בינה מלאכותית

כתבות עדכניות בנושא בינה מלאכותית.

משפט מאסק-OpenAI: אלטמן התגונן וסוצקבר לא תרם לתדמיתו

בינה מלאכותית

People & Computers

משפט מאסק-OpenAI: אלטמן התגונן וסוצקבר לא תרם לתדמיתו

במוקד דיוני המשפט המסקרן בתביעה שהגיש אילון מאסק נגד חברת OpenAI, בכיריה ושותפתה מיקרוסופט, הגיעה השבוע שעתם של עדי המפתח הנוספים והמרכזיים: המנכ"ל סם אלטמן, והמדען הראשי ואחד ממייסדי החברה לשעבר, איליה סוצקבר. כזכור וכפי שדיווחנו, בשבוע הקודם ועם פתיחת המישפט המתוקשר, עמדו במוקד הדיונים יומניו של נשיא OpenAI, גרג ברוקמן, והטענות כי החברה נטשה את חזון המלכ"ר שתחתיו נוסדה – בין השאר על ידי מאסק, אלטמן, ברוקמן וסוצקבר – לטובת מודל מסחרי. בדיונים של אתמול ג' עלה אלטמן לדוכן וניסה להדוף את הנרטיב שהציג אותו כמי שהשתלט על המיזם שלא כדין. על פי דיווח של הגרדיאן, כאשר נשאל אלטמן על ידי עורכי הדין של החברה לגבי הטענה שהוא "גנב" את העמותה, הוא ענה כי קשה לו אפילו לתפוש את המסגור הזה, והצהיר: "הקמנו את אחת מקרנות הצדקה הגדולות בעולם". Openai ceo sam altman walks inside the federal courthouse during a recess in the proceedings in the trial over elon musk lawsuit against openai in oakland california on may 12, 2026 pic.twitter.com/6PwVyDkMDp — Ahmadullah (@0xAhmadullah) May 13, 2026 אלטמן דחה מכל וכל את הטענה ש-OpenAI הייתה במקור חברת הסטארט-אפ של מאסק, ותקף את מאסק בחזרה. הוא תיאר את יזם הטק המולטי-מיליארדר כמנהל עריץ שנהג לאיים ולדרג חוקרים, מה שהוביל לפגיעה עמוקה במוטיבציה של עובדי החברה הראשונים. באחת העקיצות שלו על הדוכן, אמר אלטמן, שהפך מידי של מאסק לנמסיס שלו: "אני מסכים שאי אפשר לגנוב צדקה. מר מאסק אכן ניסה להרוג אותה, אני מניח שפעמיים". אלא שאז, בחקירתו הנגדית והלוחמנית, הטיח עורך דינו של מאסק, סטיבן מולו, באלטמן שאלות נוקבות לגבי אמינותו ועימת אותו עם העובדה ששותפיו לשעבר תיארו אותו לא פעם כרמאי שייצר כאוס. אלטמן לא התחמק ונאלץ להודות בבית המשפט: "שמעתי אנשים אומרים את זה". לפי דיווח באתר Mashable,עורך הדין מולו לא הרפה והתמקד באינטרסים הפיננסיים של אלטמן, כדי להצביע על ניגודי עניינים אפשריים, תוך הצגת חברות כמו רדיט, שעימן OpenAI ביצעה עסקאות ובהן אלטמן היה מושקע. מולו אף ניסה לעמת את אלטמן עם ההצהרה המפורסמת שלו תחת שבועה בסנאט האמריקני, שבה טען כי אין לו אחזקות בחברה וכי הוא מרוויח רק שכר בסיסי לביטוח בריאות. בחקירה רמז מולו על כך שאלטמן החזיק מניות עקיפות דרך חממת הסטארט-אפים Y Combinator. פרט נוסף ומעורר השתאות מעדותו של אלטמן נגע לשיחות הפנימיות המוקדמות על עתיד השליטה בארגון. לדברי המנכ"ל, כאשר מאסק נשאל בעבר מה יקרה לשליטה בחברה במידה שילך לעולמו, הוא הציע כי היא פשוט תעבור לידי ילדיו. אלטמן הגדיר את הרגע הזה מעל דוכן העדים כ"מעורר צמרמורת", וציין כי אמירה זו רק העצימה את החששות בחברה מפני ריכוז כוח רב ועוצמתי מדי בידיו של אדם בודד, דבר שעמד בניגוד מוחלט לפילוסופיה שעליה הושתת המיזם. נזכיר כי מאסק תרם ל-OpenAI בתחילת דרכה סכום של כ-38 מיליון דולר. Ex-OpenAI co-founder Ilya Sutskever claims to have collected proof of Sam Altman’s alleged dishonesty https://t.co/r8jJByynyn — The Globe and Mail (@globeandmail) May 11, 2026 סוצקבר נחקר והוסיף שמן למדורת תדמיתו של אלטמן מוקדם יותר השבוע, סיפק המדען הראשי לשעבר, הישראלי-במקור סוצקבר, עדות מטלטלת ששפכה אור על הדרמות הפנימיות בדירקטוריון OpenAI. נזכיר כי סוצקבר עזב את OpenAI עוד במאי 2024, אז, עקב תקרית הפיטורים שלא יצאו לפועל של אלטמן, התפטר מתפקידו כמדען הראשי של החברה יחד עם בכיר נוסף, יאן לייקה. השבוע המייסד לשעבר סוצקבר חשף מעל דוכן העדים במשפט כי שווי האחזקות שלו ב-OpenAI עמד על סכום אסטרונומי של כ-7 מיליארד דולר. בעדותו, המדען הבכיר חזר אל אירועי נובמבר 2023, שבמסגרתם הודח אלטמן במפתיע, ואישר כי במשך כשנה אסף ראיות שהצביעו, לכאורה, על דפוס עקבי של שקרים מצד המנכ"ל אלטמן. סוצקבר טען כי אלטמן נהג לחתור תחת מנהלים ולסכסך ביניהם, התנהלות שלדבריו ממש לא תרמה למטרה הגדולה של פיתוח בינה מלאכותית כללית (AGI) בצורה בטוחה. סוצקבר אף אישר כי חיבר מסמך בן 52 עמודים, שהוגש לדירקטוריון ושפירט את התנהלותו הבעייתית של אלטמן לפני ההדחה (שכאמור לא אירעה לבסוף). עם זאת, כאשר נשאל על ידי ההגנה מדוע חזר בו לבסוף מתמיכתו בהדחת המנכ"ל, הסביר סוצקבר למושבעים כי עשה זאת מתוך חשש אמיתי לגורל המיזם: "הרגשתי שאם לא הייתי עושה זאת, החברה הייתה נהרסת". בנוסף, בדיווחים בתקשורת נחשף כי סוצקבר אישר שבאותו סוף שבוע דרמטי דנה שארית הדירקטוריון באפשרות קיצונית למזג את OpenAI עם המתחרה אנת'רופיק (Anthropic) ולהעביר אליה את ההנהגה – מהלך שלדבריו הוא לא התלהב ממנו, בלשון המעטה. כיום עומד סוצקבר בראש חברה מתחרה שהקים בשם Safe Superintelligence, שזכתה להערכת שווי של עשרות מיליארדים, ושהציפיות סביבה רבות. אולם על פי הדיווחים השונים על אירועי המשפט, למרות שהתקדם – עדותו של סוצקבר המחישה בבירור עד כמה הקרעים שנוצרו בצמרת חברת ה-AI המפורסמת בעולם – עדיין דרמטיים ונוכחים. הפוסט משפט מאסק-OpenAI: אלטמן התגונן וסוצקבר לא תרם לתדמיתו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני 3 ימיםתצוגת קריאה
Gentrix.ai מקבוצת SQlink משיקה סוכן AI דיגיטלי מתקדם באפליקציית סונול

בינה מלאכותית

People & Computers

Gentrix.ai מקבוצת SQlink משיקה סוכן AI דיגיטלי מתקדם באפליקציית סונול

Gentrix.ai, שעם משקיעיה נמנית קבוצת SQlink, הודיעה על השקת סוכן AI דיגיטלי מתקדם באפליקציית סונול, שמבוסס על ארכיטקטורת Multi-Agent Orchestration. הסוכן מאפשר שירות חכם, מענה תפעולי ופתרון תקלות בזמן אמת למשתמשי האפליקציה, והוא מהווה חלק ממהלך להרחבת יכולות השירות הדיגיטלי והחדשנות הטכנולוגית של סונול. הסוכן החדש פועל כנציג דיגיטלי רשמי בתוך האפליקציה, ומשלב יכולות בינה מלאכותית מתקדמות עם חיבור עמוק למערכות המידע ולדאטה הארגונית של סונול. לא מדובר בצ'ט כללי, אלא בשכבת שירות שנשענת על דאטה ארגונית אמיתית, שנבנתה במיוחד לעולמות התפעול והתדלוק. ארכיטקטורה רב סוכנית ותשתית מודולרית הפתרון מבוסס על תשתית מודולרית ואגנוסטית למודלי שפה מתקדמים, תוך שימוש בארכיטקטורה רב סוכנית (Multi-Agent). לצד הסוכן הראשי הוקם תת סוכן ייעודי, שמתמחה בעולמות נקודות הנאמנות, ומאפשר ניהול שיח ממוקד ומדויק בנושאים אלו. המערכת משתמשת בתהליך RAG (ר"ת Retrieval Augmented Generation) שמחובר למקורות מידע רשמיים ולמאגרי ידע ארגוניים, ומשלב מנגנוני בקרה ו-Guardrails למניעת חריגה ממדיניות ותוכן לא מורשה. הפתרון יושם תוך דגש על אמינות המידע, חיבור למקורות רשמיים, מנגנוני בקרה והפניה לגורם אנושי במקרים המחייבים טיפול נוסף. תהליך הטמעה מעמיק וחיבור לדאטה ארגונית תהליך ההטמעה כלל עבודת עומק בארגון: מיפוי מקורות המידע, טיוב וניקוי דאטה לא אחידה, חיבור למאגרים פעילים, והגדרת לוגיקות סיווג ואבחון מתקדמות. במסגרת הפרויקט בוצעה חקירה מקיפה של הדאטה של סונול, במטרה להבטיח שכל מענה נשען על מקור רשמי, מדויק ועדכני. פתרון דיגיטלי זמין בנושא תדלוק בזמן אמת בפועל, הסוכן מלווה משתמשים בתהליכי תדלוק דיגיטליים, מסייע באיתור תחנות ושירותים, מטפל בשאלות על חשבוניות ותשלומים ונותן מענה לפיצ'רים תפעוליים באפליקציה. בנוסף, הוא יודע לזהות ולייעץ במגוון שאלות בנושא תדלוק וירטואלי בזמן אמת – להבחין בין תקלה תפעולית, מגבלת תחנה, בעיית אפליקציה או חוסר התאמה, ולהוביל תהליך אבחון מובנה ומדורג טרם הגעה לגורם אנושי. התמודדות עם דאטה מורכבת וחוויית שירות סקיילבילית במסגרת הפרויקט, Gentrix.ai וסונול התמודדו עם אתגרים של דאטה לא אחידה ממקורות שונים, ריבוי תרחישי תדלוק מורכבים ותיאורי משתמש חלקיים. באמצעות תזמור רב סוכני מדויק, סיווג כוונות מתקדם ושימוש נכון ב-RAG נבנתה חוויית שירות יציבה, אמינה וסקיילבילית. בשנים האחרונות מובילה סונול אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית, והחברה השקיעה משאבים משמעותיים בפיתוח פתרונות טכנולוגיים מתקדמים שמשלבים בינה מלאכותית, אבטחת מידע מחמירה וחוויית משתמש אינטואיטיבית. אפליקציית סונול שודרגה כך שתאפשר מענה לשאלות נפוצות, הכוונה לתדלוק, תשלום, צפייה בהטבות ובנקודות, והפניה מהירה לתמיכה – במטרה לקצר תהליכים ולהפוך פעולות יומיומיות לנגישות יותר, בצורה ברורה, מהירה ומאובטחת. עבור משתמשי האפליקציה, המשמעות היא זמינות מלאה 24/7, פתרון בעיות מיידי בשטח וחוויית שירות רציפה וברורה. עבור סונול מדובר בהפחתת עומסים ממוקדי שירות, סטנדרטיזציה של מענה רשמי והקמת תשתית טכנולוגית מתקדמת להרחבת שירותים מבוססי AI בעתיד. "נדבך נוסף בטרנספורמציה הדיגיטלית של סונול" יורם מרציאנו, מנמ"ר סונול, אמר כי "הטמעת סוכן ה- AI באפליקציה שלנו היא נדבך נוסף במהלך רחב של טרנספורמציה דיגיטלית, שמטרתו להפוך את השירות לחכם, פרו-אקטיבי ומדויק יותר. השילוב בין טכנולוגיה מתקדמת, דאטה ארגונית ובקרה תפעולית הוא המפתח ליצירת חוויית לקוח איכותית, נגישה וסקיילבילית לאורך זמן". קבוצת SQlink מספקת קשת רחבה של פתרונות ושירותים מתקדמים בעולמות הטכנולוגיה, וביניהם דיגיטל ופיתוח תוכנה,UI/UX , בינה מלאכותית, אנליטיקת נתונים, BI, ביג דאטה, אבטחת מידע וסייבר, QA ואוטומציה, תשתיות ועוד. הקבוצה מונה כ-2,800 מומחים ויועצים, ועם לקוחותיה נמנים ארגונים וחברות מהגדולים במשק, מכלל המגזרים והתעשיות. סונול הינה קבוצת אנרגיה מובילה בישראל, שמונה כ-245 תחנות וכ-200 חנויות נוחות Sogood. בשנים האחרונות הרחיבה הקבוצה את פעילותה לתחומים נוספים בעולם האנרגיה, בהם תחנת תדלוק במימן, פתרונות טעינה לרכב חשמלי באמצעות סונול EVI, תחום הגגות הסולאריים ושיווק גז למשקי בית, תעשייה ורכבים באמצעות סונול גז+. הפוסט Gentrix.ai מקבוצת SQlink משיקה סוכן AI דיגיטלי מתקדם באפליקציית סונול הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני 3 ימיםתצוגת קריאה
משרדי ממשלה צריכים תשתית ל-AI לא בעוד שנתיים – עכשיו

בינה מלאכותית

People & Computers

משרדי ממשלה צריכים תשתית ל-AI לא בעוד שנתיים – עכשיו

המעבר של המגזר הציבורי לענן נימבוס כבר בעיצומו, אבל השאלה האמיתית היא לא רק איך לאסוף את הדאטה ואיפה היא תשב, אלא כיצד באמת עובדים איתה. כיצד מחברים בין מערכות? איך סומכים על הנתונים? וכיצד הופכים אותם מתשתית טכנולוגית לכלי שמייעל תהליכים, משפר שירותים ומאפשר לארגונים לעבוד חכם ומהר יותר? לקראת כנס נימבוס השנתי של אנשים ומחשבים ומערך הדיגיטל הלאומי, sp.data, הנציגה הבלעדית של קליק (Qlik) בישראל, מודיעה על השקת Qlik Talend Cloud בענן הממשלתי (רובד 5). זהו שירות חדש לאינטגרציה, איכות וניהול נתונים, שמצטרף לפלטפורמת האנליטיקה וה־AI של קליק, שכבר זמינה בנימבוס. מה המשמעות מבחינת משרדי הממשלה? במקום לעבוד עם אוסף של כלי ETL ופתרונות Data Quality, אנליטיקה ו-Governance, אפשר לנהל את כל מחזור חיי הדאטה בפלטפורמה אחת: מהזרמת נתונים בזמן אמת, דרך ניהול איכות ואמינות המידע, ועד לאנליטיקה מתקדמת ו-Agentic AI שמניעה ומייעלת תהליכים. בכנס נימבוס תקיים sp.data סדנה מיוחדת למנהלי דאטה, ארכיטקטים ובכירי טכנולוגיה במגזר הציבורי, תחת הכותרת "תשתית דאטה שמכינה את המגזר הציבורי ל-AI לא בעוד שנתיים – עכשיו". בסדנה יציגו אורי קלסי, סמנכ"ל דאטה, וגדי רוטמן, סמנכ"ל אנליטיקה ו-AI ב-sp.data, כיצד שילוב של אינטגרציית נתונים, אנליטיקה ו-Agentic AI מאפשר לעבור מעולם של דו"חות ודשבורדים לעבודה פרו-אקטיבית, שמבוססת על תובנות בזמן אמת. כזו שיודעת לזהות חריגות, להתריע, להמליץ ואפילו להניע תהליכים באופן אוטומטי. הם ידגימו איך בונים Data Pipelines מודרניים בזמן אמת, כיצד מכינים דאטה איכותית ל- AIואיך מחברים בין אנליטיקה, אוטומציה וסוכני בינה מלאכותית מבלי להוסיף עוד שכבות של מורכבות טכנולוגית. אם אתם עוסקים בדאטה, אנליטיקה, ארכיטקטורה או AI במגזר הציבורי – זו בדיוק הסדנה שאתם צריכים להשתתף בה. מעבר לסדנה, תוכלו לפגוש אותנו בדוכן של קליק בכנס, שם נציג דמואים חיים של Qlik Talend Cloud ו-Qlik Cloud Analytics, כולל יכולות Agentic AI, תרחישי עבודה בזמן אמת וחיבור בין דאטה, אנליטיקה ואוטומציה בסביבת הענן הממשלתי. לדברי קלסי, "האתגר במגזר הציבורי הוא כבר מזמן לא איסוף דאטה, אלא היכולת לסמוך עליה, לחבר אותה ולהפעיל אותה בזמן אמת. המעבר לענן והכניסה של ה-AI מחייבים ארגונים לחשוב מחדש על תשתיות הדאטה שלהם ואיך להפוך אותן לבסיס אמין, שמאפשר גם אנליטיקה וגם AI". גדי רוטמן, סמנכ"ל אנליטיקה ו-AI ב-sp.data. צילום: ניב קנטור רוטמן ציין כי "הדור הבא של האנליטיקה כבר לא מסתפק בלענות על שאלות, אלא יודע להבין הקשר, לזהות מה חשוב ולהניע פעולה. אנחנו נכנסים לעידן של Agentic AI, שבו סוכני בינה מלאכותית עובדים יחד עם הדאטה של הארגון בזמן אמת". ליווי ארגונים ציבוריים בתהליכי טרנספורמציה מבוססי דאטה מעבר לפתרונות עצמם, ב-sp.data מלווים כבר שנים ארגונים ממשלתיים וציבוריים בתהליכי טרנספורמציה מבוססי דאטה – משלב האפיון והארכיטקטורה, דרך יישום ופיתוח פתרונות מתקדמים ועד הטמעה, הכשרות וליווי שוטף. צוותי ה-Professional Services וה-Customer Success של החברה עובדים לצד הלקוחות לטובת שיפור תשתיות דאטה מודרניות, שילוב אנליטיקה ו-AI בתהליכי עבודה והפקת ערך עסקי אמיתי מהמידע – עם מומחיות עמוקה בטכנולוגיות קליק, היכרות עם המגזר הציבורי ותמיכה מקומית מלאה בעברית. אז... אם גם אתם רוצים להבין איך נראית תשתית הדאטה של עידן ה-AI, אנחנו מזמינים אתכם להגיע לסדנה שלנו ולבקר בדוכן קליק בכנס. צוות המומחים שלנו יחכה לכם עם הדגמות חיות של Qlik Talend Cloud ו-Qlik Cloud Analytics, תרחישי אינטגרציית נתונים ו-Agentic AI מהעולם הממשלתי, ושיחות פתוחות על האתגרים האמיתיים של ניהול דאטה בענן נימבוס. בואו לראות איך מחברים בין דאטה, אנליטיקה ו-AI בפלטפורמה אחת, שמוכנה לעבודה אמיתית במגזר הציבורי. לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן. הפוסט משרדי ממשלה צריכים תשתית ל-AI לא בעוד שנתיים – עכשיו הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני 3 ימיםתצוגת קריאה
אקמאי רוכשת את LayerX הישראלית ב-205 מיליון דולר

טכנולוגיה

People & Computers

אקמאי רוכשת את LayerX הישראלית ב-205 מיליון דולר

אקמאי האמריקנית הודיעה היום (ה') כי היא רוכשת את LayerX – חברה ישראלית שמפתחת פתרונות בקרת שימוש בבינה מלאכותית ואבטחת דפדפנים ארגוניים. LayerX הוקמה ב-2022 על ידי אור אשד ודוד וייסברוד, וגייסה מאז הקמתה 45 מיליון דולר מגלילות קפיטל, ג'אמפ קפיטל, קרן ההשקעות של דל ומשקיעים נוספים. עובדי LayerX, בהם המייסדים, יצטרפו לחטיבת הסייבר של אקמאי. בחברה הרוכשת אומרים כי העסקה תחזק את אסטרטגיית אבטחת כוח העבודה שלה באמצעות בקרת שימוש בבינה מלאכותית. לפי אקמאי, הרכישה נותנת מענה לאחד האתגרים הבוערים ביותר של ארגונים ב-2026: שליטה וניהול של השימוש בכלי AI. הטכנולוגיה של LayerX מרחיבה את שכבת ההגנה של הדפדפן, שבו מתבצעת כיום רוב הפעילות הארגונית, ושבאמצעותו משתמשים העובדים בכלי GenAI, שירותי בינה מלאכותית מבוססי SaaS וסוכני AI אוטונומיים. בניגוד לדפדפנים ארגוניים ייעודיים, שמחייבים עובדים לעבור לסביבת עבודה חדשה, LayerX פועלת על גבי הדפדפנים הקיימים ומאפשרת עבודה מאובטחת ללא שינוי בהרגלי העבודה של המשתמשים. בנוסף, הפלטפורמה מותאמת לדור החדש של דפדפנים מבוססי סוכנים (Agentic Browsers), בהם אטלס וקומט. אקמאי היא בין החברות הבולטות בעולם בעולמות שירותי הענן, אבטחת הסייבר והרשתות להפצת תוכן (CDN). הטכנולוגיה של LayerX תשתלב בפורטפוליו פתרונות ה-Zero Trust (אפס אמון) שלה, שכולל ZTNA (ר"ת Zero Trust Network Access) לניטור הגישה לאפליקציות, הגנה על יישומי AI בזמן, אמת ואבטחת תשתיות ההרצה וההיסק של מודלים באמצעות סגמנטציה של גארדיקור. גילוי של שלוש פרצות משמעותיות ל-layer X יש גם צוות מחקר, שחשף בחודשים האחרונים כמה פרצות אבטחה. לפני כשבוע הוא גילה את Claude Bleed – פרצה קריטית בתוסף של קלוד לדפדפן כרום. הפרצה אפשרה לכל תוסף לדפדפן "להשתלט" על קלוד ולהזריק לו פקודות זדוניות. דרך הפרצה הזאת, האקרים יכלו לשלוף קבצים מחשבון הגוגל דרייב של המשתמש, לקרוא מיילים ולשלוח הודעות בשמו, מבלי שהוא יבחין בכך. הצוות גילה "חור" אבטחה נוסף בקלאוד, הפעם בגרסת הדסקטופ – פרצת RCE, שמאפשרת לתוקפים להריץ קוד מרחוק דרך זימונים ביומן של גוגל, שהוזרקו בהם פקודות זדוניות. באוקטובר האחרון, שבוע אחרי שיצא לשוק דפדפן אטלס של ChatGPT, חוקרי LayerX גילו בו פרצה, שמאפשרת לתוקפים להעביר הוראות לזיכרון של הבוט מבית OpenAI ולהריץ קוד זדוני מרחוק. "הטמעת AI בטוחה בקנה מידה רחב" "הלקוחות שלנו מאמצים בינה מלאכותית בקצב חסר תקדים, והמסר שאנחנו שומעים מהם ברור: כלי האבטחה הקיימים לא מספקים נראות מספקת לאופן שבו עובדים משתמשים בכלי AI ומה הם משתפים עם מודלי שפה גדולים", אמר עופר וולף, מנהל אקמאי ישראל וסמנכ"ל בכיר בחברה העולמית. "הרכישה של LayerX מוסיפה לאקמאי שכבת בקרה בנקודת השימוש עצמה, כך שארגונים יכולים לאמץ בינה מלאכותית במהירות, מבלי להתפשר על אבטחה ועמידה בכללים הארגוניים וברגולציה". לדברי אשד, "אבטחת השימוש בבינה מלאכותית, הן על ידי עובדים והן על ידי סוכני AI, הפכה לאחד האתגרים המרכזיים של ארגונים. השילוב בין הטכנולוגיה של LayerX לפתרונות ה-Zero Trust ופלטפורמת הקצה של אקמאי יאפשר לארגונים להטמיע בינה מלאכותית בצורה בטוחה ובקנה מידה רחב". רכישות קודמות בישראל קניית LayerX מצטרפת לשורת רכישות קודמות שביצעה אקמאי בישראל בשנים האחרונות, כולן בתחום הסייבר. בין היתר, היא קנתה ב-2021 את גארדיקור תמורת כ-600 מיליון דולר, והנרכשת נחשבת לאחד מעוגני פעילות ה-Zero Trust של אקמאי בעולם. ב-2024 היא קנתה את נוניים סקיוריטי תמורת כ-450 מיליון דולר. חברות ישראליות נוספות שהענקית האמריקנית רכשה הן NeoSec ב-2023, וכן ChameleonX ב-2019 וקוטנדו, שנרכשה ב-2012. אקמאי ממשיכה לגייס עובדים בישראל למגוון תפקידי מחקר ופיתוח, מוצר ואבטחת מידע. הפוסט אקמאי רוכשת את LayerX הישראלית ב-205 מיליון דולר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
כדי לעמוד ביעדים: עובדי אמזון מנפחים שימוש בבינה מלאכותית

בינה מלאכותית

Kikar HaShabbat

כדי לעמוד ביעדים: עובדי אמזון מנפחים שימוש בבינה מלאכותית

כלי AI חדש בשם MeshClaw שנועד לייעל עבודה הפך, לפי דיווחים, למנוע של פעילות מלאכותית | עובדים מדווחים על לחץ גובר להשתמש בבינה מלאכותית - גם כשאין בכך צורך, בזמן שהתופעה מתפשטת ברחבי עמק הסיליקון (בעולם)

לפני 3 ימיםתצוגת קריאה
מיקרוסופט: פתרנו את בעיית ההזיות של הבינה המלאכותית

טכנולוגיה

Kikar HaShabbat

מיקרוסופט: פתרנו את בעיית ההזיות של הבינה המלאכותית

ענקית הטכנולוגיה מציגה כלי מחקר חדש במערכת Microsoft 365 Copilot שמשלב בין GPT של OpenAI ו-Claude של Anthropic במנגנון שמשמש כמפקח איכות שנועד לצמצם טעויות ולשפר את אמינות התשובות | לצד ההכרזה, החברה מרחיבה את היצע כלי ה-AI הארגוניים (טכנולוגיה)

לפני חודשתצוגת קריאה
הבסיס הסמוי של מהפכת ה-AI הרפואית: למה הנתונים חשובים יותר מהאלגוריתם

טכנולוגיה

People & Computers

הבסיס הסמוי של מהפכת ה-AI הרפואית: למה הנתונים חשובים יותר מהאלגוריתם

הבינה המלאכותית כבר כאן – גם במערכת הבריאות. אלגוריתמים חכמים, מודלי GenAI ועוזרים דיגיטליים מבטיחים לשנות את האופן שבו רופאים מקבלים החלטות, כיצד בתי חולים מתנהלים ואיך מטופלים זוכים לטיפול מדויק יותר. אבל מאחורי ההבטחה הגדולה מסתתרת אמת פשוטה: AI חזקה באמת לא מתחילה באלגוריתם – אלא בנתונים. והאתגר האמיתי הוא לאפשר ל-AI לעבוד עם נתונים אמינים, מחוברים ובזמן אמת. מערכות בריאות מייצרות כמויות אדירות של מידע: רשומות רפואיות, בדיקות מעבדה, תיאורים חופשיים, נתונים ממכשור רפואי ועוד. אלא שהנתונים האלה לרוב מפוזרים בין מערכות שונות, בפורמטים משתנים וללא שפה משותפת. במצב כזה, גם האלגוריתם המתקדם ביותר אינו יכול להפיק תובנות מהימנות. תפקיד מרכזי בשלב זה ממלא תקן הנתונים FHIR (ר"ת Fast Healthcare Interoperability Resources). תקן זה יוצר שפה אחידה למידע רפואי, שמאפשרת ליישומי AIלהבין את הנתונים בצורה עקבית, ברורה ובעיקר בזמן אמת. עבור מערכות בינה מלאכותית, זהו הבסיס ההכרחי לדיוק של תוצאות. כדי לאפשר יישומי AI אמיתיים בקנה מידה רחב, נדרשת שכבת פלטפורמה רחבה הכוללת: אינטגרציה בין מערכות ומקורות מידע שונים גישה לנתונים בזמן אמת יכולות עיבוד, אחסון ו-Query יכולת להריץ מודלי AI ישירות מעל הנתונים במילים אחרות – AI לא פועלת רק על נתונים, אלא על תשתית שמאפשרת לה להבין, לעבד ולהשתמש בהם בצורה יעילה. אינטרסיסטמס (InterSystems) היא חברת טכנולוגיה גלובלית, המתמחה בפלטפורמות נתונים קריטיות לארגונים עתירי מידע, ובראשם מערכות בריאות. הטכנולוגיות של החברה משמשות אלפי ארגוני בריאות ברחבי העולם לניהול רשומות רפואיות, לשיתוף מידע קליני ולפיתוח יישומים מתקדמים מבוססי נתונים. באמצעות פלטפורמת InterSystems IRIS for Health החברה מספקת תשתית נתונים מאוחדת ומבוססת FHIR, המאפשרת לארגונים לממש פתרונות בינה מלאכותית בקנה מידה גדול, בביצועים גבוהים ובזמן אמת כחלק אינטגרלי מהעשייה הקלינית והעסקית. בנוסף, הפלטפורמה כוללת יכולות GenAI מובנות, המאפשרות לבנות יישומי בינה מלאכותית מתקדמים ישירות בתוך סביבת הנתונים הקלינית. בבתי החולים בארה"ב, בהם Stanford Health Care ו-Northwestern Medicine, שני ארגוני בריאות מובילים, הפועלים על גבי תשתיות הנתונים של אינטרסיסטמס, היישום הקליני נדרש להיות מתקדם, אמין, בטוח ויעיל במיוחד. ב –Stanford Health Care שיתוף פעולה טכנולוגי הביא לפיתוח מערכת בשם AXIOM – מנוע נתונים קליני, שמבוסס על מאגרי FHIR ארגוניים. AXIOM מסוגלת לאחד כמויות עצומות של מידע ממקורות שונים וליצר מהם תצוגה קלינית מלאה בזמן אמת, לאפשר שאילתות בשפה טבעית ולתמוך בהרצת מודלי AI ו-GenAI כחלק משגרת העבודה הקלינית. המערכת מאפשרת, למשל, לשאול שאלות קליניות מורכבות ולקבל תשובות קוהרנטיות תוך שניות — מה שמקצר משמעותית את זמני הפעולה ומאפשר קבלת החלטות טובה יותר. גם Northwestern Medicine אימץ אסטרטגיית FHIR-First המופנית ליצירת תשתית נתונים גמישה, אחידה ומתועדת. בציר זה הם מבטאים פתרונות דומים לשימוש בנתונים בזמן אמת, כולל יכולות שמאפשרות שילוב AI לפני, במהלך ואחרי האירוע הקליני עצמו. מערכת AXIOM אחראית ליישום שמגשר בין תקן FHIR לבין צרכים קליניים יומיומיים. היכולת לאחד נתונים ממקורות שונים, להעניק להם מבנה ואוריינטציה קלינית ולספק אותם במהירות לפלטפורמות AI היא המשימה המרכזית של ארגוני הבריאות. פתרונות מבוססי FHIR לצד מערכות כמו AXIOM מדגימים כיצד ניתן למנף תשתיות מידע כמו אלו של InterSystems כדי להפוך את הבטחות הבינה המלאכותית ליישומים רפואיים ממשיים, מדידים ובעלי ערך קליני. לדברי איל שוריאן, מנהל הסניף הישראלי של אינטרסיטמס, "פרויקט ניוד המידע הלאומי מבוסס FHIR הוא אחד המהלכים המשמעותיים במערכת הבריאות הישראלית. הוא יוצר תשתית נתונים אחידה ובזמן אמת – תנאי הכרחי למימוש בינה מלאכותית קלינית. זהו צעד אסטרטגי שיאיץ חדשנות וישפר את איכות הטיפול". בישראל, ניתן כבר לראות את יישום הגישה הזאת בפועל. ארגונים מובילים כמו משרד הבריאות, המרכז הרפואי שיבא, ביה"ח רמב"ם, המרכז הרפואי סוראסקי, קופות החולים כללית, לאומית ומאוחדת ועוד – כולם עושים שימוש בתשתיות מבוססות FHIR לשיתוף מידע קליני ולבניית בסיס נתונים אחיד. מהלכים אלו מהווים חלק מהמעבר הרחב לניהול מידע רפואי מודרני, ומאפשרים לא רק שיפור בתיאום הטיפול, אלא גם יצירת תשתית מתאימה ליישומי AI מתקדמים בעתיד. הפוסט הבסיס הסמוי של מהפכת ה-AI הרפואית: למה הנתונים חשובים יותר מהאלגוריתם הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
"חומרת סיסקו ותוכנת נוטניקס: חוויית ענן אמיתית בדאטה סנטר"

טכנולוגיה

People & Computers

"חומרת סיסקו ותוכנת נוטניקס: חוויית ענן אמיתית בדאטה סנטר"

במסגרת המדור 'מדברים עם השותפים של נוטניקס בישראל' ניהלנו באחרונה שיחה עם עמי בן עמרם, ראש ארכיטקטורת ענן ובינה מלאכותית ומנהל תיקי הלקוחות של סיסקו ישראל. ספר לנו על השותפות בין סיסקו לנוטניקס וכיצד היא באה לידי ביטוי בשטח. "השותפות בין סיסקו לנוטניקס החלה לפני מספר שנים, מתוך צורך לספק מענה מודרני, פשוט ואחיד לעולמות הדאטה סנטר והענן ההיברידי. השקענו רבות בהכשרת הצוותים שלנו, החל מסדנאות טכניות ועד הסמכות Presales ו-Delivery, כך שכיום אנו מספקים יכולת מלאה לתכנון ותמיכה מקצה לקצה. ליווינו לקוחות במגזרי הפיננסים, הציבורי וההיי-טק במעבר לתשתיות HCI, הקמת סביבות VDI ובניית עננים היברידיים. דוגמה מצוינת לכך היא פרויקטים אצל לקוחות פיננסיים גדולים שהקימו לאחרונה סביבות על שרתי ה-UCSX שלנו, ובכך נהנים מהקצה הטכנולוגי של שתי החברות. בנוסף, השקנו יחד עם Pure Storage את פתרון ה-FlashStack המאוחד, המשלב מחשוב של סיסקו, אחסון של Pure ותשתית ענן של נוטניקס בפתרון אחד בדוק ומאושר". מהו האתגר המורכב ביותר שאתם פוגשים כיום אצל הלקוחות? "האתגר המרכזי הוא השילוב בין מורכבות טכנולוגית לאילוצי תקציב. ארגונים כיום מפעילים במקביל תשתיות מסורתיות, עננים ציבוריים וסביבות קונטיינרים, וכל זאת תחת רגולציה מחמירה. המצב הזה יוצר עומס תפעולי וחוסר שקיפות לגבי עלויות. בנוסף, קיים קושי אמיתי בגיוס כוח אדם מיומן לתחזוקת מערכות מורכבות כאלו. לכן, המשימה שלנו היא לא רק לספק טכנולוגיה, אלא לבנות ארכיטקטורה פשוטה, מבוססת אוטומציה, שמאפשרת צמיחה הדרגתית ושקט נפשי ללקוח". מהם היתרונות המרכזיים של פתרונות נוטניקס כפי שאתם שומעים מהלקוחות? "הלקוחות מצביעים על שלושה יתרונות ברורים: פשטות, ביצועים וגמישות. הממשק האחוד לניהול מחשוב, אחסון ורשת מצמצם דרמטית את זמן התפעול היומיומי. מבחינת ביצועים, האופטימיזציה של התוכנה מאפשרת להריץ אפליקציות קריטיות ודאטה-בייסים במהירות שיא. הגמישות היא קריטית, היכולת לפרוס את נוטניקס על מגוון יצרני חומרה ולתמוך במספר Hypervisors מעניקה ללקוח חופש בחירה ומקטינה תלות בספק יחיד. הבידול המרכזי הוא ש-נוטניקס נולדה כתוכנת ענן מודרנית ולא כאבולוציה של מערכות ישנות, מה שמבטיח TCO (עלות בעלות כוללת) נמוך יותר לאורך זמן". כיצד מהפכת ה-AI משפיעה על עולם התשתיות וניהול ריבוי עננים (Multi-Cloud)? "ה-AI משנה את חוקי המשחק. מצד אחד, היא יוצרת עומסי מחשוב וזרמי נתונים עצומים, הדורשים תמיכה ב-GPU ושיהוי נמוך. מצד שני, ה-AI מאפשרת לנו לנהל את התשתית בצורה חכמה יותר. בסביבות ריבוי-ענן, כלי AI ו-Analytics מסייעים לבחור את המיקום האופטימלי להרצת עומסים, בין אם זה On-Prem או ענן ציבורי, כדי לאזן בין ביצועים לעלויות. פלטפורמות כמו נוטניקס, המציעות שכבת ניהול אחודה, הופכות לבסיס הטבעי לאימוץ AI; הן מאפשרות להזרים נתונים בין סביבות בקלות ולשמור על מדיניות אבטחה עקבית בכל מקום בו המידע נמצא". אתם מוזמנים להירשם כאן לכנס השנתי של נוטניקס, שיתקיים ב-21.6 באווניו, קריית שדה התעופה הפוסט "חומרת סיסקו ותוכנת נוטניקס: חוויית ענן אמיתית בדאטה סנטר" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
פרטנר: ירידה בהכנסות, עלייה ברווח הנקי וגידול במספר המנויים

טכנולוגיה

People & Computers

פרטנר: ירידה בהכנסות, עלייה ברווח הנקי וגידול במספר המנויים

פרטנר פתחה את 2026 עם תוצאות כספיות מעורבות בסעיפים העיקריים: ההכנסות ירדו ב-5% ל-770 מיליון שקלים והרווח הנקי צמח ב-16% ל-74 מיליון. הרווח למניה עלה ביותר מ-15% ל-40 אגורות. ההכנסות בנטרול דמי קש"ג (רישוריות גומלין) נותרו ללא שינוי – 770 מיליון שקלים. הדו"חות הכספיים של החברה מצביעים על עלייה של 1% בהכנסות משירותים ל-634 מיליון שקלים. הגידול המתון הוא תוצאה מירידה בהכנסות משירותי נדידה, שנבעה מהעובדה שכמעט שלא יצאנו לחו"ל במהלך המלחמה עם איראן. ההכנסות ממכירת הציוד קטנו ב-3% ועמדו על 136 מיליון שקלים. קבוצת התקשורת הציגה במהלך הרבעון עלייה של כ-14% ברווח התפעולי שלה, ל-107 מיליון שקלים. עוד עליות נרשמו ב-EBIDTA המתואם, שגדל ב-20 מיליון שקלים ל-306 מיליון, ובתזרים המזומנים החופשי המתואם, שעלה ב-30 מיליון שקלים ל-134 מיליון. התזרים הושפע, בין היתר, מקבלת החזר מס בסכום של 86 מיליון שקלים. גידול במספר לקוחות הסלולר, הטלוויזיה והסיבים מצבת מנויי הסלולר של פרטנר גדלה משנה לשנה ב-64 אלף ועמדה בתום הרבעון על 2.696 מיליון. 18 אלף מהם נוספו מתומו של הרבעון האחרון אשתקד. 928 אלף ממנויי פרטנר נמצאים ברשת הדור החמישי שלה, כאשר בהשוואה לרבעון הקודם, מדובר בעלייה של 89 אלף. שיעור הנטישה של מנויי הסלולר הגיע ל-4.9%, בדומה לרבעון המקביל אשתקד. מספר הלקוחות של שירות הטלוויזיה Partner tv+ עלה זה הרבעון השני ברציפות, כאשר הפעם מדובר בגידול של 5,000 מנויים. מצבת מנויי הסיבים האופטיים רשמה גידול רבעוני של 7,000 מנויים. הטמעה נרחבת של בינה מלאכותית אבי גבאי, מנכ"ל קבוצת פרטנר, אמר כי "אנחנו מוכיחים שמוצרים טובים ושירות מצוין מובילים לצמיחה בבסיס הלקוחות ולשיפור במדדי הרווחיות. כלי ה-AI המתקדמים שפיתחנו והשקנו בחטיבת השירות כבר תורמים משמעותית, ומספקים ללקוחות שירות 24/7 ללא המתנה ועם שיעורי הצלחה דומים לנציגים אנושיים". לדברי מירי תקוטיאל, סמנכ"לית הכספים של החברה, "השגנו תוצאות טובות, על אף השפעות המצב הבטחוני. במקביל, אנחנו ממשיכים לפעול לייעול תהליכי העבודה הפנימיים, לרבות שילוב כלי בינה מלאכותית לשיפור הממשקים והתפעול השוטף. איתנותה הפיננסית של פרטנר קיבלה ביטוי באחרונה באשרור דירוג האשראי של החברה ברמה של AA-, באופק יציב". הפוסט פרטנר: ירידה בהכנסות, עלייה ברווח הנקי וגידול במספר המנויים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
מיקרוסופט נסוגה: סוף עידן ה-"AI בכל מקום"

בינה מלאכותית

Kikar HaShabbat

מיקרוסופט נסוגה: סוף עידן ה-"AI בכל מקום"

אחרי שנתיים של הטמעה אגרסיבית של עוזר ה-AI בכל מוצר כמעט, ענקית הטכנולוגיה מתחילה לצמצם, למחוק מיתוגים ולהתמקד בשימושים שמוכיחים ערך - בעיקר בשוק הארגוני (טכנולוגיה)

לפני 8 ימיםתצוגת קריאה
לא בגלל הטכנולוגיה: מיקרוסופט חושפת למה ארגונים מתקשים לאמץ בינה מלאכותית

בינה מלאכותית

Kikar HaShabbat

לא בגלל הטכנולוגיה: מיקרוסופט חושפת למה ארגונים מתקשים לאמץ בינה מלאכותית

מדד Work Trend Index לשנת 2026 מצביע על פער עמוק בין עובדים שכבר אימצו AI לבין הנהלות שמתקשות להדביק את הקצב - והתרבות הארגונית מתגלה כחסם המרכזי (טכנולוגיה)

לפני 9 ימיםתצוגת קריאה
מפתחות פיזיים במקום סיסמאות - המהפכה של OpenAI

בינה מלאכותית

Kikar HaShabbat

מפתחות פיזיים במקום סיסמאות - המהפכה של OpenAI

ענקית הבינה המלאכותית מציגה מנגנון הגנה חדש למשתמשי ChatGPT ו-Codex, שמבטל סיסמאות, חוסם ניסיונות פישינג ומצמצם סיכוני השתלטות על חשבונות - אך גם מציב דרישות מחמירות וללא אפשרות שחזור מצד החברה (טכנולוגיה)

לפני 11 ימיםתצוגת קריאה
ענקית ההייטק עוקבת אחרי העובדים כדי לאמן בינה מלאכותית - ומעוררת סערה

בינה מלאכותית

Kikar HaShabbat

ענקית ההייטק עוקבת אחרי העובדים כדי לאמן בינה מלאכותית - ומעוררת סערה

תוכנה חדשה של מטא מתעדת פעילות מחשב של עובדים ללא אפשרות סירוב מצידם, כל זאת בזמן שהחברה מקדמת קיצוצים ומצהירה כי בעתיד "סוכני AI יבצעו את רוב העבודה" (טכנולוגיה)

לפני 13 ימיםתצוגת קריאה
סם אלטמן: "יש לעצב מחדש את האינטרנט לעידן סוכני הבינה המלאכותית"

טכנולוגיה

Kikar HaShabbat

סם אלטמן: "יש לעצב מחדש את האינטרנט לעידן סוכני הבינה המלאכותית"

מפרוטוקולים חדשים ועד שכבת זהות ביומטרית וחומרה ייעודית - מנכ"ל OpenAI מציג חזון רחב שבו סוכני AI הופכים לשחקנים מרכזיים ברשת, ודוחפים לשינוי עמוק בתשתיות הדיגיטליות כפי שאנו מכירים אותן

לפני 19 ימיםתצוגת קריאה
Agent Smith: הכלי שגוגל נאלצה להגביל בגלל ביקוש

טכנולוגיה

Kikar HaShabbat

Agent Smith: הכלי שגוגל נאלצה להגביל בגלל ביקוש

גוגל חווה בימים האחרונים מהפכה פנימית של ממש: כלי בינה מלאכותית חדש בשם Agent Smith, הפועל כסוכן אוטונומי בתוך מערכות החברה, הפך תוך זמן קצר לאחד הכלים המבוקשים ביותר בקרב העובדים – עד כדי כך שהחברה נאלצה להגביל את הגישה אליו בגלל עומס שימוש (טכנולוגיה)

לפני חודשייםתצוגת קריאה
"ה-AI לא תחליף מערכות IT בבריאות; חייבים לבדוק את מהימנות המידע"

בריאות

People & Computers

"ה-AI לא תחליף מערכות IT בבריאות; חייבים לבדוק את מהימנות המידע"

"במערכת הבריאות הישראלית, הבינה המלאכותית לא תחליף, בשלב זה, מערכות מידע אחרות. היא תקצר תהליכים, אך תמיד יהיה צורך בעין אנושית שתבדוק את מהימנות המידע", כך אמרה הדס קגן, מנהלת מחלקת הדיגיטל בשירותי בריאות כללית. קגן השתתפה במפגש של פורום eGov מבית אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים במלון אוריינט בירושלים, בשיתוף קבוצת אמן, ועסק ביישומי בינה מלאכותית בממשלה ובמגזר הציבורי. בדבריה הציגה קגן את האתגרים שעומדים בפני הכללית בהטמעת בינה מלאכותית ואת תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגון הבריאות הגדול במדינה, שיש לו 5.2 מיליון לקוחות ו-2,000 מרפאות בקהילה. "כל אלה מייצרים כמויות עצומות של טרנזאקציות ומפגשים עם מטופלים בנכסים הדיגיטליים של הארגון, הכוללים, בין היתר, אתרים ואפליקציות שמאפשרים לבצע פעולות, 14 אתרי מידע לבתי החולים של הכללית ואתר ראשי של הקופה, שהוא אחד הנצפים בארץ", ציינה. לדבריה, "האתגר המרכזי הוא ליצור שער כניסה אחד, שיאפשר ללקוח גישה מרוכזת ונוחה לכל המידע והשירותים". הפתרון: לא לחכות לפתרון מושלם "ברמה הכללית, התפיסה אצלנו היא שאין לחכות לפתרון מושלם", אמרה קגן. היא ציינה כי "אנחנו צריכים כל העת לשמור על אמינות קלינית. לכן, מוטלת עלינו החובה לגבות את השימוש ב-AI בעין אנושית בוחנת, ואסור להסתמך על התוצרים שלה". לדבריה, "בכללית, השימוש בבינה מלאכותית נעשה במערכות סגורות פנימיות. הארגון מגדיר בעצמו את הרגולציה ואת המעקות (Guardrails) שלו, וכל העובדים והמנהלים מתיישרים לפי זה". קגן הביאה דוגמה ליישום AI שמוטמע בכללית: "זיהינו בעיה בניווט של המשתמשים באפליקציה, שהביאה לנטישת לקוחות. הפתרון שנמצא הוא הטמעת צ'ט בשפה חופשית, שמאפשר ללקוח לבקש פעולות כמו חידוש מרשם, והבוט מנווט אותו ישירות לדף הרלוונטי". כמו כן, היא ציינה שהכללית העבירה את כל האתרים והאפליקציות שלה לתשתית אחודה, שמאפשרת חיפוש חכם בשפה חופשית ומתן מידע אמין. הפרויקט נעשה בשיתוף קבוצת אמן. לסיכום שיתפה קגן שתי תובנות שנלמדו בשירותי בריאות כללית מפרויקטי הטמעת הבינה המלאכותית שביצעו שם עד כה: "התובנה הראשונה היא – אל תזלזלו בשינוי הארגוני, תנהלו אותו. התובנה השנייה קשורה לאמינות המידע – אל תסמכו על ה-AI ואל תשאירו אותה בלי בקרה. תמיד צריך להיות בן אדם בתמונה". הפוסט "ה-AI לא תחליף מערכות IT בבריאות; חייבים לבדוק את מהימנות המידע" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני 3 ימיםתצוגת קריאה
למה גוגל מתקינה אצלכם מודל AI ללא הסכמתכם?

בינה מלאכותית

Kikar HaShabbat

למה גוגל מתקינה אצלכם מודל AI ללא הסכמתכם?

חוקרי פרטיות מזהירים: גוגל מאפשרת התקנה שקטה של Gemini Nano, ובכך היא עלולה להפר את הדין האירופי | משתמשים רבים מדווחים כי גם מחיקה ידנית לא מונעת הורדה מחדש (טכנולוגיה)

לפני 5 ימיםתצוגת קריאה
עדויות מטרידות: תחקיר חדש של ה-BBC חושף צד אפל במודל AI המוכר

בינה מלאכותית

Kikar HaShabbat

עדויות מטרידות: תחקיר חדש של ה-BBC חושף צד אפל במודל AI המוכר

עדויות מטרידות ממספר מדינות מצביעות על דפוס מדאיג: שיחות ממושכות עם מודלים מתקדמים, ובראשם Grok של אילון מאסק, הובילו משתמשים לאמונות שווא מסוכנות, פרנויה ואף מחשבות אובדניות (בעולם)

לפני 13 ימיםתצוגת קריאה
פיטורים בסיסקו ובלינקדאין: רווחי שיא בצד תירוצי AI

טכנולוגיה

People & Computers

פיטורים בסיסקו ובלינקדאין: רווחי שיא בצד תירוצי AI

שתי ענקיות הטכנולוגיה, סיסקו ולינקדאין, הודיעו לאחרונה על תוכניות לקיצוץ מצבת כוח האדם שלהן באופן גלובלי. מדובר במהלך אשר ישפיע על אלפי מועסקים, אך מתרחש באופן פרדוקסלי דווקא בתקופה שבה שתי החברות מדווחות על הצלחות פיננסיות וצמיחה מרשימה בהכנסותיהן. צעדים אלו משקפים מגמה רחבה יותר בתעשיית ה-טק, בה חברות מתאימות את המבנה הארגוני מחדש, תוך ניסיון לצמצם עלויות בתוך הישענות נוחה יחסית על המגמות הטכנולוגיות החדשות. LAYOFF ALERT: CISCO 🚨 4,000 jobs cut while reporting record revenue. CEO says they need "focus, urgency, and discipline" for the AI era. The severance package includes free AI training courses (seriously). Cisco is a top H-1B filer every single year, if you were wondering. pic.twitter.com/BvPxM5nQEW — Official Layoff (@LayoffAI) May 13, 2026 "כוח אדם זול הוא הדבר היחיד שאכפת לתאגידים ממנו" כך למשל, סיסקו, אשר מתכננת את גל הפיטורים הנרחב יותר מבין השתיים, עתידה לקצץ מעט פחות מ-4,000 משרות, המהוות כ-5% מכלל כוח האדם הגלובלי שלה. ההחלטה, הקשה עבור המועסקים, התקבלה על אף שהחברה הציגה הכנסות שיא רבעוניות של 15.8 מיליארד דולר ורווחים גבוהים. הסיבה הרשמית למהלך היא רצונה של ההנהלה להסיט משאבים אסטרטגיים לטובת מנועי צמיחה עתידיים, דוגמת אבטחת מידע, תשתיות רשת, אופטיקה וטכנולוגיות בינה מלאכותית. מנכ"ל החברה, צ'אק רובינס, הסביר במזכר פנימי שנשלח לעובדים כי "החברות שינצחו בעידן ה-AI יהיו אלו עם מיקוד, דחיפות והמשמעת להסיט ללא הרף השקעות לעבר התחומים שבהם הביקוש ויצירת הערך לטווח ארוך הם החזקים ביותר". אולם למרות ההסברים העסקיים המנומקים, נראה שהעובדים בשטח חווים את המציאות בצורה שונה לחלוטין. על פי דיווח של IT Brew, פורומים אנונימיים הפכו לזירה לשיתוף בתסכול עבור מועסקי סיסקו, אשר מבקרים בהם בחריפות את החברה. על פי הדיווחים, אחד העובדים טען בפלטפורמה הייעודית כי "כוח אדם זול הוא הדבר היחיד שאכפת לתאגידים ממנו", בעוד שגולש אחר שיתף בתחושותיו הקשות וכתב: "סיסקו היא לא מקום בריא. תרבות הפיטורים האגרסיבית מטפחת רעילות שמוציאה את הרע ביותר מאנשים". במקביל, גם רשת הקשרים המקצועיים לינקדאין, שנמצאת כזכור בבעלות מיקרוסופט, הודיעה על היפרדות מכ-5% מהצוות הגלובלי שלה, מהלך שצפוי להשפיע על כ-875 עד 900 עובדים במחלקות ההנדסה, המוצר, השיווק והפיתוח העסקי. LAYOFF ALERT: LinkedIn 🚨 Sometimes the rumors you see on the timeline are true. @JoinBlind has this yesterday. Microsoft's LinkedIn just laid off 5% of staff. About 875 jobs. This is on the heels of Microsoft's layoffs. CEO Dan Shapero's first move, three weeks into the job. pic.twitter.com/WI07pnvo6U — Official Layoff (@LayoffAI) May 13, 2026 "אנחנו צריכים להמציא מחדש את אופן העבודה שלנו" בדומה לסיסקו, גם לינקדאין הודיעה על הפיטורים שהיא מיישמת בעיתוי תמוה – במקביל לזינוק של 12% בהכנסותיה לעומת השנה הקודמת. דניאל שפרו, המנכ"ל החדש של החברה, תיאר במכתבו לעובדים כי מדובר בהחלטה קשה שנועדה להתאים את החברה למציאות המשתנה: "כדי לעמוד ברגע הזה, עלינו להכין את עצמנו לספק קפיצת מדרגה בהשפעה... תוך המשך פעילות רווחית יותר. אנחנו צריכים להמציא מחדש את אופן העבודה שלנו, עם צוותים אג'יליים... זה דורש תעדוף קפדני ופשרות". מעבר לקיצוצים בכוח האדם, על פי הדיווחים, החברה מתכוונת לחתוך גם בהוצאות על קמפיינים שיווקיים, אירועים ושטחי נדל"ן שאינם מנוצלים מספיק. 85% of business leaders say "There's pressure to appear further along with leveraging AI than we actually are," according to a Milken Institute-Harris Poll. https://t.co/NuYJZNoHP4 pic.twitter.com/AfPn1FhIBE — Dominick Albano (@DominickAlbano3) May 12, 2026 אפילו סם אלטמן איבחן: זה – AI Washing אף על פי ששתי ענקיות הטכנולוגיה מצדיקות את הפיטורים בצורך בהשקעה ובהתייעלות מבוססת AI, בכירים אחרים בתעשייה מצביעים על המניע הריאליסטי יותר שמתחבא מתחת לפני השטח, ושבעניינו נשמעו כבר חשדות וספקולציות רבות. כך למשל, ריד הופמן, שהיה בעצמו ממייסדי חברת לינקדאין, פרסם אזהרה לפיה חברות נוטות כיום להשתמש בבינה המלאכותית כתירוץ נוח לפיטורים שנועדו לכסות על "חטאי עבר" של גיוס יתר המוני בשנות המגפה בין 2020 ל-2023. הופמן הבהיר כי התירוץ המסוים "גורם לחברות להיראות חזקות ומתקדמות", למרות שמדובר בסיבות מסורתיות בהרבה של ניהול כוח אדם. תופעה זו זכתה לכינוי AI Washing, שאותו הדביק לא לא אחר מאשר מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, בדברים שאמר בכנס שנערך לאחרונה: "כמעט כל חברה שמפטרת מאשימה את ה-AI, בין אם זה באמת קשור לזה ובין אם לא", ציין מי שאוחז במושכות חברת ה-AI הבולטת בעולם כיום. הפוסט פיטורים בסיסקו ובלינקדאין: רווחי שיא בצד תירוצי AI הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
"העולם לא השתגע; זה הזמן להמציא מחדש את אבטחת הרשת"

טכנולוגיה

People & Computers

"העולם לא השתגע; זה הזמן להמציא מחדש את אבטחת הרשת"

בשנים האחרונות, התחושה בכל הנוגע ל-AI וסייבר היא שהעולם השתגע. הכלים החדשים נותנים להאקרים הרבה יותר אפשרויות לתקיפה, כשכל אחת מהן בסקייל גבוה בהרבה ממה שידענו בעבר. כלים שפעם רק מדינות, שלא לומר מעצמות, יכלו להשתמש בהם יכולים להיות כיום בידיו של כמעט כל האקר ופושע סייבר, בטח של ארגונים גדולים של קרימינלים קיברנטיים. אולם, לדברי נטלי קרמר, סמנכ"לית המוצרים של ענקית הסייבר הישראלית צ'ק פוינט, בניגוד לפעמים קודמות שבהן "העולם השתגע" – ה-9 בספטמבר, ה-7 באוקטובר, הקורונה ועוד אסונות ומשברים, לאירוע הענק הזה יכולנו להתכונן מראש, משום שהיו אותות שהצביעו על כך שהוא יגיע. קרמר פתחה את כנס AI Security Summit של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ד') בבניין של צ'ק פוינט בתל אביב. היא ציינה כי "התוקפים משתמשים כבר שנתיים ב-AI לפישינג, אבל עכשיו הם משתמשים בה כמעט בכל סוגי המתקפות. הם מטרגטים ארגונים ובונים את המתקפות. כל מה שהאקר צריך הוא כוונה לבצע פשע, כי את היתר הבינה המלאכותית מסדרת עבורו". כבר כיום, 87% מהארגונים מדווחים כי הם חווים מתקפות סייבר מבוססות AI. אלא שלפי קרמר, הנתון הזה הולך לגדול מאוד, עקב שתי מגמות בעולם זה, שאנחנו נמצאים בתחילתן – דמוקרטיזציה ואינדסטריאליזציה (תעשייתיות). אלה יביאו להתפשטות של כלי הסייבר מתוקפים בעלי יכולות רחבות בערך לכל האקר, ולגידול של מספר המתקפות בסקייל. מפעלי סוכני AI של גורמים זדוניים "ההאקרים מקימים מפעלים לסוכני AI, ומייצרים מתקפות אייג'נטיות ומודלים שנועדו לתקיפות סייבר", אמרה קרמר. "גם החברות הלגיטימיות מייצרות מודלים עם יכולות מטורפות – מיתוס של אנת'רופיק ואלה שעוד יבואו. כל זה יאפשר להאקרים לא רק לזהות את הפגיעות, אלא גם לדעת איך לנצל אותה הרבה יותר במהירות". "בנוסף לזה", ציינה, "השימוש בבינה מלאכותית הוא וקטור תקיפה בפני עצמו, וחושף ארגונים לסיכונים אחרים. הכלים המסורתיים לא נועדו כדי לתמוך בזה". איום חדש – ומרכזי – על ארגונים לדברי קרמר, איום מרכזי שהולך ומתבלט על ארגונים מגיע מבפנים: זרימות עבודה (Work Flows) רבות – וחשופות – יותר בתוך הארגון, ובינה מלאכותית שמריצה בעצמה זרימות עבודה. המשמעות היא סיכוני אבטחה רבים יותר מפעילות של העובדים – למשל, פיתוח סוכני AI, ואפילו אובדן שליטה של מנהלי אבטחת המידע והמנמ"רים על הנעשה. וזה עלול להזיק מאוד. "כל מחלקה בארגון רוצה לפתח סוכנים שלה, ואנשיה מגיעים עם כוונות טובות, אבל התוצאות עלולות להיות הרסניות. זה מעמיד את הארגון בסכנה. יש כאן אתגר, שמתווסף לאתגרי האבטחה הרבים האחרים: לכל ארגון בינוני ומעלה יש מספר גדול של פתרונות אבטחת מידע וסייבר, הוא נמצא על הענן ומריץ מאות אפליקציות. הסוכנים מצטרפים לכל הרשת המסועפת הזאת ומחריפים את האיום על ארגונים בסקייל. הפתרון הוא חזרה לבסיס, לגישת אפס אמון (Zero Trust). זאת הדרך היחידה להתמודד עם האיום. היא מאפשרת לארגונים לשלוט מי ניגש למחשוב ולמערכות המידע שלהם. הבעיה היא שמאוד קשה לעשות את זה, ולפעמים בלתי אפשרי", הוסיפה קרמר. הכנס אתמול (ד'). על הבימה: בן פלד, מנכ"ל Lynx. צילום: ניב קנטור ANSM – ניהול אוטונומי של אבטחת הרשת אז מה עושים? לדברי הבכירה בצ'ק פוינט, "זה הזמן להמציא מחדש את אבטחת הרשת ואיך שהיא מנוהלת, על ידי ANSM – ניהול אוטונומי של אבטחת הרשת. מדובר בלא פחות מקפיצת מדרגה – מאוטומציה פשוטה לניהול עצמאי, אוטונומי לחלוטין. ה-ANSM מאפשר למפות את הרשת כדי להבין את המשמעות של כל חיבור ואת המטרה של כל פעולה (טרנזקציה – י"ה). על בסיס זה, הארגון צריך לקבוע כללים אחידים, שיחולו על כל המוצרים שלו, כדי לוודא שלא יישארו לו שטחים מתים (Blind Spots), ללא פיקוח". הפתרון שצ'ק פוינט מציעה לכך, Infinity AI CoPilot, מאפשר בניית הקשרים, שמגיעים מכל המוצרים שנמצאים ברשת של הארגון. לאחר מכן הוא מייצר גרף רשת, שמציג את אבטחת הרשתות של הארגון לאורכן ולרוחבן, ואז קובע את המדיניות. "אחרת אין לארגון דרך להתמודד עם הפרויקטים הנוכחיים ועם הרצת אלפי אייג'נטים על הרשת שלו", אמרה קרמר. "הפתרון בנוי בצורה מודולארית, של שכבות", הוסיפה. "השכבה התחתונה היא של המוצרים. מעליה יש שכבה של ידע וכישורים, שמאפשרת להבין את המדינות של הארגון, הרשת, הכישורים והכלים החשובים שמוטמעים בו. מעל זה נמצאים סוכני האבטחה, שיודעים להעריך את מצב האבטחה של הארגון, לקבל החלטות על סמך זה באופן אוטונומי ולפעול, והשכבה העליונה היא של אורקסטרציה". הפתרון, יש לציין, מאפשר לבנות את הסוכנים על גביו. לסיכום אמרה קרמר כי "אנחנו במהלכו של מסע, וכל ארגון יכול לבחור את הדרך שלו: עד כמה הוא משתמש ב-AI לאבטחה ומה הוא עושה עם זה. כל ארגון מיישם פתרונות אבטחת AI בקצב משלו, אבל כולם צריכים ללכת בדרך הזאת, כי אם לא – הם לא יוכלו להתמודד עם האיומים שלפנינו". הפוסט "העולם לא השתגע; זה הזמן להמציא מחדש את אבטחת הרשת" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
"כבר לא מדובר רק על פרויקטי AI – אלא על תפיסת עבודה חדשה"

טכנולוגיה

People & Computers

"כבר לא מדובר רק על פרויקטי AI – אלא על תפיסת עבודה חדשה"

הילל יוסף "תחום הבינה המלאכותית משנה כיום את השיח מול לקוחות באופן משמעותי. מצד אחד יש התלהבות אדירה, ומצד שני יש גם לא מעט בלבול וחוסר ודאות. ארגונים מבינים שהם חייבים להתקדם לעולמות ה-AI, אבל לא תמיד ברור להם איך לעשות את זה נכון, מאיפה להתחיל, ומה יהיו ההשלכות העסקיות והתפעוליות של כל החלטה. כאן בדיוק נכנס הערך שלנו – ללוות אותם בצורה אחראית, שקופה ומעשית", כך אמר סער רם, מנהל אשכול חברות ב-וואן. לדבריו, "מבחינת הקבוצה, AI כבר אינה תחום נפרד, אלא שכבת חשיבה שמלווה כל פעילות. היום AI נמצאת בכל מקום. זה כבר לא רק פרויקטים שמוגדרים כ'פרויקטי AI'. בכל יוזמה חדשה, בכל תהליך, בכל פתרון – אנחנו שואלים איך אפשר לנצל יכולות AI כדי לייצר ערך טוב יותר ללקוח. זו דרך חשיבה חדשה לחלוטין". "יש להיערך לשינוי שכזה בתוך ארגון גדול", הסביר, "באשכול שאני מנהל יש כ-1,600 עובדים, וזה זמן רב שאנחנו משקיעים באופן משמעותי בהכשרות ובהתאמת היכולות של האנשים לעידן החדש. לא מדובר רק בלימוד של כלים חדשים, אלא בשינוי תפיסתי. אנחנו רוצים שכל עובד יבין איך AI משפיעה על תחום העיסוק שלו, איך עובדים נכון בסביבה כזו, ואיך הופכים את הטכנולוגיה למכפיל כוח אמיתי". לדברי רם, "המונח המרכזי שמוביל כיום את החברה הוא AI-Readiness, מוכנות של הלקוחות הארגוניים לעידן הבינה המלאכותית. אנחנו מביאים לכל לקוח גישה של מוכנות ל-AI. זה אומר להסתכל על התשתיות, על הנתונים, על תהליכי העבודה, על אבטחת המידע, וגם על האנשים עצמם. ארגונים מבינים היום, שהשאלה היא כבר לא אם להיכנס לעולם הזה, אלא איך עושים את זה בצורה הנכונה". בתחרות מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים שנערכה באחרונה, זכתה קבוצת וואן ב-32 אותות הוקרה, נתון המשקף גידול משמעותי לעומת 15 אותות הוקרה בהם זכתה הקבוצה בשנה שעברה. "32 זכיות בפרויקטים מצטיינים זו קפיצה משמעותית מאוד בתוך שנה אחת", אמר, "מדובר בתוצאה של תהליך ארוך ועקבי. אנחנו לא מסתכלים על חדשנות כמהלך נקודתי, אלא כחלק מה-DNA של הקבוצה. לאורך השנים השקענו המון בבניית יכולות, בהעמקת מומחיות ובהרחבת הפעילות שלנו בכל עולמות ה-IT. מבחינתנו, ההישג הזה קודם כל משקף את האמון שהלקוחות נותנים בנו, ואת היכולת שלנו להיות עבורם שותף אמיתי, לא רק ספק טכנולוגי". לדבריו, "מגוון הפרויקטים שבהם זכתה החברה השנה ממחיש את רוחב היריעה של הפעילות. ראינו השנה פרויקטים כמעט בכל תחום אפשרי – החל מתשתיות וחומרה, דרך פתרונות ענן ואוטומציה, ועד פיתוחי קוד פתוח מותאמים אישית, מערכות ליבה ופרויקטי טרנספורמציה דיגיטלית מורכבים. זה מגיע מארגונים מובילים במגזר העסקי, הציבורי והממשלתי, וכל אחד מהם מביא איתו אתגר אחר לגמרי". "הזכיות הרבות של קבוצת וואן בתחרות מעידות על כך שהלקוחות שלנו מובילים את התחומים שלהם, ואנחנו זוכים להיות השותף שמלווה אותם בדרך", סיכם רם. "זו בהחלט גאווה גדולה, אבל מבחינתנו זה בעיקר מנוע להמשך. אנחנו כבר מסתכלים קדימה – להמשיך לצמוח, להוביל חדשנות ולהביא ערך אמיתי לארגונים בישראל". הפוסט "כבר לא מדובר רק על פרויקטי AI – אלא על תפיסת עבודה חדשה" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
רגע לפני שהולכים לבחירות: האם הח"כים יפעלו למען ההיי-טק?

פוליטיקה

People & Computers

רגע לפני שהולכים לבחירות: האם הח"כים יפעלו למען ההיי-טק?

אתמול (ד') התבשרנו שהקואליציה הניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לפיזורה. המשמעות היא שבהנחה הסבירה שהחוק יעבור, נלך לבחירות – ככל הנראה בספטמבר, ואם לא אז באוקטובר. אלא שעד שהוא יעבור, אנחנו נמצאים בימים אלה במושב הקיץ של הכנסת, שנפתח השבוע, והדיונים נמשכים כסדרם. בינתיים. יש על הפרק כמה סוגיות שקשורות לטכנולוגיה ולהיי-טק – חלקן כהצעות חוק ואחרות נידונות בוועדות הרלוונטיות. סקירה מהירה באתר הכנסת ומאגר החוקים מעלה שכמה נושאים אמורים לעלות לסדר היום של חברי הכנסת במושב הקיץ, בהם AI, דאטה סנטרים וסייבר. ויש גם את נושא שער הדולר – שאמנם לא קשור רק להיי-טק, אבל משפיע עליו מאוד, ולא לטובה. בינה מלאכותית על שולחן הכנסת מונחות הצעות חוק שמבקשות לסמן תכנים שיש בהם משום הטיה בגלל הבינה המלאכותית. אחת מהן, של ח"כ רון כץ (יש עתיד), מבקשת לסמן פרסומות שנוצרו על ידי AI. כמו כן, יש כמה הצעות חוק נגד דיפ-פייק, כמו זו של ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), שקובעת ענישה פלילית על פרסום מטעה במיוחד, בכל מה שקשור להשפעה על בחירות. ח"כ רון כץ. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת מאחר שמדובר בהצעות חוק פרטיות של האופוזיציה, הסיכוי שהן יתקבלו קלוש, מה גם שהן נידונות בוועדות שאין להן סמכות חקיקה משמעותית, כמו ועדת המדע והטכנולוגיה או ועדת המשנה לבינה מלאכותית. אמנם, הסיכוי שהן יעברו במושב הנוכחי קלוש, בוודאי כשהפוליטיקאים כבר בקמפייני בחירות, אבל הן עדיין מחכות שחברי הכנסת יתנו את דעתם עליהן. חוק הסייבר עוד הצעה שנמצאת על הפרק – כבר שנים – היא חוק הסייבר. טיוטת החוק נמצאת על שולחן הכנסת, והוא ממתין לאישור לעבור לפחות בקריאה ראשונה. אם זה יקרה, יש אפשרות שיוחל עליה דין רציפות בכנסת הבאה, ולא יהיה צורך להעלות אותה מחדש. החוק אמור להסדיר את סמכויות מערך הסייבר הלאומי, חובת דיווח על מתקפות, ניהול אירועי סייבר בארגונים, ובפרט בארגוני תשתיות לאומיות, ועוד. היו סביבו מחלוקות, בעיקר בכל הנוגע להגנת הפרטיות, כי יש בו אלמנט של פיקוח ממשלתי על חברות טכנולוגיה, שחלקן רב לאומיות – דבר שיש לו השלכות שחורגות מעבר לגבולות מדינת ישראל. הצעת החוק נידונה בוועדת חוק, וחוקה ומשפט ובוועדת החוץ והביטחון. אם הכנסת תמלא את ימיה ומושב הקיץ יסתיים במועדו, בסוף יולי, יש סיכוי שהחוק יעלה במליאה בקריאה ראשונה. נושאי ההיי-טק אולי יידונו במושב הנוכחי של הכנסת, אבל הם לא יהיו בראש סדר העדיפויות. הראש של הפוליטיקאים נמצא בקמפיינים, תעמולה, הכפשות והתכוננות לכל ה-"טוב" שנדע במערכת הבחירות חוות שרתים נושא אחר, שהופך להיות קריטי, הוא מבול ההכרזות על הקמת דאטה סנטרים בשטחי מדינת ישראל, באופן חסר פרופורציות לגודלה, כולל בהשוואה למדינות דומות בגודלן. הממשלה קיבלה בתחילת השנה החלטה עקרונית, שמגדירה את חוות השרתים כתשתית לאומית. הצעת חוק בנושא, שאמורה להידון בכנסת, תגדיר מסלול מהיר יחסית להקמת חוות שרתים, תביא להאצת מתן אישורי בנייה ואמורה להתמודד עם הבעיה הכי קשה בתחום זה: אספקת החשמל לחוות. כרגע, על פי התחזיות, כמויות האנרגיה שיש לחברת החשמל ולגופים רלוונטיים אחרים ברזרבות לא יספיקו לכל חוות השרתים שרוצים להקים כאן. יש סיכוי שחוק חוות השרתים יתקדם במושב הקיץ. צילום: ג'מיני בהקשר זה קבעה הממשלה שבכל שנה לא יקומו יותר מ-10 חוות, בשאיפה להקים אותן בפריפריה, וכי הכיוון הוא שבסופו של דבר, כל חברה שמפעילה חווה כזאת תקים תחנת כוח שתספק לה את החשמל. מאחר שזה נושא שאין בו חלוקה של קואליציה ואופוזיציה, יש תקווה, ואף הערכה, שהוא יעבור במושב הקיץ לפחות בקריאה ראשונה. תמריצים להיי-טק נושא נוסף הוא התיקון לחוק התמריצים וההשקעות בהיי-טק, שירחיב את הטבות המס למשקיעים, יעודד גופים מוסדיים להשקיע בענף ויסייע לחברות צעירות שמחפשות מימון. אם הכנסת תצא לפגרה במועד המתוכנן, אולי הוא יעבור. מה עם הוועדות? בכנסת יש מספר ועדות ו-ועדות משנה שעוסקות בהיי-טק ובחדשנות. המרכזית שבהן היא ועדת המדע וטכנולוגיה. זו אמורה לדון בשבוע הבא בקשר הרגשי שבני נוער מפתחים לכלי בינה מלאכותית. כמו כן, נמצאים על סדר היום של הוועדה במושב הקיץ הפערים בין החברה היהודית והערבית בנגישות לבינה מלאכותית וה-AI באקדמיה. ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ועדת המשנה להיי-טק של הכנסת. צילום: פלי הנמר יש גם ועדת משנה להיי-טק, בראשותו של ח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו). למרבה הצער, ועדה זו התכנסה בפעם האחרונה בדצמבר אשתקד, ולא המשיכה בפעילותה, על אף שהיא עסקה מאז הקמתה בשורה של נושאים חשובים. ח"כ ליברמן ניהל דיוני עומק רציניים בנושאים שעלו על שולחן הוועדה, אבל בחודשים האחרונים נראה שהקשב שלו, בשנת בחירות, מופנה לכיוונים אחרים. ועדה נוספת, ועדת המשנה לבינה מלאכותית, עדיין לא חידשה את פעילותה במושב הקיץ, ולפי אתר הכנסת לא נראה שהיא תעשה זאת בקרוב. שער הדולר: סוף סוף מצאו זמן להיפגש לסיום, נושא שנמצא יותר בתחום אחריותה של הממשלה, אבל גם חברי הכנסת נדרשים אליו, או לפחות אמורים להידרש: שער הדולר. היום (ה') דווח כי שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש עם נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם (נובו) נובוגרוצקי, לישיבת עבודה שהוגדרה דחופה, שבה הם דנו בנושא. זאת, לאחר שבמשך מעל חודשיים, אף אחד בממשלה לא התפנה לדון בסוגייה, שפוגעת ביצואנים, עם דגש על ההיי-טק. בישיבה נכחו בכירי משרד האוצר, רשות המיסים, התאחדות התעשיינים ועוד. המשתתפים הסכימו שלתעשיית ההיי-טק יש חשיבות מכרעת לכלל המשק, ואולם, לגבי שער החליפין, סמוטריץ' גלגל את האחריות לבנק ישראל, שמשום מה, נציגיו לא נכחו בדיון. לא יצאה מהדיון הזה מסקנה אופרטיבית. מה שכן, הצדדים החליטו להקים צוות מקצועי משותף, שיגיש לשר האוצר המלצות להתמודדות עם הבעיה. השורה התחתונה: נושאי ההיי-טק יידונו במושב הנוכחי של הכנסת, אבל הם לא יהיו בראש סדר העדיפויות. הראש של הפוליטיקאים נמצא בקמפיינים, תעמולה, הכפשות והתכוננות לכל ה-"טוב" שנדע במערכת הבחירות. ההיי-טק נדחק גם ככה לקרן זווית בפעילות של רובם בכנסת הנוכחית, ולא צפוי שינוי משמעותי עד שנלך אל הקלפיות. אולי הוא יקרה בכנסת הבאה. הפוסט רגע לפני שהולכים לבחירות: האם הח"כים יפעלו למען ההיי-טק? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
למה מחלף האינטרנט חשוב דווקא בעידן ה-AI?

טכנולוגיה

People & Computers

למה מחלף האינטרנט חשוב דווקא בעידן ה-AI?

כתב: אבי נגר, מנכ"ל חברת שירותי איגוד האינטרנט הישראלי. מרחב האינטרנט הגלובלי עובר טרנספורמציה מבנית עמוקה בשנתיים האחרונות, במעבר מהיררכיות ריכוזיות מבוססות טרנזיט (Transit) לעבר רשתות מבוזרות המבוססות על קישוריות ישירה (Peering). בלב האבולוציה הזו ניצבים מחלפי האינטרנט (IXPs), שהינם מרכיב תשתיתי קריטי, שמאפשר לרשתות מקומיות להתחבר ישירות זו לזו במקום לנתב נתונים מקומיים, דרך שרשור בין ספקים שונים או שערים בינלאומיים יקרים ובעלי שיהוי (Latency) גבוה. השינוי הזה הוא לא רק אופטימיזציה טכנית, אלא אבן יסוד בריבונות דיגיטלית לאומית, חוסן כלכלי ויעילות תשתיתית. כשתעבורת האינטרנט העולמית נעה בסביבות 4.8 זטה-בייט, וכשמערכות ושירותים קריטיים נשענים על תשתיות אינטרנט, היכולת של מדינה לשמור על התעבורה המקומית בתוכה הפכה למדד מרכזי לבגרות טכנולוגית ולמוכנות ליישומי בינה מלאכותית ומחשוב קצה. הפרדיגמה האסטרטגית של תעבורה מקומית המושג "תעבורה מקומית" מתייחס לאחוז תעבורת האינטרנט שמקורה ויעדה באותה המדינה, מבלי לחצות גבולות בינלאומיים. היסטורית, כלכלות רבות סבלו מתופעת ה-Tromboning, שבה מידע שמועבר בין שני משתמשים באותה עיר או מדינה נאלץ לעבור דרך כבלים תת ימיים לצומת באירופה או בארצות הברית וחזרה – מה שהעלה משמעותית את העלויות ואת השיהוי. יש לסוגיית התעבורה המקומית השלכות כלכליות מרחיקות לכת. באפריקה ובמזרח התיכון, עלויות הטרנזיט הבינלאומי היו יקרות במעל פי 10 לעומת עלויות קישור פנים אירופיות או בצפון אמריקה. בעזרת בנייתם והטמעתם של מחלפי אינטרנט, ספקי שירות מפחיתים את העלות המשולבת של רוחב הפס, ויכולים להציע שירותים דיגיטליים זולים ונגישים יותר הן לעסקים והן ללקוחות פרטיים. יתרה מכך, הדרישה לקישוריות בשיהוי נמוך מניעה כיום השקעות מסיביות של כ-700 מיליארד דולר שחמש פלטפורמות הענן הגדולות בעולם מבצעות בתשתיות בינה מלאכותית. עומסי עבודה של בינה מלאכותית, לצד התרחבות רשתות הדור החמישי, שנושאות כ-50% מתעבורת הדאטה הניידת כיום, מחייבים סביבת Peering עשירה כדי לתפקד ביעילות. FinOps ושליטה בעלויות – האחריות הפיננסית בעידן ה-AI ככל שארגונים מרחיבים את יוזמות ה-AI והענן שלהם בשנת 2026, הלחץ להציג השפעה עסקית ברורה ו-ROI מדיד גובר. נוצר בשוק פער אופטימיות משמעותי: בעוד שהדרישות לאימוץ מודלי בינה מלאכותית לתועלת הארגון, ולעתים כהכרח הישרדותי כלכלית, יוצרות תוכניות שבהן 34% מהמנמ"רים מצפים לגידול בתקציבי ה-IT, הרי שרק 27% מהמנהלים הבכירים האחרים בארגון שותפים לגישה זו ולצורך בהגדלת התקציבים לביצועה. מצב זה מוביל לאימוץ נרחב של FinOps (ניהול פיננסי בענן) כמשמעת ליבה לניהול העלויות המאמירות של אימון והרצת מודלי AI. תפקידו של מחלף האינטרנט במערך הפיננסי הזה הוא טרנספורמטיבי. בעזרת המעבר ממודל של רכישת IP Transit (תשלום לצד שלישי על הובלת כלל התעבורה) למודל של Peering (החלפת תעבורה ישירה, שלעתים אף אינה כרוכה בתשלום), ארגונים יכולים להוריד משמעותית את ה-APBDC (ר"ת Average Per-Bit Delivery Cost). עבור ארגונים גדולים וספקי תוכן, Peering מקומי במחלף מקטין עלויות טרנזיט בינלאומיים ומאפשר הפחתה בעלויות התפעול השוטפות – מה שמשחרר תקציב להשקעה בחדשנות וביישום אסטרטגיות Autonomous FinOps מבוססי בינה מלאכותית. מקור: ג'מיני בישראל – המעבר ממודל IIX ל-IL-IX נקודת מפנה משמעותית בנוף האינטרנט הישראלי נוצרה בשלהי השנה שעברה, עם המעבר הקריטי ממודל קישוריות סגור ומיושן למסגרת של "גישה פתוחה" מודרנית, על ידי השקתו של מחלף IL-IX. מאז 1996, מחלף האינטרנט הישראלי (IIX), שמנוהל על ידי איגוד האינטרנט הישראלי, שימש כמחלף האינטרנט המקומי, ולמעשה כצומת העיקרי לתעבורת רשת מקומית בין ספקיות ה-ווב בישראל. עם זאת, ה-IIX היה מוגבל היסטורית רק לספקיות בעלות רישיון – מה שיצר צוואר בקבוק עבור רשתות להפצת תוכן (CDNs), ספקי שירותים שונים, חברות ענן מקומיות וגלובליות, וארגונים גדולים שביקשו להתחבר ולהנגיש את שירותיהם ישירות בתוך המדינה. בתגובה לשינויים הרגולטוריים ולכניסת שירותי הענן של פרויקט נימבוס, יחד עם ההבנה שבשדרת האינטרנט הישראלי נדרש פתרון מתקדם לשירותי Peering, השיק איגוד האינטרנט את IL-IX, מחלף האינטרנט החדש של ישראל. ה-IL-IX מופעל על ידי חברה בת מסחרית של האיגוד ומאמץ מדיניות "דלת פתוחה", שמאפשרת לכל ישות בעלת מספר מערכת אוטונומית (ASN) ונוכחות פיזית בישראל להתחבר למחלף. שינוי זה חיוני לתמיכה ב-8.72 מיליון משתמשי האינטרנט בארץ ובתעשיית ההיי-טק המקומית, תוך חיזוק הקישוריות של פתרונות סייבר ושירותי בינה מלאכותית. בטבלה המצורפת כאן ניתן לראות את נפח התעבורה המקומית במדינות שונות. הנתונים משקפים את מצב התשתיות נכון לתחילת 2026, כולל מספר המחלפים הפעילים והערכת אחוז התעבורה שנשמרת מקומית. חוסן תשתיתי ו-"מבצר הדיגיטל" הלאומי חוסן (Resilience) תשתיתי הפך לצורך ויכולת חיונית עבור ארגונים מודרניים, במיוחד במזרח התיכון. מעל 95% מהתקשורת העולמית עוברת דרך כבלים תת ימיים, כאשר מסדרון ים סוף מהווה נקודת תורפה אסטרטגית, שחוותה תקלות ופגיעות משמעותיות בשנים האחרונות. עבור מנמ"רים ישראלים, בעיקר בכל הקשור לאספקה או הישענות על שירותי בינלאומיים, פגיעות הכבלים התת ימיים היא סיכון מוחשי, שמצריך אסטרטגיות גיבוי מקומיות. מחלף אינטרנט מקומי משמש כ-"מבצר דיגיטלי" (Digital Fortress), שמבטיח שהתעבורה הפנים ארצית והגישה לשירותי ענן מקומיים יישארו פעילים, והגישה אליהם תהיה ביעילות מרבית, גם אם הקישורים הבינלאומיים ינותקו. חוסן זה משתלב עם הגנת סייבר אקטיבית: Peering במחלף הופך את התעבורה המקומית לגלויה וחשופה פחות לגורמים חיצוניים, ומקטינה את משטח התקיפה למתקפות DDoS גלובליות ומתקפות איסוף מידע מסוג HDNL (ר"ת Harvest Now, Decrypt Later). סיכום והמלצות למנמ"רים הניתוח של מגמות 2025-2026, והאימוץ המטאורי של יישומי AI וצריכת שירותי עיבוד מתאימים, מבליטים את העובדה שריבונות דיגיטלית, התייעלות עבודה בענן וחוסן תשתיתי אינם עוד תחומים נפרדים, אלא משולש אסטרטגי מאוחד. כדי שכלכלת ההיי-טק הישראלית תשמור על המובילות שלה, עליה לאמץ את מודל קישוריות ה-Peering שמוביל מחלף האינטרנט החדש IL-IX כמנגנון שמבטיח ביצועים טכניים ושמירה כל משמעת פיננסית כאחד . הפוסט למה מחלף האינטרנט חשוב דווקא בעידן ה-AI? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שלשוםתצוגת קריאה
אנדרואיד אוטו החדש: מה מחכה ל-250 מיליון נהגים בשדרוג הקרוב

טכנולוגיה

Kikar HaShabbat

אנדרואיד אוטו החדש: מה מחכה ל-250 מיליון נהגים בשדרוג הקרוב

גוגל מציגה עיצוב חדש, ניווט אימרסיבי מתקדם, הזרמת וידאו באיכות גבוהה ושילוב עמוק של בינה מלאכותית - במה שעשוי לשנות את חוויית הנהיגה עבור מאות מיליוני משתמשים ברחבי העולם (טכנולוגיה)

לפני 3 ימיםתצוגת קריאה
רובוט הומנואידי ב-4,290 דולר: פריצת דרך סינית מכוונת לשבור את השוק

טכנולוגיה

Kikar HaShabbat

רובוט הומנואידי ב-4,290 דולר: פריצת דרך סינית מכוונת לשבור את השוק

החברה הסינית Unitree מציגה פלטפורמה מודולרית מתקדמת במחיר חסר תקדים, לצד הדגמות מרשימות של רובוט מחליק על הקרח - ומכוונת להפוך לשחקן מרכזי בשוק ה־AI הפיזי (טכנולוגיה)

לפני 12 ימיםתצוגת קריאה
במקביל להחלפת המנכ"ל: 6 מוצרי אפל חדשים שישנו את הבית החכם שלכם

טכנולוגיה

Kikar HaShabbat

במקביל להחלפת המנכ"ל: 6 מוצרי אפל חדשים שישנו את הבית החכם שלכם

אפל עובדת על שורה של קטגוריות מוצר חדשות שיכולות לשנות את מפת הטכנולוגיה בשנים הקרובות - עם דגש על בית חכם, בינה מלאכותית ורובוטיקה, ברקע חילופי הנהגה בצמרת החברה (טכנולוגיה)

לפני 22 ימיםתצוגת קריאה
הרובוט שקולע טוב יותר מכל שחקן מקצועי - בפיתוח טויוטה

ספורט

Kikar HaShabbat

הרובוט שקולע טוב יותר מכל שחקן מקצועי - בפיתוח טויוטה

לא רק מכוניות: ענקית הרכב היפנית מציגה את הדור החדש של רובוט הכדורסל שלה, המבוסס על בינה מלאכותית ולמידת מכונה | עם הפחתת משקל דרמטית מ-120 ק"ג ל-74 ק"ג, מערכות ראייה מתקדמות ויכולת דיוק פנומנלית, CUE7 לא נועד להחליף את השחקנים המקצועיים - אלא לשמש כמעבדת ניסויים לטכנולוגיות רובוטיקה חכמות שישתלבו בעתיד בעולם האמיתי (טכנולוגיה)

לפני 22 ימיםתצוגת קריאה
סערה במטא: עובדים מוחים נגד מעקב אחריהם במשרדים

טכנולוגיה

People & Computers

סערה במטא: עובדים מוחים נגד מעקב אחריהם במשרדים

במשרדי חברת מטא (Meta) ברחבי ארצות הברית מתרחשת בימים אלו תסיסה פנימית חריגה, כך על פי דיווחים שונים במדיה. התסיסה המדוברת באה לידי ביטוי בהפצת עלונים זועמים בחדרי ישיבות, בסמוך למכונות השתייה ואפילו בחדרי השירותים ברחבי המשרדים, וזאת במחאה ספונטנית שהתעוררה בעקבות החלטת ההנהלה להתקין במחשבי העובדים מערכת מעקב בשם 'יוזמת יכולת המודל' (Model Capability Initiative). המערכת הזו עוקבת באופן אקטיבי אחר תנועות העכבר, הקלקות והקשות מקלדת, ואף מצלמת את מסכי העובדים במהלך שימוש בתוכנות עבודה מסוימות. העלונים שהופצו קוראים לעמיתים לחתום על עצומה חריפה נגד המהלך, ומכנים את סביבת העבודה החדשה במטא "מפעל להפקת נתוני עובדים", תוך שהם מזכירים את ההגנות המוקנות להם בחוקי העבודה הפדרליים האמריקניים, שהמעסיקה שלהם, לפחות לכאורה, מפרה כעת. 🚨 LATEST: META EMPLOYEES FIGHT BACK Meta employees are distributing flyers across U.S. offices urging staff to sign a petition against the company's newly installed mouse-tracking software, per Reuters. 🖱️ Big Brother at the desktop pic.twitter.com/bdQSjSgakp — Ecomint NEWS (@ecomintnews) May 13, 2026 על פי הטענות בתקשורת, הזעם בקרב הצוותים התעצם במיוחד לנוכח התזמון הרגיש של השקת אמצעי המעקב, שכן הטכנולוגיה הופעלה ימים ספורים בלבד לפני גל פיטורים המוני ומתוכנן, במסגרתו החברה צפויה להיפרד מכעשרה אחוזים מכוח האדם הגלובלי שלה – משמע מאלפים רבים של עובדים – מהלך עליו דיווחנו בעבר. רבים מהמועסקים מרגישים כי הפרויקט החדש אינו רק כלי מעקב, אלא, לטענתם, אמצעי לאימון סוכני בינה מלאכותית, שאמורים בעתיד לבצע את המטלות שלהם. יצוין כי החשש העמוק והכבד הזה של העובדים זכה לגיבוי עקיף מצידו של מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, אשר בשיחת משקיעים מוקדם יותר השנה הצהיר כי 2026 תהיה "השנה שבה בינה מלאכותית מתחילה לשנות באופן דרמטי את האופן שבו אנו עובדים". 🚨Meta is paying employees to train the AI that will replace them. Every keystroke. Every click. Every screenshot. Captured. The tool is called the Model Capability Initiative. It runs quietly on work computers, watching how employees navigate Google, LinkedIn, GitHub, Slack,... https://t.co/ZTCl07cHyH pic.twitter.com/rX4KSZEa59 — Evan Luthra (@EvanLuthra) May 13, 2026 "לא, אין אפשרות לבטל זאת במחשב הנייד, שסופק לכם לצורכי עבודה" מטא, מצידה, מגינה על המהלך בטענה שהמידע נאסף לצרכים טכנולוגיים בלבד ולא לשם ריגול אישי. בהצהרה שפורסמה בגופי תקשורת כמו רויטרס (Reuters) ומגזין משאבי האנוש HRD, הסביר דובר החברה, אנדי סטון: "אם אנחנו בונים סוכנים שיעזרו לאנשים להשלים משימות יומיומיות באמצעות מחשבים, המודלים שלנו צריכים דוגמאות אמיתיות של איך אנשים באמת משתמשים בהם – דברים כמו תנועות עכבר, לחיצה על כפתורים וניווט בתפריטים נפתחים". חרף הניסיונות להרגיע, נראה שלעובדים אין כל ברירה אלא לשתף פעולה; כאשר עובדים שאלו ברשתות הפנימיות האם קיימת דרך לסרב לאיסוף הנתונים, הגיב סמנכ"ל הטכנולוגיות של מטא, אנדרו בוסוורת', על פי פרסום בניוזלטר Platformer, באופן נחרץ: "לא, אין אפשרות לבטל זאת במחשב הנייד, שסופק לכם לצורכי עבודה". תחושת התסכול מהיעדר האוטונומיה והחשש מפני אוטומציה של משרות יצרו גלי הדף מחוץ לגבולות ארה"ב, והובילו לניצני התאגדות גם בבריטניה. אלינור פיין, פעילה בארגון עובדי הטכנולוגיה הבריטי UTAW, ביקרה בחריפות את קברניטי הרשת החברתית בראיון ל-HRD ואמרה: "העובדים של מטא משלמים את המחיר על ההימורים הפזיזים והיקרים של ההנהלה... הצוות מתמודד עם קיצוצי משרות הרסניים, מעקב דרקוני והמציאות האכזרית של כפייה לאמן את המערכות הלא יעילות שנועדו להחליף אותם". מומחים טוענים שמעבר לסיכון התעסוקתי, יש כאן פגיעה אנושה במרקם הארגוני. פרופ' כריס נק מאוניברסיטת אריזונה סטייט (Arizona State University) הדגיש בראיון ל-HRD America כי "כאשר אנשים מרגישים שצופים בהם מקרוב, זה לרוב מאותת על חוסר אמון, גם אם זו לא הייתה המטרה". הפוסט סערה במטא: עובדים מוחים נגד מעקב אחריהם במשרדים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

לפני 3 ימיםתצוגת קריאה
טוען...