בית משפט השלום בבאר שבע ביטל היום (שני) את התנאים המגבילים שהוטלו על חשוד נוסף שנעצר בפרשת החשד לשוחד בחירות של פעילי רע"מ. מדובר בסעיד אבו סעד, תושב שגב שלום, שנעצר ביום חמישי האחרון יחד עם שלושה נוספים - בהמשך למעצר שלושה חשודים בבוקר שלפני הבחירות. ההחלטה התקבלה בעקבות פנייתה של הסנגורית של אבו סעד, עו"ד שרה חביב.

השופט ערן צברי כתב בהחלטתו לבטל את התנאים המגבילים: "אין הנזק שווה בצער המלך".

הפרשות שהפוליטיקאים ערבבו - וההערכה: לא יובילו לביטול תוצאות הבחירות אתמול, בית משפט השלום בבאר שבע שחרר ללא תנאים מגבילים את סיאף אבו ריאש (38), רופא במקצועו משבט א-צאנע בפזורה הבדואית, שנעצר בלילה שלפני הבחירות על ידי חוקרי להב 433 בחשד לעבירות על טוהר הבחירות במסגרת פרשת המעטפות שמשתייכות לכאורה למפלגת רע"מ.

המשטרה ביקשה אתמול לשחרר את אבו ריאש למעצר בית של שבעה ימים - אולם השופט דחה את הבקשה וקבע כי הוא ישוחרר ללא תנאים. תחילה ביקשה המשטרה עיכוב ביצוע כדי להגיש ערעור, אך לבסוף חזרה בה. חשוד נוסף שנעצר לפנות בוקר ביום הבחירות, איברהים אלגריבי (42), שוחרר אתמול למעצר בית בתנאים מגבילים.

המשטרה הגישה ערעור על ההחלטה, ובדיון שנערך היום בבית המשפט המחוזי, התקבל הערר של להב 433 ומעצרו הוארך עד רביעי. מחר צפוי להתקיים דיון בעניינו של החשוד השלישי שנעצר לפנות בוקר הבחירות, חוסיין מסעודין (63). מדובר בבקשה השלישית להארכת מעצרו.

בעניינו נקבע כי מצבו שונה ממצבם של החשודים האחרים, אם כי גם בביתו בוצע חיפוש ללא צו. נכון להיום, שוחררו כמעט כל החשודים שנעצרו במסגרת הפרשה. ד"ר סיאף אבו ריאש, הרופא ששוחרר אתמול, התקבל ברהט בכבוד גדול. אביו עיסא אמר: "זו רדיפה פוליטית. סיאף הוא אזרח טוב שפעל למען הקהילה. הוא רצה שיותר אנשים יצביעו. זה כל ה'עוול' שעשה.

בגלל זה הכניסו אותו לשישה ימי מעצר. הוא רצה דמוקרטיה במדינת ישראל. לא ידענו שיש גורם עבריין שלא רוצה שהערבים ייצאו להצביע בהמוניהם". לדבריו, "אנחנו אזרחים טובים, ורצינו לממש את זכותנו להצביע. אבל היו מי שלא רצו שהבדואים ינהרו לקלפיות. הם חשבו שאם סיאף יישב במעצר כולם יפחדו ויישארו בבית.

אבל את השאגה שלו מבית הסוהר שמעו כל הבדואים, והם יצאו להצביע בהמוניהם, יותר מ-80%. יש מי שלא רוצים מאיתנו רופאים, רוצים שנעבוד עם טוריה". ד"ר אבו ריאש הוא פעיל ברע"מ העורך חוגי בית, ובצאתו ממעצר באוהלי קידר בשעת ערב מאוחרת אמר בתגובה: "האמת יצאה לאור. אנחנו עובדים על פי החוק. לא חוששים לא מחקירות ולא מבתי סוהר.

אנחנו נמצאים בשטח כדי לעזור לקהילה ועוזרים לנזקקים. מה ששימח אותי כשיצאתי מבית הסוהר הוא ההישג המדהים של תוצאות הבחירות". מנהלי בתי הספר שנעצרו במסגרת הפרשה, ובהם גאסר אבו סאלב, הגישו בקשה לבית משפט השלום לקבל חזרה את הטלפונים הניידים שלהם מידי יחידת להב 433 במשטרה.

"מכשירי הטלפון חיוניים להם מאוד על מנת למלא את תפקידיהם כמנהלי בתי ספר תיכוניים", נכתב בבקשה. "הם לא יוכלו למלא את תפקידם ללא הטלפונים היו, ובאמצעותם הם מקבלים קודי שימוש להפעלת מערכות הקשר עם גורמים שונים במשרד החינוך, לרבות טיפול בבחינות הבגרות של תלמידיהם".

העצורים - והשיטה: "למדנו מש"ס" לפנות בוקר פתיחת הקלפיות בשלישי שעבר נעצרו שלושה פעילי רע"מ - איברהים אלגריבי מאל עזאזמה, חוסיין מסעודין משגב שלום וסיאף אבו ריאש משבט א-סאנע, רופא במקצועו - כשלצידם מעטפות עם כסף ופתקי הצבעה עבור רע"מ. למחרת, בבוקר הבחירות, פורסם על דבר המעצר.

בהמשך נעצרו ארבעה חשודים נוספים, בהם שלושה מנהלי בתי ספר בנגב - ששוחררו למעצר בית. אחד מהם הוא אבו סעד. העצור אלגריבי נחשד בהתנהלות בניגוד לחוק הבחירות, לאחר שבחיפוש בביתו נמצאו כספים וברכבו מעטפות עם כיתוב בערבית, חולצות ירוקות ודגלים ירוקים, כמו גם פתקי הצבעה של מפלגת רע"מ. החשוד מסעודין טען לרדיפה פוליטית.

במעטפות שנמצאו בביתו, טען סנגורו, היה כיתוב של התנועה האיסלאמית וכל מעטפה הכילה 1,000 שקלים כתרומה למשפחות דלות אמצעים. בחיפוש נתפסה גם מעטפה נוספת עם 12 אלף שקלים, והוא טען כי מדובר בכסף לבנו.

במהלך הפשיטה השוטרים תפסו גם מכשירים סלולריים ומחשבים, ומומחי סייבר מלהב 433 סורקים את תוכן המכשירים בחיפוש אחר רמזים שיוכלו לחזק את החשדות. עו"ד סמיר אבו עאבד, שמייצג שניים מתוך שלושת החשודים שנותרו במעצר, אמר כי הם מכחישים קשר לחשדות נגדם.

"הכסף שנתפס מיועד לחלוקה של העמותה למשפחות עניות, ואין להם כל קשר לפעילות מפלגתית", אמר. גורם בדואי מהנגב, המעורה בנעשה בשטח, תיאר בשבוע שעבר שיטה שלטענתו מופעלת על ידי מפלגות ערביות, ובראשן רע"מ, בימים שלפני הבחירות.

לדבריו, פעילים מגיעים לבתיהם של תושבים מעוטי יכולת ומציעים להם סיוע כספי בסכומים של 200 עד 300 שקלים, בין היתר למשפחות שנפגעו מהריסות בתים ולתושבי הכפרים הלא מוכרים. לדבריו, הכסף מוצג כסיוע לנזקקים, ובתמורה מבקשים מהם להצביע למפלגה. במקרים אחרים, לטענתו, מחולקים תלושי דלק בשווי 100 שקלים למי שמסיעים תושבים לקלפיות.

הסכומים, לדבריו, עשויים להשתנות בהתאם לגודל המשפחה, והחלוקה מתרחשת יום או יומיים לפני הבחירות ולעיתים אף ביום הבחירות עצמו. "למדנו את זה מש"ס", אמר הגורם. פרשה אחרת שהשתרבבה בזו הקשורה לחשד לשוחד בחירות לכאורה מטעם רע"מ היא פרשת החשד להתערבות פסולה בבחירות מצד קטאר וטורקיה.

בליכוד קשרו בין השתיים במסגרת קמפיין הדה-לגיטימציה למפלגות הערביות, אולם מהחקירות עולה כי אין קשר בין שתי הפרשות. אתמול הבהיר יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, כי אין חשש שפרשת ההשפעה הזרה תשפיע על תוצאות הבחירות.