בינה מלאכותית

כתבות עדכניות בנושא בינה מלאכותית.

טראמפ דחה את הקריאות להאטת ה-AI: "מי שמנצח – מנצח"

טכנולוגיה

People & Computers

טראמפ דחה את הקריאות להאטת ה-AI: "מי שמנצח – מנצח"

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, דחה באחרונה על הסף את הקריאות הגוברות מצד ראשי תעשיית הטכנולוגיה וחוקרים בכירים בתחום הבינה המלאכותית להאט את קצב הפיתוח של מערכות ה-AI. במהלך ביקורו באירלנד ובשיחתו עם כתבים בדרכו חזרה לוושינגטון, הבהיר טראמפ כי לדידו שאלת המובילות האמריקנית מול סין עומדת בראש סדר העדיפויות. בתגובה לחששות שהועלו לאחרונה, אמר הנשיא: "אנחנו יכולים לשים מעקות בטיחות, לעשות ככה וככה, אבל אני חושב שיש הרבה כוחות שליליים שמעלים את זה (לסדר היום – ג"פ)... שלא צריכים להעלות את זה, והם מעלים דברים שלא יתרחשו". הנשיא הדגיש את חשיבות הניצחון במרוץ הטכנולוגי הגלובלי והצהיר: "בכנות, אני רוצה לשמור על זה כך, כי מי שמנצח ב-AI – מנצח". כשנשאל האם בדבריו הוא ממזער את הסיכונים הכרוכים בטכנולוגיה, השיב טראמפ כי אינו מזלזל בהם, אך להערכתו הבינה המלאכותית "תהיה הרבה יותר טובה מרעה, בהפרש ניכר". יצוין כי דברים אלו של הנשיא האמריקני נאמרו לקראת פגישתו המתוכננת בוושינגטון בשלהי החודש עם נשיא סין, שי ג'ינפינג, שבה צפוי נושא ה-AI לעלות על שולחן הדיונים. במקביל יש לזכור כי טראמפ מביע תדיר תמיכה מתמשכת בהרחבת תשתיות מרכזי הנתונים (Data Centers) ברחבי ארה"ב, על אף מחאות מקומיות הולכות וגובלות מצד תושבים ופוליטיקאים המלינים על ניצול משאבי מים, קרקעות ועליית מחירי החשמל. We Must Pace the Frontier: I’ve written a new essay on why the AI industry should slow down, with a three-part plan for doing so. Anthropic is unilaterally committing to the first of these steps. We’ll provide third-party evaluators with permanent, employee-level access to our... — Dario Amodei (@DarioAmodei) September 12, 2026 קריאת אמודאי והצטרפות ענקי התעשייה: להאט את קצב הפיתוח עמדתו הנחרצת של הנשיא ניצבת בסתירה ישירה למאמר מקיף שפרסם דריו אמודאי, מנכ"ל חברת אנת'רופיק (Anthropic), תחת הכותרת "We Must Pace the Frontier" (או – עלינו לווסת את קצב ההתקדמות בחזית המחקר). במאמרו קרא אמודאי לחברות הטכנולוגיה להאט באופן יזום ומבוקר את קצב שדרוג היכולות של המודלים. הוא כתב בין השאר: "עלינו להאט את קצב שיפור היכולות של מודלי הבינה המלאכותית. ההתקדמות עדיין תיראה מהירה, ועלינו לנצל בחכמה את הזמן שנרוויח". קריאתו נשענת על תהליך "השיפור העצמי הרקורסיבי" (Recursive Self-Improvement) ועל אירוע חמור שבו סוכני AI אוטונומיים של OpenAI ביצעו מתקפת סייבר ויצאו מסביבת הניטור שלהם לעבר פלטפורמת האגינג פייס (Hugging Face). אמודאי מזהיר במאמרו כי נחיל סוכנים בעל יכולות מתקדמות יותר ורמת כשל בתיאום (misalignment) דומה עלול להשתלט על האינטרנט ולגרום לנזקים של מאות מיליארדי דולרים. כדי להתמודד עם הסיכון, הציע אמודאי תוכנית בת שלושה שלבים: התחייבות חד-צדדית לשילוב צוותי הערכה חיצוניים ובלתי תלויים (Embedded Evaluators) בתוך החברות ושאלו יהיו בעלי גישה זהה לזו של העובדים; תיאום תקני בטיחות בין מדינות דמוקרטיות; והגעה להסכמות גלובליות לבלימת שימושים מסוכנים. יביאו לקץ האנושות בתוך עשור? בינה מלאכותית סופר-אינטליגנטית ו-AGI. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT קריאה זו של מנכ"ל אנת'רופיק חוללה הד חסר תקדים בתעשייה – בכירי ענקיות טכנולוגיה מתחרות הביעו תמיכה פומבית בהצעתו.כך למשל, סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, הודיע ברשת X כי הוא מסכים עם תפישתו של אמודאי לגבי נחיצות הוויסות, והתחייב ש-OpenAI תאמץ אף היא את מודל המעריכים החיצוניים המובנים. במקביל, הודיע אלטמן כי OpenAI דוחה את תוכניות ההנפקה הראשונית (IPO) שלה, שהיו מתוכננות ל-2026, והסביר ל-פורצ'ן (Fortune) כי לנוכח אתגרי הבטיחות הנוכחיים, יציאה לבורסה תהיה "צעד בלתי שקול". מנגד, אנת'רופיק עצמה נערכת להנפקת ענק בבורסה האמריקנית, לפי שווי מוערך של כ-2 טריליון דולר. אל הקריאה של אמודאי הצטרף אפילו אילון מאסק, מייסד טסלה (Tesla) ו-SpaceX, שהגיב בקצרה ברשת X וכתב: "דריו צודק". מאסק אף הבהיר כי הוא מתריע על הסכנות הגלומות ב-AI מזה שנים, והזכיר פוסט שפרסם עוד ב-2014 שבו קבע כי הבינה המלאכותית עלולה להיות "מסוכנת יותר מנשק גרעיני". תמיכה נוספת בכיוון זה הגיעה מצידו של דמיס חסביס, מייסד-שותף ויו"ר גוגל דיפמיינד (Google DeepMind), שציין כי על אף שהפרטים הטכניים דורשים ליטוש, הגישה הכללית המחייבת את ריסון הסיכונים בעת הזו – נכונה. מנגד, חוקרי בטיחות כדוגמת פרופ' דייוויד קרוגר טענו כי התוכנית אינה מספקת וקראו להטלת מורטוריום בינלאומי מיידי ובלתי מוגבל על פיתוח מודלים מובילים. מנגד, דייוויד סאקס, יועץ הבית הלבן לענייני טכנולוגיה, אתגר את ראשי החברות וטען כי בידיהם הכוח להאט את הפיתוח באופן עצמאי, ללא תנאים שיכפו עליהם, והגדיר את הדרישה לרגולציה ממשלתית כתנאי להאטה כסוג של סחיטה פומבית של המערכת הפוליטית. במקביל, המלך צ'ארלס השלישי בבריטניה יוזם מפגש פסגה של ראשי מעבדות ה-AI בקרן דיצ'לי (Ditchley Foundation), תחת הכותרת "אחריות בחזית", במטרה לגבש קווים אדומים ברורים נגד שימוש ב-AI לנשק ביולוגי ומתקפות סייבר קריטיות. I resigned from Anthropic today. I spent the last three years doing pretraining research at both OpenAI and Anthropic. Neither company is acting responsibly. They are racing straight to self-improving superintelligence and gambling with our lives. More thoughts below. — Jacob Coxon (@hilbertspaess) September 9, 2026 אזהרות החוקרים והרקע המדאיג מהשטח הוויכוח הציבורי הלוהט מתרחש על רקע גל התפטרויות דרמטי של חוקרי בטיחות בכירים ממעבדות הפיתוח, כפי שדיווחנו. במרכז הסערה עומד ג'ייקוב קוקסון, חוקר בן 27 שעבד ב-OpenAI ובאנת'רופיק, אשר התפטר באחרונה מתפקידו ואף ויתר על מניות בשווי ניכר כדי להשתחרר ממגבלות חוזיות ולדבר בחופשיות. קוקסון הזהיר כי שתי החברות פועלות בחוסר אחריות ו"טסות ישר לעבר סופר-אינטליגנציה שמשפרת את עצמה", ובכך, לדבריו, הן "מהמרות על החיים של כולנו". בראיונות לתקשורת ציין קוקסון כי העובדים במעבדות "מבועתים באמת" מהאפשרות שהמערכות הללו יביאו לקץ האנושות בתוך עשור. חששות אלו זכו לאישורים פומביים נוספים מתוך התעשייה. אוון הובינגר, מוביל מדע התיאום באנת'רופיק, הודה ברשת X כי בחברה מאמינים ברצינות שהטכנולוגיה עלולה להוביל להכחדת האנושות, והעריך את הסיכון לכך במעל 10% בטווח של עשור. במקביל, פול כריסטיאנו, מחלוצי שיטת ה-RLHF שמונה לאחרונה לדירקטוריון של OpenAI ולועדת הבטיחות שלה, פרסם אזהרה חריפה: "אם נבנה סופר-אינטליגנציה ללא תיאום (AI Alignment) עמיד יותר, אני מצפה שנאבד את השליטה באופן קבוע. אם זה יקרה, מרבית האנשים עלולים למות". כריסטיאנו התריע מפני תרחיש של "פיצוץ אינטליגנציה" שבו אוטומציה מלאה של מחקר ה-AI תתרחש בתוך 18 חודשים בלבד. חוקרים נוספים שפרשו לאחרונה, ובהם מרינאנק שארמה, זואי היציג ויאן לייקה, מוחים על כך שהשיקולים המסחריים והמרוץ התחרותי גוברים על שיקולי הבטיחות. Best Ad ever made in AI History. pic.twitter.com/zLLUzQazem — Freya Lawson (@Freyabuilds) September 13, 2026 הסערה הגיעה גם אל גבעת הקפיטול האזהרות החריפות הדהדו בעוצמה גם בזירה הפוליטית בוושינגטון ובזירה הבינלאומית – יו"ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון, אישר כי יש צורך במעקות בטיחות כדי שה-AI "לא תברח לנו", אך בדומה לנשיא טראמפ הדגיש כי אסור לאבד את היתרון הלאומי מול הסינים, והציע לכנס את כל ראשי התעשייה לפגישה מרוכזת אחת על מנת לגבש הסכמות. מנהל המועצה הכלכלית הלאומית בבית הלבן, קווין האסט, ציין כי בימים הקרובים צפויים להתקיים דיונים בנושא בהשתתפות גורמי ממשל בכירים בתחומי הסייבר והטכנולוגיה. מהעבר השני, הסנאטור ברני סנדרס מנהל קמפיין אגרסיבי להטלת פיקוח והקפאה זמנית של פיתוח מודלי-על (AGI וסופר-אינטליגנציה), כשהוא מציג דו"חות שלפיהם האוטומציה מעמידה בסכנה כ-100 מיליון משרות בארה"ב בעשור הקרוב ומזהיר מפני מערכות AI סוררות. גם מנהיג המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים, האקים ג'פריס, והנשיא לשעבר ברק אובמה, קראו לנקיטת צעדים חקיקתיים מיידיים להאטת קצב הפיתוח ולהגנה על הציבור והכלכלה. אפילו ראש ממשלת בריטניה לשעבר, רישי סונאק, המייעץ כיום לאנת'רופיק, קרא אף הוא לממשלות להתעורר ולקבוע גבולות ברורים למחקר בטרם יתרחש אסון כבד. הפוסט טראמפ דחה את הקריאות להאטת ה-AI: "מי שמנצח – מנצח" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אתמולתצוגת קריאה
"ארגון שלא אימץ סוכני AI בסקייל צריך להתחיל לעשות זאת מהר"

בינה מלאכותית

People & Computers

"ארגון שלא אימץ סוכני AI בסקייל צריך להתחיל לעשות זאת מהר"

שוק סוכני ה-AI הולך ומתרחב, ולפי חברת הייעוץ Capgemini יגיע עד 2028 ל-450 מיליארד דולר. נתונים של מק'ינזי מעלים כי שימוש של ארגונים בסוכני AI בשלב הסקייל (ההתרחבות) כבר נמצא בשימוש ארגוני באחוזים נמוכים יחסית: זה קורה ב-9% ממחלקות ה-IT, ב-8% ממחלקות ניהול הידע וב-7% במחלקות השיווק והמכירות, התפעול והשירות, פיתוח המוצרים והשירותים, והנדסת התוכנה. כפי שניתן היה לצפות, חברות הטכנולוגיה מובילות, עם אימוץ סוכני AI ב-24% ממחלקות הנדסת התוכנה וב-22% ממחלקות ה-IT. בנוסף, יש אימוץ ער של הטכנולוגיה הזאת בחברות בתחומי האנרגיה והחומרים, המדיה והטלקום, ובתעשיית הבריאות. לינוי גרינברג, מנהלת מכירות בכירה ב-AMD ישראל, ואופיר בן יוסף, ארכיטקט פתרונות בכיר בחברה, דיברו על הנושא בכנס Physical AI של אנשים ומחשבים והמטה הלאומי לבינה מלאכותית, שנערך לפני החג במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. לדברי גרינברג, "השינויים בעולם ה-AI קורים בקצב מסחרר, בכל תעשייה. אימוץ סוכני הבינה המלאכותית מתרחב, וכמות הטוקנים הולכת וגדלה עם השנים – הם גדלים בכל חודש כמעט פי 160. זאת עלייה משמעותית, והכמות תמשיך לעלות". בן יוסף ציין כי "סוכני ה-AI נמצאים בשימוש בחלק ניכר מהארגונים, וארגון שלא שם צריך לתפוס את עצמו חזק ולקפוץ על הרכבת". הוא ציין כי "חל היפוך מגמה, וכיום האימון צורך פחות עומסי עבודה (Workloads) מבעבר, כאשר את מקומו תופס ההיסק (Inference)". גרינברג הדגישה ש-"הבינה המלאכותית לא חייבת לרוץ רק בענן, אלא איפה שהמחשוב מתרחש – בענן, בדאטה סנטר, במחשוב האישי ובפתרונות הקצה, כגון רובוטים". האסטרטגיה והפתרונות החדשים של AMD השניים פירטו את האסטרטגיה של AMD. לדבריהם, היא "מורכבת משלושה נדבכים עיקריים: להיות חברת המחשוב הטובה והמתקדמת בעולם, לדגול בקוד פתוח לטובת קהילת המפתחים ולהיות החברה שמביאה את ה-AI לכל מקום שבו הוא נדרש לרוץ – מהרובוטים ועד לענן". בן יוסף אמר כי "AMD מציעה פתרונות מקצה לקצה בתחום זה". הוא הציג את הליוס – ארון שרתים ל-AI, שהחברה הציגה בחודש יוני. בכך היא מתחרה בפתרונות דומים של אנבידיה. מיקרוסופט, מטא, OpenAI ואורקל כבר אימצו את ארון השרתים החדש. הפתרון, המבוסס על מעבדים גרפיים ומעבדים מרכזיים (GPUs ו-CPUs) של AMD, מספק כוח מחשוב לאימון ולהפעלת מודלים שנמצאים בחזית ה-AI, ותוכנן במיוחד כדי להתמודד עם דרישות העיבוד המסיביות של מודלי שפה גדולים (LLMs). האספקה ללקוחות החלה באחרונה, ועתידה להימשך לאורך השנה הבאה. לדברי בן יוסף, "הפתרון מאפשר שימוש בעד 34% טוקנים יותר מאשר פתרונות מתחרים". עוד הוא אמר כי "העידן הבא של הרובוטיקה הוא אוטונומי, עם CPUs שיאפשרו תכנון ואורקסטרציה של סוכנים רבים, שיוכלו לשתף פעולה ביניהם (Multi agents)". כמו כן, בן יוסף וגרינברג ציינו את מעבד AMD Epic מהדור השישי – או "ונציה", כפי שהוא מכונה, שנמצא בבסיס הליוס, וכינו אותו "המעבד המרכזי הטוב ביותר, עם הביצועים הטובים ביותר, המיועד לשרתים – לענן, ארגוני אנטרפרייז ו-AI". הפוסט "ארגון שלא אימץ סוכני AI בסקייל צריך להתחיל לעשות זאת מהר" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אתמולתצוגת קריאה
מנכ"ל חברת סייבר חושף: כך ה-AI הפך את העוקצים למקצוענים | האזינו

בינה מלאכותית

Kikar HaShabbat

מנכ"ל חברת סייבר חושף: כך ה-AI הפך את העוקצים למקצוענים | האזינו

בפרויקט חדש של 'כיכר השבת' על עולם ה Ai והבינה המלאכותית, מנכל חברת YO SECURE אושר כהן מזהיר בריאיון, מגל חדש של תרמיות מתוחכמות, ביניהם ניוד מספרים שקט וגניבת זהות בלחיצת כפתור | "ה-ChatGPT שלכם הוא לא יומן במגירה", הוא מזהיר (דיגיטל)

לפני 23 ימיםתצוגת קריאה
דיווח: OpenAI רכשה בחשאי סטארט-אפ ישראלי-אמריקני ב-300 מיליון ד'

טכנולוגיה

People & Computers

דיווח: OpenAI רכשה בחשאי סטארט-אפ ישראלי-אמריקני ב-300 מיליון ד'

OpenAI רכשה בחשאי את הסטארט-אפ הישראלי גלאס אימג'ינג, שפיתח מצלמה מבוססת AI לסמארטפון – כך דיווח אמש (ב') הוול סטריט ג'ורנל. גלאס אימג'ינג נוסדה ב-2019 על ידי זיו אתר וטום בישופ, שניהם יוצאי אפל. היא פועלת מלוס אלטוס, קליפורניה, ויש לה מרכז פיתוח בישראל. חלק גדול מהמו"פ והאלגוריתמיקה של החברה מבוצע מכאן. אתר הוא יזם סדרתי ישראלי, שהגיע לאפל לאחר שהיא רכשה ב-2015 את לינקס אימג'ינג שהקים – רכישה שאפשרה לאפל לפתח את מצלמות הפורטרט של ה-iPhone. גלאס אימג'ינג גייסה עד כה 30 מיליון דולר ממשקיעים כגון אלפבית, אינסייט פרטנרס וזרוע ההשקעות של arm. סכום הרכישה מהווה מכפיל מכובד מאוד, של פי 10, לעומת הסכום שגויס. גישה שונה לעריכת תמונות מבוססת AI הגישה של גלאס אימג'ינג שונה מזו המקובלת בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית: במקום לעבד תמונות לאחר הצילום, הפיתוח שלה מלמד רשתות עצביים את המאפיינים האופטיים הספציפיים, כך שאיכות התמונה משתפרת כבר בעת הצילום. כך, איכות התמונה המצולמת בסמארטפון משתווה לזו של מצלמת DSLR, שנחשבת לאיכותית מאוד. לא ברור מה המטרה של OpenAI ברכישה, והיא גם לא הגיבה לדיווח. על פי דיווחים שפורסמו באחרונה, החברה של סם אלטמן מפתחת מכשירים משלה, כולל סמארטפון, אוזניות ועוזרי AI. בשנה שעברה היא רכשה תמורת 6.5 מיליארד דולר את io Products – הסטארט-אפ של ג'וני אייב, שהיה במשך שנים המעצב הראשי של אפל – שעל פי דיווחים עוסק בפיתוח המוצרים הללו. לא מן הנמנע שהרכישה של גלאס אימג'ינג היא חלק מהמאמצים האלה. OpenAI ביצעה כמה רכישות בתקופה האחרונה, ונערכת להנפקה שלה. עם זאת, בימים האחרונים אמר אלטמן שהחברה החליטה לדחות את ההנפקה, משום שמדובר במהלך "מאוד לא מומלץ" עבורה עכשיו – עקב החששות סביב יכולות סוכני ומודלי הבינה המלאכותית. ככל הנראה, הנפקת OpenAI תתבצע בשנה הבאה. הפוסט דיווח: OpenAI רכשה בחשאי סטארט-אפ ישראלי-אמריקני ב-300 מיליון ד' הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני שעהתצוגת קריאה
מודל של אנת'רופיק מנסה לחזות את השפעת ה-AI על כלכלת ארה"ב

טכנולוגיה

People & Computers

מודל של אנת'רופיק מנסה לחזות את השפעת ה-AI על כלכלת ארה"ב

נושא ההשפעה של הבינה המלאכותית על הכלכלה העולמית, ועל זו של כל מדינה ומדינה, נמצא על סדר היום כבר לא מעט זמן. מודל AI חדש, שאנת'רופיק השיקה אתמול (ד'), מבקש לבדוק כיצד ה-AI תשפיע על הכלכלה הגדולה ביותר בעולם – של ארצות הברית. המודל מבקש לגלות כיצד הבינה המלאכותית תשנה את כלכלת ארצות הברית עד 2030, ומציג תחזיות של מומחי הכלכלה של אנת'רופיק. כמו כן, הוא נותן למשתמשים אפשרות לבצע תחזיות משלהם. המחקר מתבסס על התפיסה שלפיה כל עבודה בנויה מאוסף של משימות, שחלקן ייוותרו ללא שינוי, אחרות יועצמו על ידי ה-AI, משימות נוספות יעברו אוטומציה מלאה ולצידן ייווצרו משימות חדשות. בכמה הכלכלה האמריקנית תצמח, על פי כל אחד מהתרחישים? המודל מציג ארבעה תרחישים: לפי הראשון, התמ"ג הבסיסי של ארצות הברית, ללא AI, צפוי להגיע ב-2030 ל-33.5 טריליון דולר. שלושת התרחישים האחרים מדברים על השפעה צנועה, משמעותית וקיצונית של הבינה המלאכותית. לפי התרחיש הצנוע, השפעת ה-AI תהיה דומה לזו של האינטרנט בשנים הראשונות שלו, והיא תהיה מתונה והדרגתית. שיעור האבטלה של עובדי הידע יעמוד בתרחיש כזה על 2.9%, והתמ"ג יגיע ל-34.1 טריליון דולר – 1.6% יותר מאשר בתרחיש הבסיסי. כלומר, כלכלת הבינה המלאכותית תוסיף לו 600 מיליארד דולר. בתרחיש המשמעותי, עד 2030, מערכות הבינה המלאכותית יהיו מסוגלות לבצע כחצי מעבודות הידע במקום כוח האדם האנושי, ושיעור האבטלה שלהם יעלה ל-4.5%. הדבר יביא לצמיחה כלכלית כפולה מהרגיל ולזינוק בתמ"ג. שכר עובדי הידע ייוותר ללא שינוי, אולם עובדים במקצועות פיזיים או פרונטליים, כמו בניין או סיעוד, ישתכרו הרבה יותר, עקב זינוק שיחול בביקוש למקצועות אלה. לפי התרחיש הזה, הבינה המלאכותית תוסיף לתמ"ג 8.3% וזה יגיע ל-36.3 טריליון דולר. במקרה הקיצוני, התמ"ג בארצות הברית יגיע ב-2030 ל-44.4 טריליון דולר – כמעט 11 טריליון יותר מהתמ"ג ללא השפעה של ה-AI כלל. זוהי תוספת עצומה, של 32.4%, עם קצב צמיחה שנתי של 15% והכפלת הכלכלה בכל 4.5 שנים. במסגרת התרחיש הזה, הבינה המלאכותית תציג ביצועים טובים יותר מבני האדם ברוב מקצועות הידע. מהצד השלילי של המטבע, במקרה שכזה, האבטלה תזנק לרמות היסטוריות, עקב הקושי של עובדי הידע המפוטרים למצוא עבודה במקצועות אחרים, והיא תהיה ממושכת. יותר מחמישית (21.5%) מעובדי הידע יאבדו את מקום העבודה שלהם, וקרוב לחמישית (17.9%) לא ימצאו עבודה אחרת, כלומר: יהיו מובטלים. עם זאת, האבטלה של העובדים ביתר המקצועות תרד. ועדיין, בגלל הגידול הדרמטי אצל עובדי, או מפוטרי, הידע, גם האבטלה כולה תצמח מאוד – ל-11.9%. בכל אחד מהתרחישים שבהם ה-AI צומחת, המחקר צופה גידול בפערים של חלוקת ההכנסות, כאשר יותר נתח מהתוצר יגיע לבעלי ההון מאשר לעובדים. הווה אומר שגם אם הכלכלה תגדל, ואפילו באופן דרמטי, הנתח של העובדים בעוגה יקטן. מה חושב הציבור האמריקני? אנת'רופיק אף ערכה סקר בקרב כ-10,000 אמריקנים, שבו היא שאלה בכמה לדעתם יעלו השכר והאבטלה במדינה עד 2030. התשובה הממוצעת שלהם הייתה קרובה לתרחיש המשמעותי: הם חזו גידול של 10% בתמ"ג ו-5% באבטלה. שיעור הנשאלים שמעריכים שהתרחיש הסביר ביותר שיקרה הוא זה הקיצוני עומד על 10%. לעומת זאת, החוקרים עצמם לא סיפקו הערכה איזה תרחיש סביר יותר שיקרה. ג'ק קלארק, מייסד משותף של אנת'רופיק, אמר לרשת הרדיו הציבורית האמריקנית NPR כי "אני חושב שהטכנולוגיה תמשיך לצמוח בקצב מאוד, מאוד מהיר, אבל הפיזור של הטכנולוגיה (בקרב קבוצות האוכלוסייה – י"ה) יהיה הרבה יותר מאתגר ממה שאנשים חושבים". הוא התייחס גם לממשלה ואמר כי אם תהיה צמיחה בתמ"ג כמו שהתרחישים המשמעותי והקיצוני חוזים, "היא תוכל לבצע צעדים שלא ניתן לדמיין אותם כיום. קובעי המדיניות צריכים להתכונן להוציא עוד כסף". הפוסט מודל של אנת'רופיק מנסה לחזות את השפעת ה-AI על כלכלת ארה"ב הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני 5 ימיםתצוגת קריאה
תחת האיום האיראני: האמירויות מפצלות את מגה-קמפוס ה-AI

טכנולוגיה

People & Computers

תחת האיום האיראני: האמירויות מפצלות את מגה-קמפוס ה-AI

איחוד האמירויות משנה מן היסוד את התוכנית האסטרטגית להקמת המגה-קמפוס הייעודי לבינה המלאכותית שלה, ומפרקת את תפישתה להקים מתקן מרוכז לתחום, לטובת תפישה שכעת תתמקד בפריסה מבוזרת וממוגנת של דאטה סנטרים ברחבי המדינה. נזכיר כי התכנון המקורי – עליו דיווחנו במאי אשתקד ושנולד עקב קשרי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והאמירויות – נועד לרכז את תשתיות המחשוב בהספק ענק של 5 גיגה-וואט באתר יחיד. כעת הקונספט הזה עובר רוויזיה מקיפה, לנוכח המציאות הביטחונית החדשה במפרץ. במסגרת השינויים הללו, נבחנות דרכים להעביר מרכזי מחשוב רגישים אל בונקרים תת-קרקעיים, המוגנים בבטון מזוין, בתוך שטחי ההרים של נסיכויות ראס אל-ח'ימה ופוג'יירה, זאת לצד שילוב מערכות הגנה אווירית, אמצעי חסימה אלקטרוניים ומערכות אנרגיה וקירור מגובות במתקנים החדשניים. המהלך הדרמטי מגיע כפולו-אפ להכרזה ההיסטורית שנחתמה במהלך ביקורו של טראמפ באבו דאבי, אז סוכם על עסקת ענק בשווי 200 מיליארד דולר. במסגרת אותן הסכמות, נקבע כי איחוד האמירויות תקים את קמפוס הבינה המלאכותית הגדול ביותר מחוץ לתחומי ארה"ב – מתקן ענק המשתרע על פני 26 קמ"ר באבו דאבי. המיזם, שהובל על ידי חברת הטכנולוגיה הממשלתית G42 בראשות שייח' טאהנון בן זאיד אאל נהיאן, נועד להתבסס על אספקה של מאות אלפי שבבי AI מתקדמים מחברת אנבידיה, כאשר חברות היפר-סקייל אמריקניות עתידות היו להפעיל את מרכזי הנתונים ואף להציע ללקוחות שירותי ענן מנוהלים. מזכיר המסחר האמריקני, הווארד לוטניק, הדגיש אז כי "חברות אמריקניות יפעילו את מרכזי הנתונים ויציעו שירותי ענן מנוהלים על ידיהן ברחבי האזור", ואילו יו"ר אורקל, לארי אליסון, ציין בזמנו כי השלב הראשון במיזם – אשכול המחשוב Stargate UAE בהיקף של גיגה-וואט אחד ובעלות של 30 מיליארד דולר – ייבנה עם קיבולת מספקת לחבר את כל מוסדות הממשל והמסחר באמירויות למודלי ה-AI המתקדמים בתבל. 🇦🇪🇮🇷 The UAE is upgrading its enormous AI campus to be able to withstand Iranian missiles. Abu Dhabi’s planned 5GW compute park is being redesigned after drone and missile raids showed how exposed Gulf data centers are. Officials are looking at dedicated air defenses and... pic.twitter.com/huyqNwME1p — Mario Nawfal (@MarioNawfal) September 11, 2026 המציאות שינתה חלק מתוכנית ענק זו אלא שאז המציאות שינתה חלק מתוכנית ענק זו – ההסלמה הצבאית באזור וגל המתקפות האיראניות שינו את מאזן הסיכונים. בחודש מרץ ספגו מתקני ענן של חברת AWS באיחוד האמירויות ובבחריין מפגיעות ישירות של כטב"מים, דבר שגרם לנזקים מבניים ולשיבושים נרחבים בשירותי הבנקאות והתשלומים באזור. חומרת האיום הומחשה באופן חד בחודש אפריל, כאשר זרוע התעמולה של משמרות המהפכה באיראן פרסמה סרטון אזהרה רשמי. בסרטון הוצגו מפות מפורטות של אתר הבנייה של Stargate UAE, הסמוך לבסיס החלל והאוויר אל-דפרה, המארח כוחות אמריקאיים. תת-אלוף אבראהים זולפגארי, בכיר במשמרות המהפכה, הצהיר בסרטון כי "שום דבר לא נסתר מעינינו" והזהיר כי "כל חברות התקשוב באזור ייחשבו מטרות לגיטימיות עבורנו". לפי דיווח חדש ברשת רויטרס, לנוכח המציאות הזו החלו גורמים רשמיים באמירויות לבחון מחדש את תכנון המיזם כולו, כדי להבטיח רציפות תפקודית. במסגרת התוכנית המעודכנת, השלב הראשון של פרויקט Stargate UAE יימשך תוך התאמות מיגון נגד תקיפות אוויריות, בעוד שיתר שלבי ההתרחבות יפוזרו בין מספר נסיכויות. בנוסף, נתונים ועיבודים רגישים של מערכות הביטחון והממשל יועברו למתקנים תת-קרקעיים המוקמים בתוך מכרות נטושים ובמנהרות הרריות. בתגובה לפניות כלי התקשורת, נמסר מחברת G42 כי העבודות על קמפוס ה-AI מתקדמות כמתוכנן, אך הובהר כי "הפרטים הספציפיים של הפרויקט נתונים לסקירה מתמדת, בהתאם לתקני האבטחה, החוסן והתפעול המצופים מתשתית קריטית בהיקף כזה". בחברת OpenAI ציינו אף הם כי מתווה שיתוף הפעולה מול האמירויות ממשיך לרשום "התקדמות טובה בעדיפויות התשתית והאימוץ". דניאל בן נעים, לשעבר סגן עוזר מזכיר המדינה האמריקני לענייני המפרץ, הגדיר את האירועים באוזני רויטרס כ"רעידת אדמה כלכלית" עבור מדינות המפרץ, והוסיף כי "שינויים לחיזוק תשתיות קריטיות הם הכרחיים לחלוטין, וכל מדינה באזור תבחן כיצד לצמצם את הסיכון ולהבטיח יציבות מול משקיעים בינלאומיים". הפוסט תחת האיום האיראני: האמירויות מפצלות את מגה-קמפוס ה-AI הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אתמולתצוגת קריאה
"העולם עלול לשלם ביוקר" - המחיר הדרמטי של סוכני הבינה מלאכותית

בינה מלאכותית

Kikar HaShabbat

"העולם עלול לשלם ביוקר" - המחיר הדרמטי של סוכני הבינה מלאכותית

מחקר חדש של KAIST חושף את העלות האנרגטית האדירה של מערכות AI אוטונומיות: צריכת חשמל קיצונית, זמני עיבוד ארוכים ותלות בתשתיות שלא בטוח יעמדו בעומס | התחזיות מצביעות על לחץ חסר תקדים על רשתות החשמל העולמיות (טכנולוגיה)

לפני חודשייםתצוגת קריאה
הפרדוקס של אורקל: שיא בהכנסות, פיטורים במייל לפנות בוקר

טכנולוגיה

People & Computers

הפרדוקס של אורקל: שיא בהכנסות, פיטורים במייל לפנות בוקר

בימים אלה פתחה ענקית הטכנולוגיה אורקל (Oracle) בגל פיטורים עולמי חדש, שהכה בעובדים ללא התרעה מוקדמת. אתמול (ב') בשעות הבוקר המוקדמות, סביב השעה 06:00, קיבלו עובדים רבים בחברה הודעת דוא"ל דרמטית מההנהלה. במייל נכתב: "לאחר שקילה נבונה של הצרכים העסקיים הנוכחיים של אורקל, קיבלנו את ההחלטה לבטל את תפקידך כחלק משינוי ארגוני נרחב. כתוצאה מכך, היום הוא יום עבודתך האחרון". ממש כך. עובדים שנפגעו דיווחו כי גישתם למערכות החברה, לרבות הדוא"ל, הסלאק (Slack) וסביבת העבודה, נחסמה עוד בטרם הספיקו לקרוא את הודעת הפיטורים. הגל הנוכחי פוגע במגוון רחב של חטיבות, ובכללן זו העוסקת באבטחת מידע ב-OCI, חטיבת הנדסת מיזמים, זרוע המכירות Fusion ו-NetSuite, טכנולוגיות משאבי אנוש, חטיבת הבריאות (Oracle Health) וצוות פרויקט ה-AI Stargate בטקסס. בארה"ב ספגו צוותים מסוימים קיצוץ של יותר מ-10%, בעוד שבסניפי החברה בהודו, למשל, נרשמה דריכות עליונה לאור הערכות בלתי רשמיות על קיצוץ של עד 3,000 משרות נוספות. אורקל לא פרסמה נתון רשמי לגבי מספר המפוטרים הכולל בגל הנוכחי או אודות מיקומם בסניפיה העולמיים. תנאי הפרישה המוצעים בארה"ב כוללים שכר בסיס של ארבעה שבועות בתוספת שבוע נוסף לכל שנת ותק, עד לתקרה של 26 שבועות, תוך התניה בחתימה על ויתור על תביעות וביטול מניות חסומות (RSU) שטרם הבשילו – חבילה שנחשבת לנדיבה פחות מזו של מתחרות כמו מיקרוסופט וסיילספורס. #Oracle layoffs leave India employees asking why they were picked despite good ratingshttps://t.co/3oAaWMZlju — News9 (@News9Tweets) September 15, 2026 סתירה פיננסית: רווחי שיא לצד קיצוצי ענק במצבת העובדים המהלך הכואב של הפיטורים מתרחש על רקע סתירה חריפה: אורקל פרסמה זה עתה דו"חות כספיים מרשימים לרבעון הראשון של שנת הכספים 2027, שעקפו את תחזיות האנליסטים בוול סטריט. הכנסות החברה ברבעון זינקו ב-30% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכמו ב-19.345 מיליארד דולר, לעומת תחזית קונצנזוס של 19.14 מיליארד דולר. מנוע הצמיחה המרכזי היה פעילות הענן, שהניבה 11.6 מיליארד דולר (כ-60% מכלל ההכנסות) – זינוק של 62%. בתוך כך, הכנסות תשתיות הענן (IaaS/OCI) רשמו נסיקה מטאורית של 121% – ל-7.4 מיליארד דולר – בעוד שהכנסות מתוכנות מסורתיות ירדו ב-3%, ל-5.55 מיליארד דולר. הרווח הנקי של אורקל קפץ ב-60% ל-4.76 מיליארד דולר, והרווח למניה המתואם עמד על 1.92 דולר – 18 סנט מעל תחזיות האנליסטים. בנוסף, צבר ההתחייבויות העתידיות של החברה (RPO) הגיע לשיא של 664 מיליארד דולר, לאחר שאורקל החתימה חוזי ענן ובינה מלאכותית חדשים בהיקף של יותר מ-30 מיליארד דולר ברבעון אחד בלבד. המנכ"לית, צפרא כץ, ציינה בעקבות הנתונים כי "שנת הכספים תהיה טובה עוד יותר עם שיעורי צמיחה גבוהים דרמטית". במקביל, המייסד והיו"ר, לארי אליסון, הגיש תוכנית למכירת 50 מיליון מניות בשווי 7.5 מיליארד דולר- אך ביטל אותה זמן קצר לאחר מכן. Oracle Layoff Email: We are sharing some difficult news regarding your position. After careful consideration of Oracle's current business needs, we have made the decision to eliminate your role as part of a broader organizational change. As a result, today is your last working... https://t.co/DxuWsIQ20s pic.twitter.com/MAhCjGudpb — Amanda Goodall (@Amanda_Goodall) September 14, 2026 המנוע הלא מפתיע מאחורי הפיטורים: הסטת תקציבים ל-AI כיצד מביאה חברה המציגה רווחי עתק לגל פיטורים כה נרחב? התשובה טמונה בהסטת משאבים אגרסיבית מפעילויות תוכנה ושירותים עתירות כוח אדם' אל עבר תשתיות פיזיות של בינה מלאכותית. אורקל משקיעה סכומי עתק בהקמת דאטה-סנטרים, ברכישת המאיצים הגרפיים (GPUs) של אנבידיה והרחבת תשתיות עבור לקוחות ענק כמו OpenAI בפרויקט סטארגייט (Stargate). הוצאות ההון (Capex) של החברה ברבעון הראשון נסקו ל-28.5 מיליארד דולר – פי שלושה ויותר מ-8.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל – והובילו לתזרים מזומנים חופשי שלילי של 5.4 מיליארד דולר. כדי לממן את התרחבות ה-AI, שבמסגרתה מתוכננות השקעות הון של 90 עד 95 מיליארד דולר בשנת הכספים הנוכחית, אורקל הגדילה את החוב שלה ל-125.3 מיליארד דולר, וגייסה 20 מיליארד דולר בהנפקת מניות. במקביל, החברה הגדילה את תקציב הרה-ארגון שלה ב-700 מיליון דולר, והביאה אותו לסכום כולל של כ-2.8 מיליארד דולרים, המיועדים לפיטורים ולסגירת מתקנים. כפי שהסבירו כמה מומחי טכנולוגיה ואנליסטים, חלק מגלי הפיטורים בחברות הטק הענקיות נובע מהחלפת משימות ישירה על ידי אוטומציה ו-AI, אך רובם מייצגים למעשה איפוס עלויות ורה-ארגון מבני עמוק. Oracle layoffs- MORE INFO ‼️ Based on my data, I would guesstimate about 5000-8000 cuts are being made, and they appear to span professional and technical roles. In the last 90 days, Oracle has been focusing on talent across data center construction, power infrastructure,... https://t.co/DoseImc0hM pic.twitter.com/5ZU49xZN5m — Amanda Goodall (@Amanda_Goodall) September 14, 2026 היסטוריה של צמצומים: שנתיים של תזזית בארגון הגל הנוכחי של פיטורים בחברה אינו אירוע בודד, אלא חלק ממגמה נמשכת של צמצומים בשנתיים האחרונות. במהלך שנת הכספים 2026 (מאי 2025 עד מאי 2026), קוצץ כוח האדם העולמי של אורקל ב-21,000 עובדים – ירידה של כ-13% מ-162,000 ל-141,000 מועסקים. אז התפרסו הפיטורים על פני רוב המחלקות: כחצי מהמשרות שקוצצו היו במחקר ופיתוח (כ-7,000 משרות) ובמכירות ושיווק (כ-6,000 משרות), לצד צמצומים בשירותים ובחומרה. בנוסף, בשלהיי מרץ האחרון ביצעה החברה סבב פיטורים המוני, בהיקף של כ-30,000 עובדים (כ-18% מצוות העובדים הגלובלי), שסיום העסקתם נפרס עד לאמצע יוני 2026. היחידה שספגה את המכה הקשה ביותר באותו סבב הייתה חטיבת הבריאות Oracle Health (לשעבר Cerner), שבה קוצצו בין 8,000 ל-10,000 עובדים, מה שגרר ביקורת נוקבת מצד מחוקקים ולקוחות במערכת הבריאות. הצמצומים בעבר ובהווה הציפו תסכול רב בקרב העובדים, בין היתר בשל העובדה שתקופת ההודעה המוקדמת לפי חוק WARN קוזזה מתוך פיצויי הפיטורים, ועובדים רבים איבדו מניות חסומות בשווי מאות אלפי דולרים, בטרם הבשלתן. הפוסט הפרדוקס של אורקל: שיא בהכנסות, פיטורים במייל לפנות בוקר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני 6 שעותתצוגת קריאה
שומרים על הגבול: ה-AI שתעצור אתכם מחשיפת יתר ברשת

טכנולוגיה

People & Computers

שומרים על הגבול: ה-AI שתעצור אתכם מחשיפת יתר ברשת

מדי יום, רבים מאתנו מעלים מידע אישי עלינו לרשתות החברתיות ולאפליקציות שונות – בין אם תמונה שלנו עם חברים במסעדה, סרטון מהופעה שהיינו בה או, חשוב יותר, נתונים פרסונליים. זה יכול להיות נתונים פיננסיים, אבל גם אימון הכושר שלנו, מה רכשנו אונליין ועוד. חלקנו לא מודעים לסיכוני הפרטיות שכרוכים בכך, ובדרך כלל, גם מי שיש לו איזה מידע עליהם לא נותן את הדעת לזה עד הסוף, ומשאיר את המידע שלו פתוח וחשוף לכל. חוקרים מאוניברסיטת אריאל – ד"ר שני אלקובי, ד"ר רון ס. הירשפרונג ובנג'י עזריה – פיתחו מערכת מבוססת בינה מלאכותית, שנועדה להעריך בפני המשתמש את רמת הרגישות של הטקסט, ולהתריע כאשר התוכן פרטי או רגיש מדי, רגע לפני שהוא מעלה אותו לרשת. הפיתוח מציע כלים משמעותיים להתמודדות עם הסכנות ברשת, ויכול להיות קריטי במיוחד עבור הורים למתבגרים. בני נוער נוטים לשתף תוכן אישי באופן ספונטני, ומערכת שכזו יכולה לתפקד כמעין תמרור אזהרה חכם שיעצור אותם רגע לפני השיתוף, ויעזור להם לקבל החלטות מודעות ובטוחות יותר. גם כאן: רווח מול הפסד ד"ר אלקובי היא חברת סגל במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת אריאל. היא עשתה דוקטורט במדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן, ולאחר שנתיים של פוסט דוקטורט באוסטין, טקסס, חזרה לאריאל. ביום יום היא חוקרת מערכות מרובות סוכנים – אינטראקציה בין סוכנים ממוחשבים, בינם לבין אנשים, אסטרטגיות שונות, את תורת המשחקים ואיך אפשר להשתמש במידע כמשאב. הפרטיות היא חלק אינהרנטי מתחומי העיסוק שלה. לדבריה, "אנחנו נותנים את המידע שלנו מבלי לחשוב, ויש מי שאוסף ושומר אותו. אנחנו צריכים לחשוב האם, כמשתמשים, נתינת הדאטה מניבה לנו יותר רווח או הפסד". ד"ר אלקובי נותנת שתי דוגמאות: "למשל, משתמש שמפרסם פוסט שהוא תומך במפלגה מסוימת בבחירות – מפלגה אחרת יכולה 'לראות' את המידע הזה, לפנות אליו ולהציע לו להצביע עבורה. או, נניח, אני מפרסמת שאני בחו"ל – ומישהו רואה את המידע הזה ופורץ לבית שלי". הרשתות החברתיות והאפליקציות נהנות מהמצב הזה, ועונות לדרישות הרגולציה בכך שהן יוצאות ידי חובה. "הארגונים האלה מהירים יותר מהרגולציה. הם גם חכמים יותר ממנה – הם מפרסמים 'מגילה' שאף אחד לא קורא. זה המון טקסט בשפה מסורבלת ומשפטית. אתה לא מבין את השפה הזאת ורוצה כל כך לקבל את המוצר – אז אתה לא קורא ולוחץ 'OK' באופן אוטומטי. זה נקרא עצלנות קוגניטיבית. בכך החברות מכסות את עצמן, אבל אנחנו, המשתמשים, בכל זאת נפגעים", אמרה ד"ר אלקובי. הצד הטכנולוגי של המחקר בתוך הסוגייה של הגנת הפרטיות יש תת סוגייה: לא כל אחד תופס את הפרטיות שלו, והגנתה, באותה הצורה. אדם אחד ישתף ברשתות החברתיות, לדוגמה, שהוא לא מרגיש טוב, ואדם אחר לא, כי לתפיסתו, הוא יפגע בכך בפרטיות שלו. "ההנחה שהפרטיות והפגיעה בה הן אותו הדבר אצל כולם היא שגויה. הפגיעה בפרטיות צריכה להיבחן בצורה אישית", ציינה החוקרת. זוהי אחת מנקודות ההנחה שאיתן היא ועמיתיה יצאו למחקר שלהם. החוקרים ביצעו את המחקר באמצעות פלטפורמת מיקור ההמונים של אמזון. הם ביקשו מהמשתתפים לענות על שאלון שבנה את הפרופיל האישי של כל אחד מהם: הנתונים הדמוגרפיים שלהם – גיל, מגדר, השכלה, מוצא ועוד – ועסק באופן שבו הם תופסים פגיעה בפרטיות. תהליך המחקר בחלק השני של המחקר, מבצעיו השתמשו ב-API של X, שנותן גישה לציוצים רבים, אולם ללא שמות. ד"ר אלקובי מתארת את השלבים של החלק הזה: "בשלב הראשון ביצענו איסוף וניקוי של הנתונים. דגמנו 1.5 מיליון טוויטים רק כדי להבין את ההתפלגות של המילים בהם. מתוכם בחרנו 600 טוויטים, כדי שהמדגם יהיה כמה שיותר קרוב לאוכלוסייה שאנחנו רוצים לסקור. הורדנו אזכורים, כפילויות ואימוג'ים, על מנת שיהיה רק טקסט קריא, ויצרנו שישה 'ציוצי בקרה' – שלושה שבטוח פוגעים בפרטיות ושלושה שבטוח לא". "לאחר מכן", ציינה, "כל משתמש קיבל 20 טוויטים רנדומליים פלוס השישה של הבקרה. לכל ציוץ הוא נתן ציון בין 1 ל-5 עד כמה לדעתו הוא פוגע בפרטיות, כאשר 1 מסמל שהוא לא פוגע כלל ו-5 – שהוא פוגע מאוד. אספנו תשובות מ-1,489 משתתפים וסיננו את אלה שעלה חשד לגבי האמינות של תשובותיהם. נשארנו עם 471 משתתפים. כל המשתתפים היו בני 18+, אבל רק מיעוטם בני 60 ומעלה". כדי להפוך כל ציוץ למשהו שכלי ה-AI שאיתו החוקרים עבדו יוכל להבין, הם השתמשו ב-NLP (עיבוד שפה טבעית), שהוא היכולת של המחשב להבין טקסט אנושי, ולימוד מכונה, ובתוך זה בלמידה מפוקחת – קבלת החלטות על פי דוגמאות ספציפיות. "לקחנו את הנתונים, התייחסנו לכל נקודת דאטה כטקסט, שילבנו את זה עם הפרופיל האישי של המשתמש ולפי זה הגדרנו את הפגיעה בפרטיות", אמרה ד"ר אלקובי. "השתמשנו בטכנולוגיה של גוגל, שממירה את הטקסט לווקטורים, שמייצגים את המילים אבל גם את הכוונה של המשפט. הבעיה היא שהכלי הזה ייצר עבורנו כל וקטור עם 768 ממדים (פרופילים מתומצתים, שמייצגים את המשתמש והטקסט – י"ה). לנתח משהו אונליין עם מספר ממדים כה גבוה זה לא ריאלי. השתמשנו בכלי להפחתת ממדים, ובסופו של דבר הגענו ל-92 ממדים. אז שילבנו את למידת המכונה, כאשר היא למדה בפועל 75% מהנתונים, וביתר השתמשנו לבקרה". התוצאות, לדבריה, היו משביעות רצון: הפער הממוצע בין התיוגים של המשיבים לממצאים של המכונה היה 0.18 בלבד, כאשר ב-96.6% מהמקרים, הוא היה פחות מ-0.4. ד"ר רון ס. הירשפרונג (מימין) ובנג'י עזריה מאוניברסיטת אריאל. צילום: פרטי (עיבוד ממוחשב: ג'מיני) השוויתם את המחקר שלכם מול מחקרים אחרים שנעשו בתחום? כל מחקר צריך להציג חידוש לעומת המחקרים האחרים. מה החידוש במחקר שהצגתם? מה עם אבטחת המערכת? המשתמשים מכניסים לשם נתונים אישיים, וגם כאן עלולה להיות פגיעה בפרטיות. אם וכאשר המערכת שלכם תגיע לפרודקשן ותצא לשוק – במה היא יכולה להועיל לי, כמשתמש? הפוסט שומרים על הגבול: ה-AI שתעצור אתכם מחשיפת יתר ברשת הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני 6 שעותתצוגת קריאה
דל מינתה את שימי מנשירוב למומחה ה-AI של החברה בישראל

עסקים

People & Computers

דל מינתה את שימי מנשירוב למומחה ה-AI של החברה בישראל

דל טכנולוגיות ישראל הודיעה היום (ב') על מינויו של שימי מנשירוב למומחה ה-AI של הארגון (AI Presales Specialist). במסגרת תפקידו יהיה מנשירוב אחראי על התאמת פתרונות הבינה המלאכותית של דל לצרכים של לקוחות החברה – החל מזיהוי הצורך וגיבוש המענה הטכנולוגי, ועד להצגת הפתרון והערך העסקי שהוא יכול לייצר. במסגרת זו הוא יתייחס להיבטים של נתונים, אבטחת מידע ודרישות טכנולוגיות, יעבוד בשיתוף פעולה עם צוותי המכירות, מומחי המוצר והשותפים העסקיים של דל, ויסייע בקיום הדגמות והוכחות היתכנות לפתרונות AI. לפני הצטרפותו ל-דל מנשירוב שימש כראש צוות ארכיטקטורת אחסון במשרד הביטחון, שם צבר ניסיון בעולמות התשתיות, האחסון והארכיטקטורה הטכנולוגית. מנשירוב מסר עם כניסתו לתפקיד כי "אני מאמין שהניסיון והידע שצברתי יסייעו לי להבין את צרכי הלקוחות, לחבר אותם ליכולות של דל טכנולוגיות ולייצר עבורם ערך משמעותי". פעילות ה-AI של דל על קצה המזלג דל, מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, מספקת אקו-סיסטם מקצה לקצה לבנייה, הרצה והרחבה של פתרונות AI בארגונים. זאת, במסגרת Dell AI Factory. לחברה יש תשתיות מחשוב ושרתים (PowerEdge), אחסון וניהול דאטה, ציוד קצה (מחשבים מבוססי בינה מלאכותית), וכן פתרונות אבטחה, מחשוב היברידי ושירותים. ככלל, החברה פועלת ב-180 מדינות, עובדת עם 498 מחברות הפורצ'ן 500 בארצות הברית, רשמה כמעט 3,500 פטנטים עד היום ויש לה עוד 2,000 בקנה. דל טכנולוגיות ישראל מפעילה ארבעה אתרי פיתוח – בבאר שבע, הרצליה, גליל ים וחיפה, ועוסקת בפעילות פיתוח, מכירות ושירותים, לרבות בעולמות ה-AI. לחברה מערך רחב של שותפים עסקיים, שפועלים בשוק הארגוני, העסקי והצרכני בישראל. את פעילות ארגון המכירות, השירותים והתמיכה מנהל ליאור פוני. הפוסט דל מינתה את שימי מנשירוב למומחה ה-AI של החברה בישראל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אתמולתצוגת קריאה
אנת'רופיק בחרה בנאסד"ק – בעוד ש-OpenAI דוחה את ההנפקה

טכנולוגיה

People & Computers

אנת'רופיק בחרה בנאסד"ק – בעוד ש-OpenAI דוחה את ההנפקה

התפתחויות בנוגע לשתי הנפקות הענק המדוברות בשוק ההון ובעולם הטכנולוגיה: אנת'רופיק בחרה לבצע את ההנפקה שלה בנאסד"ק, ואילו OpenAI הודיעה כי היא דוחה את ההנפקה שלה, עקב החששות מהיכולות של מודלי וסוכני הבינה המלאכותית. אנת'רופיק מכוונת לבצע את ההנפקה בחודש הבא, לפי שווי של שני טריליון דולר. עם זאת, השווי טרם הוחלט סופית. בסוף השבוע דווח כי אנבידיה מנהלת משא ומתן עם אנת'רופיק להשקעה של 10 מיליארד דולר בחברה – כך לפי גורמים המעורבים בשיחות. יעד הגיוס הכללי של אנת'רופיק במהלך הוא עד 100 מיליארד דולר. אם המגעים יעלו יפה, אנבידיה תהיה "משקיע עוגן" (Anchor investor) – המשקיעה הראשונה בהנפקת אנת'רופיק. מדובר באיתות לשוק שההשקעה בחברה – כדאית. מעמד כזה אף עשוי לאפשר לאנבידיה להשתתף בקביעת תנאי ההנפקה. ההנפקה של אנת'רופיק, יחד עם זו שביצעה SpaceX מוקדם יותר השנה לפי שווי של 1.75 טריליון דולר, מחזקת את מעמדה של נאסד"ק כ-"בורסה של ההיי-טק", וכבורסה להנפקות ענק. היסטורית, בורסת ניו יורק (NYSE) הייתה זו שזכתה בהנפקות הגדולות. אנת'רופיק הגישה ל-SEC את מסמכי ההנפקה עוד בחודש יוני, אולם הם טרם פורסמו באופן פומבי. החברה תהיה חייבת לעשות את זה לפחות 15 ימים לפני מועד ההנפקה. אלטמן: הנפקה עכשיו – דבר "מאוד לא מומלץ" לעומת זאת, מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, הודיע כי החברה דוחה את ההנפקה שלה, ולא תקיים אותה השנה. אלטמן אמר בראיון למגזין פורצ'ן כי הנפקה השנה היא דבר "מאוד לא מומלץ" עבור החברה. המניע לדחייה הוא החששות מהיכולות והכוח של מודלי וסוכני ה-AI החדשים, שהמנכ"לים של ענקיות הבינה המלאכותית מזהירים מפניהן בעצמם. בכירי התעשייה, בהם אלטמן, מנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודאי, דמיס חסביס, מייסד ויו"ר שותף של דיפמיינד מבית גוגל, ואפילו אילון מאסק, מנכ"ל SpaceX, קוראים לווסת את ההתקדמות של פיתוח מודלי ה-AI. אמודאי טוען שהמולים והסוכנים עלולים להשתלט על האינטרנט ולגרום לנזקים של מאות מיליארדי דולרים. מאסק הגיב לדבריו בשתי מילים: "דריו צודק". הדברים מצטרפים לאזהרות של מהנדסים ב-OpenAI וחוקר שעזב את עבודתו באנת'רופיק, עקב החשש מהנזקים הנרחבים שהמודלים והסוכנים הללו עלולים ליצור. הבכירים קראו לנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, להתערב, אולם הוא דחה את הקריאה, בטענה שהצורך לנצח במרוץ ל-AI את סין גובר על החששות שלהם. הוא אמר לכתבים בדרכו חזרה לוושינגטון מביקור באירלנד כי הניצחון על סין עומד בראש סדר העדיפויות, כי "מי שמנצח ב-AI – מנצח". טראמפ אף טען שהחששות שהם מעלים "לא יתרחשו". הפוסט אנת'רופיק בחרה בנאסד"ק – בעוד ש-OpenAI דוחה את ההנפקה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אתמולתצוגת קריאה
"אם הציבור יסתמך רק על מידע מ-AI – האינטרנט יקרוס לתוך עצמו"

טכנולוגיה

People & Computers

"אם הציבור יסתמך רק על מידע מ-AI – האינטרנט יקרוס לתוך עצמו"

"ה-AI עלולה להפוך את האינטרנט למכונת הזנה עצמית של מידע שגוי. אם הציבור ימשיך להסתמך רק על מידע שנוצר ב-AI, הדבר הזה יקרוס לתוך עצמו, מכיוון שבסופו של דבר הוא יזין את עצמו, ואז נקבל דברים מאוד מאוד הזויים", כך אומר עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, בו הוא מתייחס למצב האינטרנט בישראל לקראת השנה החדשה. בראיון מביע הכהן דאגה מהפער ההולך וגדל בין יכולות התקיפה של מערכות בינה מלאכותית לבין יכולות ההגנה מפניהן. הוא מתריע גם מפני היעדר חקיקה משמעותית בתחום ה-AI בישראל, ומביע תקווה כי ועדת הבחירות המרכזית תוכל לאכוף את הסעיף החדש המחייב מפלגות לתייג קמפיינים שנעשו בעזרת בינה מלאכותית. הכהן מכהן כמנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי מאז 2013. קודם לכן עמד בראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע. את החשיפה לעולם הטכנולוגיה החל בשירותו הצבאי במודיעין חיל האוויר. הוא בעל השכלה במתמטיקה ובמשפטים, ומשנת 1987 עוסק בממשק שבין משפט לטכנולוגיה. בין היתר היה ממקימי אתר תקדין והיה מעורב, לדבריו, גם בתחום החתימה האלקטרונית. מהו איגוד האינטרנט כיום, לאחר שלא מזמן ציינתם 30 שנה להקמתו? "איגוד האינטרנט הוא עמותה שלמעשה הכניסה את האינטרנט לשימוש בישראל. המייסדים של העמותה היו אנשים שפעלו בגוף שנקרא מחב"א – מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי. כיום אנחנו אחראים על שתי בפעולות חשובות: ניהול מרחב שמות המתחם, הדומיינים, ומחלף האינטרנט הישראלי. בשנת 2014 המדינה הכירה בנו כתשתית קריטית, וב-2018 נכנסנו באופן רשמי לחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים. מאז אנחנו מונחים על ידי מערך הסייבר הלאומי". מה עומד כיום על סדר היום בפעילות שלכם באיגוד? "האתגר הגדול הוא הסייבר שמגיע מתחום הבינה המלאכותית. אבל מעבר לזה, אנחנו עוסקים בכל הנושאים שנובעים מההכרה, שהייתה כבר מהיום הראשון להקמת האיגוד, שלפיה לאינטרנט יש השפעה דרמטית על כל החיים שלנו – על הצדדים החיוביים וגם על השליליים. יש לנו קווי סיוע לגולשים, אנחנו כותבים מסמכי מדיניות על האופן שבו האינטרנט צריך להתפתח, והמסמכים האלה משמשים את מקבלי ההחלטות – גם בצד של המחוקקים וגם במובן הטכנולוגי". איך אתם מסייעים לנפגעי רשת בעידן של פייק ניוז? "אנחנו מוגדרים על ידי הפלטפורמות הגדולות כ'מדווח נאמן' – Trusted Flagger. לכן דיווחים שאנחנו מעבירים אליהן, בעקבות פניות של גולשים, מקבלים יחס אחר מאשר פנייה של גולש רגיל. זה חלק מפעילות רחבה שלנו שעוסקת בזכויות אזרח באינטרנט. מדובר, בין היתר, בזכות לשוויון, כולל בחברה הערבית והחרדית, באוכלוסיית הגיל השלישי, בצעירים ובקטינים ועוד". איזה סוג של תלונות מגיע אליכם, ואיך אתם פועלים? "אנחנו מקבלים תלונות על פגיעות מיניות, דיסאינפורמציה, פייק ניוז ועוד. כשאנחנו מזהים שהתלונה היא חלק מתופעה מסוימת, אנחנו מעבירים אותה הלאה ומנסים לפתור את הבעיה ברמה הפרטנית. אבל את הבעיה הגדולה – עצם התופעות האלה שקיימות בכל מרחבי הרשת – אנחנו בוודאי לא יכולים לפתור לבד. אלה בעיות גלובליות, שקשורות גם למדינה ולחקיקה". האם החקיקה בתחום האינטרנט בישראל עדיין אינה מתקדמת מספיק? "לצערי, הכנסת לא מבינה את תפקידה להגן על הציבור במרחב הדיגיטלי. לדוגמה, הצגתי את תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות בפעם הראשונה ביוני 2012. לקח למדינה 13 שנים לחוקק את החוק שעבר. כיום גם אין הסדרה של הרשתות החברתיות, שזה הנושא המרכזי היום. המצב הזה לא מאפשר למדינה להעמיד לדין את ראשי הפלטפורמות כמו שעושים באירופה, בעקבות עבירות שנעשות בפלטפורמות שלהן. אבל חשוב מאוד שהציבור ידע שאפשר ורצוי לפנות אלינו. דרך האתר Safe.org.il – יש הפניה לאתר האיגוד, שם ניתן למלא טופס ואנחנו מנסים לסייע, כאמור, ברמה הפרטנית". בכמה פניות אתם מטפלים בשנה? "אנחנו מטפלים בסדר גודל של 4,000-5,000 פניות בשנה. לצערנו, רמת ההיענות אינה גבוהה, אבל יש לא מעט מקרים שבהם אנחנו מצליחים לסייע, בתוקף מעמדנו. אנחנו גם לומדים מכל פנייה. אנחנו בודקים אם המקרה אינו חלק מתופעה רחבה יותר, כי יכול להיות שיש אנשים נוספים שנפגעו ולא פנו אלינו". עד כמה אתם מודאגים מהשפעות ה-AI והדיסאינפורמציה על מערכת הבחירות שמתנהלת כיום? "קודם כל, בתור מי שמנהל תשתית קריטית, אחד הדברים שמדאיגים אותי הוא הפער שנוצר כיום בין יכולות ההתקפה של מערכות AI לבין יכולות ההגנה. זה פער מאוד מסוכן, וייקח זמן עד שמערכות ה-AI להגנה יהיו יותר אפקטיביות. גם מערך הסייבר הלאומי מעורב בזה. ועדת הבחירות גם הוסיפה סעיף לחקיקה, שמחייב כיום את המפלגות לסמן תכנים שנעשו באמצעות AI. אני מקווה שהוועדה אכן תוכל להתמודד עם התופעות של פייק ניוז בבחירות. אבל עדיין, החקיקה בנושא AI מאוד רזה בישראל". להאזנה לפודקאסט | לצפייה בווידאו ב-YouTube הפוסט "אם הציבור יסתמך רק על מידע מ-AI – האינטרנט יקרוס לתוך עצמו" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אתמולתצוגת קריאה
"ה-AI טרפה את הקלפים למגיני ומגינות הסייבר"

סייבר

People & Computers

"ה-AI טרפה את הקלפים למגיני ומגינות הסייבר"

"אתגרי מנהלי ומנהלות אבטחת המידע בארגונים תמיד היו רבים ולא פשוטים. אלא שכיום האדמה רועדת מתחת רגליהם – בעבר הם עבדו באופן תבניתי ומסודר: הייתה מסגרת ניהול סיכונים, עם חולשות וטלאים עבורן. כעת נטרפו הקלפים: הבינה המלאכותית העלתה את כמות החולשות דרמטית. לכן ה-CISO's בכלל הארגונים חווים משבר ניהול סיכונים. הנראות היא בעיית שורש בהגנה, ושהיא חלקית, לעולם לא תתקבל הגנה מוצלחת. נדרשת נראות לטובת מיפוי כלל נכסי ה-IT, תחנות, שרתים, IoT ויישומים", כך אמר משה בן סימון, סמנכ"ל מוצר ראשי, אקסוניוס (Axonius). הבינה המלאכותית, הסביר בן סימון, "צצה מכל כיוון: הנהלות הארגונים דוחפים לאמץ אותה, מה שדורש עוד הגנות; יש FOMO – חשש להפסד בגלל אי שימוש בה, לצד פחד מפיטורים; ויש שימוש לא מורשה של המשתמשים ביכולות בינה מלאכותית, מה שמייצר 'צל AI', יכולות שלא אושרו על ידי ה-IT". המגינים נאלצים "לקנות זמן" כך, הסביר, "כלל ניהול החולשות והסיכונים עובר שיבוש, המאלץ את אנשי ההגנה להטמיע פתרונות אבטחה ש"קונים זמן". ארגונים טובעים בחולשות, ויש כאלה עם עשרות אלפים מהן. במצב כזה אין סיכוי להספיק להטליא את כמות החולשות המטורפת. המהירות מבוססת AI שוברת את ההגנה: עשינו ניסוי והצלחנו לפתח נוזקה בתוך פחות משעה". אקסוניוס קמה ב-2017 על ידי דין זיסמן, עופרי שור ואבידור ברטוב. מאז הקמתה גייסה החברה כ-600 מיליון דולר והיא מעסיקה יותר מ-700 עובדים. המטה נמצא בניו יורק, ויש לה משרדים בארה"ב ובאירופה ומרכז מחקר ופיתוח בישראל. החברה פיתחה פלטפורמת מודיעין של נכסי הסייבר לטובת תפעול אבטחה מאוחד וניהול חשיפות. "עם Axonius Asset Cloud אנו מספקים מקור אמין לנכסים ולחשיפות בסביבה הארגונית, ומעניקים הקשר מדויק לתעדוף סיכונים ולתיאום התיקונים. זה נעשה על בסיס עשרות אלפי מדדים", אמר, "אנחנו מנהלים מיליוני נכסים עבור ארגונים מכל מגזרי הפעילות. כשאנו עורכים הדגמות, פעמים רבות הלקוחות מופתעים: אנו מציגים להם את הפער בין הנכסים שיש להם בפועל ובין מה שהם חשבו שיש". "פיתחנו 1,500 מחברים (קונקטורים) שעובדים מול מערכות משא"ן ופיננסיות. הם שואבים את כל המידע מהמערכות ומייצרים אגם נתונים מתוחכם, שהוא ה'אורקל מדלפי' של הרשת", אמר, "אנו היחידים המשלבים בין שני שדות – בינה, מודיעין על כלל הנכסים – אנושיים, מחשוביים וסוכני AI – עם ניהול סיכונים ודירוג חשיפה. השדות הללו חייבים לבוא יחד". לדבריו, "לעולם ה-AI בהגנה אנו מספקים מענה כפול – AI לאבטחה ואבטחה ל-AI". בן סימון, יזם סדרתי, הצטרף לאקסוניוס לפני 3 חודשים. לפני כן היה סגן נשיא לניהול מוצר בפורטינט (Fortinet). הוא ממייסדי TrapX Security הישראלית שקמה ב-2012, והיה גם מנכ"ל החברה. זו נרכשה בעשרות מיליוני דולר על ידי קומוולט (Commvault) ב-2022. את דרכו המקצועית החל במחלקת הרשתות ואבטחת המידע בחיל האוויר. "אנו נמצאים בהליכי גיוס של מהנדסי פיתוח המתמחים ב-AI ובניהול מוצר", סיכם בן סימון, "כדי להעניק יותר נראות למגינים ולהנהלות ארגונים. אין בעולם גיליון אקסל או כלי ייצוא נתונים שיכולים לפתור את האתגר הזה בהיקף רחב, והבינה המלאכותית הופכת כעת את פתרון הבעיה למורכב וקשה אקספוננציאלית. פלטפורמת מודיעין הנכסים שפיתחנו היא היחידה שנבנתה עבור עידן ה-AI, ואנו נמצאים בעמדה מצוינת לבסס את מעמדנו כמובילת שוק עולמית בתחום". הפוסט "ה-AI טרפה את הקלפים למגיני ומגינות הסייבר" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אתמולתצוגת קריאה
ירון אביסרור מונה לסמנכ"ל פיתוח בכיר ברדיס

טכנולוגיה

People & Computers

ירון אביסרור מונה לסמנכ"ל פיתוח בכיר ברדיס

רדיס הודיעה היום (ג') על מינויו של ירון אביסרור לסמנכ"ל פיתוח בכיר (SVP Software Engineering). במסגרת תפקידו, אביסרור ינהל את ארגון הפיתוח הגלובלי ויהיה אחראי על פיתוח הטכנולוגיה ואספקת המוצרים של החברה. בנוסף, הוא יוביל ברדיס מהלך של טרנספורמציית פיתוח מבוססת סוכני AI, שתטמיע יכולות בינה מלאכותית לאורך כל מחזור חיי פיתוח המוצרים – מתכנון ועד אספקה. אביסרור מביא איתו יותר מעשור של ניסיון בבנייה והרחבה של מוצרי SaaS ואבטחת מידע לארגונים – החל משלב הארכיטקטורה הראשוני ועד לפריסה והתרחבות גלובלית. לאורך הקריירה הוא התמחה בתחומי ההנדסה, ה-DevOps, מדעי הנתונים, האלגוריתמיקה, מחקר אבטחת המידע, מערכות ענן, מערכות עתירות נתונים ומערכות סייבר, כולל ארכיטקטורות מבוססות סוכני AI ומודלי שפה גדולים (LLMs). בתפקידו האחרון היה אביסרור סגן נשיא בכיר למחקר ופיתוח ומנהל כללי ב-Mend.io. לפני כן הוא שימש כסמנכ"ל מחקר ופיתוח בברינג. רדיס על קצה המזלג רדיס היא חברת דאטה בייס, שבין לקוחותיה נמנות שמונה מ-10 החברות הגדולות בעולם. הפלטפורמה שלה, Redis Enterprise, מניעה אפליקציות קריטיות בליבת הפעילות של החברות הללו. היא הוקמה ב-2011 על ידי עופר בנגל ויפתח שולמן, ומנוהלת כיום על ידי המנכ"ל, רואן טרולופ. החברה מעסיקה כ-1,300 עובדים ברחבי העולם, מתוכם כ-300 עובדים בסייט בתל אביב. אביסרור אמר כי "רדיס ביססה את מעמדה כאחת מחברות התשתית החשובות בעולם. המוצרים שלה הם חלק מרכזי בעבודה היומיומית של מיליוני מפתחים ברחבי העולם. אוביל את ארגון הפיתוח הגלובלי של החברה במטרה להמשיך להאיץ חדשנות ולהרחיב את יכולות הפלטפורמה לתחומים נוספים". הפוסט ירון אביסרור מונה לסמנכ"ל פיתוח בכיר ברדיס הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני שעתייםתצוגת קריאה
איכילוב מבצע מגה פרויקט הגירה לענן AWS בעשרות מיליוני שקלים

טכנולוגיה

People & Computers

איכילוב מבצע מגה פרויקט הגירה לענן AWS בעשרות מיליוני שקלים

מערך ה-IT של בית החולים איכילוב בתל אביב נמצא בימים אלה בעיצומו של מגה פרויקט להגירה לענן של AWS. הפרויקט, בשיתוף אולקלאוד, החל ב-2024 ויסתיים עד סוף 2027. היקפו הכספי לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותו בעשרות מיליוני שקלים. "ב-2027 נסיים מהלך מורכב ותלת שנתי להעברת כמעט כלל ה-IT שלנו לענן. הסיפור שלנו בענן הוא כבר עובדה מוגמרת: נשלים את המעבר של 99% מהמערכות שהיו באון-פרם ונהיה ללא דאטה סנטר", כך אמר יריב ניר, סמנכ"ל טכנולוגיות מידע ודיגיטל באיכילוב. ניר דיבר ב-AWS Summit Tel Aviv 2026 – כנס הלקוחות והשותפים של הסניף הישראלי של ענקית הענן מבית אמזון. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך לפני ימים אחדים, זו הפעם ה-13, והתקיים באקספו תל אביב, בנוכחות אלפי משתתפים. לדברי תא"ל (מיל') ניר, הקשר"ר לשעבר, "העבודה שלנו עם AWS החלה בתקופת קודמי, אבנר זיו, וכך נערכנו כחצי שנה להכנת התשתיות על גבי נימבוס, הענן הממשלתי. נימבוס היווה הזרז המשמעותי למעבר שלנו לענן – בכל היבט: פיננסי, תפעולי, אבטחת מידע והגנת הפרטיות". מהלך הפרויקט ניר ציין כי הקמת אזור הענן המקומי של AWS סייעה למהלך: "כל הנתונים הרפואיים נשארים בישראל, בהלימה לתקנות ולרגולציות. ערכנו היכרות עמוקה עם הארכיטקטורה ותהליכי העבודה השונים". הוא הוסיף כי אחד האתגרים שהפרויקט נתקל בהם הוא הכשרת אנשי הסיסטם שעבדו באון-פרם לפעול כאנשי DevOps. את המהלך הובילה סא"ל (מיל') אורנה גרנות, מנהלת תחום תפעול ותשתיות באיכילוב, בשיתוף דניאל ישייב, ראש צוות DevOps בבית החולים, ופליקס מרנין, מנהל מכירות באולקלאוד. "מיפינו את כל המערכות וקבענו מה יועבר ומתי. באמצע 2025 קפצנו למים העמוקים, וביצענו מהלך מורכב וליבתי: העברנו לענן את קמיליון, מערכת התיק הרפואי, שהיא הכי משמעותית עבור הצוותים הרפואיים. המערכת סבלה לאורך שנים מבעיות זמינות בשל התשתית. המהלך, בשיתוף אנשי אלעד מערכות, שאחראים על תחזוקת קמיליון, היה 'ריקוד מרובע' מאתגר ודרש טיפול ב-200 ממשקים. טבילת האש הזו שימשה כאבן בוחן להמשך ההגירה ועברה בהצלחה", אמר ניר. בית החולים איכילוב. צילום: ShutterStock מנמ"ר איכילוב ציין כי בשנה האחרונה העביר המרכז הרפואי מערכות נוספות לענן, לרבות כלל מערכות ה-BI וה-DWH, ומערכות תפעוליות וקליניות. "בחודשיים הקרובים נעמוד מול אתגר גדול נוסף: העברת מערכות הדימות (PACS) – רנטגן, CT, אולטרסאונד ו-MRI", אמר. "אנשי AWS קפצו איתנו למים" ניר הוסיף כי "תשתית הענן של AWS מותאמת לאתגרים הרפואיים ואנשיה קפצו איתנו למים. העבודה איתם מעצימה את שני הצדדים. המעבר היה כרוך גם באתגרי סייבר, ואזור הנחיתה המקומי הקל גם על זה. לצד כלי אבטחה מובנים ב-AWS שילבנו כלים נוספים, ביניהם של צ'ק פוינט ופאלו אלטו". "בעולם ה-AI", אמר, "פיתחנו את GECKO – אפליקציה שמאפשרת לצוות הרפואי גישה מאובטחת ומלאה לנתוני המטופלים.ות מכל מקום. המערכת משלבת רכיבי AI שמזהים מראש סכנת הידרדרות ומסייעת באיתור חולים.ות בסיכון, גם בחירום ומתחת לאדמה. המערכת העובדת אצל המטפל.ת – ולא ההיפך. כמו כן, הכנסנו יכולת לתמלול מפגשי מטפל-מטופל, ללא מקלדת. אנחנו משתמשים בפלטפורמת Amazon Quick Suite, שהינה אוסף סוכנים שמתחברים למערכות ולנתונים והופכים משימות לאוטומטיות. אנחנו מאפשרים לקחת ידע רב שנצבר בצוותים הרפואיים ולפתח עימו עוד יכולות מבוססות בינה מלאכותית. נקטוף את הפירות של המהלכים האלה כבר ב-2027". לדברי ניר, "הנהלת בית החולים איכילוב מבינה את הפוטנציאל הטמון בענן ואת יכולתו לאפשר לנו לפעול בעולם ה-AI. נקדם חדשנות בבית החולים ובעולם הרפואה בכלל. ב-2027 נממש משמעותית את תועלות ה-AI על הענן, לטובת העולם הקליני". הפוסט איכילוב מבצע מגה פרויקט הגירה לענן AWS בעשרות מיליוני שקלים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני שעתייםתצוגת קריאה
AI: השנה שבה ישראל צפתה במשחק מהיציע

טכנולוגיה

People & Computers

AI: השנה שבה ישראל צפתה במשחק מהיציע

יש נוסחה קבועה לסיכומי השנה בהיי-טק הישראלי, והיא עובדת כבר שלושה עשורים: לוקחים שני גיוסים גדולים, מוסיפים "אומת הסטארט-אפ", מתבלים ב-"לגודלנו היחסי" ומגישים מנה טעימה וכזאת שעושה שמח. אלא שכשמגיעים לנושא הבינה המלאכותית, המתכון הזה לא עובד. הפער בינינו לבין העולם גדול מדי. המשחק הוא בין וושינגטון לבייג'ינג; תל אביב לא על המפה נתחיל במספרים, כי הם עושים את העבודה בעצמם: חמש ספקיות הענן והתשתית הגדולות בארצות הברית – מיקרוסופט, אלפבית, אמזון, מטא ואורקל – התחייבו להשקעות הוניות של בין 660 ל-800 מיליארד דולר בבינה מלאכותית ב-2026. אמזון לבדה מתכננת להשקיע כ-200 מיליארד. הענקיות הסיניות יגיעו השנה לכ-140 מיליארד דולר – יותר מכפליים מאשר ב-2025. ועכשיו הצד שלנו: ועדת נגל (שעליה ארחיב בהמשך) המליצה על השקעה ממשלתית של 25 מיליארד שקלים בבינה מלאכותית בחמש שנים – כשבעה מיליארד דולר. כלומר, פחות מתקציב ההשקעות של אמזון לשבועיים (!). וזו ההמלצה, לא התקציב. התקציב בפועל של המטה הלאומי לבינה מלאכותית שהוקם במשרד ראש הממשלה נאמד ב-120 מיליון שקלים להקמה ותפעול בשנים 2025 ובעיקר 2026, ועוד כ-2.6 מיליארד שקלים שאישרה הממשלה לתוכנית הלאומית הרב שנתית ל-AI, שמתוארכת עד 2027. המטה שואף להרחיב את תקצוב התוכנית, אבל זה עדיין לא אושר. כך או כך, הסכום אפילו לא קרוב להמלצה של פרופ' נגל, מה גם שבמאי האחרון, לאחר המלחמה עם איראן, הוא קוצץ ב-45 מיליון שקלים. ברור שמדינה כמו שלנו, כרגע, לא יכולה להתחרות על יצירת מודלי יסוד, כשם שאנחנו לא מייצרים מטוסי נוסעים. אבל חשוב להציב יעדים ריאליים – במקום להמשיך לדקלם שנהיה "בין חמש המובילות בעולם" בתחום. אם הממשלה החדשה, שתקום אחרי הבחירות, לא תבצע שינוי דרסטי במדיניות הבינה המלאכותית הישראלית, את סיכום השנה הבאה אני יכול לכתוב כבר עכשיו שתי חברות דגל שהסיפורים שלהן יכולים ללמד אותנו משהו AI21 Labs הייתה ניסיון ישראלי רציני לשחק במגרש של מודלי השפה הגדולים. היא הוקמה ב-2017 בידי פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם ואורי גושן, גייסה כ-700 מיליון דולר ממשקיעים כמו אנבידיה, גוגל ואינטל קפיטל, ותומחרה לפי 1.4 מיליארד דולר. לשם השוואה, OpenAI גייסה כ-63 מיליארד דולר ואנת'רופיק – כ-46 מיליארד, ושתיהן עומדות בפני הנפקה שתניב להם סכומים גדולים בהרבה (OpenAI החליטה לדחות את ההנפקה, אבל קרוב לוודאי שזו תקרה ב-2027). מייסדי AI21 Labs: מימין – פרופ' יואב שוהם, אורי גושן ופרופ' אמנון שעשוע. צילום: רועי שור הפער הזה הכריע. בשנה החולפת AI21 חדלה מפיתוח Wordtune, התכנסה לשוק הארגוני סביב פלטפורמת Maestro, ירדה מכ-260 עובדים לכ-200 ובדצמבר האחרון יצאה לחפש קונה. משא ומתן מתקדם עם אנבידיה לפי שווי של 2-3 מיליארד דולר לא הבשיל לעסקה. באפריל דווח על מגעים עם נביוס, אך נכון לעכשיו, אין עסקה חתומה. הנכס שמושך רוכשים פוטנציאליים ל-AI21 Labs הוא, לפי כל הדיווחים, צוות החוקרים, לא המוצר. דקארט, שבאחרונה עלתה לכותרות, היא הסיפור ההפוך, ולכן המאלף יותר: החברה של דין לייטרסדורף ומשה שלו נרשמה ב-7 בספטמבר 2023, גייסה כ-450 מיליון דולר בפחות משלוש שנים והגיעה במאי האחרון לשווי של כארבעה מיליארד דולר. באוגוסט דיווחה בלומברג על משא ומתן מתקדם למכירה לאנת'רופיק ב-6-7 מיליארד דולר ולפני שבוע דיווחה סוכנות הידיעות שהחברה פרשה מהעסקה לאחר בדיקת נאותות. היה כאן הרבה רעש על משהו שלא הבשיל לכדי עסקה. מייסדי דקארט. מימין: דין לייטרסדורף, מנכ"ל החברה, ומשה שלו, סמנכ"ל המוצר. צילום: משה אלקיים חשוב להבהיר: דקארט לא נכשלה. היא הצליחה מאוד. אבל שימו לב במה בדיוק: הטכנולוגיה שלה מייצרת וידיאו בזמן אמת בעלות מחשוב נמוכה משמעותית מהמתחרים. כלומר, המוצר הישראלי המבוקש ביותר של השנה הוא שכבת יעילות מעל חומרה של אחרים. זה כנראה המקום שלנו בשרשרת הערך. הוא גם, אגב, מקום לא רע, בתנאי שקוראים לו בשמו במקום להתעקש על תוכניות גרנדיוזיות על עיר אימונים לרובוטים. שנה אחרי נגל כבר כתבתי על דו"ח ועדת נגל כשהוגש לראש הממשלה ב-5 באוגוסט 2025. שווה לחזור אליו לא בגלל מה שהמליץ, אלא בגלל מה שקרה מאז. יו"ר הוועדה, פרופ' יעקב נגל, מגיש את הדו"ח לראש הממשלה, בנימין נתניהו. בצילום גם רוב חברי הוועדה והשרים בצלאל סמוטריץ' וגילה גמליאל. צילום: קובי גדעון, לע"מ הדו"ח קבע שיש בישראל כ-120 חוקרים בליבת ה-AI. הוא המליץ על 18 מיליארד שקלים לתשתיות מחשוב, ובתוכם רכישת 60 אלף מאיצי GPU. מחשב העל הלאומי, שהוקם על ידי נביוס בהשקעה כוללת של כחצי מיליארד שקלים, מתוכם 160 מיליון מהמדינה, נפתח לתעשייה ולאקדמיה בינואר האחרון, עם הקצאה של 1,000 מאיצי B200. שוב: הקצאה של 1,000 מתוך 60 אלף. במישור האנושי, דה מרקר דיווח בדצמבר שבפעם הראשונה מזה שנים נרשם מאזן הגירה שלילי של אקדמאים ישראלים. כלומר, אנחנו מייצאים בדיוק את המשאב שהדו"ח עצמו הגדיר כצוואר הבקבוק, ומה שהיה אמור להיות היתרון התחרותי שלנו: ההון האנושי הישראלי. לא הגירה חיובית, אלא שלילית. חוקרים בתחום והון אנושי עוזבים במקום לבוא. השורה התחתונה צריך להפסיק לנסח את היעד בצורה מגלומנית של להיות "אחת מחמש המדינות המובילות ב-AI". זה יעד שאי אפשר לעמוד בו, ולכן הוא משמש בעיקר כתירוץ לא לעשות את הדברים שכן אפשר. ומה שאפשר מוגדר היטב: חשמל ותשתית לחוות שרתים, רגולציית פרטיות שמתירה שימוש מבוקר בדאטה ומערכת תמריצים שתחזיק כאן כמה מאות חוקרים, ואולי תעודד עוד כמה עשרות לחזור לכאן. שלושת אלה נמצאים בסמכות ממשלתית מלאה ואינם דורשים 25 מיליארד שקלים. החלטת הממשלה מלפני שנה קבעה שתוכנית לאומית רב שנתית מתוקצבת תובא לאישור בתוך 120 יום. חלפו מאז יותר משלוש מאות, והממשלה הנוכחית בעיקר מדברת ולא עושה, ומשאירה אותנו על הספסל. אם הממשלה החדשה, שתקום אחרי הבחירות, לא תבצע שינוי דרסטי במדיניות הבינה המלאכותית הישראלית, את סיכום השנה הבאה אני יכול לכתוב כבר עכשיו. הפוסט AI: השנה שבה ישראל צפתה במשחק מהיציע הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני שעתייםתצוגת קריאה
"יש צורך בגוף ממשלתי שיעסוק בעולם ההיי-טק"

טכנולוגיה

People & Computers

"יש צורך בגוף ממשלתי שיעסוק בעולם ההיי-טק"

"יש צורך בגוף ממשלתי שיעסוק באופן שלם בעולם ההיי-טק. הצורך קיים וכולם מבינים את זה. יש את המטה הלאומי לבינה מלאכותית, שעושה עבודה נהדרת בהיבט של ה-AI, ואנחנו תומכים בו, אבל צריך להסיר את המחסומים של הביורוקרטיה והמחסור בתקציבים. אלה לא צריכים להפריע לתעשייה להתפתח ב-2026. נסו לדמיין איפה תהיה המדינה בעוד כמה שנים בלי ה-Physical AI. זה נוראי, כי בלעדיה לא תהיה תעשייה בעוד עשור", כך אמר אבי טראוב, מנכ"ל איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים. טראוב דיבר בכנס ה-Physical AI הענק והראשון בישראל של אנשים ומחשבים, שנערך לפני החג במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בשיתוף המטה הלאומי לבינה מלאכותית. הוא דיבר בפאנל בהנחיית אדר חי, מנכ"ל ומייסד ג'יגה. בדבריו התייחס טראוב לטענה שממשלות רבות בעולם דוחפות תקציבים עצומים לתעשיית הבינה המלאכותית הפיזית, בעוד שבישראל, תמונת המצב לא לגמרי ברורה. לדבריו, "חסרות 16 אלף ידיים עובדות בתעשייה הישראלית, כך שה-Physical AI יכולה לתת דחיפה לתעשייה. מי שלא מבין את זה בתעשייה – לא נמצא במקום הנכון. צריך לזכור שבסוף, בקצה, יש בתעשייה אנשים, והם לא היי-טקיסטים במובן הטוב של המילה". הוא סיים באומרו כי "ארגון ומפעל שלא יכינו אסטרטגיה ל-Physical AI בתעשייה – לא יהיו קיימים בעוד כמה שנים". עומר כילף, מנכ"ל אינוביז. צילום: ניב קנטור עומר כילף, מנכ"ל אינוביז, אמר בפאנל כי "האפליקציה הראשונה שמיישמת Physical AI היא רכב אוטונומי שצריך לקבל החלטות בזמן אמת, באופן מיידי. יש אלגוריתמים ומערכות חישה, וישראל חייבת להוביל בתחום הזה. אני מצטער שאין בישראל מספיק רובוטיקה, בהיבט של LIDAR, שלגמרי חיוני לבינה מלאכותית פיזית, וחבל שהמדינה לא מגדירה את הטכנולוגיה הזאת כקריטית ואסטרטגית. בסין היא כבר נחשבת כזו, ואסור לנו לאחר ולהישאר מאחור". הוא הוסיף כי "ישראל לא לבד, ואנחנו צריכים להבין מי בעלות הברית שלנו ולהביא ערך משם. כשאני רואה את האולימפיאדה של הרובוטים בסין אני מקנא, אני רוצה שזה יקרה כאן. אני רוצה שידחפו לתחרות על כישרונות טכנולוגיים". פרופ' ליאוניד יביץ מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן. צילום: ניב קנטור לפי פרופ' ליאוניד יביץ מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר אילן, חיזוק המעמד של ישראל בעולמות ה-Physical AI והרובוטיקה מתחיל ביצירת סביבה תומכת. "קודם כל צריך להביא לכאן יותר יכולות של ייצור שבבים, ולפחות במקרה הזה אני חושב שהאסימון כנראה נפל ואנחנו בכיוון. דבר שני, צריך לדעת שזה לא יקרה בפני עצמו, אלא צריך להשקיע עוד ועוד", אמר. פרופ' יביץ הוסיף כי "אנחנו לא חייבים להיות בקצה המדמם של הטכנולוגיה – אפשר להסתדר גם עם שבבים מאיצים פשוטים יותר, אבל חשוב לשלב אותם עם מערכת שלמה, זיכרונות שמספיקים למודלים מתאימים, ולשלב את כל זה באריזה מתקדמת חכמה. אפשר לשלוט בזה: אנחנו לומדים המון על אריזה אחת חכמה, וזה הסטאק (מכלול הטכנולוגיות שמרכיבות את המוצר – צ"ק) שלנו, בישראל". טל כהן, שותף מנהל בנקסט גיר ונצ'רס ומייסד בדרייב TLV. צילום: ניב קנטור דובר נוסף בפאנל היה טל כהן, שותף מנהל בנקסט גיר ונצ'רס ומייסד בדרייב TLV. הוא נשאל מה הדבר שכל הסטאק תלוי בו ואנחנו לא מדברים עליו מספיק, וענה: "המטרה שלנו היא לאפשר שיתופי פעולה בין סטארט-אפים ישראליים לתאגידים גדולים. ברגע שנכנסנו לשוק ה-Physical AI, שאלנו את עצמנו מה גורם לכך שיש שם אחוזי כשל גדולים יותר מהממוצע בפעילות שלנו. חלק מהעניין קשור לארגונים שלא בדיוק הבינו איפה ולמה הם מכניסים פתרונות בינה מלאכותית פיזית. הם צריכים להבין את זה ולתת יותר אוטונומיה למערכות. לא כל החברות בדיוק מודעות לכך. הדבר שהכי פחות מדברים עליו הוא החלק שצריך לקבל את הטכנולוגיה ולוודא שרצפת הייצור מוכנה לכך". הפוסט "יש צורך בגוף ממשלתי שיעסוק בעולם ההיי-טק" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני 4 שעותתצוגת קריאה
על חשיבות החיכוך הקוגניטיבי

טכנולוגיה

People & Computers

על חשיבות החיכוך הקוגניטיבי

במשך שנים התרגלנו לחשוב שחיכוך הוא בעיה. אם פעולה דורשת זמן, מאמץ או ריכוז, סימן שהמערכת עדיין אינה מתקדמת מספיק. לכן הטכנולוגיה מקצרת, משלימה, מציעה ומחליטה עבורנו: אפליקציית הניווט מונעת מאיתנו ללכת לאיבוד, מנוע החיפוש חוסך את הצורך לזכור, האלגוריתם בוחר עבורנו מה לקרוא, והבינה המלאכותית כבר מסוגלת לנסח את המייל, לסכם את המאמר ולהציע איזו החלטה לקבל. הסכנה אינה שנהפוך לפחות אינטליגנטיים במובן הפשוט. הסכנה עדינה יותר: שנתרגל לקבל תוצרים של חשיבה בלי לעבור את התהליך שבונה את היכולת לחשוב ומה אם חלק מהחיכוך הזה אינו תקלה שיש לבטל, אלא מרכיב חיוני בהתפתחות האנושית? אפשר לקרוא לו "חיכוך קוגניטיבי": המאמץ הנדרש מאיתנו כדי להבין, לזכור, להתלבט, לנסח עמדה או להתמודד עם דבר שאיננו יודעים עדיין. זהו הרגע שבו אנחנו נעצרים מול דף ריק, מחפשים מילה מדויקת, מנסים להבין טיעון מורכב או מתלבטים בין שתי אפשרויות שאין ביניהן תשובה ברורה. הרגעים האלה אינם נעימים תמיד, אך הם אינם זמן מבוזבז. לעיתים קרובות, דווקא בהם מתרחשת החשיבה. כשמערכת בינה מלאכותית מסכמת עבורנו טקסט, היא מעניקה לנו את תוצאת הקריאה בלי שנחווה את הקריאה עצמה. כשהיא מנסחת עמדה בשמנו, אנחנו מקבלים ניסוח מלוטש לפני שנאלצנו לגלות מה אנחנו באמת חושבים. וכשהיא מציעה החלטה, היא עשויה לחסוך לנו לא רק זמן, אלא גם את ההתמודדות שממנה נוצרים שיקול דעת, ביטחון עצמי וזהות. הסכנה אינה שנהפוך לפחות אינטליגנטיים במובן הפשוט. הסכנה עדינה יותר: שנתרגל לקבל תוצרים של חשיבה בלי לעבור את התהליך שבונה את היכולת לחשוב. אדם יכול להחזיק בידו תשובה מצוינת, אך לא לדעת כיצד נוצרה, על אילו הנחות היא מבוססת ומתי אסור לסמוך עליה. הוא ייראה מיומן יותר כלפי חוץ, אך יהיה תלוי יותר במערכת מבפנים. מפריעות לנו לחשוב עצמאית. אפליקציות ניווט. צילום: אילוסטרציה. ג'מיני אפס ניווט עצמי אנחנו מכירים תופעה דומה מתחומים אחרים – אפליקציות ניווט מאפשרות לנו להגיע כמעט לכל מקום, אך לעיתים משאירות אותנו ללא מפה פנימית של הסביבה. אנשי קשר בטלפון פוטרים אותנו מלזכור מספרים. המלצות אוטומטיות עוזרות לנו לבחור סרט, מסעדה או מוצר, אך מצמצמות את ההזדמנות לחפש, לטעות ולגלות משהו שלא הותאם מראש להעדפות שלנו. כל כלי פותר בעיה מקומית, אך הצטברות הכלים עלולה לשנות בהדרגה את היכולות ואת ההרגלים שלנו. הדבר משמעותי במיוחד בחינוך. תלמיד שמקבל תשובה מלאה בתוך שניות אולי מסיים את המשימה מהר יותר, אך לא בהכרח לומד יותר. מטרתה של מטלה אינה רק לייצר תשובה נכונה. לעיתים מטרתה היא לגרום לתלמיד לשהות באי-ודאות, לנסות, להיכשל, לתקן ולבנות בהדרגה הבנה עצמאית. אם נמדוד הצלחה רק לפי איכות התוצר הסופי, יהיה קשה להבחין בין מי שפיתח ידע לבין מי שפשוט קיבל תוצאה. עם זאת, אין כאן קריאה לדחות את הטכנולוגיה או להפוך את הקושי לאידיאל. לא כל מאמץ הוא בעל ערך. אין סיבה לשמר בירוקרטיה מסורבלת, עבודה טכנית מיותרת או משימות חזרתיות רק משום שהן דורשות מאיתנו מאמץ. ההבחנה החשובה היא בין חיכוך שמבזבז את זמננו לבין חיכוך שבונה את יכולותינו. הראשון ראוי לאוטומציה; על השני כדאי להגן. כאן עולה אפשרות חדשה: אולי לצד הזכות לנגישות, למהירות ולנוחות, דרושה גם זכות לחיכוך קוגניטיבי. הזכות להבין לפני שמחליטים עבורנו; לכתוב טיוטה לפני שמציעים לנו ניסוח; לראות כמה אפשרויות לפני שהאלגוריתם בוחר אחת; ולדעת מתי המלצה מבוססת על שיקולים שאיננו שותפים להם. במערכות חינוך, בעבודה ובשירותים דיגיטליים, אפשר לתכנן טכנולוגיה שאינה רק מסירה מאמץ, אלא מאפשרת למשתמש לבחור איזה מאמץ הוא מעוניין לשמר. ייתכן שקיימת כאן גם חובה אישית. כשם שאנחנו מבינים שלא כדאי לתת למכונה לבצע עבורנו כל פעולה גופנית, אולי לא כדאי למסור לה כל פעולה מחשבתית. מדי פעם נכון לנווט בלי הוראות צמודות, לקרוא טקסט שלם במקום תקציר, לנסח רעיון לפני שפונים למודל, או להישאר עוד כמה דקות עם שאלה שאין לה תשובה מיידית. בעידן הבינה המלאכותית, החופש לא יימדד רק במספר הדברים שהטכנולוגיה מאפשרת לנו לעשות. הוא יימדד גם ביכולת שלנו לבחור מה לא להעביר אליה. השאלה החשובה אינה רק כמה מאמץ אפשר לחסוך, אלא איזה סוג של אדם אנחנו עלולים להפסיק להיות כשהכל נעשה קל מדי. אולי זוהי אחת הזכויות החשובות של התקופה החדשה: הזכות לא לקבל מיד את הדרך הקצרה ביותר, הזכות להתמודד, לטעות ולחשוב בעצמנו. לא מפני שהקושי קדוש, אלא מפני שלעיתים הדרך הארוכה אינה מכשול בדרך להתפתחות – היא ההתפתחות עצמה. הכותב הוא מנהל מוצר ראשי באינטואיט ישראל וחוקר בטכניון הפוסט על חשיבות החיכוך הקוגניטיבי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני 10 שעותתצוגת קריאה
"לבנות את מודל הבסיס הרפואי הגדול בעולם – אתגר עצום"

טכנולוגיה

People & Computers

"לבנות את מודל הבסיס הרפואי הגדול בעולם – אתגר עצום"

"עולם הרפואה עובר שינוי, וכמו שאני לא מדמיין נסיעה ברכב ללא חגורת בטיחות, אני מאמין שבעוד כמה שנים לא נראה רפואה שאינה נתמכת ב-AI. היה זה אתגר עצום לבנות את ה-Foundation Model, מודל הבסיס הרפואי הגדול בעולם – וכיום אנו רואים את התוצאות", כך אמר אלעד וולך, מייסד שותף ומנכ"ל איידוק (Aidoc). וולך דיבר ב-AWS Summit Tel Aviv 2026 – כנס הלקוחות והשותפים של הסניף הישראלי של ענקית הענן אמזון ווב סרביסס (AWS). הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך זו הפעם ה-13 והתקיים בשבוע שעבר (ה') בגני התערוכה בתל אביב – בהשתתפות אלפי משתתפים. איידוק הוקמה ב-2016 וגייסה עד היום יותר מחצי מיליארד דולר. היא מונה יותר מ-500 עובדים ומחזיקה באחד ממרכזי הפיתוח הגדולים בתחום ה-Healthcare. "הסביבה הקלינית מתאפיינת בריבוי אתגרים", אמר וולך. "חדרי המיון בבתי חולים פועלים לא מעט פעמים באופן לחוץ, שבו כלל המטופלים וקרוביהם רוצים תשובות מיידיות, מה שלא תמיד מתאפשר. סבתא שלנו, אבא, אמא, שמגיעים למיון עם כאב רציני, יעברו סריקה – אולי CT או רנטגן. לעתים, בשל עומס, הבדיקות לא יפוענחו באופן מיידי ויידרשו להמתין לפענוח. צוותי הרפואה בארץ ובעולם מדהימים, אך עומדים בפני לחץ גדול ופועלים תחת העומס הרב". מערכת מבוססת AI: מתריעה ומתעדפת לרופאים בזמן אמת מצבים מסכני חיים בנוסף אמר: "מחקרים מראים שמדי שנה, רק בארה"ב, כ-400 אלף חולים ומטופלים מתים בשל ההשלכות של טעויות שונות ועיכובים באבחון. צוותי הרפואה נדרשים למערכת מבוססת AI, שמנתחת את הנתונים במהירות, מתריעה ומתעדפת לרופאים בזמן אמת מצבים רפואיים מסכני חיים". וולך שירת תשע שנים בפרויקט תלפיות והיה ממקימי מערך למידת המכונה והראייה הממוחשבת בחיל האוויר. תוך כדי שירותו עשה תואר ראשון במדעי המחשב ופיזיקה באוניברסיטה העברית, ותואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. ב-2016, עם סיום השירות, וולך הקים את חברת ה-AI הרפואית עם מיכאל ברגינסקי וגיא ריינר, אותם הכיר בצבא. "איידוק", הוסיף וסיפר המנכ"ל, "מפתחת מערכת מבוססת AI, שמנתחת הדמיות ומידע רפואי, ויודעת להתריע ולתעדף לרופאים בזמן אמת מצבים רפואיים מסכני חיים. בחלוף עשור מהקמת החברה, אנחנו מחזיקים כיום את אחד ממרכזי המחקר והפיתוח המתקדמים בעולם הבינה המלאכותית לתחום הרפואי". לדברי וולך, "הפלטפורמה שלנו מוטמעת באלפי בתי חולים בעולם וכמעט בכל בתי החולים בישראל. הטכנולוגיה שלנו מציפה ומתריעה בזמן אמת על מצבים שונים, ביניהם: דימום ומפרצת מוחית, שברים, מפרצת באבי העורקים, תסחיף ריאתי, שבץ ועוד. היא מסייעת לתעדף מקרים דחופים או חוליים שהתגלו במקרה, וכך תומכת בהחלטות קליניות". "לפני שלוש שנים", ציין, "החלטנו לצאת לדרך מאתגרת ולפתח Foundation Model ייחודי (מודל AI רחב היקף, שמאומן על כמויות ביג דאטה עצומות ומגוונות). הפיתוח דרש לא מעט משאבים. האתגר היה לא פשוט – והשנה התחלנו לראות תוצאות יוצאות דופן. המהלך הביא לכך שהגדלנו משמעותית את הכיסוי הרפואי וגם האצנו דרמטית את הפיתוח". איידוק קיבלה לפני כמה שבועות אישור מנהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, נוסף, לפתרון המבוסס על המודל החדש: לזיהוי מקיף של מצבים מסכני חיים בהדמיות רפואיות. "זה הגדיל את הכיסוי בעשרות אחוזים עבור יותר מ-40 מצבים רפואיים קריטיים", ציין. "בעולם הפיתוח בסביבת ה-AI", אמר, "יש לטפל במורכבות טכנולוגית וגם לפעול באופן רגיש רפואית. אנחנו מחויבים לרמות הדיוק הקפדניות ביותר". "לצד פיתוח יכולות נוספות ושיפור ניהול התיק הרפואי", סיפר וולך, "אנחנו מייצרים לרופאים עוד שכבות של תובנות ויכולות לשיפור הטיפול. אחד מהם הוא מוצר חדש בפיתוח, שקיבל כבר הכרה מה-FDA כמוצר פורץ דרך. הוא מאפשר לרדיולוג להפיק טיוטת דו"ח ראשונית אותה הוא בודק, עורך וחותם עליה. זהו תהליך מורכב טכנולוגית, שכולל שכבות רבות של מידע רפואי מגוון וניתוח AI של שפה ותמונה". "הצמיחה המהירה שלנו", סיכם וולך, "מתאפשרת לא מעט בשל שיתוף הפעולה ארוך הטווח והאסטרטגי שלנו עם AWS. הוא מתבטא בעיבוד כמויות עצומות של מידע רפואי". הפוסט "לבנות את מודל הבסיס הרפואי הגדול בעולם – אתגר עצום" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אתמולתצוגת קריאה
כתב אישום נגד ההאקר מאשקלון: ביצע שורת מתקפות סייבר על חברות

סייבר

People & Computers

כתב אישום נגד ההאקר מאשקלון: ביצע שורת מתקפות סייבר על חברות

פרקליטות המדינה הגישה היום (ה') לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד מיכאל בר (43) מאשקלון, שנאשם שביצע מתקפות סייבר רחבות היקף נגד שורה ארוכה של חברות בישראל ונגד אנשים פרטיים, וקצר מהם מידע עסקי ופרטי. הוא נעצר לפני קצת פחות מחודש, וכמה ימים לאחר מכן פורסם בלעדית באנשים ומחשבים כי הוא היה עובד IT ומומחה סייבר. הווה אומר, מקצוען אבטחת מידע ביום – והאקר בלילה. על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עורכי הדין אלעד דיין וחווי לרנר ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, "החל מ-2019 ועד למעצרו, לפני כשלושה שבועות, בר פעל באופן שיטתי להפצה ולהפעלה של נוזקות, ששימשו אותו ככלי סייבר התקפיים. הוא פיתח אותן בעזרת כלי בינה מלאכותית. הנוזקה הראשונה היא WINDOWSAUDIT.EXE, והשנייה היא WESERCH". באמצעות הנוזקות, בר חדר מרחוק למחשבים של 26 חברות במשק הישראלי, ששמותיהן לא צוינו, וכן למחשבים של אנשים פרטיים, ושאב מהם מידע. לפי התביעה, בר, ששימש באותה עת כמנהל אבטחת מידע בחברה המאגדת כמה חברות בתחום הבנייה ועיצוב הבית, השתמש בנוזקות "באופן שאפשר לו שליטה מתמשכת ומרחוק במחשבים המותקפים, וכן אפשרות לבצע מגוון רחב של פעולות בכל מחשב, בעת מתן פקודה יזומה על ידו. בדרך זו הוא הצליח לפגוע במערכות ההגנה של המחשבים המותקפים, לאסוף מידע רגיש ומוגן, כגון קבצים, סיסמאות ופרטי גישה לחשבונות שונים, להשתלט על מחשביהם של המשתמשים, להפעיל את מצלמותיהם בלא ידיעתם, לצפות בזמן אמת בפעולות שהם מבצעים במחשב, לתעד אותם ולעקוב אחריהם. הנוזקות שהותקנו במחשבים המשיכו לפעול גם לאחר כיבוי שלהם". עוד באישום: צילום תמונות אינטימיות של נשים וקטינות כתב האישום מציין בנוסף כי בר צילם באמצעות מצלמות המחשבים שפרץ אליהם תמונות אינטימיות של נשים שהועסקו באותן חברות, בעת שהיו בביתן או בבית מלון, וכן של בנותיהן הקטינות. את המידע שאגר, כולל סיסמאות וקובצי מדיה רגישים, הוא מיין וסידר בתיקיות ייעודיות לפי זהות הנפגעות. מעשיו של בר התגלו רק באפריל 2026, בעקבות חקירה שהתבצעה באחת מהחברות שהותקפו. זו חשדה כי נפלה קורבן למתקפת סייבר. במסגרת החקירה עלה חשש שלא מדובר באירוע נקודתי, אלא במתקפת סייבר נרחבת על המשק הישראלי. על פי האישום, גם החברה שבה בר עבד נפלה קורבן למתקפה שלו עצמו. נציגי מערך הסייבר הלאומי פנו אליו, במסגרת תפקידו כמנהל אבטחת המידע בחברה, ועדכנו אותו בחשד הזה. בר הסתיר מנציגי המערך כי הוא הגורם העומד מאחורי התקיפה ולא חדל מביצוע העבירות גם במהלך השיחות הרבות שקיים איתם. "יתירה מכך, הוא המשיך ופיתח נוזקה נוספת, מתוחכמת יותר, והחדיר אותה לחברות נוספות", ציינו בפרקליטות. שורה ארוכה של עבירות כתב האישום מייחס לבר שורה ארוכה של עבירות, בהן חדירה לחומר מחשב שלא כדין כדי לעבור עבירה אחרת, פעולות אסורות בתוכנה, החדרת נגיף למחשב, פגיעה בפרטיות וגניבה. הפרקליטות הגישה בקשה לעצור את בר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. לדבריה, "בר הוא בעל כישורים ויכולות טכנולוגיות מתקדמות בתחום הסייבר, שאפשרו לו להתאים את הנוזקות שיצר ולבצע באמצעותן מגוון רחב של פעולות התקפיות. מעבר למתקפה, בר החדיר את הנוזקות גם למחשביהם האישיים של עובדים בחברות המותקפות. במשך שנים הוא העביר למחשבים האישיים הללו פקודות, ואסף מידע ותיעוד אישי ורגיש על המשתמשים". מי אתה, מיכאל בר? בסוף אוגוסט חשפנו בלעדית באנשים ומחשבים כי בר, ששמו היה אז אסור לפרסום, ושנעצר בחשד לפריצה למאות חברות ישראליות ובהחדרת נוזקה לאיסוף מידע רגיש, הוא מומחה מחשבים שעבד כאיש אבטחת מידע בחברת אינטגרציה ישראלית גדולה. באוגוסט עצרו חוקרי יחידת הסייבר בלהב 433 את ההאקר, נטול עבר פלילי שפעל עצמאית. תחילתה של הפרשה לפני כחמישה חודשים. למרכז התגובה לאירועי סייבר של פרופרו הישראלית הגיעה בסוף אפריל השנה קריאה דחופה מצד לקוח ארגוני שלה לבדוק קובץ חשוד. מומחי אבטחת המידע של פרופרו פתחו בחקירה, ואז גילו כי מדובר בנוזקה לא מוכרת, שאינה סטנדרטית, מתקדמת, שנכתבה בסיוע AI וכלי וייב קודינג. פרופרו מסייעת לחברות ולארגונים להיחלץ ממתקפות סייבר, ובראשה עומד עמרי שגב מויאל, המנכ"ל. לדבריו, "לא הכרנו את הנוזקה ולרגעים אף חשדנו שהיא פרי פיתוח איראני. התחלנו בחקירה מעמיקה. הצלחנו לשרטט את נתיב ההפצה של הנוזקה והדרך בה הקורבנות הודבקו בה: באמצעות רכיב הגנת קצה (EDR) של חד קרן, ענקית סייבר ישראלית בינלאומית. הבנו כי מפתח הנוזקה אינו בקיא טכנולוגית ולכן נעזר ב-AI... הבנו שיש פה משהו חמור יותר ממה שחשבנו תחילה. גילינו כי הודבקו עשרות רבות של חברות ישראליות, וייתכן שמדובר במאות. אז פנינו למערך הסייבר הלאומי ולמשטרת ישראל". בעזרת עבודת נמלים, איסוף נתונים והצלבה שלהם, חוקרי פרופרו הצליחו להגיע לזיהוי חלקי של ההאקר ולזיהוי של חלק מהקורבנות. הפוסט כתב אישום נגד ההאקר מאשקלון: ביצע שורת מתקפות סייבר על חברות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני 5 ימיםתצוגת קריאה
העתיד כבר כאן: הכפפה החכמה ש“קוראת מחשבות” ומחזירה תנועה למשותקים

טכנולוגיה

Kikar HaShabbat

העתיד כבר כאן: הכפפה החכמה ש“קוראת מחשבות” ומחזירה תנועה למשותקים

פריצת דרך מבוססת בינה מלאכותית הביאה לייצור כפפה חכמה המחזירה את יכולת האחיזה למשותקים | בכפפה מערכת פנאומטית רכה שמפענחת אותות שריר חלשים בזמן אמת מאפשרת למטופלים לשוב לאחוז חפצים - ואף עשויה לקדם שיקום עצבי (טכנולוגיה)

לפני חודשייםתצוגת קריאה
"הבינה המלאכותית היא אשליה" | חתני פרס נובל מטילים ספק בהבטחות

טכנולוגיה

Kikar HaShabbat

"הבינה המלאכותית היא אשליה" | חתני פרס נובל מטילים ספק בהבטחות

למרות ההתלהבות בוול סטריט ובעמק הסיליקון, כלכלנים בכירים מזהירים: AI לא יחזיר את עידן הצמיחה המהירה - ורבים מהעבודות כלל לא יושפעו מהמהפכה (טכנולוגיה)

לפני חודשייםתצוגת קריאה
אחרי השקעה של שנים: אפל עצרה את ייצור אחד המוצרים המדוברים שלה

טכנולוגיה

Kikar HaShabbat

אחרי השקעה של שנים: אפל עצרה את ייצור אחד המוצרים המדוברים שלה

אחרי שנים של פיתוח מתקדם וציפיות גבוהות לשילוב בינה מלאכותית מתקדמת, דיווחים חדשים מצביעים על עצירת הפרויקט המפורסם | הסיבות אינן ברורות, אך ייתכן שמדובר בשילוב של אתגרים טכנולוגיים, עיכובי תוכנה ומשבר רכיבים (טכנולוגיה)

לפני חודשייםתצוגת קריאה
צוקרברג מודה: "עשינו טעויות" - הטלטלה במטא והמחיר של מהפכת ה-AI

טכנולוגיה

Kikar HaShabbat

צוקרברג מודה: "עשינו טעויות" - הטלטלה במטא והמחיר של מהפכת ה-AI

לאחר גל פיטורים נרחב, ביקורת פנימית ומורל ירוד, מנכ"ל מטא מנסה לייצב את החברה תוך הימור מסיבי על בינה מלאכותית - אך הדרך קדימה נותרת רצופת אי-ודאות (בעולם)

לפני 3 חודשיםתצוגת קריאה
עידן ה-AI לא רק משנה את האיום – הוא משנה את מדד ההצלחה של הסייבר

טכנולוגיה

People & Computers

עידן ה-AI לא רק משנה את האיום – הוא משנה את מדד ההצלחה של הסייבר

עידן ה-AI אינו רק משנה את אופי האיום בסייבר. הוא משנה את הכלכלה שלו: יכולות תקיפה נעשות זולות, מהירות, אוטומטיות ואדפטיביות יותר. תוקפים יכולים לסרוק מטרות בהיקף עצום, להתאים את עצמם בזמן אמת ולקצר דרמטית את הדרך מזיהוי חולשה לניצולה. מול המציאות הזאת, ארגונים נדרשים לבחון מחדש לא רק כיצד הם מתגוננים, אלא כיצד הם מגדירים הצלחה. זה אינו שינוי ייחודי לסייבר. מערכות מורכבות מתפתחות לא רק כאשר הן לומדות למנוע כשלים טוב יותר, אלא כאשר הן משנות את האופן שבו הן חושבות על כשל ואת המדד שלפיו הן מגדירות הצלחה. בעולם הבריאות, במשך שנים הוגדרה הצלחה ביכולת לאבחן מחלות ולטפל בהן לאחר שהתפרצו. עם הזמן מוקד החשיבה חדל להיתפס כהיעדר מחלה והחל להיתפס כיכולת מתמשכת לשמור על תפקוד, איכות חיים ורווחה. תפיסת ה-Wellness ביטאה שינוי עמוק יותר: מעבר מניהול מחלה לניהול בריאות. בהתאם לכך השתנה גם המדד: לא רק כמה טוב מטפלים באדם לאחר שחלה, אלא עד כמה מצליחים לשמר את בריאותו לאורך זמן. "חוסן אינו עוד שכבת הגנה. הוא יכולת עסקית אסטרטגית. במקום להתחיל מרשימת הנכסים שיש להגן עליהם, הארגון מתחיל מן היכולות שעליו לשמר: ביצוע תשלומים, אספקת מוצר, מתן שירות רפואי, תקשורת עם לקוחות וקבלת החלטות. מערכת מידע אינה מטרה בפני עצמה, אלא רכיב בתוך יכולת עסקית" שינוי דומה מתרחש בחינוך. במשך עשורים נמדדה הצלחה באמצעות הישגים בנקודות זמן מוגדרות, כגון ציוני בגרות ומבחנים בינלאומיים. אך בעולם של שינוי ואי־ודאות, השאלה אינה רק כיצד תלמיד מתפקד במבחן של היום, אלא עד כמה יוכל ללמוד, להסתגל ולהתמודד עם אתגרי המחר. גם כאן, מדד ההצלחה עובר מהערכת הישג רגעי לפיתוח יכולת מתמשכת. זה אינו רעיון חדש. תעשיות מורכבות כבר עברו שינוי דומה. בעולם התעופה הבינו שלא ניתן למנוע כל תקלה, ולכן מטוסים מתוכננים כך שכשל ברכיב אחד לא ישבית את המערכת כולה. בעולם הפיננסי, המשבר של 2008 חידד הבנה דומה. רגולטורים ובנקים הכירו בכך שלא ניתן למנוע כל משבר, והרחיבו את המיקוד ל-Stress Testing ול-Operational Resilience. השאלה כבר אינה רק אם הבנק ייקלע למשבר, אלא אם יוכל להמשיך לשרת לקוחות, לשמור על נזילות ולעמוד בהתחייבויות כאשר המשבר מתרחש. המעבר הזה אינו נטישה של מניעה. מערכות בריאות עדיין מנסות למנוע מחלות, ובנקים עדיין מנסים למנוע משברים. אולם האסטרטגיה אינה יכולה להישען על ההנחה שהמניעה תמיד תצליח. פעם נשאלה השאלה: כיצד נמנע את האירוע השלילי הבא? כיום נדרשת שאלה נוספת: כיצד נבטיח שהמערכת תמשיך לתפקד כאשר הוא יתרחש? זו בדיוק נקודת המפנה שאליה מגיע הסייבר. במשך יותר משני עשורים נבנו תקציבים, ארכיטקטורות ומדדי הצלחה סביב יכולתה של ההגנה למנוע, לזהות או לבלום תקיפה. הצלחה נמדדה במספר התקיפות שנחסמו, בכמות החולשות שנסגרו ובזמני הזיהוי והתגובה. גם כאשר השיח עבר ממניעה מוחלטת ל-Detection and Response, המדד נותר קשור בעיקר לביצועי מנגנוני ההגנה. המניעה היא שאיפה הכרחית, אך אינה מספקת אלא שבעידן ה-AI, המניעה היא שאיפה הכרחית אך בלתי מספקת. לא משום שההגנה איבדה מחשיבותה, אלא משום שביצועי ההגנה לבדם אינם משקפים את יכולתו האמיתית של הארגון. סימטריה בכלים אינה יוצרת סימטריה במשימה. גם התוקף וגם המגן עשויים להשתמש באותה משפחת טכנולוגיות, אך המגן נדרש לשמור במקביל על שירותים, לקוחות, מידע, רגולציה ופעילות עסקית רציפה, בתוך סביבה הכוללת מערכות Legacy, תלות בספקים ואילוצים תפעוליים. לכן משתנה השאלה האסטרטגית. המודל הישן שאל: "עד כמה אנחנו מוגנים?" המודל החדש שואל: "עד כמה הארגון מסוגל להמשיך לתפקד כאשר ההגנה נכשלת?" זהו מעבר ממדידת היכולת למנוע את הכשל למדידת היכולת לתפקד למרותו. במובן זה, חוסן אינו עוד שכבת הגנה. הוא יכולת עסקית אסטרטגית. במקום להתחיל מרשימת הנכסים שיש להגן עליהם, הארגון מתחיל מן היכולות שעליו לשמר: ביצוע תשלומים, אספקת מוצר, מתן שירות רפואי, תקשורת עם לקוחות וקבלת החלטות. מערכת מידע אינה מטרה בפני עצמה, אלא רכיב בתוך יכולת עסקית. לכן גם מדדי הסייבר הקלאסיים אינם מספיקים. הם אינם שגויים, אך הם מודדים בעיקר את איכות ההגנה, בעוד שההנהלה צריכה להבין את יכולת הארגון. מערכת עשויה להישאר זמינה מבחינה טכנית בעוד שהנתונים שבה אינם אמינים; כלי ההגנה עשויים לפעול כמתוכנן בעוד שתלות בספק משבשת שירות קריטי; והארגון עשוי לזהות תקיפה במהירות, אך להתקשות לקבל החלטות בזמן. המדד החדש אינו אם התקיפה נבלמה. המדד הוא אם הארגון המשיך לייצר ערך למרותה. ארגון יכול לרכוש טכנולוגיה מתקדמת ולהישאר פגיע אם תהליכי ההחלטה שלו איטיים, האחריות מפוצלת, התלויות אינן מוכרות או שהמשכיות עסקית וסייבר מתוכננים כשני עולמות נפרדים. בעידן ה-AI, ההבחנה החשובה תהיה בין ארגונים שפגיעה משביתה אותם לבין ארגונים שפגיעה משנה זמנית את אופן פעולתם, אך אינה עוצרת אותם. ייתכן שזהו הלקח הרחב ביותר של עידן ה-AI: האתגר אינו שהמניעה נעשתה פחות חשובה, אלא שהיא לבדה כבר אינה מספיקה כדי להגדיר הצלחה. וכאשר מדד ההצלחה משתנה, משתנה גם הדרך שבה ארגונים מתכננים, מנהלים ומובילים את עתידם. ייתכן שזהו הלקח הרחב ביותר של עידן ה-AI. האתגר אינו שהמניעה נעשתה פחות חשובה. האתגר הוא שהמניעה לבדה כבר אינה מספיקה כדי להגדיר הצלחה. וכאשר מדד ההצלחה משתנה, משתנה גם הדרך שבה ארגונים מתכננים, מנהלים ומובילים את עתידם. הכותבת היא שותפת ייעוץ טכנולוגי וסייבר בפירמת הייעוץ וראיית החשבון EY. הפוסט עידן ה-AI לא רק משנה את האיום – הוא משנה את מדד ההצלחה של הסייבר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אתמולתצוגת קריאה
מהדיסק-און-קי ועד ל-AI – דב מורן עדיין מאמין בהיי-טק הישראלי

טכנולוגיה

People & Computers

מהדיסק-און-קי ועד ל-AI – דב מורן עדיין מאמין בהיי-טק הישראלי

"אני מאמין שההיי-טק הישראלי ימשיך גם בשנה הבאה להיות הקטר של המשק", אומר היזם הוותיק וממציא הדיסק-און-קי דב מורן, בראיון לאנשים ומחשבים לקראת השנה החדשה. מורן משמש כיום כשותף מנהל בקרן הון-הסיכון גרוב ונצ'רס (Grove Ventures), שפועלת בתחומי הדיפ-טק, השבבים, הבינה המלאכותית והחיישנים, ובכלל בטכנולוגיות פורצות דרך. הוא ציין כי "היקף ההשקעות ממשיך לגדול, כי בסופו של דבר, מה שקובע הוא המוצר ועל איזו בעיה הוא עונה, ומבחינתי, זה עוד נדבך שמוסיף לאופטימיות". ההערכה החיובית של מורן נשמרת גם לנוכח ההשפעות שחווה הענף בשלוש השנים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה, עקב חוסר היציבות המדינית והכלכלית, משבר שער הדולר, הבינה המלאכותית, שהשפעתה הולכת וגוברת, והפיטורים בענף. דווקא לגבי הפיטורים, מורן לא מודאג במיוחד. לדבריו, "הפיטורים הם חלק משינוי עצום שעובר על ענף ההיי-טק – ולא רק בישראל. יש חברות שלא השכילו לזרום עם השינוי, פתאום הן גילו שיש להן עובדים מיותרים בתחומים שבהם הטכנולוגיה יכולה לעשות את העבודה טוב יותר, והן נאלצו לפטר, ואפילו לסגור. אני לא מודאג מכך, כי בסך הכול מה שיש פה הוא טרנספורמציה – מעבר מסוג מסוים של עובדים לתפקידים וסוגי עבודה שנדרשים כיום, ובמקביל נולדים מקצועות חדשים. זה היה כך תמיד, בכל פעם שהמציאו טכנולוגיה חדשה התרחש שינוי שכזה". מורן ציין כי "יש לא מעט דוגמאות לחברות גדולות שלא זיהו בזמן חדשנות משבשת ונפלו, ובמקומן קמו חברות חדשות". "הטאלנטים הישראלים מאוד מבוקשים בעולם" אלא שיש תופעה אחרת, שמדאיגה את מורן (ולא רק אותו) הרבה יותר: הגירת מוחות של אנשי היי-טק, רופאים ועוד מישראל לחו"ל. "אני שומע יותר ויותר מנשיאי אוניברסיטאות, שאיתם אני נפגש, דאגה עמוקה מהיקף העזיבה של רופאים ומהנדסים, מטובי המוחות. חלקם חוזרים מסיבות שונות, אבל עדיין, הטאלנטים המובילים נמצאים בחו"ל", ציין. לדבריו, גם כאן מדובר בדבר שלא אופייני רק לישראל, אלא זוהי תופעה עולמית, שנובעת מהתחרות הגוברת בין מדינות על כוח אדם איכותי. "יש תחרות בין המדינות על הון אנושי, והישראלים מאוד מבוקשים בחו"ל", אמר מורן. מהדיסק-און-קי ועד גרוב ונצ'רס מורן הוא אחד היזמים והמשקיעים הבולטים בישראל. ב-1989 הוא הקים את אם-סיסטמס יחד עם אריה מרגי. פריצת הדרך העולמית של החברה הייתה בפיתוח התקן האחסון הנייד, מבוסס ה-USB, שזכה לכינוי דיסק-און-קי, והפך למוצר ששינה את העולם. אם-סיסטמס נמכרה בהמשך לסנדיסק תמורת 1.6 מיליארד דולר. בהמשך עמד מורן בראש חברות נוספות, ובהן מודו, שפיתחה טלפון סלולרי מודולרי. החברה לא הצליחה להרים את המוצר מבחינה מסחרית, אך הפטנטים שלה נמכרו לגוגל. לפני שהקים את קרן גרוב ונצ'רס, מורן כיהן כיו"ר החברה ממגדל העמק טאואר סמיקונדקטור, שהפכה לתאגיד בינלאומי. כיום מנהלת גרוב נכסים בהיקף של כ-500 מיליון דולר, והיא נמצאת בשלבים מתקדמים של גיוס לקרן הרביעית, עם יעד של 150 מיליון. "ליזמים של היום קצת יותר קל" ממרום ניסיונו כיזם, שהחל את דרכו בתקופה שבה המילה סטארט-אפ כלל לא הייתה מוכרת, מורן קובע שדור היזמים הנוכחי נמצא בעמדה טובה בהרבה מזו שבה הוא היה בתחילת דרכו. "היזמים של היום הרבה יותר חכמים, והחיים שלהם קצת יותר קלים, כי הם יכולים לגייס כסף", ציין. "כשהקמתי את החברה הראשונה שלי, עוד לפני המצאת הדיסק-און-קי, בכלל לא היה מושג של גיוס כסף. הבאתי כסף פרטי, מנכס שסבא שלי השאיר לי. הבנקים בוודאי לא נתנו לי יותר מדי. כיום זה אחרת". יש לציין שגם הוא סבור שהממשלה החדשה שתיבחר תצטרך להתמודד עם האתגרים שהענף חווה בשנים האחרונות, ולהשקיע בתשתיות ובקידום ההיי-טק. הפוסט מהדיסק-און-קי ועד ל-AI – דב מורן עדיין מאמין בהיי-טק הישראלי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני 5 ימיםתצוגת קריאה
טוען...