עם כל אהבתנו לוויל פרל, "הנץ" נראית כמו תאונת שרשרת טלוויזיונית

יש משהו עצוב בלראות קומיקאי ברמה של וויל פרל משקיע את כל האנרגיה שלו במה שנראה כמו תאונת שרשרת טלוויזיונית. עוד רגע בן 60, פרל סוף-סוף מקבל קומדיה להובלה כשהוא יושב ליד ההגה, ואז מתברר שהדבר הזה שהוא עשה כל כך טוב במשך עשורים, איך להגיד, פחות יושב על עשרה פרקים ברצף.

''הנץ'', שעלתה בנטפליקס אתמול (חמישי), על שחקן גולף מזדקן, ילדותי ואגוצנטרי מרגישה, למצער, כמו בדיחה אבל על חשבונו של פרל. כשחושבים על זה פרל אף פעם לא היה קומיקאי של בדיחות, הוא היה קומיקאי של הפרעה.

הדמויות הגדולות שלו - רון בורגונדי ("והרי החדשות"), באדי ("שדון"), ריקי בובי ("לילות טלדגה"), ברנן ("אחים חורגים") - כולן אנשים שחיים בעולם משלהם. הן לא מצחיקות בגלל הפאנצ'ים שלהן, אלא כי הן מתגרות ללא הפסקה בסביבה הנורמלית שלהן ודורשות תגובה. אבל אם כולם סביב פרל מטורללים לא פחות, כל המתח שיוצר את הקומדיה קורס.

ואולי מישהו העדיף להתעלם מהעובדה שהקומדיה עברה כברת דרך, והציפייה של פרל שהוא יעשה את אותו השטיק במשך עשרה פרקים של חצי שעה וזה יחזיק היא מנותקת מהמציאות.

עלילה והתפתחות אינן מותרות כשזה מגיע לטלוויזיה ו''הנץ'' לא יכולה להתחרות בקומדיות חכמות, עם דמויות מורכבות בעלות רובד רגשי של העת הנוכחית, עם כל האהבה לכישרון האימפרוויזציה ולטירוף שלו.

פרל והפרסונה שהוא התמחה בה עם השנים לא הפסיקו להיות מצחיקים, אבל הקהל שלו מצפה ליותר מעוד "גבר-ילד שלא מבין את העולם" אבל הוא נשאר באותו מקום.

העלילה של ''הנץ'' נשמעת כמו משהו שכבר ראיתם, למעשה היא נשמעת ככה כי מאוד אפשרי שבאמת צפיתם בה - ''סטיק'' של אפל TV פלוס בכיכובו של אוון וילסון, ומציגה עלילה כמעט זהה על כוכב גולף לשעבר שהקריירה שלו התרסקה והוא מנסה לעשות קאמבק תוך ניסיון להתחבר לבן שלו.

אלא ש-Stick נחשבת למלוטשת ומוצלחת יותר בצלילה שלה לעולם הגולף וכל מה שנשאר ל'הנץ'' היה תואר הגרסה התפלה והפחות מוצלחת. לוני הוקינס של פרל הוא סוג של לארי דייויד לעניים, מינוס המודעות העצמית.

הוקינס נאלץ להתמודד עם הבן שלו, לאנס (ג'ימי טאטרו), שהפך לכוכב גולף עולה בעצמו ומנוהל על ידי סטייסי (מולי שאנון והקולגה הוותיקה של פרל מימי SNL), אשתו לשעבר והמרירה של לוני. סטייסי, מצדה, עסוקה בעיקר בקידום קוקטיילים משומרים ובצרחות על לוני בכל פעם שהוא מעז להופיע.

מאוחר יותר לוני יפגוש גם ביריב המושבע שלו מהעבר, גולדן פיסק (לוק וילסון) – גולפאי מלוקק ויהיר והכול מוביל אל העימות גורלי בטורניר הפבל ביץ', שבו לוני יצטרך להוכיח אם הוא באמת השתנה או שהוא פשוט ג'אנקי של גולף שלא מסוגל לראות מעבר לגומה הבאה.

הכוונות, כאמור, טובות - הסדרה בוחנת אם אדם שמוגדר על ידי הכישלונות שלו יכול להשתחרר מהם, ומה הסיכוי שלו להתפכח ולהפוך לאבא טוב יותר, אבל בפועל וויל פרל היה צריך לנצל את הצ'ק הפתוח של נטפליקס עם קצת יותר מכוונות טובות.