתי צפויים מתרחשים בקצב גדול יותר, אבל גם כיום מערכות הערכת הסיכונים מבוססות על אירועים היסטוריים. כאן אנחנו נכנסים לתמונה. מזה שלוש שנים אנחנו בונים מודלים שלומדים התנהגות אנושית, כך שנוכל להסתכל אל מעבר להיסטוריה, ונוכל לעקוב אחרי האלמנטים שאנשים משתמשים בהם ביום יום, שמובילים לתוצאות שונות ושהנתונים ההיסטוריים לא יכולים לספר", כך אמר עמית גל-אור, מייסד משותף ומנכ"ל 42ai בכנס השנתי Fintech Junction 2026 שנערך לאחרונה בהפקת לינקס מבית אנשים ומחשבים. גל-אור היה אחד הדוברים במושב "מהפכת ה-AI" של הכנס, והוא סיפר כי החברה חקרה במשך שלוש שנים את חוקי ההתנהגות האנושית וזיהתה למעלה מ-500 משתנים שלפעמים הם מרובי ממדים ולפעמים מתנגשים זה עם זה – אבל, כפי שהסביר, הם עוזרים לזהות כיצד האדם צפוי להתנהג באירוע נתון, כך שאפשר לספק המלצות מה לעשות. "ההתנהגות האנושית מאוד מורכבת, אבל בהרבה מאוד מקרים, ואפילו ברובם, ההתנהגות של אנשים בתגובה לאירועים מסוימים מאוד דומה, ולכן אפשר לבנות מודל – גם אם לכאורה האירועים בלתי צפויים לחלוטין – והמטרה היא למנוע אותם רגעים שבהם התנהגות בלתי צפויה מהווה את הסכנה הכי גדולה לארגון", הוא סיפר. המרוץ ל-AI במסגרת אותו מושב הובילה כוכבית ארנון פאנל שבו המשתתפים התייחסו להיבט של המרוץ ל-AI שפועל באופן טבעי בפינטק ובמסחר. "היום זה דור אחר, למרות שעברו רק שלוש שנים מאז תחילת התופעה. אנחנו כבר לא מתרגשים מהכנת טיול באמצעות ChatGPT כמו שהיה בהתחלה. עכשיו, אם לא מלמדים אותנו ישירות לתכנת באמצעות קלוד, זה לא מזיז אפילו", הא אמרה, ושאלה את מיכאל מיטרני, סגן נשיא למסחר אלקטרוני ושיווק בסופר פארם, כיצד החברה משלבת AI במרחב שלה. "יש המון אזורים שבהם AI יכולה להשפיע. אנחנו מטמיעים יותר ויותר ומעודדים אנשים במשרד לפתח פתרונות כל הזמן. באתר שלנו יש עולמות מסחר אלקטרוני, כולל מכירות של מוכרים חיצוניים שמוכרים דרכנו באתר בסגנון אמזון, לפעמים אלפים ביום ואנחנו משתמשים הרבה ביכולות AI, כולל התאמת התוכן שהמוכרים מעלים לקטגוריות, והמון מיטובי תוכן – כולל פרטים קטנים כמו העלאת תמונות איכותיות, ה תאמה לקטגוריית המכירה. פיתחנו סוכן שעושה את העבודה לבד, ובודק את הכל לפי החוקים שלנו ומחליט האם מוצר תקין להעלאה, ואם לא מסביר למה. כעת יש גם יותר תמיכה בלקוחות ובמוכרים. העובדים מתפנים לעשות דברים אחרים, ואנחנו שומרים על התקנים כי אנחנו בחוסר כל הזמן", הוא סיפר. AI שמסירה חסמים ניסים שניידרמן, סגן נשיא ל-AI בפספורטקארד, סיפר, כי "התפקיד שלי השתנה מאוד בשלוש השנים הללו. אם בהתחלה הפוקוס היה לשבת עם המנכ"לים והסמנכ"לים ולהסביר להם מה זה בכלל AI, מה אפשר לעשות ומה לא, עכשיו כולם כבר יודעים מה זה AI וכבר יודעים מה לדרוש גם מעבר להתמקדות בעולמות האספקה. בימים אלה התפקיד שוב מתחיל לזוז אל עבר דמוקרטיזציה של ה-AI, להפוך אותה לזו שמסירה חסמים ומאפשרת לארגון לנוע קדימה", הוא אמר. לשאלה איך מצליחים לשלב AI בארגונים שבהם הרגולציה חזקה, הוא ענה: "זו אכן הבעיה הכי גדולה, איך גם לרוץ מהר אבל גם לעשות את זה בצורה אחראית ולהיענות לרגולציה. זה שני סטנדרטים שאי אפשר לרדת מהם, ובהתאם עשינו שניים וחצי דברים: בפרויקט שלנו ההיבט העסקי הוא חלק מהאירוע ומייצג את לקוח הקצה. הדבר השני היה ליצור, בניגוד למגמת הצמצומים, מנהל AI כדי שיאפשר לספק את היכולת לצוותים לרוץ מהר בלי ליפול לבורות רגולטוריים. החצי דבר הנוסף הוא מבחן שאני עושה לעצמי, כשאני שואל את עצמי איך אמא שלי, הטכנופובית, תסתדר עם הדבר הזה, ואם התשובה היא זה לא הולך לקרות, אז אני מחזיר למסלול לטובת שיפור רמת השירות ולא על חשבון השירות". קודם כל להבין את הצרכים המשתתף השלישי בפאנל היה דיוויד באלסם, מייסד שותף ו-CPO באדסקו, שאמר: "אחד הדברים שהכי מדהימים אותי כרגע זה שאני לא רואה אנשים עם מחשבים פתוחים, שחס וחלילה הסוכן לא יפסיק לעבוד. למה אני אומר את זה? ה-AI משנה הכל, וזה את המהירות ואת כוח האדם, אבל מה שמשנה באמת הוא שהצלחנו לזהות ששצריך לתכנן היטב, לא לצאת לדרך בלי להיות מוכנים". הוא סיפר על תהליך ההקדמה של החברה. "דבר ראשון, במשך חודש עשינו הכל ידנית, לא כתבנו ככה מאז בית הספר, לא רצנו להטמיע AI – כי השאלה היא מה הצורך ומה ה-ROI שמקבלים ממנה, ולא עצם ההטמעה עצמה. לצערי בהרבה חברות רצים להטמיע AI בלי בדיוק להבין מה זה תורם, אם בכלל. אנחנו ניתחנו מראש את כל החברה, לקחנו חתיכה חתיכה ואז השתמשנו ב-AI כדי ליצור ולקדם אותה. יש לנו המון סוכנים שעושים דברים שונים, אבל זה התחיל קודם כל בהבנת הצרכים האמיתיים של החברה ולא בריצה להטמעת AI". הפוסט בכירים מדברים על מהפכת ה-AI בעולם הפינטק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
שני סטארט-אפים ביום אחד: Oak ו-Hemispheric נחשפו

טכנולוגיה

People & Computers

שני סטארט-אפים ביום אחד: Oak ו-Hemispheric נחשפו

יציאה של שני סטארט-אפים ישראליים מ-Stealth ביום אחד היא דבר די נדיר. על אחת כמה וכמה כשמדובר בתחום אחד, גם אם הוא בינה מלאכותית. היום (ד') זה קרה: הן Oak, שמפתחת מערכת הפעלה מבוססת AI לניהול זהויות והרשאות בארגונים, והן Hemispheric, שהפתרון שלה הוא פלטפורמת NeuroAI למדידה ולפענוח אובייקטיבי של פעילות המוח האנושי, הודיעו שהן נמצאות בשטח. שתיהן גם הודיעו על ביצוע סבב סיד: Oak גייסה 60 מיליון דולר ו-Hemispheric גייסה 52 מיליון. את הסבב של Oak הובילו הקרנות אקסל, גריילוק פרטנרס וצ'ארלס ריבר ונצ'רס, כאשר גם חץ ונצ'רס, אלפא דרייב ונצ'רס ואנג'לים ששמותיהם לא נחשפו השתתפו בגיוס. כספי ההשקעה ישמשו להרחבת צוותי הסייבר וה-AI במרכז הפיתוח של החברה בישראל, ולהאצת פיתוח הפלטפורמה שלה. Oak היא חברה בת שבעה חודשים בלבד: היא הוקמה בדצמבר אשתקד על ידי יזם הסייבר הסדרתי שי מורג, המשמש מנכ"ל החברה, וטל מרום, יוצא טנאבל וסיילספורס, שמכהן כסמנכ"ל המוצר. למורג ניסיון של מעל שני עשורים בתעשיית הסייבר, והוא הקים ומכר שלוש חברות בסכום מצטבר של כחצי מיליארד דולר: אינטגריטי פרוג'קט, שנמכרה ב-2014 למלאנוקס (שלימים נרכשה על ידי אנבידיה), סקדו, שפאלו אלטו קנתה ב-2018, וחברת זהויות ואבטחת ענן אמרטיק, שטנאבל רכשה לפני שלוש שנים. Oak מעסיקה כ-50 עובדים בישראל ובסן פרנסיסקו, ומגייסת למגוון תפקידי פיתוח בארץ. הצוות של Oak. צילום: עומר הכהן הפלטפורמה של Oak מתחברת ליישומים ארגוניים בענן, במערכות SaaS, בסביבות מקומיות ובמערכות פנימיות, ובונה חיבורים חדשים בתוך שעות, במקום תהליכים שיכולים להימשך חודשים במערכות ותיקות. היא לא מסתמכת על רשומות סטטיות, אלא בונה מפת זהויות חיה מתוך המידע הגולמי שהמערכות עצמן מייצרות. המפה מציגה מהן ההרשאות שמחזיקה כל זהות ולמה הן משמשות בפועל, ומאפשרת לצוותי אבטחה וזהויות לזהות סיכונים בזמן אמת, לנהל את מחזור החיים של הזהות ולטפל במקור הבעיה. מורג אמר כי "במשך שנים, ארגונים הוסיפו כלים רבים בתחום ניהול הזהויות, אבל לא הצליחו לפתור את הבעיה, כי כלים אלה נבנו לעבוד כל אחד בנפרד, ולא כמערכת אחת. בעולם שבו מי שמחזיקים בהרשאות ופועלים במערכות הארגון הם לא רק בני אדם, אלא גם שירותים ארגוניים וסוכני AI, נדרש לבנות מחדש את שכבת ניהול הזהויות. זה מה שאנחנו עושים ב-Oak – בונים את הפלטפורמה שהייתה חסרה לתעשייה במשך שנים". AI שיודעת לזהות את פעילות המוח ולסייע באבחון מצבים רפואיים כמה מהמשתתפים בסבב של Hemispheric – שבמסגרתו היא גייסה, כאמור, 52 מיליון דולר – היו הנאקו ונצ'רס, ארקין קפיטל, אוור קראוד, נעמי עזריאלי ויסמין לוקץ'. החברה נוסדה על ידי ד"ר חגי לאלזר, חוקר בתחום מדעי המוח, וגידי ליטוין, חוקר בינה מלאכותית וממייסדי רילפייס, שנרכשה על ידי אפל. ליטוין הוא מממציאי טכנולוגיית Face ID וממובילי פיתוח הבינה המלאכותית עבור ה-Apple Vision Pro. על פי Hemispheric, בעוד שללב, לריאות ולאיברים מרכזיים נוספים קיימות זה שנים בדיקות אובייקטיביות וכמותיות, למוח עדיין אין בדיקות דומות, שמאפשרות מדידה ישירה של תפקודו. כיום, מצבים רפואיים כגון דיכאון, הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), פרקינסון וסימנים מוקדמים של ירידה קוגניטיבית מאובחנים בעיקר באמצעות שאלונים סובייקטיביים והערכה התנהגותית – מה שלטענתה משפיע על אחד מכל שלושה אנשים ומביא לעלות כלכלית שנתית של יותר מ-5.3 טריליון דולר. מייסדי Hemispheric, ד"ר חגי לאלזר וגידי ליטוין. צילום: דיוויד גראב Hemispheric מציעה פלטפורמת NeuroAI חדשה, שבמרכזה עומד Descartes – מודל AI שאומן לפענח פעילות מוחית ולהמיר אותה לתובנות יישומיות, שרופאים וחוקרים יכולים להסתמך עליהן. בדומה לאופן שבו מודלי שפה גדולים מבינים את המשמעות הסמנטית של טקסט, Descartes מתרגם את ה-"שפה" החשמלית של המוח להבנה כמותית של תפקודו, במטרה לסייע בזיהוי מוקדם של מחלות, בהבחנה בין תתי סוגים של הפרעות ובהתאמת הטיפול המדויק ביותר. Descartes אומן על יותר מ-250 אלף שעות של נתוני EEG, נתונים התנהגותיים ונתונים מולטי מודאליים, שנאספו מיותר מ-100 אלף משתתפים. המאגר ממשיך להתרחב באופן שוטף ומשמש בסיס לאימון המודל. השימוש בפלטפורמה אינו דורש ניתוח או הליך פולשני. במהלך בדיקה הנמשכת כ־15 דקות חובש המטופל קסדת EEG קלת משקל עם אלקטרודות יבשות, תוך אינטראקציה עם אפליקציה בטאבלט או בטלפון הנייד. המערכת מודדת את הפעילות המוחית ומפיקה תוצאות מבוססות נתונים, שנועדו לסייע לרופאים באבחון, בבחירת ההתערבות הטיפולית המתאימה ביותר בהתאם לפרופיל המוח הייחודי של כל מטופל, ולאפשר מעקב מדיד אחר השיפור במצבו לאורך זמן. פיתוחו של Descartes נמשך מעל שש שנים, וכלל מחקר במדעי המוח, פיתוח תוכנה וחומרה, הקמת תשתיות ייעודיות לאיסוף נתונים, ופיתוח תשתית ייעודית לאימון מודלי בינה מלאכותית על פעילות מוחית. כיום מעסיקה החברה 112 עובדים, בהם מומחים בתחומי מדעי המוח, בינה מלאכותית, הנדסת תוכנה ואלקטרוניקה, ומערכות רפואיות ברמה קלינית. החברה נעזרת ביועצים בתחומי הפסיכיאטריה, הנוירולוגיה ומדעי המוח. את כספי הגיוס תשקיע Hemispheric בהרחבת פריסת פלטפורמת Descartes בקרב שותפים ממשלתיים, מערכות בריאות וחברות תרופות, בהמשך הרחבת רשת נתוני הפעילות המוחית הגלובלית שלה, בקידום המסלולים הרגולטוריים לאבחון מדויק ובהרחבת פעילותה בארצות הברית. ד"ר לאזלר אמר כי "לכל איבר מרכזי בגוף קיימות כיום בדיקות אובייקטיביות – מלבד המוח. אין שני מוחות זהים, ולכן גישת טיפול אחידה לא יכולה לתת מענה לכל מטופל. אנחנו פועלים לקראת עתיד שבו כל אדם יוכל לבצע בדיקת מוח פשוטה כחלק מביקור שגרתי אצל רופא המשפחה, בדומה לבדיקת דם, ולקבל מידע אובייקטיבי שיסייע לו ולרופא המטפל לקבל החלטות רפואיות מדויקות יותר". הפוסט שני סטארט-אפים ביום אחד: Oak ו-Hemispheric נחשפו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
מהם שלושת האתגרים שמטרידים את המנמ"רים ואיך מתמודדים איתם?

טכנולוגיה

People & Computers

מהם שלושת האתגרים שמטרידים את המנמ"רים ואיך מתמודדים איתם?

הבינה המלאכותית היוצרת משנה במהירות את סדר היום של המנמ"רים. לצד ההכרח להתמודד עם עלויות הענן ההולכות ותופחות, הרגולציה המתהדקת ואיומי הסייבר, שנעשים מתוחכמים יותר ויותר, מנהלי מערכות המידע נדרשים להרחיב את השימוש ב-GenAI בכל רחבי הארגון. מסקנות אלה עולות מדו"ח חדש של חברת המחקר והייעוץ הגדולה גרטנר. הדו"ח סקר את השאלות המרכזיות שהמנמ"רים מפנים לאנליסטים של החברה – מה שמן הסתם משקף את הנושאים שמטרידים אותם כיום, במחצית השנייה של 2026. העורכים ציינו ש-"המנמ"ר כבר לא נמדד רק בזמינות מערכות המידע, אלא גם ביכולתו לייצר ערך עסקי, להגדיל פריון, לשמור על רווחיות ולהגן על נכסי הארגון". אחת המשימות המרכזיות של המנמ"רים היא תכנון, התנעה וביצוע פרויקטי AI, והטמעת הטכנולוגיה כחלק מתהליכים מהותיים בארגון. המנמ"רים נתונים תחת לחץ הולך וגדל מצד ההנהלות, שמבקשות לראות את פירות ההשקעה האדירה שלהן בפרויקטים הללו, כדי שאלה יביאו להתייעלות בארגון, יועילו ללקוחות ויבואו לידי ביטוי בשורת הרווח. בחלק גדול מהמקרים מדובר בכלל בפיילוטים, ולפי נתוני גרטנר, 59% מהם כלל לא מגיעים לשלב הייצור. כדי שזה יקרה כמה שפחות, העצה של האנליסטים של החברה היא לא להתעסק עם אינסוף פרויקטים נקודתיים, אלא לשאוף להקים פלטפורמת AI ארגונית אחודה. הבינה המלאכותית מאיצה את הפיכתו של המנמ"ר למנהיג עסקי, ולא רק מוביל טכנולוגי בארגון. הוא זה שמוביל את הארגון בבטחה למציאות שמשנה תהליכים ודפוסים, בעולם שבו הטכנולוגיה משנה לכולנו את החיים עוד היבט בפרויקטי בינה מלאכותית הוא שהם צורכים משאבי מחשוב גדולים, במיוחד בכל מה שקשור לאימון מודלים ותפעול שירותים – מה שיוצר לחץ על תקציב ה-IT, שבמקרים רבים הוא גם ככה לא מספיק. לפי הדו"ח של גרטנר, 81% מהמנמ"רים צריכים להגדיל את תקציבי הבינה המלאכותית (שברוב המקרים הם חלק מהתקציב הכולל של ה-IT, אם כי המגמה הולכת ומשתנה), וכדי לגרום לזה לקרות, עליהם לנהל את בקרת השימוש בענן. זאת, מבלי לפגוע בתפעול השוטף. האתגר השלישי, הסייבר, היה מאז "הולדתו" אחד מכאבי הראש הקבועים של המנמ"ר, ובעידן הבינה המלאכותית האתגר הרבה יותר מורכב. על פי הדו"ח, 93% מהדירקטוריונים רואים באבטחת הסייבר איום ישיר על ערך החברה ועל בעלי המניות שלה. העצה של גרטנר (ובכלל של הרבה מומחים) היא לעבור מגישה של התמקדות בתגובה לגישה פרו-אקטיבית, שמתמקדת ביצירת חוסן סייבר לארגון. לשם כך, על המנמ"ר לבצע מספר מהלכים, בהם מודרניזציה של תשתיות האבטחה, ואוטומציה של תהליכי הזיהוי והתגובה. לזה מתווסף עוד רובד: שימוש של עובדים בכלי בינה מלאכותית לא מאושרים, שחושף את הארגון לסכנות מבחוץ – מה שמחייב, לדעת גרטנר, להגביר את מאמצי הניטור והבקרה. השורה התחתונה: הדו"ח הזה משקף את השינוי בתפקידו של המנמ"ר – ל-CAIO (מנהל בינה מלאכותית ראשי). הבינה המלאכותית מאיצה את הפיכתו למנהיג עסקי, ולא רק מוביל טכנולוגי בארגון. הוא זה שמוביל את הארגון בבטחה למציאות שמשנה תהליכים ודפוסים, בעולם שבו הטכנולוגיה משנה לכולנו את החיים. עצמאות טכנולוגית דורשת גם משילות ממשלתית הצורך בעצמאות טכנולוגית עולה לדיון בתקופה האחרונה, בעיקר כאחד מלקחי המלחמות בשלוש השנים האחרונות (בשביל הלקחים האלה לא צריך ועדת חקירה ממלכתית). המטרה היא לצמצם עד כמה שאפשר את התלות הטכנולוגית של ישראל בגורמי חוץ, בין היתר על רקע הקריאות של עובדי חברות ענק שמספקות טכנולוגיה לצה"ל ולממשלת ישראל להפסיק לעשות זאת, על רקע מה שהם מכנים "רצח העם בעזה". במקביל עולה הדיון בצורך להבטיח שהשירותים שאותן חברות מספקות יהיו יציבים ולא מושפעים מגורמים חיצוניים. הנושא הזה נדון בדיון על פעילות המטה הלאומי לבינה מלאכותית, שערכה ועדת המשנה של הכנסת שעוסקת בתחום. בדיון השתתף דן אייל, סגן ראש האגף לפיתוח מערכות מושתתות ענן במשרד הביטחון. בסיום דבריו ציינה יו"רית ועדת המשנה, ח"כ אורית פרקש הכהן, את הדיווחים שהיו בכלי התקשורת ולא הוכחשו, שלפיהם מיקרוסופט חסמה את הגישה של 8200 לחלק משירותי הענן של Azure, שעליהם, לטענת החברה, נשמרו שיחות מעקב עם פלסטינים. המהלך הזה בוצע לאחר קמפיין של עובדים במיקרוסופט ותנועת ה-BDS, ומיקרוסופט נימקה את ההחלטה בכך שהשימוש הזה נוגד את ערכי החברה ומדיניותה. ח"כ אורית פרקש הכהן, יו"רית ועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת ח"כ פרקש הכהן דרשה לדעת כיצד הנושא טופל על ידי ממשלת ישראל ואיך מונעים מצב כזה בעתיד. תשובותיו של אייל, שלפיהן המשרד מקיים שיח שוטף עם מיקרוסופט, לא סיפקו את היו"רית, והיא תקפה בחריפות הן את התנהלות החברה והן את העובדה שהממשלה לא הגיבה בצורה הראויה, לפחות לדעתה, למה שקרה. "לחברות שמספקות שירותים לצה"ל לא יכולה להיות הזכות לנתק יחידות משיקולים אידיאולוגיים", אמרה ח"כ פרקש הכהן. "הדבר צריך לעבור לטיפול משפטי באפס סבלנות, ובמקביל על ממשלת ישראל לבצע מהלכים כדי שהמדינה תהיה פחות ופחות תלויה ביכולת הזאת להוריד את השאלטר". לדבריה, "אם הפעילות של אותה יחידה שעליה דווח לא תואמת את המדיניות של מיקרוסופט, אני בטוחה שיהיו מספיק חברות שיסכימו לתת לה שירותי ענן". השורה התחתונה: הצורך בעצמאות טכנולוגית התחדד בשנים האחרונות. אולם נדרשת מדיניות ברורה, שמגיבה במקרים כמו זה של מיקרוסופט ו-8200 בצורה הכי חריפה וחד משמעית. אנחנו לא צריכים להירתע מאחר שמדובר בחברת ענק, גם אם היא מספקת שירותים חשובים אחרים למדינה. הפוסט מהם שלושת האתגרים שמטרידים את המנמ"רים ואיך מתמודדים איתם? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני 18 שעותתצוגת קריאה
עוד חוזר הניגון: ארגנטינה-מיקרוסופט ביצעה מהפך נוסף – ועלתה לגמר

טכנולוגיה

People & Computers

עוד חוזר הניגון: ארגנטינה-מיקרוסופט ביצעה מהפך נוסף – ועלתה לגמר

שלב חצי הגמר במונדיאל הסתיים אמש (ד') – ויש לנו גמר. ועוד איזה גמר...: ביום א' הקרוב נראה משחק כל לטיני בין שתי ענקיות כדורגל וטכנולוגיה – ספרד-גוגל וארגנטינה-מיקרוסופט. במשחק הזה יוכרע האם מי ששולט הוא הדור הצעיר, בדמות למין ימאל הספרדי, או ש-"הפרעוש", קפטן נבחרת ארגנטינה ליאו מסי, לא מוותר על הכתר. חצי הגמר של אמש, שבו ארגנטינה-מיקרוסופט ניצחה את אנגליה-יבמ 1:2, היה "לוהט" ואלים משהו, לפחות במחצית הראשונה. אלא שהשופט כלל לא שרק עבירה בכמה מקרים שבהם זה היה נדרש, וכשהוא כבר שרק, עד שלב מסוים הוא נמנע מלהוציא כרטיס צהוב. זה מוביל אותי לספר לכם כאן על אותם כרטיסים – צהובים ואדומים, שהם אחת ההמצאות הפשוטות ביותר בכדורגל, אבל גם אחת המשפיעות ביותר. הכרטיסים ששינו את פני הכדורגל עד אמצע שנות ה-60, שופטים הסתפקו באזהרות מילוליות ובהרחקות – דבר שיצר בלבול עצום בין שחקנים, קהל ואפילו מאמנים. נקודת המפנה הייתה ברבע גמר מונדיאל 1966, שגם בו התמודדו אנגליה וארגנטינה, כאשר קפטן ארגנטינה, אנטוניו ראטין, הורחק, אך בשל מחסום השפה הוא סירב לרדת מהמגרש – והמשחק הפך לכאוס. בעקבות האירוע חשב השופט האנגלי קן אסטון על רעיון שנולד בתחום התחבורה: כפי שרמזור צהוב מתריע שעוד מעט הוא יהפוך לאדום והנהג יהיה חייב לעצור, כך יהיה כרטיס צהוב, שישמש כאזהרה, ואם השחקן יבצע שוב עבירה משמעותית, יישלף לו הכרטיס האדום והוא יורחק מהמגרש. פיפ"א אימצה את הרעיון והכרטיסים הוצגו בראשונה במונדיאל מקסיקו 1970. הכרטיסים הללו יצרו שפה אוניברסלית, שכל אוהד, בכל מדינה, מבין בתוך שנייה. הם הפכו את המשחק להוגן יותר, הגנו על שחקנים, ובעיקר כוכבים, מפני עבירות אלימות, ואפשרו לשופטים לנהל משחקים בצורה עקבית וברורה יותר. אדוני השופט, אדוני השופט... צילום: ג'מיני בהיי-טק, "הכרטיס הצהוב" הוא התרעה של מערכת סייבר או מערכת ניטור בענן – היא לא עוצרת את המשתמש, אלא מזהירה שיש חריגה שדורשת תשומת לב. "הכרטיס האדום" הוא חסימת משתמש, ניתוק שרת או עצירת תהליך שמסכן את המערכת. בעולם ה־AI אפשר להקביל את "הכרטיסים" מעולם הכדורגל לפילוסופיה של המשילות (Governance) – קודם התרעה, אחר כך אכיפה. ההתפתחות של הכרטיסים ומה שסביבם מזכירה את האבולוציה של התוכנה: פעם הסתמכו על שיקול דעת אנושי בלבד. כיום, ה-VAR, החיישנים, המצלמות והבינה המלאכותית מסייעים לשופט לקבל החלטות מדויקות יותר, ולהוציא כרטיסים – או לבטל אותם – כשצריך. השופט הפך ממפעיל יחיד למנהל מערכת שלמה של טכנולוגיות – כפי שמנהל IT מודרני מקבל החלטות בעזרת מערכות ניטור, אנליטיקה ו-AI. אנגליה-יבמ נגד ארגנטינה-מיקרוסופט ולמשחק של אתמול: כמו כל מפגש בין שתי הנבחרות הללו (ולא היו הרבה כאלה), חצי הגמר אמש בין אנגליה-יבמ לארגנטינה-מיקרוסופט היה הרבה יותר ממשחק כדורגל – זה היה מפגש טעון, פוליטי, בין נבחרות, ומפגש בין שתי אימפריות טכנולוגיה. המחצית הראשונה הייתה, כאמור, אגרסיבית במיוחד. המשחק התאפיין במהלכה בדחיפות, תיקולים ומאבקים פיזיים, אך השופט איבד את השליטה כשנמנע מהוצאת כרטיסים צהובים (עד שהתעשת בשלב די מאוחר). כפי שבעולם הטכנולוגיה נדרש מנגנון משילות ברור כדי למנוע כאוס בפרויקטי AI, על כר הדשא, היעדר אכיפה מוקדמת אפשר למשחק להתחמם מעבר לרצוי. בפתיחת המחצית השנייה, ארגנטינה-מיקרוסופט המשיכה את המשחק הטוב שלה מהמחצית הראשונה. אלא שדווקא אנגליה-יבמ עלתה ליתרון בדקה ה-55 – אותה דקה סמלית, שבה דייגו ארמנדו מראדונה כבש את "שער המאה" ברבע הגמר בין האנגלים לארגנטינאים מונדיאל 1986. לרגע היה נדמה שהניסיון והמשמעת של יבמ ינצחו את הקצב והיצירתיות של מיקרוסופט. אבל מכאן המשחק השתנה לחלוטין: ארגנטינה עשתה את מה שמיקרוסופט עושה בעולם העסקי – הגבירה קצב, הגדילה את הלחץ, יצרה עוד ועוד הזדמנויות ולא הפסיקה לחדש. כמו Azure, שמספק תשתית בקנה מידה עצום, וכמו Copilot, שמייצר ערך בכל אינטראקציה, גם על המגרש ההתקפות הגיעו בגלים. מסי ניצח על התזמורת, והכדורים המשיכו לזרום לרחבה. השוער האנגלי, ג'ורדן פיקפורד, סיפק הצלות גדולות, בעיקר מול הנגיחות הרבות, אך גם הוא לא הצליח לעצור את הסחף. יש לו סיבות להיות מתוסכל. שוער אנגליה, ג'ורדן פיקפורד. צילום: Dokshin Vlad / Shutterstock.com בדקה ה-85 הגיע הרגע ששינה את המשחק: מסי מצא את אנסו פרננדס מחוץ לרחבה, והקשר שלח בעיטה מדויקת לרשת. בתוספת הזמן הגיע המהלך שסגר את הסיפור – עוד בישול גאוני של מסי, והמחליף, מרטינס, השלים מהפך 2:1, והעלה את האלופה המכהנת לגמר. מהצד האנגלי, המאמן, תומאס טוכל, ייזכר בעיקר בגלל מה שלא עשה: במקום להגיב למומנטום הארגנטינאי אחרי השער של נבחרתו ולבצע חילופים, תוך עיבוי ההתקפה, הוא הסתגר בבונקר. בעולם הטכנולוגיה, חברה שלא מגיבה בזמן למהפכת ה-AI מאבדת יתרון תחרותי. בעולם הכדורגל, מאמן ונבחרת שלא מגיבים בזמן לא עולים לגמר גביע העולם. בסופו של דבר, הארגנטינאים-מיקרוסופטים ינסו לשמור על התואר שלהם מהמונדיאל הקודם, והאנגלים-יבמים טסים ללונדון לאחר עוד הפסד, שממשיך את המסורת הלוזרית שלהם בטורנירים גדולים. מבט אל הגמר גמר מונדיאל 2026 מזמן מפגש מסקרן בין ספרד-גוגל לארגנטינה-מיקרוסופט – שתי נבחרות שהציגו לאורך הטורניר את הכדורגל האיכותי, היציב והבוגר ביותר. ספרד-גוגל הגיעה לגמר לאחר הצגה במהלך הטורניר של כדורגל מודרני, מבוסס שליטה בכדור, הנעת כדור מהירה, לחץ גבוה ומשמעת טקטית. כמו גוגל, גם ספרד מאמינה בכוח של מערכת חכמה, נתונים ותיאום בין כל החלקים. ארגנטינה-מיקרוסופט, האלופה המכהנת, הוכיחה במונדיאל הנוכחי שכדי לזכות בתארים לא חייבים להוביל בכל משחק, לאורך כל שלביו – צריך לדעת גם לעשות מהפכים ולנצח ברגעים הנכונים. זה מזכיר את כל אותן פעמים שבהן הספידו את מיקרוסופט שהיא לא מסתגלת לשינוי – ותמיד היא ידעה להגיב ולהוביל. כמו מיקרוסופט, גם ארגנטינה מצטיינת בניסיון, ביכולת להסתגל לכל יריבה ובחוסן מנטלי. לאורך הטורניר היא עברה משחקים מורכבים, כולל שלבי נוקאאוט קשים, וידעה למצוא את הפתרון בכל פעם מחדש. האם "הפרעוש" יכבוש גם בגמר? ליאו מסי. צילום: Fabideciria, ShutterStock מעבר לקרב על גביע העולם, מדובר באחד המאבקים הגדולים בעולם הטכנולוגיה בכלל ובתחום ה-AI בפרט. גוגל השקיעה במשך שנים במחקר ובפיתוח בינה מלאכותית, ומיקרוסופט הפכה בשנים האחרונות את ה-AI למנוע צמיחה עסקי באמצעות שילובה במוצרים ובשירותי הענן שלה. כפי שעל הדשא יש כאן התנגשות של שני סגנונות משחק, כך יש כאן התנגשות בין שתי תפיסות שונות של חדשנות, ביצוע והובלת שוק. התחזית: צפוי גמר צמוד ואיכותי מאוד. אם ספרד-גוגל תצליח לכבוש ראשונה, יהיה לה יתרון משמעותי, אולי אפילו יותר מאשר לכל נבחרת שמובילה. מנגד, אם ארגנטינה-מיקרוסופט תגרור את המשחק להארכה, הניסיון והיכולות הפיזיות של שחקניה עשויים להכריע. מה אני חושב שיקרה? אני שם את הז'יטונים שלי על ארגנטינה-מיקרוסופט וחוזה שהיא תנצח את ספרד-גוגל 1:2. האם זה אמנם מה שיהיה? את זה נראה בלילה שבין ראשון לשני. בכל מקרה, אין ספק שיהיה משחק מותח. הפוסט עוד חוזר הניגון: ארגנטינה-מיקרוסופט ביצעה מהפך נוסף – ועלתה לגמר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני 19 שעותתצוגת קריאה
"בעידן ה-AI, ארגונים צריכים להתמודד עם עומסי עבודה תובעניים ביותר"

טכנולוגיה

People & Computers

"בעידן ה-AI, ארגונים צריכים להתמודד עם עומסי עבודה תובעניים ביותר"

"ההתכנסות בין בינה מלאכותית למחשוב עתיר ביצועים (HPC) יוצרת עומסי עבודה חסרי תקדים ומאיצה את הביקוש לתשתיות מחשוב מתקדמות. אלו יאפשרו לארגונים להתמודד עם אתגרי המחקר והחדשנות. ארגונים נדרשים לדור הבא של יישומי HPC ו-AI, על מנת להתמודד עם עומסי העבודה הגוברים והתובעניים", כך אמר ארון נאראיאנן, סגן נשיא בכיר, מחשוב ורשתות בחברת דל (Dell Technologies). נאראיאנן שוחח עם עיתונאים טכנולוגיים באחרונה ואמר כי "הדחיפה הגלובלית לחדשנות ב-AI מגדילה את הביקוש לתשתיות ביצועים גבוהות, ששומרות על נתונים, חישוב ושליטה במקום שבו ארגונים זקוקים להם". ברקע הזינוק בהשקעות בתחום, דל מרחיבה את מפעל ה-AI שלה עם אנבידיה (NVIDIA), והשיקה שרת חדש, PowerEdge XE8812, המיועד לדור הבא של יישומי HPC ו-AI. לפי דל, "תשתית הדור הבא ל-HPC ול-AI היא שרת בלא מאווררים, המבוסס על טכנולוגיית קירור נוזלי ישיר. השרת מיועד למוסדות מחקר וארגונים המפעילים עומסי עבודה מורכבים בתחומי ה-HPC וה-AI. בין השימושים המרכזיים ניתן למצוא סימולציות מולקולריות, סימולציות רב-פיזיקליות ויישומי AI עתירי עיבוד". $DELL unveiled its PowerEdge XE8812 AI server built on $NVDA Vera Rubin NVL144 architecture for large-scale AI and HPC workloads. The system supports liquid cooling, scales to 144 GPUs per rack and is expected to be globally available in early 2027. pic.twitter.com/oXRaBYDCTS — VanquishTrader (@VanquishTrader) June 22, 2026 "ההשקעות בתחום ה-AI צפויות לצמוח ב-44% השנה" השרת מבוסס על ארכיטקטורת אנבידיה, Vera Rubin NVL4, ומציע שיפור משמעותי בצפיפות המחשוב וביכולות הזיכרון. בהשוואה לדור הקודם, הפלטפורמה מספקת יותר Host Memory, מספר ליבות גדול יותר, נפח זיכרון GPU מוגדל וכוח עיבוד משופר. "בשילוב ספריות NVIDIA CUDA-X (אוסף ספריות תוכנה מואצות – י"ה), ארגונים יכולים להריץ מודלים וסימולציות גדולים במיוחד ישירות בזיכרון, בלא צורך בהעברת נתונים מתמדת בין רכיבי המערכת – לטובת הפחתת השהיות ושיפור הביצועים", נמסר. "המערכת מציעה צפיפות מחשוב גבוהה במיוחד, עם תמיכה בעד 144 מעבדי GPU בכל ארון שרתים ובהספק כולל של יותר מ-300 קילוואט. הקירור הנוזלי הישיר למעבדים ולמעבדי ה-GPU, נועד לשפר את היעילות האנרגטית". השרת יהיה זמין בתחילת השנה הבאה. "ההשקעות בתחום ה-AI צפויות לצמוח ב-44% השנה ו-87% מהארגונים כבר רואים בבינה מלאכותית ובחדשנות חלק מרכזי מהאסטרטגיה העסקית שלהם", אמר נאראיאנן. "אלפי לקוחות ארגוניים מפעילים את מפעל ה-AI שלנו בעולם, ביניהם, בארה"ב: שם, עם אנבידיה ו-NERSC (ר"ת National Energy Research Scientific Computing Center) אנו בונים את Doudna – מחשב הדגל הבא של משרד האנרגיה – במעבדת לורנס ברקלי הלאומית (Lawrence Berkeley National Laboratory)", הרחיב. "בבריטניה, מכון Wellcome Sanger משתמש בשרתים שלנו עם כרטיסי אנבידיה כדי לפענח DNA בהיקפי ענק. המכון מייצר כיום גנום מורכב במלואו כל שבע שעות, ומנהל יותר מ-100 פטה-בייט של נתונים גנטיים. העבודה מהווה בסיס לתכנית עץ החיים במכון, ותרמה יותר מ-70% מהגנומים לפרויקט הביוגנום העולמי של כדור הארץ (Earth BioGenome Project)". "המוסדות שמבצעים את המחקר החשוב ביותר בעולם – כמו פענוח הגנום האנושי, מידול מערכות האנרגיה של העתיד ובניית תשתית בינה מלאכותית ריבונית שעליה מדינות תלויות – ראויים לתשתית שתתאים לשאיפות עבודתם", סיכם נאראיאנן, שהוסיף והצהיר: "נעניק לארגונים את הצפיפות, הזיכרון והארכיטקטורה הפתוחה שהם צריכים כדי להתמודד עם עומסי עבודה שבעבר נראו בלתי אפשריים". הפוסט "בעידן ה-AI, ארגונים צריכים להתמודד עם עומסי עבודה תובעניים ביותר" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אתמולתצוגת קריאה
הבינה המלאכותית יכולה להוציא אתכם לחופשה

טכנולוגיה

People & Computers

הבינה המלאכותית יכולה להוציא אתכם לחופשה

לפני כחודש, כשגוגל הציגה את המודלים החדשים שלה, דיוויד פירס, אחד הכתבים הבכירים של אתר חדשות הטכנולוגיה The Verge, תיאר חוויה דיסטופית ומטרידה: הוא רצה לצאת לחופשה משפחתית וביקש מהמודל החדש לתכנן לו אותה. המודל של גוגל לא רק מצא לו טיסות ומלונות ברשת, הוא תכנן לו חופשה עם פעילויות מדוקדקות עבורו ועבור הילדים שלו, הכיר את ההעדפות הקולינריות של אשתו (!) ועוד – כאשר הוא ידע גם פרטים שפירס אומר שמעולם לא מסר לגוגל, כמו רגישויות מזון. החוויה כל כך הפחידה אותו, עד כדי כך שהוא אמר שהרצון שלו היה למחוק את כל המידע שלו ברשת וללכת לחיות במערה, בערך. כמות המידע והאפיון שגוגל אוספת על כל אחד מאיתנו בהחלט מטרידה, אפילו פולשנית, אבל זו גם דוגמה טובה, מנגד, לרמת האופטימיזציה שמודלי בינה מלאכותית יכולים להגיע אליה בתכנון חופשה. בשעה שחלקם אכן עדיין תקועים בחיפוש על (Meta Search) ויציעו אופציות מוגבלות, יש כיום בשוק אפשרויות שכוללות היכרות אינטימית, אולי אפילו אינטימית מדי, כמו במקרה של פירס, עם ההעדפות האישיות שלנו. בגלל זה, אותם כולם יכולים "לתפור" לנו חופשה מ-א' ועד ת', כולל כל הפרטים הקטנים, ולנו יישאר רק לאשר את החלק הכואב: התשלום. היי, דניאל. תמצאי לי את החופשה המושלמת. חברה שמציעה סוכנת חכמה, שמסייעת במציאת חופשה, היא איסתא. טלי נוי, סמנכ"לית האסטרטגיה והשיווק של חברת התיירות, מתארת בראיון לאנשים ומחשבים בהתלהבות את הסוכנת, דניאל, שמחוברת לכל מערכות הבקאופיס של איסתא. זה כולל מערכות כמו אמאדאוס, וכן מערכות טיסות גלובליות (GDS) ומקומיות (LDS). כך היא מסוגלת להציע ללקוח, בממשק שיחה, חופשה תפורה למידותיו מהטיסה ועד למלון ולאטרקציות המרכזיות ביעד. טלי נוי, סמנכ"לית האסטרטגיה והשיווק של איסתא. צילום: יח"צ "בגוגל, או מה שזה לא יהיה, הסוכן הוא לא סוכן", טוענת נוי. "הוא שותף. נניח שאת.ה רוצה להזמין חופשה זוגית ברומא – הוא ייתן לך, נגיד, טיסה הלוך וחזור בארקיע, מלון מבוקינג או מאקספדיה – ויש לך הזמנה. אבל דניאל שלנו היא One Stop Shop. היא מחוברת עם המון צינורות דרך MCP – זה יכול להיות דרך בוקינג ואקספדיה, אבל גם באמצעות ערוץ ישיר עם המלונות שלנו – ומשיגה את התשובה הכי טובה ללקוח, על פי ההעדפות האישיות שלו. היא זוכרת את ההעדפות האלה ומציעה לו מראש את הדברים שמתאימים לו". אפשר לתת לדניאל של איסתא (ולכלים דומים אחרים) הגדרות כמו "אשתי אוהבת שופינג, היא לא אוהבת ללכת ברגל והיא איסטניסטית, ואנחנו חוגגים 20 שנות נישואין", מדגימה סמנכ"לית השיווק והאסטרטגיה של החברה. הבינה המלאכותית עושה מראש את הסינונים ואתה "לא צריך להיות תקוע שעה עם הראש במחשב", היא אומרת. חופשה מושלמת. צילום: SPORT PRESS MEDIA, ShutterStock ההשפעה על הצד מוכוון הלקוח גם בצד המסחרי, או מוכוון הלקוח, יש לבינה המלאכותית יתרונות. לדברי נוי, סייענים חכמים לחופשה יודעים לזהות מתי הלקוח נוטש, מאחר שהם מנהלים אתו שיחה ויכולים להציל עסקאות. באופן מפתיע, היא אומרת, דווקא ללקוחות מבוגרים קל יותר לעבוד עם סוכנים חכמים, עד כדי כך שיש ביניהם שחושבים שמדובר בסוכנן.ת אנושי.ת... "איזו מיידלע, איזו מותק, יש לה סבלנות... התכתבנו", מציינת נוי את התגובה של אישה מבוגרת ששוחחה עם דניאל. "אותה לקוחה ממש התעקשה להישאר עם הבינה המלאכותית והפגינה כלפיה נאמנות", היא אומרת. לדברי נוי, ההכנסה של סוכנים חכמים מוכווני לקוח הכניסה חיים מחודשים לענף האפרורי משהו. "עולם הטראוול מגלגל הרבה מאוד כסף, אבל לא מרוויח הרבה", היא מציינת. "שולי הרווח די נמוכים. איפה מרוויחים הרבה? במוצרים היותר מורכבים: כשאת.ה רוצה לנסוע עם המשפחה, חבילה להופעה, משחקי כדורגל, כאלה. שם צריך סוכן, ושם גם אפשר לעשות כסף, כי אנשים מוכנים לשלם על השירות הזה. ה-AI לגמרי עוזרת לנו – היא מפנה את הסוכנים האנושיים להתעסק בדברים האלה". הפוסט הבינה המלאכותית יכולה להוציא אתכם לחופשה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
הנחת היסוד שעליה נבנה הניהול המודרני מתחילה להתערער

טכנולוגיה

People & Computers

הנחת היסוד שעליה נבנה הניהול המודרני מתחילה להתערער

יש מהפכות שמכריזות על עצמן בקול גדול. הן מלוות בכנסים יוקרתיים, במצגות מרשימות, בסבבי גיוס ענק ובכותרות ראשיות. אחרות מתרחשות כמעט בשקט. בזמן שהעיניים נשואות לטכנולוגיה החדשה, הן משנות דבר עמוק הרבה יותר: את הכללים שלפיהם הכלכלה פועלת. לעיתים, רק בדיעבד מתברר שלא מדובר בעוד גל של חדשנות, אלא בשינוי במודל שעליו נשענים ארגונים שלמים. מהפכת הבינה המלאכותית משתייכת, כך נראה, לסוג השני. לראשונה מאז עוצבו תפישות הניהול המודרניות, ארגונים נשענים על כוח ייצור שאינו אנושי. המשמעות היא שלא רק הטכנולוגיה משתנה – גם הכלכלה שעליה נשען הארגון משתנה רוב הדיון הציבורי סביב AI מתמקד במודלים עצמם: איזה מודל חכם יותר, איזה מהיר יותר, מי השיק יכולת חדשה ומי גייס עוד מיליארדי דולרים. גם בעולם הארגוני השיח מתמקד בעיקר בפרודוקטיביות – כיצד לכתוב קוד מהר יותר, לקצר תהליכים, להפיק דו"חות בלחיצת כפתור או לצמצם שעות עבודה. אלו שאלות חשובות, אך הן אינן השאלה שתעצב את העשור הקרוב. השינוי המשמעותי באמת אינו מתרחש במודלים עצמם, אלא במודל הכלכלי של הארגון. השינוי המשמעותי לא מתרחש במודלים עצמם אלא במודל הכלכלי של הארגון במשך יותר ממאה שנים נשען הניהול המודרני על שלושה משתנים בסיסיים: אנשים, זמן וכסף. כמה עובדים יש לארגון, כמה שעות הם עובדים וכמה עולה להעסיק אותם. סביב משתנים אלו נבנו תקציבים, תוכניות עבודה, מודלי תגמול, תחזיות, מנגנוני בקרה ותוכניות התייעלות. בין אם מדובר במפעל, בבנק, בחברת תוכנה או בארגון ציבורי – כולם דיברו, במידה רבה, באותה שפה כלכלית. לראשונה זה עשרות שנים, מערכת המושגים הזו כבר אינה מספיקה כדי להסביר כיצד ארגונים מייצרים ערך. במונחים כלכליים, יחידת הייצור הבסיסית של הארגון מתחילה להשתנות. כאשר סוכן AI כותב קוד, מנתח חוזה, מפיק מצגת, מסכם אלפי מסמכים או מבצע מחקר בתוך דקות, הארגון לא רק משפר את הפרודוקטיביות שלו. הוא מתחיל להסתמך על יחידת ייצור מסוג חדש. העבודה כבר אינה מיוצרת רק באמצעות בני אדם, ולכן גם אי אפשר למדוד אותה רק באמצעות שעות עבודה. הטוקנים: יחידת העבודה החדשה המונח "טוקנים" נשמע לרבים כמו פרט טכני שמעניין בעיקר מהנדסים ומדעני מחשב. בפועל, הוא עשוי להפוך לאחד המושגים הכלכליים החשובים ביותר של השנים הקרובות. טוקנים אינם רק יחידת החיוב הקטנה ביותר של מודלי השפה. הם יחידת הצריכה של כוח העבודה החדש. כפי ששעת עבודה הייתה במשך עשרות שנים הדרך למדוד עבודה אנושית, כך טוקנים הופכים בהדרגה לדרך למדוד את העבודה שמבצעים מודלי AI. זו אינה הבחנה סמנטית. היא משנה את נקודת המבט כולה. תשנה מהותית את ניהול הארגונים. כלכלת הטוקנים. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT הטעות שבהשוואה לענן לא מעט מנהלים מרגיעים את עצמם באמצעות השוואה למעבר לענן. גם אז, הם אומרים, הייתה אי-ודאות. גם אז השתנו מודלי התמחור. גם אז נדרשנו ללמוד לנהל סוג חדש של הוצאות. בסופו של דבר נולדה דיסציפלינת FinOps, והארגונים הסתגלו. אלא שההשוואה הזאת מחמיצה את מהות השינוי. הענן שינה את הדרך שבה ארגונים צורכים תשתיות מחשוב. הוא הפך שרתים מהוצאה הונית להוצאה משתנה, ואילץ ארגונים ללמוד לנהל משאב חדש. אבל הוא לא שינה את יחידת הייצור הבסיסית של הארגון. גם לאחר המעבר לענן, מי שיצר את הערך היה האדם. הבינה המלאכותית משנה את ההנחה הזאת עצמה. לראשונה מאז עוצבו תפישות הניהול המודרניות, ארגונים נשענים על כוח ייצור שאינו אנושי. המשמעות היא שלא רק הטכנולוגיה משתנה – גם הכלכלה שעליה נשען הארגון משתנה. אם בעבר מדדנו בעיקר עובדים, נראה שעתה נדרש למדוד גם מודלים. אם בעבר שאלנו כמה שעות הושקעו במשימה, נשאל כמה אינטליגנציה נצרכה כדי לבצע אותה. ואם בעבר שאלת העלות עמדה במרכז, השאלה שתעמוד במרכז תהיה מהי התשואה שמייצרת כל יחידת אינטליגנציה שנצרכה. המלחמה הלא נכונה כאן יכולה להופיע אחת הטעויות הניהוליות הנפוצות. האינסטינקט הטבעי של הנהלות הוא לשלוט בעלויות. לכן, כאשר תקציבי ה-AI יתחילו לתפוח, ארגונים רבים יגיבו באופן כמעט אינסטינקטיבי: מגבלות שימוש, מכסות, אישורים מוקדמים ויעדי חיסכון. כל ירידה בצריכת הטוקנים תוצג כהצלחה ניהולית. אלא שזו עלולה להיות בדיוק האסטרטגיה שתפגע ביכולת התחרות של הארגון. מפעל אינו מצליח משום שחסך פלדה, אלא משום שהפיק יותר ערך מכל טונה שרכש. חברת תוכנה אינה נמדדת לפי מספר השרתים שכיבתה, אלא לפי הערך שכל שרת מצליח לייצר. באותו אופן, ארגון מבוסס AI לא ינצח משום שצרך פחות טוקנים. הוא ינצח אם כל טוקן שצרך ייצר יותר ערך עסקי. זו הבחנה שעשויה להשפיע על מגוון רחב של החלטות ניהוליות בשנים הקרובות. ארגונים שינהלו AI רק כמרכזת עלות עלולים לפספס חלק מהפוטנציאל העסקי הטמון בה. גם העובדים יימדדו אחרת ההשפעה אינה נעצרת בתקציב הטכנולוגי. היא צפויה לחלחל גם אל הדרך שבה ארגונים מודדים עובדים, מתגמלים אותם ובונים צוותים. מודלי הערכת ביצועים רבים עדיין נשענים, במישרין או בעקיפין, על זמן: שעות עבודה, היקף פעילות, מספר משימות או עומס. אלא שעובד אחד, המצויד בכלי AI ויודע להשתמש בהם היטב, מסוגל כבר היום לייצר תפוקה שבעבר חייבה צוות שלם. אין פירוש הדבר שהעובד האנושי הופך לפחות חשוב. להפך. ככל שיותר משימות מבוצעות בעזרת AI, כך גדל ערכם של עובדים שיודעים להפעיל שיקול דעת, לשאול את השאלות הנכונות, לעבודה איתה בצורה חכמה, לבקר תוצרים ולהפוך יכולת טכנולוגית לתוצאה עסקית. האתגר האמיתי הוא ניהולי זו הסיבה שהדיון סביב AI אינו יכול להישאר בידי מחלקות הטכנולוגיה בלבד. ה-CIO יצטרך להסביר לא רק כיצד מטמיעים מודלים, אלא כיצד בוחרים ביניהם וכיצד מודדים את הערך שכל אחד מהם מייצר. ה-CFO יידרש להבין את כלכלת האינטליגנציה, ולא רק את עלויותיה. משאבי האנוש יצטרכו לבנות מודלים חדשים להערכת ביצועים בעולם שבו חלק מהעבודה מבוצע על ידי בני אדם וחלקה על ידי סוכני AI. גם הבקרה, ניהול הסיכונים והממשל התאגידי יידרשו להגדיר מחדש את מדדי ההצלחה שלהם. במילים אחרות, כלכלת הטוקנים אינה עוד תחום אחריות של מנהל מערכות המידע. היא הופכת בהדרגה לשפת הניהול החדשה של הארגון. היום שאחרי ייתכן שבעוד עשור נתקשה להבין כיצד ניסינו לנהל ארגונים מבוססי AI באמצעות מודלים שנבנו בתקופה שבה רק בני אדם ייצרו עבודה. כפי שכיום קשה לדמיין סביבת ענן ללא FinOps, כך ייתכן שבעתיד יהיה קשה לדמיין ארגון מבוסס AI ללא דיסציפלינה ניהולית וכלכלית שתעסוק במדידה, בממשל ובאופטימיזציה של האינטליגנציה שהוא צורך. הארגונים שיבינו זאת ראשונים לא ינהלו AI כעוד סעיף הוצאה, עוד מערכת או עוד פרויקט חדשנות. הם יבנו סביבו שפה ניהולית חדשה: כזו שמודדת לא רק עבודה, אלא יכולת; לא רק עלות, אלא תשואה; לא רק עובדים, אלא את השילוב החדש בין אדם, מכונה והון אינטלקטואלי. ומי שלא יאמץ את התפישה הזו, לא יישאר מאחור משום שהמודל שלו יהיה מעט פחות חכם. הוא יישאר מאחור משום שימשיך לנהל ארגון של המאה ה-21 באמצעות מודל כלכלי שנבנה עבור המאה ה-20. זו אינה מהפכה של תוכנה, וגם לא סוגיה כלכלית המונחת לפתחו של גורם אחד בלבד. זו מהפכה ניהולית רחבה, שמחייבת את ה-CIO, ה-CFO, משאבי האנוש, גורמי הבקרה, ניהול הסיכונים והממשל התאגידי לעבוד יחד, בשפה משותפת ובתפישה הוליסטית, כדי למדוד, לנהל ולממש את הערך החדש שנוצר משילוב בין אדם, מכונה והון אינטלקטואלי. מהפכה שבה אתם פשוט לא יכולים להרשות לארגון שלכם להישאר מאחור. כותבי המאמר הם מומחים בכירים בדלויט ישראל הפוסט הנחת היסוד שעליה נבנה הניהול המודרני מתחילה להתערער הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
העתיד כבר כאן: הכפפה החכמה ש“קוראת מחשבות” ומחזירה תנועה למשותקים

טכנולוגיה

Kikar HaShabbat

העתיד כבר כאן: הכפפה החכמה ש“קוראת מחשבות” ומחזירה תנועה למשותקים

פריצת דרך מבוססת בינה מלאכותית הביאה לייצור כפפה חכמה המחזירה את יכולת האחיזה למשותקים | בכפפה מערכת פנאומטית רכה שמפענחת אותות שריר חלשים בזמן אמת מאפשרת למטופלים לשוב לאחוז חפצים - ואף עשויה לקדם שיקום עצבי (טכנולוגיה)

לפני 10 ימיםתצוגת קריאה
"הבינה המלאכותית היא אשליה" | חתני פרס נובל מטילים ספק בהבטחות

טכנולוגיה

Kikar HaShabbat

"הבינה המלאכותית היא אשליה" | חתני פרס נובל מטילים ספק בהבטחות

למרות ההתלהבות בוול סטריט ובעמק הסיליקון, כלכלנים בכירים מזהירים: AI לא יחזיר את עידן הצמיחה המהירה - ורבים מהעבודות כלל לא יושפעו מהמהפכה (טכנולוגיה)

לפני 10 ימיםתצוגת קריאה
אחרי השקעה של שנים: אפל עצרה את ייצור אחד המוצרים המדוברים שלה

טכנולוגיה

Kikar HaShabbat

אחרי השקעה של שנים: אפל עצרה את ייצור אחד המוצרים המדוברים שלה

אחרי שנים של פיתוח מתקדם וציפיות גבוהות לשילוב בינה מלאכותית מתקדמת, דיווחים חדשים מצביעים על עצירת הפרויקט המפורסם | הסיבות אינן ברורות, אך ייתכן שמדובר בשילוב של אתגרים טכנולוגיים, עיכובי תוכנה ומשבר רכיבים (טכנולוגיה)

לפני 11 ימיםתצוגת קריאה
צוקרברג מודה: "עשינו טעויות" - הטלטלה במטא והמחיר של מהפכת ה-AI

טכנולוגיה

Kikar HaShabbat

צוקרברג מודה: "עשינו טעויות" - הטלטלה במטא והמחיר של מהפכת ה-AI

לאחר גל פיטורים נרחב, ביקורת פנימית ומורל ירוד, מנכ"ל מטא מנסה לייצב את החברה תוך הימור מסיבי על בינה מלאכותית - אך הדרך קדימה נותרת רצופת אי-ודאות (בעולם)

לפני חודשתצוגת קריאה
וויסקי, עולם ה-AI בעידן הקוונטי ומה שביניהם

טכנולוגיה

People & Computers

וויסקי, עולם ה-AI בעידן הקוונטי ומה שביניהם

אירוע Business Resiliency in the Quantum Era של HPE הצליח להוציא את הברנז'ה הטכנולוגית של ישראל מהמזגנים לטובת מרתפי הוויסקי בר בתל אביב, כדי להבין איך להתכונן לעידן הפוסט קוונטי ואיך הוא, בשילוב עולם ה-AI, מאיים על כל מה שידענו על אבטחה. אחרי שסגרו פינה עם ארוחת בוקר ודברי פתיחה של עידו עוזיאל, סמנכ"ל מכירות HPE ישראל, קיבלו המשתתפים הצצה לעתיד המרתק מפי פרופ' איל רונן מאוניברסיטת תל אביב שדאג "להפחיד" את כולם עם הרצאה על האיומים והאתגרים בעולם הפוסט קוונטי. ליאב נחמני, מומחה פתרונות Private cloud AI ב-HPE ישראל בהווה ו-CISO בעברו, המשיך עם הרצאה על הדברים המעניינים שקורים מתחת למערכת ההפעלה ואיך HPE מגינה עליהם עם מוכנות מלאה לעולם הפוסט קוואנטי. אלי שלאין, ארכיטקט פתרונות אחסון בחברה, הציג פתרונות להתאוששות מהירה, כי עם התקפות ה-AI המודרניות, הדבר הכי חשוב זה לדעת איך לחזור לעניינים כשמשהו משתבש. את סבב ההרצאות סיים תומר ארבל, SASE & Security sales ב-HPE Networking שדיבר על "Same Attacker, Two worlds", המדמה תרחיש תקיפת סייבר בשימוש AI. האירוע נחתם אבוכל משובח וגלנמורנג'י 12 שנה, שגרמוה לכולם לשכוח לרגע מכל האיומים. ציפי לא הוזמנה, ועכשיו תיאלץ לחכות לעידן הקוונטי הבא. הפוסט וויסקי, עולם ה-AI בעידן הקוונטי ומה שביניהם הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אתמולתצוגת קריאה
טוען...