180 אלף עזבו תוך שלוש שנים: נטישת הספינה הישראלית במספרים

בכל התחומים המשקיים והחברתיים - החינוך וההשכלה, המוביליות, הבריאות, הפנאי, תוחלת החיים, העושר ומעמד הנשים - חל שיפור אדיר בשנים האחרונות. למרות זאת, ישנה נטישה של הספינה הישראלית, והירידה מישראל גוברת. שיפור קל בסיכוי לרכוש השכלה גבוהה בשנים האחרונות.

בשנת 2020 הסיכוי בקרב בני 30 שלפחות אחד מהוריהם יש השכלה גבוה, היו גבוהים פי 2. 5 מהסיכויים של אלו שהוריהם חסרי השכלה גבוהה, כך עפ"י מדד הקיימות של הלמ"ס שפורסם זה עתה בהרחבה ומכסה תחומים נרחבים. בשנת 2024 הסיכוי היה פי 2.

2, כלומר נסגר פער קטן בסיכויים בין אלה שהוריהם בעלי השכלה גבוהה לאלה שהוריהם חסרי השכלה גבוהה, ולפיכך שיפור במוביליות החברתית. התהליך ילך וישתפר עם השנים, שכן עוד ילדים קטנים זוכים לחינוך חינם מגיל 3 וסבסוד המעונות גבר מאז המלצת ועדת טרכטנברג מספטמבר 2011 בעקבות מחאת האוהלים ביולי אותה שנה.

ההוצאה הלאומית לחינוך הייתה 8% מהתוצר בשנת 2024, בדומה לשנת 2021 ופחות מהשיא של 8. 3% בשנת 2018. בארבע השנים לשנת 2021 עלתה ההוצאה הלאומית לחינוך בקדם יסודי ב-12%, בחינוך יסודי 28%, בחינוך על יסודי ב-20% ולכן לא נשאר מספיק כסף לחינוך על תיכוני.

בהוצאה הלאומית לחינוך אוניברסיטאי ומכללות העלייה הייתה נמוכה, התקציב עלה ב-5% בלבד, אף שעתידו של המשק טמון ביכולתם של בעלי ההשכלה הגבוהה להפיק פריון גבוה יותר עבור המשק הישראלי, לעומת הפחות משכילים שחלקם לא עובדים, חיים על חשבון כספי משלמי המסים כפי שהיה במאות ה-19 ותחילת המאה ה-20 ב"יישוב הישן" בו חיו על חשבון תרומות שנאספו בקהילות הגולה עבור תלמידים חכמים בארץ ישראל.

למרות הגידול בהוצאות החינוך של הממשלה, בישראל דהיום, עפ"י הלמ"ס, ההורים לא מוותרים: המימון הפרטי מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך עלה מ-23% בשנת 2021 ל-26% בשנת 2024. המימון הפרטי וההשפעה של ההורים בעלי השכלה אקדמאית השפיעו על צאצאיהם: בישראל 18. 5% בעלי תואר ראשון, 10. 2% בעלי תואר שני ו-0.

8% בעלי תואר שלישי, פחות ממדינות ה-OECD. מעניין לציין כי ההשקעה הפרטית של משקי בית בילדיהם מתרכזת בחטיבה העליונה בבית הספר. המרבים במאמץ בהשקעה בילדיהם באים מקרב המשפחות הנמצאות בעשירון השישי. בתחום התעסוקה ישנו שיפור בתאימות העבודה לכישורים.

ככל שהשנים חולפות, מאז גל העלייה של יוצאי בריה"מ לשעבר, כך גדל מספר המועסקים שתפקידם בעבודה תואם את לימודיהם. בשנת 2024 שיעור התיאום בין השכלה לתפקיד בעבודה אצל גברים בני 20 ומעלה הגיע ל-73. 1% לעומת 60. 2% עשור קודם לכן, בקרב נשים 72. 9% לעומת 59. 9%.

כלומר המשק הישראלי מפיק תועלת גבוהה יותר מההשקעה של הציבור בלימודים, אם מכיסו הפרטי או מכספים ציבוריים - או מההשקעה של ממשלות זרות שהשקיעו בתלמידים ובחינוך עוד טרם עלייתם למגורים ותעסוקה בישראל. רנו קפצ'ר החדשה: קטנה במידות, גדולה באופי השכלה גבוהה יותר מאפשרת קידום בעבודה.

בשנת 2022 שיעור הגברים שתפקידם מאפשר קידום בעבודה היה 52. 4% לעומת 45. 9% בשנת 2018, השנה טרם הקורונה. אצל נשים שיעור המועסקות שתפקידן מאפשר קידום בעבודה היה 49. 1% לעומת 45. 5% בשנת 2028, כך עפ"י הלמ"ס. חלקן של הנשים בתפקידי ניהול במגזר הציבורי עלה מ-38% בשנת 2020 ל-42. 6% בשנת 2024, הישג בדין לנשים.

השכלה גבוהה יותר מובילה מטבע הדברים גם לשכר גבוה יותר. בשנת 2022 השכר החודשי של גברים עם עד שמונה שנות לימוד היה 7,208 שקל של נשים 4,809. השכר של בעלי 9-12 שנות לימוד היה 8,940 שקל ושל נשים 5,865. בעלי השכלה של 13-15 שנות לימוד, תואר ראשון בד"כ, השכר של הגברים היה 14,866 שקל ושל נשים 8,688.

בקרב בעלי 16 שנות לימוד ומעלה, כלומר תאר שני ומעלה, השכר היה 16,387 אצל הגברים ו-12,654 בקרב נשים. ההשקעה בחינוך מניבה בכל העולם. ככל שהפער בהשכלה בין קבוצות אוכלוסייה נותר גבוה, כך ירד גם שיעור המשפחות שמצבם הכלכלי מאפשר רכישת דירה המתאימה למאפייניהם הדמוגרפיים ברמה הארצית והמחוזית.

זוהי נקודה קריטית: בעלות על דירה משקפת את רמת אי-השוויון בהתפלגות העושר המרכזי של האוכלוסייה. בשנת 2012 שיעור אלה שיכלו לרכוש דירה המאפיינת דרישותיהם היה 95%, ובשנת 2023 ירידה חדה ל-64. 2%. בקרב כלל משקי הבית שיעור הגרים בדירות שבבעלותם בשנת 2022 היה 62. 7%, וערך הדירה בממוצע 2. 42 מיליון שקל.

בעשירון השלישי שיעור הבעלות על דירה 52. 8%, ברביעי 60. 7% (שהוא היוצא מהכלל במדרג הבעלות על דירה), בחמישי 56. 6%, בשישי 70. 8% ובעשירי 78% גרים בדירה שבבעלותם בשווי 4. 046 מיליון שקל. מי שמציל המשק הישראלי הן בעיקר השקעות בהון מחקר ופיתוח: מלאי הון במו"פ הגיע בשנת 2024 ל-212. 2 מיליארד שקל, עלייה של 33% בתוך עשור.

מה שמייחד את המשק הישראלי הוא המשך ההשקעות בחזית הטכנולוגיה והבעלות עליה. היקף מלאי ההון הנקי במונחים ריאליים של מוצרי קניין רוחני, המכיל זכויות על פטנטים, המצאות, סימני מסחר, זכויות יוצרים, יצירות כולל מוזיקה, ספרות, רעיונות וכו', עלה בתוך ארבע שנים לשנת 2024 ב-25. 6% ל-387 מיליארד שקל עפ"י הלמ"ס.

עוד גדל המלאי הריאלי בארבע שנים במבני מגורים ב-14% ל-1,723 מיליארד שקל; שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות ב-20% ל-1,283 מיליארד שקל; ומכונות וציוד ב-11. 4% ל-372. 3 מיליארד שקל. ההשקעה בכלי רכב עלתה ב-17% באותה תקופה ל-133. 1 מיליארד שקל. האוכלוסייה של ישראל גדלה בארבע שנים לשנת 2024 ב6.

1%, כלומר ההשקעות בישראל עולות על גידול האוכלוסייה, מה שמבטיח רווחה וביטחון לתושבי ישראל בעתיד. התחום היחיד שנותר מאחור הוא משק החי והמטעים, שם המלאי הריאלי עלה בארבע שנים ב-1. 6% ל-9. 9 מיליארד שקל, ואתם מרגישים זאת בעלייה במחירי הסחורות החקלאיות בישראל. ישראל הגזימה בהזנחת החקלאות והכפר.

להפעלת משק מודרני וחזק כמו של ישראל נדרשת אנרגיה, גם ירוקה. האנרגיה המתחדשת הגיעה בשנת 2024 ל-6. 4% מסך כל אספקת האנרגיה לעומת 4. 1% בשנת 2020. עדיין לא מספיק. משק כה מושקע בחינוך, הכשרה, השקעות וחסכון גבוה מניב פירות גם מול חו"ל. נכסי המשק נטו בחו"ל הגיעו ל-230. 5 מיליארד דולר, עליה של 40.

7 מיליארד דולר בארבע שנים, כן גם בזמן המלחמה. הממשלה נהנית מבוננזה של המשק הישראלי: תשלומי המסים עולים בהתמדה, בשל שיפור הגבייה והעלאות המסים ואי עדכון מדרגות מס הכנסה, נקודות זיכוי במקביל להצלחה אדירה של "חשבונית ישראל" המקשה על הנפקת חשבוניות פיקטיביות בשל הצורך להציג "מספר הקצאה" של מס הכנסה.

החוב הממשלתי והציבורי ביחס לתוצר ירד מ-71. 2% בשנת 2020 ל-65. 9% בשנת 2024. החוב של משקי הבית ירד מ-52. 7% מהתוצר בשנת 2020 ל-50. 8% בשנת 2023, הנתון האחרון בנמצא. מדד העושר של הציבור שהיה בשנת 2011 153. 7% מהתוצר טיפס כעבור עשור בשנת 2021 לשיא של 228% מהתוצר, ירד בעקבות תחילת המלחמה והמיסים ל-210% מהתוצר בשנת 2023.

ואם עשירים יותר - אז גם עם בריאות גבוהה יותר. תוחלת החיים של הגברים עלתה משנת 2016 לשנת 2024 ל-81. 3 שנה, מזה חיים בריאים ל-65. 9 שנה, תוספת של 0. 5 שנת חיים בריאים. אצל נשים תוחלת החיים עלתה ב-1. 2 שנים ל-85. 4 שנים מזה תוספת של חיים בריאים של 1. 7 שנים ל-66. 8.

גם באורח חיים בריא, הכולל תזונה ופעילות גופנית, הנשים מובילות. אורח חיים בריא מעיד על מצבו הבריאותי של האדם בעת המדידה, ונחשב כמסייע להפחית הסיכויים לסבול מבעיות בריאות בעתיד. אצל נשים אורח חיים בריא עלה אצל נשים מגיל 21 ומעלה בקרב 18. 8% בשנת 2024 לעומת 16. 9% בשנת 2016, אצל גברים הייתה ירידה ל-14. 9% לעומת 15. 3%.

למרות הגידול באוכלוסייה הישראלית, מספר מכשירי הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) למיליון תושבים עלה מ-9. 6 בשנת 2020 ל-9. 8 בשנת 2024, ומספר מכשירי דימות בתהודה מגנטית (MRI) עלה מ-5 בשנת 2020 ל-6. 6 בשנת 2024. מספר הרופאים ל-1,000 תושבים עלה בשנת 2023 ל-3. 7 לעומת 3. 3 בשנת 2019 ומספר האחיות שהייה בעלייה, נבלם והיה בשנת 2023 4.

9 לאלף תושבים לעומת 5 בשנת 2019. הציבור בישראל גם עם שביעות רצון בין העבודה והפנאי: בקרב גברים עלייה מ-68. 6% שבעי רצון בשנת 2020 ל-69. 2% בשנת 2024, ואצל נשים ירידה מ-69% ל-67. 7%. ככל הנראה ככל שנשים נכנסו לדרגות ניהול ואחריות גבוהות יותר, נותר להן פחות פנאי.

אלא שכל ההצלחות של ישראל בשנים האחרונות במרבית התחומים לא השביעו את רצונם של ישראלים רבים שהחלו לנטוש את הספינה הישראלית בשנת 2022 בשיעורים ניכרים.

בשנת 2022 היגרו לחו"ל 37,800, חזרו ארצה אחר שהות בחו"ל 22,300, כך שנטו עזבו 15,500; בשנת 2023 ברחו 59,400 ושבו למולדת 29,600 - נטו ירדו 29,800; בשנת 2024 בהלה מלווה בעזיבה המונית של 82,800 לעומת שיבה של 24,200 - נטו נטישה של 58,600 נפש.

בסך הכל בתוך שלוש שנים ירדו מישראל 180,000 נפש, ובגריעת החוזרים ישראל נפרדה מ-103,900 נפש. עפ"י נתוני הלמ"ס בשנת 2024 נטשו נטו את חיפה 1,741 יהודים ועוד 3,464 זכאי חוק השבות שנהנו מדמי קליטה ודרכון ישראלי - גויים עפ"י ההלכה.

1,736 יהודים נטו נטשו את ירושלים לטובת חו"ל ועוד 826 זכאי חוק השבות; 65 יהודים נטו נטשו את לוד לטובת חו"ל ועוד 96 זכאי חוק השבות; 111 נטו את נוף הגליל ועוד 222 זכאי חוק השבות; 191 את עכו ועוד 457 זכאי חוק השבות; 74 את רמלה ועוד 98 זכאי חוק השבות. תל אביב-יפו?

אותה נטשו נטו לטובת חו"ל 5,220, יהודים ועוד 3,914 זכאי חוק השבות. הבריחה מתל אביב הביאה לירידה במחירי הדירות במטרופולין. אנסה לתת סיבות מספר לנטישת הספינה הישראלית. מבחינה כלכלית עבור משקי הבית, בריחת הדירות מהישג יד הייתה קריטית. הציבור הרחב אינו יכול לרכוש דירות ולהקים משפחה כחלומו, או גם כשהוא רוכש