הכאוס בהייטק: האוצר לא יאפשר לחברות לשלם מסים בדולרים והנחות בארנונה

צוות המשימה המיוחד לסיוע להייטק, שאותו מינה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בשבוע שעבר, מקיים מאז מרתון של פגישות עם ראשי הענף ועם מומחים, בניסיון להציע תוכנית סיוע עוד בטרם שיוכרזו הבחירות ויהיה אסור לממשלה לפי חוק להכריז על תוכניות כלכליות מסוג זה מחשש שיהוו מעין "שוחד" בחירות.

עם זאת, ל-ynet ו"ממון" נודע כי חלק ניכר מבקשות נציגי חברות ההייטק צפויות להידחות, הן מחוסר סמכות להיענות והן בשל עלותן הגבוהה. בענף ההייטק העלו שורה של בקשות, בין היתר, לשלם מסים בדולרים, לקבל הנחות בארנונה, ולבטל אגרות של רשויות מקומיות.

"אנחנו באים כדי להושיט יד ולסייע, אבל לא נשנה סדרי בראשית ולא נפתח מסלולי מיסוי במטבע זר", מסבירים באוצר. עד כה נערכו פגישות כמעט מדי יום עם מספר קבוצות ונציגים שונים מענף ההייטק על שלוחותיו וענפיו השונים, וכן התקיים מפגש עם נציגי החברות הבינלאומיות שמפעילות שלוחות בישראל ומעסיקות בארץ עשרות אלפי עובדים.

נציגי הענף הדגישו בפגישות כי "חלק מחברות ההייטק מצויות כבר עתה על סף קריסה עד כדי סכנת סגירה", כאשר הסיבה העיקרית לכך היא צניחת שער הדולר, כמעט בשקל שלם, בתוך 14 חודשים. בשבועות האחרונים מתמודד ההייטק הישראלי עם גל פיטורים, בהם חברות מובילות כמו וויקס, אמדוקס, ראפיד ולייטריקס.

גורמים בכירים בענף ההייטק הסבירו לאנשי האוצר, כולל השר סמוטריץ' במפגש שנערך איתו, כי עיקר הנטל מתבטא בשער הדולר והאירו החלשים אל מול השקל, "ואם לא יהיה לכך פתרון, כל סיוע ממשלתי שיינתן יהיה נקודתי ולא ישפיע על האתגר האמיתי להצלת הענף שמהווה 30 אחוז מהיצוא הישראלי".

חברי הצוות של האוצר הם הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר, החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הכלכלן הראשי שמואל אברמזון, ראש רשות המיסים שי אהרונוביץ', הממונה על רשות שוק ההון עמית גל, דובר המשרד יהודה עמרני ומנכ"ל רשות החדשנות דרור בין.

אחד מאנשי הצוות הדגיש כי "אין בכוונת וביכולת משרד האוצר להתערב בשערי מטבעות החוץ ואנחנו ממליצים לנציגי החברות לקיים בהקדם שיח מקביל עם בנק ישראל, האמון בלעדית על המדיניות המוניטרית ועל שער השקל אל מול המטבעות הזרים".

בקשות אחרות של ראשי ענף ההייטק נבחנות כעת על ידי הצוות המיוחד שאותו מרכז מטעם השר סמוטריץ', נתן נהוראי, היועץ הכלכלי לשר האוצר, האחראי על תחום ההייטק בלשכה, כאשר אחד המענים הצפויים יהיה כנראה הקמת קרן סיוע לחברות הייטק שנקלעו למצוקה, בין היתר כדי למנוע את התרחבות תופעת הפיטורים בענף.

גורם בכיר במשרד האוצר ציין כי "רוב הצעות ההייטקיסטים לא קשורות למשרד האוצר וחלקן לא ניתנות כלל לביצוע בזמן קצר, וגם בשל עלות תקציבית גבוהה". הצוות לבחינת מענה לענף ההייטק צפוי להגיש את המלצותיו לשר האוצר כבר בעוד שבועיים, בתקווה שעד אז לא יוכרזו בחירות.

בכירים בצוות המשימה אמרו היום כי הוא פתוח לחשיבה של "פתרונות מחוץ לקופסה", כפי שהגדיר השר, אבל חלק מהפתרונות שדורשים נציגים מסוימים מחברות ההייטק בלתי ישימים, חלקם יקרים מאוד וחלק גדול מהם כלל לא מצוי בסמכות משרד האוצר.

גורם בכיר באוצר אומר כי "המדינה לא תממן במישרין או בעקיפין את פערי השכר שנוצרו בגלל התחזקות השקל", זאת משום שלדבריו "זאת התערבות לא בריאה וחסרת כל תוחלת, שלא תסייע לענף ולחברות הזקוקות לכך.

הסיוע שנושיט לא יעלים את הצורך של השוק לקדם שינויים ועדכונים מתבקשים בתהליכי העבודה, בשכר ובעוד גורמים הנובעים מהמצב במשק ובענף ההייטק". הגורם הבכיר הוסיף: "אנחנו מעריכים שענף ההייטק ימשיך להיות קטר הצמיחה של מדינת ישראל והוא יידע באופן הכי מיטבי לעשות את ההתאמות הדרושות".

גורם בכיר באוצר: "רוב הצעות ההייטקיסטים לא קשורות למשרד האוצר וחלקן לא ניתנות כלל לביצוע בזמן קצר וגם בשל עלות תקציבית גבוהה" יחד עם זאת הסתייגו באוצר מהבקשות להנחות בארנונה, נושא שלא נתון כלל לסמכות משרד האוצר ואף יחייב מתן פיצויי איזון לרשויות שייקלעו לגירעונות מכספי תקציב המדינה, מצב שאינן הגיוני בימים אלה.

משרד האוצר ינסה כעת ללקט, באמצעות הצוות המיוחד, פתרונות שיסייעו לסקטורים שנפגעו בתחום ההייטק, באמצעות מה שהוגדר כ"צעדים יצירתיים יותר", כמו הטמעת כלי בינה מלאכותית, מתן אפשרות לפחת מואץ ואולי גם דחייה מסוימת של תשלומי מיסים לתקופה מוגבלת.

באוצר הדגישו כי סל הפתרונות שיציעו לשר, יהיה רק מעולמות הכלים הפיסקליים, מבלי להתקרב לתחום המוניטרי, שם הסמכות המלאה (הורדת הריבית ורכישת דולרים), כאמור, נתונה לבנק ישראל.