משפחה נרגשת נכנסת לדירת קבלן חדשה מהניילונים בשכונה מתפתחת. הריצוף בדירה מבריק, ובבניין החדיש משייטות שלוש מעליות בין הקומות הרבות. אבל אז מגיע הרגע שבו יוצאים מהבית ומגלים שעל האספלט הטרי בכבישים החדשים נוסעים רק כלי רכב פרטיים. אוטובוסים? יש זמן עד שיגיעו. התרחיש הזה, למרבה הצער, מוכר ללא מעט משפחות ברחבי הארץ.

מדינת ישראל נמצאת בשנים של פיתוח מואץ, אולם הנוסחה התכנונית בשטח מייצרת פעם אחר פעם מחדל ידוע מראש. משפחות רבות שרוכשות דירות בשכונות חדשות ומבטיחות, דוגמת הרובע הבינלאומי בלוד או העיר חריש, מגלות כבר ביום קבלת המפתח כי תשתיות התחבורה הציבורית הבסיסיות לא מחכות להן בתחנה. על הנייר, התוכניות מוגדרות כשכונות בנות קיימא.

הן כוללות שבילי אופניים והפחתה מבוקרת של תקני החניה כדי לעודד ויתור על המכונית. בפועל, היעדר פתרונות הסעה יעילים ואמינים ברגע האכלוס מאלץ משפחות רבות לייצר תלות מוחלטת ברכב הפרטי, אף שהאינטרס הממשלתי המוצהר באזורים אלה היה הפוך לחלוטין.

בשכונת בית בפארק באור יהודה, למשל, התכנון נראה מבטיח, שכן היא ממוקמת בסמוך לתוואי הקו הסגול של הרכבת הקלה. אלא שהקו עתיד להיפתח לשימוש הציבור רק ב-2028, בעוד שאכלוס המגדלים החל כבר לפני כמעט חמש שנים. כיום בנויים בשכונה כ-60 בניינים רבי קומות.

בחלק מהשכונה עוברים שני קווי אוטובוס, אך הם אינם מגיעים לחלקה הצפוני, שם הוצבו תחנות אוטובוס שנותרו מיותמות. לאורך כל השנים הללו נאלצים הדיירים להתמודד עם היעדר מענה מספק בשירות האוטובוסים, מצב שמקבע את התלות ברכב ומייצר פקקים כבדים מדי בוקר ברחובות הפנימיים וביציאות אל הצירים הראשיים, כמו כביש 461.

"האוטובוסים לא מגיעים אל החלק הצפוני של השכונה, שם ממוקם הרחוב החדש שנקרא יצחק שמיר", מספר תושב השכונה. "קו האוטובוס עוצר בערך בקו האמצע של השכונה, החלק הדרומי מרושת ובחלק הצפוני אין תחבורה ציבורית. אנשים מבוגרים וילדים קטנים צריכים ללכת מרחקים גדולים בשביל להגיע לתחנה.

אנחנו רודפים אחרי משרד התחבורה והעירייה כבר כמעט שנתיים – ואף אחד לא מכניס את האוטובוס שצריכים כאן. כאילו שהאנשים האלה לא מעניינים אף אחד. הבטיחו לנו אינספור הבטחות, אנשים כבר מיואשים". בונים שגרה חדשה כאמור, לא מדובר במקרה בודד, אלא בתופעה ארצית רחבה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנים 2025–2023 הושלמה בנייתן של יותר מ-50 אלף דירות ברחבי הארץ בכל שנה, אולם באותה התקופה מספר קווי האוטובוס בישראל כמעט לא השתנה ולא נרשם בו גידול.

תנופת הבנייה למגורים נמשכה במלוא העוצמה, לרבות בערים המצויות באזורי ביקוש ובמוקדי גודש תחבורתי גבוהים, בזמן שרשת התחבורה הציבורית אינה מדביקה את קצב הפיתוח.

אמנם מספר הקווים לבדו אינו משקף את מלוא היקף השירות, שכן ניתן להרחיב מסלולים ולתגבר תדירות בקווים קיימים, אך הנתונים ממחישים פערים במידת ההתאמה של פיתוח התחבורה הציבורית לקצב הבנייה המהיר ולגידול הצפוי באוכלוסייה. המציאות הזאת מובילה ישירות להחרפת הפקקים בכבישי ישראל.

הגירעון התשתיתי הלאומי מול מדינות ה-OECD מציב את תשתיות הכבישים והמסילות בארץ בפיגור עמוק, והלחץ התנועתי מהשכונות החדשות רק מחמיר את עומסי התנועה במטרופולינים. רפורמת הרשויות המטרופוליניות, שנתקעה בכנסת היוצאת, נועדה להעביר את סמכויות התכנון והתקציב לידי גופים אזוריים ובכך לפתור כשלי סנכרון מסוג זה.

אולם הצעת החוק לא עברה, ועל רקע הפלונטר הפוליטי הנוכחי לא ברור אם ומתי היא תקודם מחדש ותניע את המהלך המיוחל. "שכונות חדשות הן הזדמנות אמיתית לשנות את הרגלי הנסיעה ולהפחית את התלות ברכב הפרטי", מסבירה יעל שכטר סיטמן, אחראית תחום תחבורה ציבורית בלובי 99.

"כשמשפחה עוברת לדירה חדשה, היא גם בונה מחדש את שגרת היום שלה – איך נוסעים לעבודה, איך הילדים מגיעים למסגרות ואיך מתניידים. אם אין תחבורה ציבורית אמינה וזמינה כבר ביום האכלוס, המשפחה תתרגל להסתמך על הרכב הפרטי, ואת ההרגל הזה יהיה קשה לשנות בהמשך.

במקום לנצל את הבנייה החדשה כדי להפחית את העומס בכבישים, אנחנו מייצרים עוד פקקים לשנים קדימה". הכשל המבני הזה נחשף כבר בדוח מבקר המדינה מ-2019, שהצביע על היעדר תיאום מספק בין מוסדות התכנון לזרועות הביצוע, ועל כך שתכנון התשתיות בישראל התבצע לאורך עשורים תוך התחשבות מועטה מדי בצורכי התחבורה הציבורית.

הדוח המליץ לחזק בדחיפות את כוח האדם המקצועי במשרד התחבורה, להפחית את ההסתמכות על יועצים חיצוניים בשלבי התכנון הסטטוטוריים ולהבטיח כי פרויקטים תחבורתיים יקודמו בד בבד עם מיזמי הבנייה. בינואר 2024 פרסם המבקר דוח מעקב נוקב, שהעלה כי מרבית הליקויים הקריטיים הללו לא תוקנו והם עדיין רחוקים מפתרון.

בביקורת המעקב נמצא כי משרד התחבורה עדיין סובל ממחסור חמור באנשי מקצוע פנימיים ונשען על מיקור חוץ, ובמצב הנוכחי מי שמייצגת את הרשות הארצית לתחבורה ציבורית בוועדות התכנון המחוזיות היא נציגה מחברת הייעוץ הפרטית עדליא ולא עובדת מדינה.

"תחבורה ציבורית צריכה להיות חלק מהתכנון של כל שכונה חדשה כבר מראשיתו, ולא פתרון שמוסיפים בדיעבד", אומר עידן מועלם, מנכ"ל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית. "האחריות הסטטוטורית לאישור תוכניות השכונות נמצאת בידי מוסדות התכנון.

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית מעורבת כגורם מקצועי ודורשת להטמיע בתוכניות את התשתיות הנדרשות להפעלת השירות. במקביל, ממוני המחוזות שלנו נערכים חודשים לפני האכלוס ומייצרים פתרונות גישור גם במקומות שבהם הפיתוח טרם הושלם.

כדי שהתושבים יקבלו שירות מהיום הראשון, נדרש סנכרון בין מוסדות התכנון, הרשויות המקומיות ומשרד התחבורה, לצד תקצוב התשתיות והשירות". כלואים בתוך המכונית סוגיית התקצוב חושפת כשל עמוק בהתנהלות הפיננסית של הענף, שכן אין כיום תקציב נפרד וייעודי המאושר כחלק מתוכנית השכונה עבור הפעלת האוטובוסים ביום שאחרי.

ברשות עצמה הודו בעבר כי חלק מתקציב תוספות השירות הכללי, שאמור היה לשפר את הקווים הקיימים בכל הארץ, נשאב בסופו של דבר לכיבוי שריפות בשכונות החדשות הללו, רק כדי לספק להן מענה מינימלי בדיעבד.

בלובי 99 מציעים לעגן בחקיקה חובה לעריכת תסקיר תחבורתי לשכונות חדשות, שיבחן את מידת התלות הצפויה של התושבים ברכב הפרטי ויחייב הצגת תוכנית ישימה ומתוקצבת להפעלת תחבורה ציבורית כבר ממועד האכלוס. בלובי מבקשים לקבוע רף תחבורתי מחייב כתנאי לאישור התוכנית, כך ששכונה שלא תעמוד בדרישות לא תאושר עד שיינתן מענה מתאים.

"צריך לחייב כל תוכנית להקמת שכונת מגורים חדשה בבחינה של מידת התלות הצפויה של התושבים ברכב הפרטי, בין היתר באמצעות השוואת זמני הנסיעה בתחבורה ציבורית וברכב פרטי ובדיקת הנגישות למוקדי תעסוקה ושירותים", אומרת שכטר סיטמן. "תוכנית שלא תעמוד ברף מינימלי שייקבע לא תאושר ללא התאמות שיבטיחו מענה תחבורתי ראוי.

בנוסף, יש לחייב כבר בשלב התכנון הצגת תוכנית מפורטת להפעלת התחבורה הציבורית ממועד האכלוס, לרבות אומדן תקציבי, מקורות מימון, חלוקת אחריות ולוחות זמנים".

ללא סנכרון אמיתי ומחייב בין קצב מסירת המפתחות לקצב הרחבת השירות, הפרויקטים שאמורים היו להזניק את הערים קדימה – ימשיכו לייצר שכונות ענק שתושביהן כלואים בתוך המכוניות של עצמם. ממינהל התכנון נמסר בתגובה: "כל תוכנית להקמת שכונת מגורים חדשה כוללת בחינה תחבורתית, בדגש על תחבורה ציבורית ותשתית נאותה להולכי הרגל.

בנוסף, מקודמים עשרות מסופים לתפעול התחבורה הציבורית וקווי מערכת תחבורה עתירת נוסעים (מתע"ן) בוועדה לתשתיות לאומיות. נציין כי מינהל התכנון מקדם את התוכניות עד לאישורן, אך הוא אינו גורם הביצוע של תשתיות אלה".

מעיריית אור יהודה נמסר: "העירייה פועלת בשיתוף פעולה מלא עם משרד התחבורה כדי לשדרג את מערך התחבורה הציבורית ברחבי העיר בכלל ובשכונת בית בפארק בפרט. יודגש כי המשרד קשוב לבקשות שלנו ופועל כדי להוציאן לפועל. כחלק מהמאמצים, בקרוב מאוד יחל לפעול קו פנימי חדש בעיר, שישדרג את החיבוריות בין השכונות החדשות לעיר הוותיקה.

נמשיך לפעול כדי להרחיב את מערך התחב"צ ככל שניתן".