"מורה באונר"א החזיק את אמי בעליית הגג": העדות באו"ם - וה"רפורמה" בסוכנות

נטע הימן-מינה, בתה של שורדת השבי דיצה הימן, נאמה היום (שלישי) בפני מועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה, וסיפרה על 53 הימים שבהם הוחזקה אמה בשבי ברצועת עזה.

הימן-מינה, פעילה בתנועת "נשים עושות שלום", מתחה ביקורת על המשך המימון והתמיכה באונר"א - אחרי שאימה הוחזקה ברצועה בידי מורה מסוכנות הסעד לפליטים פלסטינים - והטיחה באו"ם: "כיצד יכולתם להפקיד את החינוך של הדור הבא בעזה בידי אדם כזה?" דיצה הימן הייתה בת 84 כשנחטפה מביתה בקיבוץ ניר עוז על ידי מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר 2023.

היא הוחזקה בשבי בעזה במשך 53 ימים, עד ששוחררה במסגרת עסקת החטופים בנובמבר אותה שנה. לפי עדותה, במשך 48 ימים הוחזקה בעליית הגג בביתו של מורה באונר"א, בתנאים קשים ועם מעט מאוד מזון.

הימן-מינה נשאה הצהרה בת כ-90 שניות במהלך דיון פאנל שעסק בחינוך לזכויות אדם לילדים ולבני נוער, ונערך לציון יום השנה להצהרת האו"ם בדבר חינוך והכשרה לזכויות אדם. דבריה נמסרו במשותף מטעם ארגון UN Watch וארגון Ingénieurs du Monde.

"במשך 48 ימים, מורה באונר"א החזיק את אמי לכודה בעליית הגג שלו - בתנאים נוראיים, עם מעט מאוד מזון", אמרה. "אני שואלת את האו"ם: כיצד יכולתם להפקיד את החינוך של הדור הבא בעזה בידי מישהו שהיה מעורב בהחזקת אישה קשישה כבת ערובה?"

הימן-מינה תהתה גם כיצד האו"ם יכול לקדם חינוך לזכויות אדם, בזמן שלדבריה הוא ממשיך לממן ולהגן על סוכנות שעובדים בה הואשמו בקשרים לארגוני טרור. היא הזכירה בדבריה גם את סוהיל אל-הינדי, לשעבר יו"ר איגוד עובדי אונר"א בעזה, שלפי UN Watch הזדהה כחבר חמאס, ושאלה כיצד אדם כזה הורשה לפקח על אלפי מורים ברצועה.

בדבריה העלתה הימן-מינה שאלות רחבות יותר באשר לפיקוח על עובדי אונר"א ולתפקידה של הסוכנות בחינוך ילדי הרצועה. עם זאת, היא הבהירה כי אינה קוראת להפסיק את השירותים החיוניים הניתנים לתושבי עזה - אלא למצוא להם חלופות שאינן נגועות, לדבריה, בתמיכה בטרור." אני מאמינה שהוואקום חייב להתמלא.

האו"ם ומועצת השלום חייבים למצוא חלופות לספק לילדי עזה שירותי בריאות, חינוך וביטחון תזונתי", אמרה. היא הוסיפה: "כפעילה ב'נשים עושות שלום', אני מאמינה שישראל צריכה לתמוך במאמץ הזה. זה הדבר המוסרי והיהודי לעשות. כשלתושבי עזה יהיו חיים טובים יותר, גם העתיד שלנו יהיה טוב יותר".

הדוח נגד אונר"א: "בדקה בעצמה את שיעורי הבית" נאומה של הימן-מינה הגיע במקביל לפרסום דוח חדש של UN Watch, שמטיל ספק בטענות אונר"א בנוגע להיקף הרפורמות שביצעה בעקבות המשבר שפקד אותה לאחר 7 באוקטובר.

לאחר שנחשפה מעורבות של עובדי אונר"א במתקפת חמאס, ובעקבות השעיית מימון מצד מדינות תורמות בהיקף כולל של כ-450 מיליון דולר, הזמין מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש בדיקה עצמאית של מנגנוני הניטרליות בסוכנות. בראש הבדיקה עמדה שרת החוץ לשעבר של צרפת, קתרין קולונה.

מטרתה הייתה לבחון אם מנגנוני ההגנה על הניטרליות באונר"א אכן "הולמים את מטרתם" (fit for purpose), ולסייע בשיקום אמונן של המדינות התורמות בסוכנות. בעקבות עבודתה של "קבוצת הבדיקה העצמאית" בראשות קולונה גובשו 50 המלצות לרפורמות בסוכנות. אונר"א הודיעה בהמשך כי השלימה 41 מהן.

אלא שדוח חדש של UN Watch, תחת הכותרת "Report Card on UNRWA Reform", טוען כי ההצהרה הזו מציגה תמונה מוגזמת במידה ניכרת של השינויים שבוצעו בפועל. לפי הניתוח של הארגון, אונר"א ספרה במקרים רבים פעולות מנהליות ופרוצדורליות כאילו היו יישום מלא של רפורמות מהותיות.

UN Watch טוען כי בפועל ניתן לקבוע שלכל היותר 13 מתוך 50 ההמלצות אכן הושלמו כפי שנדרש. הדוח טוען עוד כי חלק ניכר מהרפורמות נותר "קוסמטי" בלבד, ומצביע לטענתו על כשלים מתמשכים בפיקוח הפנימי, באחריות הארגונית ובאכיפת כללי הניטרליות של הסוכנות.

"אונר"א בדקה בעצמה את 'שיעורי הבית' שלה והעניקה לעצמה ציונים גבוהים", אמר מנכ"ל UN Watch הלל נוייר. "על הנייר, אונר"א מדווחת על התקדמות גורפת.

בפועל, עובדיה ממשיכים להיחשף כחברים ותומכים של ארגוני טרור, תכנים חינוכיים רוויי שנאה ממשיכים להתקיים, ואיגודי עובדים הנשלטים על ידי חמאס ממשיכים לטרפד את הניטרליות ואת המשמעת הארגונית". הדוח מתפרסם בזמן שאונר"א מבקשת לחדש ולבסס את התמיכה הבינלאומית בה ולהבטיח את המשך המימון לפעילותה.

מנגד, הימן-מינה ביקשה בדבריה באו"ם להדגיש כי עצם הצורך בשירותי חינוך, בריאות וביטחון תזונתי לילדי עזה אינו מוטל בספק - אך לטענתה, יש למצוא גופים אחרים שיוכלו לספק אותם בלי החשדות והכשלים שמיוחסים לאונר"א.