האם פורעי הגבעות יתחילו לשלם מכיסם? תביעת מיליונים עקב קריסת פרויקט נדל"ן

המצלמה שהוצבה בקצה הצפון-מערבי של גדר הבית תיעדה את פשיטת רעולי הפנים שירדו מהמאחז שהוקם על הגבעה ממול. ישנם עשרות רבות של תיעודים כאלה, אולי כבר מאות, וכל סרטון כזה לופת אותך מחדש במחשבה המבעיתה מה אם היה זה ביתך שלך. מה אם הילדים, שהיו בבית עם אמם בשעה שרעולי הפנים הקיפוהו כשאלות עץ בידם, היו הילדים שלך.

"אין יותר חוק בשטחים": היעד הנוכחי הוא כיתור פלסטינים בשטחי B זה בית מטופח בקצה הכפר הפלסטיני ח'ירבת אבו-פלאח הנמצא עמוק בשטח B, כארבעה קילומטרים דרומית בקו אווירי מההתנחלויות שילה ושבות רחל.

כבר שנתיים, אולי קצת יותר, סובלים תושבי הבית הזה וכלל תושבי הכפר מנחת זרועם האלימה של נערי הגבעות שהקיפו את הכפר במאחזים וחוות בתוך השטח הפלסטיני.

התיעוד הוא מפשיטה שבוצעה ב-19 במארס השנה, בשעה 15:27, אור יום, והיא אינה יוצאת דופן כי במשך כשעתיים שמענו עוד ועוד תיאורים על פשיטות שבוצעו באזורים אחרים בכפר, על בתים ודירים, כולן נלכדו במצלמות אבטחה וחלקן גם תועדו בטלפונים של התושבים.

אולם מה שמייחד את החוויה של מליחה אל-עומרי עבסי זו העובדה שהייתה בבית לבדה עם ארבעת ילדיה, שלוש בנות וילד בן עשר.

בסרטון רואים תחילה שישה רעולי פנים הקרבים בריצה לבית, חלקם אוחזים במקלות עץ ארוכים, אחד מהם מרים אבן ומיידה אותה מעבר לגדר, ואז נכנס לפריים רעול פנים נוסף, ומרחוק ניתן להבחין בעוד ועוד רעולי פנים היורדים מהגבעות ומצמצמים לעבר הבית, אחד מהם קרב למצלמה ובאותו רגע הצילום נפסק.

מצלמה אחרת, בתוך מתחם הבית, תיעדה את ניסונות הפורעים לפרוץ את שער הכניסה. "הילדים בכו, צעקו ורעדו מפחד", מספרת אל-עומרי עבסי, "התחבאנו בחדר בחלק האחורי של הבית ונעלנו את הדלת שלו. לא ידענו מה הולך לקרות. פחדתי שהם יטפסו על הגדר וייכנסו אלינו, וכמובן שהתקשרתי לבעלי ולכל מי שאפשר שיבואו לעזרתנו.

בסוף הגיעו אנשים מהכפר והגיע גם הצבא. המתנחלים ברחו והצבא ירה גז לעבר האנשים שבאו לעזור לנו. ככה הצבא עזר לנו, ירה עלינו גז לתוך החצר של הבית". היא מציגה את תרמילי רימוני הגז שאספו הילדים מחצר הבית. כלקח מאותו אירוע הוצבה גדר ברזל גבוהה על חומת האבן ועל גדר הברזל נתלתה גם גדר תלתלית משוננת.

שער ברזל כבד על מסילה חוסם את הכניסה לחניה וליתר ביטחון בעלי הבית מאבטחים אותו לחומה במנעול בריח. "הבית נעול 24 שעות", מסכמת אל-עומרי עבסי, "כמו כלא". אחד בפה ואחד בשטח בשבת האחרונה חולקה במאות רבות של בתי כנסת ברחבי הארץ חוברת שכותרתה: "צו השעה: מבטלים את הסכמי אוסלו, מתיישבים בשטחי A ו-B".

את החוברת הזו הפיקה והפיצה "מינהלת גבעות החזית", קבוצה של פעילי גבעות, שהבולט בהם הוא אלישע ירד, שמנהלת את הקמת המאחזים הלא-חוקיים בגבעות, בוחרת נקודות אסטרטגיות ודואגת למשאבים באמצעות קמפיינים של גיוס המונים ותרומות מגורמים שונים.

זו זרוע נפרדת מ"איגוד החוות", אותן עשרות רבות של חוות צאן, כ-150 לפי אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט, שהוקמו ברחבי יהודה ושומרון בתיאום עם מערכת הביטחון וצה"ל, ובמימון מדינתי של הקמת התשתיות.

החוות התמקדו באזורים הפתוחים בשטחי C והביאו לגירושן באלימות קשה של עשרות קהילות רועים בדואיות מבתיהן, בעוד מינהלת גבעות החזית מתמקדת בהשתלטות על שטחי B, הנתונים לשליטה אזרחית פלסטינית. רוב הישראלים לא יודעים כמעט דבר על המרחב העצום הזה, המהווה כ-22 אחוז משטחי יהודה ושומרון וכולל 440 יישובים כפריים ושטחים חקלאיים.

טרור המתנחלים כלפי הפלסטינים החיים בשטחי B הוא עניין יום-יומי ומושך אליו תשומת לב גדולה במדינות האיחוד האירופי וגם בארצות-הברית. לאחרונה גם האלוף בלוט החליט לשבור שתיקה ולקרוא לתקיפות הללו "פעולות טרור יהודי".

חלוקת הגדה לשטחי B ,A ו-C נקבעה במסגרת אוסלו ב' - "הסכם הביניים הישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה" ‑ שנחתם בספטמבר 1995 וערבים לו האיחוד האירופי, ארצות-הברית, רוסיה, מצרים, ירדן ונורווגיה.

זו אולי הסיבה שבישיבת הקבינט שהתקיימה ביום רביעי בשבוע שעבר אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא מתנגד למאחזים בשטחים הפלסטיניים. "אנחנו מקבלים סנקציות מהאירופאים בגלל הדברים האלה", אמר בהתייחסות למאחזים בשטחי B. "למה להרחיב את ההתיישבות בשטחי A ו-B?" הוא ידע, מן הסתם, מה האירופאים מתכננים.

ביום שני השבוע הודיעו שרי החוץ של האיחוד האירופי על הטלת סנקציות על ארגוני המתנחלים "אמנה", "נחלה", "רגבים" ו"השומר יו"ש". נתניהו מנסה לתמרן בין ריצוי הקיצוניים בממשלתו לבין ההסכמים שישראל חתומה עליהם, ומשחק משחק כפול. מצד אחד הוא מגנה ומוריד מעל הפרק רעיונות משיחיים הזויים. מצד שני הוא מאפשר לדברים לקרות.

ביום ראשון השבוע הייתה אמורה ועדת השרים לענייני חקיקה לדון בקידום הצעת החוק שהגישה ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) לביטול הסכמי אוסלו, אולם לבקשת ראש הממשלה הדיון נדחה. סון הר-מלך מרבה לבקר במאחזים לא חוקיים בשטחי B, גם כאלה שמפונים כל כמה ימים על ידי המשטרה והצבא.

לפי ההסכמים שהיא פועלת לביטולם, בשטחי B השליטה והניהול האזרחי מצויים בידי הפלסטינים ואין בהם התנחלויות ישראליות. למרות שהאחריות הביטחונית בשטחים הללו מצויה בידי צה"ל, מערכת הביטחון ממליצה לישראלים לא להיכנס אליהם. ההמלצה הזו לא עוצרת את פעילי הגבעות מלהקים מאחזים באזור B.

לפי הספירה של "שלום עכשיו", ישנם כ-15 מאחזים בשטחים הללו. יונתן מזרחי מצוות מעקב ההתנחלויות של הארגון, אומר שנתניהו משחק משחק כפול. "חלק מהמאחזים בשטחי B מפונים שוב ושוב ושוב", הוא מסביר, "ואחרי הפינוי המאחז עולה שוב לגבעה. לפעמים כמה שעות אחרי שהצבא והמשטרה עוזבים.

ויש בשטחי B מאחזים שהצבא והמשטרה לא מתעסקים איתם בכלל. אם נתניהו היה רוצה באמת, המאחזים היו מפונים והצבא גם היה מונע מהמתנחלים להקים אותם מחדש. זה מתאפשר כי מדינת ישראל החליטה לכרסם בשטחי B ותכלס זה מה שקורה בשטח. זה קורה כבר שנים בלי יותר מדי רעש. פשוט עכשיו הקמפיין הזה גלוי לחלוטין".

מזרחי מתכוון לפרויקט הבנייה של חברת הנדל"ן הפלסטינית UCI שאמור היה לקום על אדמות הכפר תורמוס עיא שבשטח B, ובוטל לאחר סדרה ארוכה של חבלות בציוד הנדסי ותקיפות אלימות שביצעו מתנחלים כלפי פועלים וקונים פוטנציאליים.

ירידת הפרויקט הזה לטמיון עומדת עכשיו במרכז תביעת מיליונים שהגישה החברה הפלסטינית לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד צה"ל, משטרת ישראל ושורה של מתנחלים שעמדו בחזית הפעולות לעצירת העבודות.

כתב התביעה, שהוגש על ידי משרד עו"ד מיכאל ספרד ומשרד עו"ד חוסיין אבו-חוסיין, מגולל בפירוט רב 74 פשיטות ותקיפות אלימות שבוצעו על ידי מתנחלים מקיץ 2019 ועד קיץ 2022, כולן בשטח B, אזור שבו סמכות התכנון ואישורי הבנייה נתונה בידי הרשות הפלסטינית, שאישרה את הפרויקט לביצוע.

120 דונם נרכשו על ידי החברה לטובת הפרויקט, ועליהם היו אמורים לקום 94 בתים בשיטת בנה ביתך, על צלע הר המשקיף מערבה על שדות וכרמי זיתים. היה רק עניין אחד שאיש לא חשב שיהווה בעיה: הקרבה להתנחלות עמיחי, כ-950 מטרים בקו אווירי.

תחזירו את הכסף "זה מיזם שיועד למעמד ביניים שרצה לצאת מהעיר, לנשום קצת אוויר", אומר עו"ד ספרד, "זו גם הסיבה שהייתה לחברה הצלחה גדולה בשיווק. רוב הפרויקט נמכר בתוך עשרה ימים. הבעיות התחילו כשהגיעו המודדים לשטח כדי לסמן את גבולות המגרשים ואת דרכי הגישה".

ב-26 מתוך 74 התקיפות המפורטות בכתב התביעה נגרמו נזקים לעבודות באתר (בין השאר הצתת כלים הנדסיים, חבלה באמצעי עבודה ונזק לתשתיות), וב-19 מקרים הותקפו פועלים שעבדו בשטח או לקוחות שבאו להתעניין בפרויקט, או כאלו שכבר רכשו מגרשים. בחלק מהמקרים המותקפים נפצעו ונזקקו לטיפול רפואי.

אחד מהם, ערפאת טחאן, תושב העיר העתיקה בירושלים, הגיע מלווה בילדיו בבוקר 26 ביוני 2022 לראות את התקדמות העבודות במגרש שרכש. "קרוב לשעה 9:00 נזרקו לעברנו אבנים מקבוצה של מתנחלים שהיו רעולי פנים וצעקו 'מוות לערבים'", תיאר בתצהיר שצורף לתביעה. "הם דרשו מאיתנו להסתלק מהמקום. עליתי לרכבי יחד עם הילדים שלי והתחלתי לסגת.

תוך כדי הנסיעה המתנחלים זרקו לעברי אבנים שגרמו לשבירת השמשה הקדמית של הרכב ופגעו בפניי". טחאן הצליח לנהוג עד צומת תורמוס עיא, שם אסף אותו אמבולנס לטיפול בבית החולים שערי צדק בירושלים. הוא אובחן עם שברים בפניו, באף ובארובת העין, והוכנס לניתוח.

הוא מציין בתצהיר שכשהגיע לבית החולים התקשר למשטרת ישראל, סיפר על התקיפה שעבר וביקש שיבואו לבית החולים לגבות ממנו עדות על האירוע. "הם סירבו להגיע", הצהיר, "ואמרו שעליי להגיע לתחנת בנימין ולהגיש תלונה. אבל הייתי במצב קשה מבחינה פיזית ונפשית ופחדתי לחזור לאותו אזור".

כשהתאושש וחזר הביתה החליט לרדת מהסיפור: "הבנתי שמדובר באזור מסוכן ושהתקפות המתנחלים אינן מאפשרות את התקדמות הפרויקט. לאור זאת פניתי לחברה וביקשתי לבטל את חוזה הרכישה ולקבל את כספי בחזרה, וכך היה". התיק הזה מדהים כי הוא מתאר בדיוק כיצד המתנחלים הם הם האדונים בשטח. לא צה"ל, לא המשטרה, בטח לא המינהל האזרחי.

זמן קצר לאחר שהחלו התקיפות פנתה החברה הפלסטינית לבית המשפט העליון בבקשה שיורה לצבא ולמשטרה להשליט באזור הפרויקט סדר שיאפשר את ביצוע העבודות. צה"ל התחייב לפעול לכך שהעבודות יימשכו ובית המשפט קיבל את ההתחייבות ומחק את העתירה. בפועל, האלימות בשטח המשיכה ואף התגברה.

המתנחלים הקימו מאחז בצמוד לשטח הפרויקט ויצאו ממנו להתקפות, והצבא הורה לחברה להפסיק את העבודות עד שישתלט על העניינים. זה לא קרה והחברה החליטה לסגת מהפרויקט ולהחזיר את הכסף ללקוחותיה. כתב התביעה הוגש לפ