כתבה מובילה

על חשיבות החיכוך הקוגניטיבי

במשך שנים התרגלנו לחשוב שחיכוך הוא בעיה. אם פעולה דורשת זמן, מאמץ או ריכוז, סימן שהמערכת עדיין אינה מתקדמת מספיק. לכן הטכנולוגיה מקצרת, משלימה, מציעה ומחליטה עבורנו: אפליקציית הניווט מונעת מאיתנו ללכת לאיבוד, מנוע החיפוש חוסך את הצורך לזכור, האלגוריתם בוחר עבורנו מה לקרוא, והבינה המלאכותית כבר מסוגלת לנסח את המייל, לסכם את המאמר ולהציע איזו החלטה לקבל. הסכנה אינה שנהפוך לפחות אינטליגנטיים במובן הפשוט. הסכנה עדינה יותר: שנתרגל לקבל תוצרים של חשיבה בלי לעבור את התהליך שבונה את היכולת לחשוב ומה אם חלק מהחיכוך הזה אינו תקלה שיש לבטל, אלא מרכיב חיוני בהתפתחות האנושית? אפשר לקרוא לו "חיכוך קוגניטיבי": המאמץ הנדרש מאיתנו כדי להבין, לזכור, להתלבט, לנסח עמדה או להתמודד עם דבר שאיננו יודעים עדיין. זהו הרגע שבו אנחנו נעצרים מול דף ריק, מחפשים מילה מדויקת, מנסים להבין טיעון מורכב או מתלבטים בין שתי אפשרויות שאין ביניהן תשובה ברורה. הרגעים האלה אינם נעימים תמיד, אך הם אינם זמן מבוזבז. לעיתים קרובות, דווקא בהם מתרחשת החשיבה. כשמערכת בינה מלאכותית מסכמת עבורנו טקסט, היא מעניקה לנו את תוצאת הקריאה בלי שנחווה את הקריאה עצמה. כשהיא מנסחת עמדה בשמנו, אנחנו מקבלים ניסוח מלוטש לפני שנאלצנו לגלות מה אנחנו באמת חושבים. וכשהיא מציעה החלטה, היא עשויה לחסוך לנו לא רק זמן, אלא גם את ההתמודדות שממנה נוצרים שיקול דעת, ביטחון עצמי וזהות. הסכנה אינה שנהפוך לפחות אינטליגנטיים במובן הפשוט. הסכנה עדינה יותר: שנתרגל לקבל תוצרים של חשיבה בלי לעבור את התהליך שבונה את היכולת לחשוב. אדם יכול להחזיק בידו תשובה מצוינת, אך לא לדעת כיצד נוצרה, על אילו הנחות היא מבוססת ומתי אסור לסמוך עליה. הוא ייראה מיומן יותר כלפי חוץ, אך יהיה תלוי יותר במערכת מבפנים. מפריעות לנו לחשוב עצמאית. אפליקציות ניווט. צילום: אילוסטרציה. ג'מיני אפס ניווט עצמי אנחנו מכירים תופעה דומה מתחומים אחרים – אפליקציות ניווט מאפשרות לנו להגיע כמעט לכל מקום, אך לעיתים משאירות אותנו ללא מפה פנימית של הסביבה. אנשי קשר בטלפון פוטרים אותנו מלזכור מספרים. המלצות אוטומטיות עוזרות לנו לבחור סרט, מסעדה או מוצר, אך מצמצמות את ההזדמנות לחפש, לטעות ולגלות משהו שלא הותאם מראש להעדפות שלנו. כל כלי פותר בעיה מקומית, אך הצטברות הכלים עלולה לשנות בהדרגה את היכולות ואת ההרגלים שלנו. הדבר משמעותי במיוחד בחינוך. תלמיד שמקבל תשובה מלאה בתוך שניות אולי מסיים את המשימה מהר יותר, אך לא בהכרח לומד יותר. מטרתה של מטלה אינה רק לייצר תשובה נכונה. לעיתים מטרתה היא לגרום לתלמיד לשהות באי-ודאות, לנסות, להיכשל, לתקן ולבנות בהדרגה הבנה עצמאית. אם נמדוד הצלחה רק לפי איכות התוצר הסופי, יהיה קשה להבחין בין מי שפיתח ידע לבין מי שפשוט קיבל תוצאה. עם זאת, אין כאן קריאה לדחות את הטכנולוגיה או להפוך את הקושי לאידיאל. לא כל מאמץ הוא בעל ערך. אין סיבה לשמר בירוקרטיה מסורבלת, עבודה טכנית מיותרת או משימות חזרתיות רק משום שהן דורשות מאיתנו מאמץ. ההבחנה החשובה היא בין חיכוך שמבזבז את זמננו לבין חיכוך שבונה את יכולותינו. הראשון ראוי לאוטומציה; על השני כדאי להגן. כאן עולה אפשרות חדשה: אולי לצד הזכות לנגישות, למהירות ולנוחות, דרושה גם זכות לחיכוך קוגניטיבי. הזכות להבין לפני שמחליטים עבורנו; לכתוב טיוטה לפני שמציעים לנו ניסוח; לראות כמה אפשרויות לפני שהאלגוריתם בוחר אחת; ולדעת מתי המלצה מבוססת על שיקולים שאיננו שותפים להם. במערכות חינוך, בעבודה ובשירותים דיגיטליים, אפשר לתכנן טכנולוגיה שאינה רק מסירה מאמץ, אלא מאפשרת למשתמש לבחור איזה מאמץ הוא מעוניין לשמר. ייתכן שקיימת כאן גם חובה אישית. כשם שאנחנו מבינים שלא כדאי לתת למכונה לבצע עבורנו כל פעולה גופנית, אולי לא כדאי למסור לה כל פעולה מחשבתית. מדי פעם נכון לנווט בלי הוראות צמודות, לקרוא טקסט שלם במקום תקציר, לנסח רעיון לפני שפונים למודל, או להישאר עוד כמה דקות עם שאלה שאין לה תשובה מיידית. בעידן הבינה המלאכותית, החופש לא יימדד רק במספר הדברים שהטכנולוגיה מאפשרת לנו לעשות. הוא יימדד גם ביכולת שלנו לבחור מה לא להעביר אליה. השאלה החשובה אינה רק כמה מאמץ אפשר לחסוך, אלא איזה סוג של אדם אנחנו עלולים להפסיק להיות כשהכל נעשה קל מדי. אולי זוהי אחת הזכויות החשובות של התקופה החדשה: הזכות לא לקבל מיד את הדרך הקצרה ביותר, הזכות להתמודד, לטעות ולחשוב בעצמנו. לא מפני שהקושי קדוש, אלא מפני שלעיתים הדרך הארוכה אינה מכשול בדרך להתפתחות – היא ההתפתחות עצמה. הכותב הוא מנהל מוצר ראשי באינטואיט ישראל וחוקר בטכניון הפוסט על חשיבות החיכוך הקוגניטיבי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות