בגיל 14 הפכה לכוכבת רשת, בגיל 27 מתה לפני שאיבת שומן

מותה של משפיענית הרשת הפינית אוליביה אוראס, בת 27, שקרסה במרפאה פרטית בהלסינקי בזמן שהתכוננה לשאיבת שומן, הסעיר בימים האחרונים את פינלנד.

הפרשה כבר הובילה לחקירת משטרה בחשד לגרימת מוות ברשלנות חמורה, ובסוף השבוע קיבלה תפנית נוספת: רשות הפיקוח במדינה הורתה להפסיק באופן מיידי את הפעילות הרפואית במרפאה שבה טופלה, לפי דיווחי התקשורת המקומית.

לפי תחקיר של התוכנית MOT בתאגיד השידור הציבורי הפיני Yle, אוראס הגיעה ב-31 באוגוסט למרפאה פרטית לניתוחים פלסטיים במרכז הלסינקי, שם הייתה אמורה לעבור שאיבת שומן. בשלב האלחוש שקדם להליך היא איבדה את הכרתה, פונתה לבית החולים האוניברסיטאי של הלסינקי, ושם טופלה במשך כמה ימים עד שב-3 בספטמבר נקבע מותה.

המשטרה אישרה כי חלפו כמה ימים בין הגעתה למרפאה לבין מותה בבית החולים. סיבת המוות עצמה טרם פורסמה, ובשלב זה גם לא נקבע כי טעות רפואית היא שגרמה למותה. הוריה של אוראס, האמנית יוהאנה אוראס וסוחר האמנות רייו אוראס, הגישו תלונה במשטרה. דובר המשפחה מסר למגזין People שהיא מתה לאחר הליך אסתטי שלדברי המשפחה "השתבש".

בני המשפחה הטילו על המרפאה שבה טופלה את האחריות למותה, אך ציינו כי לדעתם הצוות בבית החולים שאליו הועברה עשה כל שביכולתו כדי להציל את חייה. משטרת הלסינקי הודיעה רשמית ב-8 בספטמבר שפתחה בחקירה ראשונית בחשד לגרימת מוות ברשלנות חמורה.

בהמשך אישר ראש צוות החקירה, יוהה פייפו, כי החשד נוגע למעורבות של רופא או רופאים במותה של אוראס. המשטרה לא מסרה את זהות החשודים ולא פירטה אם מי מהם נעצר או נחקר. במסגרת החקירה הגיעו שוטרים גם למתחם המרפאה בהלסינקי. פרט נוסף שנבדק סביב האירוע נוגע לפינוי אוראס לבית החולים.

לפי מקורות, לאחר שהוזעק אמבולנס למרפאה התעכב הפינוי, משום שבתחילה לא התקבל אישור מבית החולים להעביר אותה. לפי הדיווח, ברקע עמד ויכוח בשאלה מי אחראי להעברת מטופל ממרפאה פרטית לבית החולים. בעקבות כך הוגשה תלונה לרשות הפיקוח, בבקשה לבדוק אם העיכוב סיכן את בטיחותה.

בית החולים לא התייחס למקרה באופן ספציפי, אך הסביר באופן כללי כי בתי חולים פרטיים אחראים לטיפול במצבי החירום שלהם ולהעברת מטופלים להמשך טיפול בעת הצורך. בשלב זה לא ידוע אם היה לעיכוב קשר לתוצאה הקטלנית. פעילות המרפאה הופסקה ימים ספורים לאחר מותה של אוראס ערכה רשות הרישוי והפיקוח הפינית (LVV) ביקורת פתע במתחם המרפאה.

בעקבות הביקורת הורתה הרשות על הפסקה מיידית של מתן שירותי הבריאות במקום, לאחר שקבעה כי בטיחות המטופלים "נמצאת בסכנה חמורה". הרשות לא פירטה בשלב זה מהם הליקויים שהתגלו, והבהירה כי מידע נוסף יימסר לאחר השלמת ההחלטה הכתובה.

עצם השעיית הפעילות אינה מהווה קביעה כי הליקויים שנמצאו הם שגרמו למותה של אוראס, והרשויות אף טרם פרסמו מסקנה באשר לגורם למוות. עם זאת, הפרשה זכתה בפינלנד להד ציבורי רחב, בין היתר משום שהמרפאה כבר עמדה בעבר במוקד ביקורת על אופן פעילותה.

איגוד המנתחים הפלסטיים בפינלנד דיווח על המרפאה למשטרה כבר ב-2020, בעקבות חששות בנוגע לבטיחות המטופלים, אך באותה עת לא נפתחה חקירה מקדימה. בתחקיר של MOT מ-2023 טענו עובדים לשעבר במרפאה, בין היתר, כי צינורות חד-פעמיים ששימשו לשאיבות שומן נשטפו ונעשה בהם שימוש חוזר.

שנה לאחר מכן עזבו שלושה רופאים שהיו אחראים לפעילות במקום, והגישו תלונה מפורטת לרשות הפיקוח. במוקד הביקורת לאורך השנים עמד גם מייסד המרפאה, ד"ר קרל יוהאן סוודיהולם. לפי הדיווחים, סוודיהולם הוא רופא כללי, ללא התמחות בכירורגיה או בכירורגיה פלסטית.

החוק הפיני אינו אוסר על רופא ללא התמחות כזו לבצע ניתוחים אסתטיים, אך ב-2023 נזף בו גוף הפיקוח דאז, Valvira, והורה לו לבצע רק פרוצדורות שתואמות את הכשרתו וכישוריו, לאחר שאיגוד המנתחים הפלסטיים התלונן כי הוא מבצע הליכים תבעניים מדי ביחס להכשרתו כרופא כללי.

עד כה לא ידוע אם סוודיהולם עצמו טיפל באוראס, ובמרפאה מועסקים גם רופאים נוספים. הוא לא השיב לפניות התקשורת לקבלת תגובה לאחר מותה. אוראס הייתה מוכרת בפינלנד הרבה לפני הפרשה הנוכחית.

היא פתחה חשבון אינסטגרם כשהייתה בת 14 וצברה אלפי עוקבים, וב-2016, כשהייתה עדיין נערה, עמדה במרכז הסרט התיעודי "The Perfect Selfie" (הטריילר, בסרטון הבא), שתיעד במשך כשנה וחצי את חייה ואת יחסיה עם החשיפה ברשתות החברתיות. בהמשך התרחקה מהרשתות ועברה להתגורר באמסטרדם. בשנים האחרונות פנתה גם לפעילות בתחום הבריאות.

לאחר שאביה אובחן כחולה בפיברוזיס ריאתי היא ייסדה עמותה התומכת במחקר מחלות ריאה. במקביל עבדה בתפקידי שיווק וקהילה בחברות מתחומי הבינה המלאכותית וטכנולוגיות הוולנס. כעת מנסים החוקרים לקבוע מה בדיוק התרחש מהרגע שבו הגיעה אוראס למרפאה ועד למותה שלושה ימים לאחר מכן, והאם ניתן היה למנוע את התוצאה.

בשלב זה החקירה נמצאת בראשיתה, וסיבת המוות הרשמית טרם נמסרה. ממצאי המשטרה ורשות הפיקוח צפויים לקבוע אם מדובר בסיבוך רפואי שאינו קשור לרשלנות, בכשל במהלך הטיפול או בשילוב של כמה גורמים.

"לא פרוצדורה שחפה מסיבוכים" אף שסיבת מותה של אוראס עדיין אינה ידועה, ד"ר אלכס לבנברג, מומחה בכירורגיה פלסטית ממכבי אסתטיקה, מדגיש כי גם שאיבת שומן, הליך אסתטי שכיח, עלולה להסתבך ואף להפוך למסכנת חיים. "זו לא פרוצדורה שחפה מסיבוכים. בישראל וברוב המקומות בעולם הכמות המקסימלית לשאיבה היא חמישה ליטרים.

אנחנו לא שואבים מעבר לכך, מכיוון שככל שעולים בכמות השאיבה, כך הסיכון לתסחיפים שומניים ולאיבוד דם גבוה יותר. אנשים יכולים למות", הוא אומר. במקרה של אוראס דווח כי היא איבדה את הכרתה עוד בשלב האלחוש, לפני ששאיבת השומן עצמה החלה. לדברי ד"ר לבנברג, יש להבחין בין שאיבה המתבצעת בהרדמה מקומית לבין כזו המתבצעת בהרדמה כללית.

"כשמדברים על שאיבות של שניים, שלושה או ארבעה ליטרים, אנחנו מעדיפים לעשות אותן בהרדמה כללית. ברגע שהבן אדם מורדם, כמות המים, הנוזלים וחומרי ההרדמה שצריך להחדיר לתוך השומן פוחתת. זה נוח יותר, קל יותר והכי בטוח".

עם זאת, בהרדמה מקומית, כפי שמסביר ד"ר לבנברג, מוזרקת לאזור השאיבה תמיסה הכוללת מים פיזיולוגיים (סאלין), חומר הרדמה מקומי ואדרנלין, שתפקידו לכווץ את כלי הדם. היתרון לכאורה הוא האפשרות לבצע את ההליך בקליניקה ובעלות נמוכה יותר, אך לדבריו אין בכך כדי להפוך אותו לבטוח יותר.

"זה לפעמים משכנע את הקהל שאין צורך בחדר ניתוח ושאפשר לעשות את זה בתוך המרפאה. זה יותר זול ופשוט, אבל זה לא יותר בטוח", הוא מדגיש. "כשעושים שאיבה של שניים או שלושה ליטרים בהרדמה מקומית, מכניסים לגוף כמות גדולה של תמיסה, ולכן צריך להיזהר מאוד ולחשב כמה חומר הרדמה וכמה אדרנלין אפשר להזריק ביחס למשקל הגוף". איך לבחור נכון?

המקרה מחדד גם שאלה בסיסית יותר עבור מי ששוקל לעבור שאיבת שומן: כיצד לבחור את הרופא ואת המקום שבו יתבצע ההליך. לדברי ד"ר לבנברג, הצעד הראשון הוא לוודא שהרופא המבצע הוא מומחה בכירורגיה פלסטית. "שאיבה עושים רק אצל מנתח פלסטי. המנתחים הפלסטיים מכירים את הדברים האלה ולומדים אותם. הם לא רופאים אסתטיים, הם כירורגים.

הם מתאמנים בזה ומכירים את זה". לצד זאת הוא מדגיש כי יש לברר מראש מהי רמת המוכנות של המקום להתמודד עם מצב חירום. "חשוב לא לעבור פרוצדורות בקליניקות שאין בהן ציוד החייאה. צריך לשבת עם הרופא ולהחליט לא מה זול יותר אלא מה בטוח יותר, ולבדוק היטב מי הרופא ומה תחום מומחיותו".

לדבריו, כשמדובר בשאיבת שומן משמעותית עדיפה סביבת בית חולים, גם במחיר גבוה יותר. "אם בטוח יותר לעשות זאת בבית חולים ולשלם עוד כמה אלפי שקלים עבור חדר הניתוח, זה עדיף על פני לסכן את החיים ולבצע את ההליך במרפאה כלשהי.

אם הייתי עושה שאיבה לאחד מבני משפחתי, לא הייתי עושה אותה במרפאה שלי, אלא בבית חולים מוכר, מאושר על ידי משרד הבריאות. אולי אני משלם עבור חדר הניתוח, אבל אני מקטין את אחוז הסיבוכים".