אושר סופית החוק להחלשת היועמ"שית, נתניהו נעדר

מליאת הכנסת אישרה הערב (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה, העוסקת בחוות דעת, ייצוג ופיקוח. בהצעה תמכו 65 חברי כנסת, מול 51 שהתנגדו. את ההצעה יזמו חברי הכנסת חנוך מלביצקי, יצחק קרויזר, אריאל קלנר וקבוצת חברי כנסת.

לפי החוק שאושר, היועץ המשפטי לממשלה ימשיך לתת חוות דעת וייעוץ משפטי בענייני חוק ומשפט לכל גורמי הרשות המבצעת, ויסייע לממשלה לפעול למימוש מדיניותה ויעדיה במסגרת הדין.

עם זאת, החוק קובע כי אף שחוות דעת משפטית בכתב של היועץ המשפטי לממשלה תיחשב כמשקפת את הדין הקיים, הממשלה תוכל להחליט כי היא או גורמים אחרים ברשות המבצעת אינם מחויבים לראותה כך. החרגה זו לא תחול על הפעלת סמכויות בתחום המשפט הפלילי.

בנוסף, נקבע כי היועץ המשפטי לממשלה יציג את עמדת הרשות המבצעת בהליכים משפטיים, אך הסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת תהיה בידי הממשלה. ככלל, העמדה תיקבע על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אלא אם הממשלה תקבע עמדה אחרת.

לצד זאת, החוק קובע כי היועץ המשפטי לממשלה יהיה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו, ובעניינים הנוגעים למשפט הפלילי לא תהיה עליו מרות אלא מרות הדין בלבד. עוד נקבע כי היועץ יישא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה ויהיה נתון לפיקוח שר המשפטים. השאלון שיעשה לכם סדר - מי המפלגה שהכי מתאימה לעמדות שלכם?

ביטול פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה זהו השינוי המשמעותי ביותר. בהצעה המקורית, היה אמור להתבצע פיצול של תפקיד היועמ"ש. בתחילה, דובר על שלושה תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי ומייצג המדינה בערכאות. לאחר מכן, עודכן הנוסח כך שדובר על שני תפקידים בלבד: יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי.

בנוסח הסופי, כל פרק הפיצול הוסר - היועץ המשפטי נשאר גם היועץ המשפטי וגם התובע הכללי. החוק עוסק רק בשינוי סמכויותיו ומעמדו. כלומר, במקום "לפצל ולהחליש" - נשאר רק רכיב ה"החלשה". למעשה, גם שם החוק השתנה.

במקום חוק שעוסק בפיצול מוסד היועמ"ש והתביעה הכללית, החוק נקרא כעת: "הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה" - גם השם משקף שהפיצול כבר אינו חלק מהחקיקה. הוסר תפקיד "המשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה" באחת הגרסאות הקודמות הוצע ליצור תפקיד חדש: משנה בכיר ליועמ"ש, שהיה אמור להחזיק בחלק מהסמכויות הנוגעות לשמירה על האינטרס הציבורי.

בנוסח שאושר, התפקיד הזה כבר אינו מופיע. כל ההסדרים הנוגעים לתובע הכללי ירדו מהחוק מאחר שפיצול התפקיד בוטל, אין עוד הוראות על מינוי תובע כללי, אין הוראות על סמכויותיו, ואין מנגנוני עבודה נפרדים לתביעה הכללית. כל הפרק הזה ירד עם פיצול החוק.

דקות לפני תחילת ההצבעה, יו"ר דגל התורה משה גפני, איים שלא לתמוך בהעברת החוק, על רקע דרישתו לתקציבים לגננות - כך נודע לוואלה.

בעקבות הדברים, בציונות הדתית תקפו את גפני בחריפות: "גלי בהרב-מיארה שולחת זר פרחים לגפני, שמעניק לה חסינות, שומר על הדיקטטורה השיפוטית שלה, ומעניק לה אפשרות להמשיך להתעמר בגוש הימין לעוד שנים רבות".

עוד נמסר מהמפלגה: "אם גפני וחבריו יפילו את החוק ששם סוף לעריצות היועצת המשפטית לממשלה, הם לא יוכלו להראות את פרצופם ברחוב החרדי. שלא יאיימו". לאחר שיחות, המשבר נפתר ודגל התורה צפויה להצביע בעד החוק. במוקד המחלוקת עומד מנגנון שכר הגננות במוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי - רובם במגזר החרדי, אך גם במוסדות ערביים וכלליים.

במשך שנים המדינה תקצבה את שכר הגננות לפי וותק נורמטיבי של 12 שנים, ללא קשר לוותק האמיתי שלהן. המשמעות הייתה שגננת בעלת 25-30 שנות ניסיון קיבלה תקצוב כאילו צברה 12 שנות ותק בלבד, בעוד שגננות צעירות תוקצבו באותו אופן.

לפני כשנה הגיעו משרד האוצר והבעלויות להסכמה על מעבר זמני לוותק נורמטיבי של 16 שנים, עד להשלמת רישום מסודר של הוותק האמיתי של כלל הגננות. במסגרת ההסדר נדרשו הבעלויות להעביר נתונים מלאים על הגננות והוותק שלהן, כדי שבהמשך התקצוב יתבצע לפי הוותק בפועל.

אלא שההסכם כלל תנאי שלפיו אם שיעור הדיווח לא יגיע ל-85% מהמוסדות, ניתן יהיה לבטל את ההסדר ולהחזיר את כלל המערכת לתקצוב לפי 12 שנות ותק. לטענת גורמים התומכים בהמשך ההסדר, ביטולו יפגע גם במוסדות שכבר השלימו את הדיווחים, וימנע מגננות ותיקות לקבל תקצוב המשקף את שנות עבודתן. מנגד, באוצר מבקשים לעמוד בתנאי שנקבע בהסכם.

הדרישה החרדית היא להעביר החלטת ממשלה שלפיה כל מי שפתח תיק - לא יקוזז לו תקציב. גם מי שהתחיל את התהליך יקבל שנה נוספת כדי להשלים אותו, ובמהלך התקופה הזו התשלום יימשך לפי תקן נורמטיבי 16. מי שיקוזז לו התקציב הוא רק מי שעד 1 בספטמבר לא התחיל אפילו בתהליך.

מי שכבר השלים את התהליך ופתח לפחות 85% מהתיקים - הבעלות שלו תעבור לנוהל החדש, שלפיו כל גננת תקבל תשלום בהתאם לוותק שלה. במהלך הדיונים בוועדת החוקה הוכנסו מספר שינויים לנוסח, ובהם הסרת הסעיף שקבע כי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה אינם כפופים ליועץ המשפטי לממשלה, כך שהמצב הקיים נותר על כנו.

לפי החוק, הוא ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027. בנוסף, בתוך 30 ימים ממועד כניסתו לתוקף תידרש הממשלה לקבל החלטה מחודשת בנוגע להליך מינויו והעברתו מכהונה של היועץ המשפטי לממשלה. לאחר העברת החוק, יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן מסר: "ההצעה הנוכחית מבקשת לערוך שינויים מרכזיים בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

מדובר באחד החוקים החשובים ביותר שהכנסת הזו מעבירה. לאחר שהוא יעבור נוכל להגיד שתיקנו דבר שרבים לפנינו ניסו. אני שמח שהממשלה, הקואליציה והכנסת הזו מביאות את התיקון הזה". שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "אנו מחזירים את מדינת ישראל להיות מדינה מתוקנת, מה שהיא הייתה עד לפני כמה עשרות שנים.

לפי ההצעה הזו הממשלה יכולה לשקול היטב את עמדת היועץ המשפטי ולא לקבל. אין אף מדינה בעולם שבה היועץ המשפטי הוא שחקן וטו, שמחליט מה מותר ומה אסור. כולם כפופים לו והוא גם מחליט מה מייצגים".

התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בדרישה לבטל את החוק : "מדובר בעוד חוליה בהפיכה המשטרית: חוק שמאפשר לממשלה לקבוע בעצמה שחוות דעת משפטית 'לא משקפת את הדין', לעקוף את היועמ"ש באמצעות עורכי דין פרטיים ולהכפיף את שומר הסף המרכזי במדינה לפוליטיקאים - כלומר, שלטון שמחליט לבד מה מותר לו.

המשנה ליועמ"שית הגדיר את התוצאה במדויק: היועץ המשפטי יהפוך לעורך דין פרטי של הממשלה". עוד נמסר כי "וכל זה נעשה בבליץ חקיקה של קואליציה ללא לגיטימציה - קואליציה שהציבור עומד להכריע על עתידה בקלפי משנה את כללי המשחק בדרכה הביתה, ומנסה לכבול גם את ידי הכנסת הבאה. אין לה מנדט לזה.

זו העתירה השלישית שאנחנו מגישים השבוע נגד חוקי המחטף, ולא נעצור: נעמוד על ביטול החוק בבג"ץ, כי במדינה דמוקרטית אף אחד אינו מעל החוק - גם לא ראש הממשלה". בתגובה להעברת החוק, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן אמר: "חוק פיצול תפקיד היועמ"ש הוא עוד צעד בניסיון של ממשלת טבח השבעה באוקטובר להשתלט על מערכת המשפט.

הרפורמה האמיתית והיחידה שישראל זקוקה לה היא כינון חוקה". בעקבות אישור חוק פיצול היועמ"ש, חה"כ גלעד קריב עתר לבג"ץ יחד עם מכון זולת : "אבן הראשה של המהפיכה המשטרית. החוק ירסק את מערכת האיזונים והבלמים. נדרוש מבג"ץ לבטל את החוק ונעשה הכל כדי לסלק את נתניהו, לוין ורוטמן מהגה השלטון". גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר!

מסר: "החוק שעבר כעת איננו 'פיצול תפקיד היועמ"ש', אלא ניסיון בוטה לנטרול שומרי הסף של מדינת ישראל ולריסוק שלטון החוק. המהלך הזה קובע תקדים מסוכן שבו הממשלה מציבה את עצמה מעל לחוק ומתנערת מהחובה הבסיסית ביותר במדינה דמוקרטית - לפעול אך ורק במסגרת הדין".

האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ נגד חוק היועמ"שית : "החוק מאפשר לממשלה להתעלם מחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, למנוע ממנו להציג את עמדתו בפני בתי המשפט, ולפעול ללא אחד ממנגנוני הבקרה המרכזיים המגנים על זכויות האדם ועל שלטון החוק".