דודו טסה מגלה איך נולדו השירים שהפכו אותו לסופרסטאר

מעליות, 2006 ביצוע: דודו טסה ורוני אלטר, מילים ולחן: דודו טסה "אני אוהב את הלילה איתך / לא זוכר מה זה בלעדייך" "זה השיר הכי מהיר שכתבתי והלחנתי אי פעם. זה קרה באחת בלילה, בת הזוג נרדמה במיטה, ואני ישבתי בסלון על הספה הירוקה בדירה שהייתה לי בפלורנטין. תפסתי את הגיטרה ולידי היה טייפ ישן.

"היה לי חלום חוזר שאני עולה במעלית ובבת אחת, היא מתרסקת. ברגע, שאני נוגע בקרקע, אני מתעורר עם חרדה ופחד. כתבתי את השיר ממש בהתחלה כשהכרנו, והרגשתי שהפחדים של העבר כבר לא נוגעים בי, שאני מוגן". זה הפך לשיר חתונות מבוקש, אתה יודע?

"זה קרה עם הזמן, והיו אנשים שהתקשרו לבקש שאשיר להם בחופה, אבל אני לא עושה דברים כאלה, לא משנה כמה ישלמו. יצא לי שחבר ממש קרוב ביקש ואז שרתי להם בחופה". אתה עדיין מופיע איתו, שינית כיוון מוזיקלית. "אין לי שום אמביוולנטיות בקשר אליו ואני עדיין שר אותו. גם אשתי נועה היא אצילית, הדברים לא נוגעים בה.

היא יודעת שהיא הדבר הכי חשוב לי בחיים ושהיא שינתה לי אותם. היא מבינה את המשמעות שלה בעולם שלי. הקשר שלנו לא דומה לכלום שהיה". Taq ou-Dub, 2023 מילים: Maroon Nasser, לחן: Mohamad Mohsen, עיבוד והפקה מוזיקלית: דודו טסה וג'וני גרינווד "הכרתי את ג'וני גרינווד, הגיטריסט של רדיוהד ב-2006.

הופעתי אצל גיסתו במסעדה שלה במושב לימן, בצפון. היא סיפרה לי שגיסה זה ג'וני ואני כזה 'וואו, איך זה מקרב אותי אליו?' בפעם אחרת, כשהופעתי שם, הוא היה עם אשתו והתחלנו לנגן שם באותו ערב". "במלחמה הייתי עסוק בטילים ובהישרדות. לא נגעתי בגיטרה כמעט שנה. 12 יום ישנו במקלט השכונתי עם הילדים, שזה גם תינוקת בת חצי שנה.

באיראן השני כבר התארגנו על ממ"ד בבית. הייתי צריך לנסוע ליוון כדי להצליח ליצור" צבטת את עצמך? "כן, כן, לגמרי. עבדתי אז על השיר 'איזה יום' ולא רציתי אותו. כשניגנתי בחזרה עם החבר'ה, המתופף אמר לי: 'מה זה השיר דיכאון הזה?' חזרתי לעבוד עליו, והוא קיבל אווירה אחרת. השמעתי לג'וני שאמר שהוא ינגן בסי פארט.

הוא הקליט את הגיטרות כמו שהוא חשב לנכון ושלח לי. השיר קיבל תפנית חדה. זה היה רגע מאוד משמעותי. קיבלתי טפיחה על השכם, אם הוא אהב, אני שווה משהו". ואז אתם מחליטים ללכת על הפרויקט בערבית. "הרבה זמן חשבנו מה נעשה ביחד, אולי מוזיקה לסרט. הוא מאוד אהב את האלבום הראשון של הכוויתים שיצא ב-2011. ג'וני מאוד אוהב מוזיקה ערבית.

בסוף אחת ההופעות שלהם, הם השמיעו עבד אל-ווהאב ברמקולים. הסתבר שג'וני שם. ואז עלה הרעיון שניקח שירי אהבה קלאסיים ישנים בערבית ומוזיקאים ערבים ממקומות שונים יבצעו. איך הגעתם לנור פריתח', הזמרת מרמאללה? "השיפוצניק של בית הקפה שלי, אמירה, הגיע מרמאללה ושאלתי אותו אם הוא מכיר זמרות.

במקרה, גם הוא היה מוזיקאי והמליץ על נור, שהכיר מהקונסרבטוריון. בחורה בת 22, והיא ביצעה את השיר הראשון שעבדנו עליו, שיר לבנוני, 'טאק א דוב'. היא עוד הספיקה להופיע איתנו בתל אביב לפני 7 באוקטובר. הלכנו לאכול ביחד אחרי ההופעה. ואז אחרי 7 באוקטובר, כשאני באמצע הופעה, שלחו לי שהיא מכחישה את הטבח הנורא". איך הגבת?

"כתבתי לה שראיתי מה שהעלתה ושאני לא יכול לקבל דבר כזה ושהיא לא יכולה יותר להיות חלק מפרויקט שאמור לחבר. היא לא ענתה והקשר נותק". הייתם אמורים לחגוג את הפרויקט בעולם, גרינווד ואתה. לצאת לטור באירופה עם זה ואז קונסלת. "הספקנו לעשות כמה הופעות בתל-אביב, והאלבום עשה תהודה בעולם.

חודשיים אחרי 7 באוקטובר, אנחנו ביטלנו את ההופעות. זה היה קרוב מאוד ולא יכולנו. אחרי שנה, היינו אמורים לצאת לטור, להופיע באולמות ובפסטיבלים ואז ה-BDS הפעיל לחץ על מקומות. התקשרו אלינו פוחדים, איימו עליהם. הם שאלו מה אנחנו חושבים. הבנו את הרגישות, והחלטנו לוותר". זה נשמע לי קצת יותר רציני מלהבין את הרגישות.

"לא רצינו שיפגינו ליד האולמות, ואולי זה יגיע לאלימות, הבנו שצריך לחכות, לנשום ולא לעשות את הדבר הזה. אני מאמין שההופעות עוד יקרו". מה חשבת על הטענה שהופעה של ישראלי "מכבסת את הפשעים בעזה"? "ה-BDS לא מבינים את הסיטואציה.

אנחנו עושים מוזיקה ערבית עם מוזיקאים ערבית, חלק מהשירים הם גם של סבא שלי, ככה שאנחנו לא מנכסים שום דבר. אנחנו מנסים לספר סיפור של תרבות שלמה. קיבלנו בוקס. זה היה מאוד כואב ולא פייר, כי באנו לעשות משהו טוב. "מה שעצוב, שיצאנו למלחמה (חרבות ברזל) עם כל כך הרבה אחדות בצדקתנו, ואז התחלנו להתפורר כעם. זה מכאיב.

השיר שחידשתי 'היה לי חבר, היה לי אח', כל כך רלוונטי". למה אתה חושב שהגענו למצב הזה? "אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, ואפשר לקבל דעות אחרות. יש פה כעס, שנים של הזנחה חברתית. מי שעומד בראש, צריך לדבר אל כל העם, ולחבר. אם זה לא נעשה כל כך הרבה שנים, שלא יתפלאו למה אנחנו נראים ככה. ג'וני ואתה מתכננים מופע גדול משותף? "עוד לא.

עדיין מלקקים את הפצעים". עמנואל, 2026 מילים: עלמה זהר ודודו טסה, לחן: דודו טסה "עמנואל צוחקת אל / ציפור בגן, אל אור וצל / אל האיש שמטייל איתה בעיר" "עמנואל, בתי הקטנה, בת שנה וחצי. אבא שלי, אבטליון, שנפטר לפני כמעט שנתיים, דעך במשך שבע שנים מדמנציה. באיזשהו שלב הוא הפסיק לזהות אותנו.

כשהייתי שואל אותו 'אבא, אתה מזהה אותי?' הוא היה עונה 'בטח'. 'מי אני?' הוא היה מחייך ואומר 'אתה עמנואל טסה'. עמנואל, אחיו, שמכונה עימון, היה שחקן כדורגל בבני יהודה, ולקח את גביע המדינה ב-69'. "אבא שלי נפטר כמה חודשים לפני שעמנואל נולדה, וחשבתי ביחד עם נועה, אשתי, על איזה שם ניתן לה.

היה לי קשר מאוד חזק עם אבא שלי והרגשתי שאני צריך לשמור עליו. זה אולי משקל קצת כבד בשבילה, אבל אני תמיד מחפש משמעות. מצד שני, עמנואל הביאה איתה דברים חדשים. היא הייתה בת חצי שנה כשפרצה מלחמת איראן הראשונה, בעולם של מלחמות, הרס והרג, היא הביאה כל כך הרבה תום וחוכמה. לא ידעתי שזה עד כדי כך, רך וממיס.

מבחינת נועה, היה ברור שהיא רוצה עוד ילד. לי זה היה פחות ברור. אבל היום אני חושב שזה הדבר הכי מדהים שיכולתי לבקש". היא נולדה לאבא בן 48. האבהות שלך איתה שונה? "קצת כאבי גב. פחות זמן מנשא. אני חושב שאני יותר קול". האחים הגדולים לא מקנאים שחיברת לה שיר כל כך יפה? היא גם מצולמת בקליפ.

"בכל יום הולדת, אני כותב ומלחין שיר לכל אחד מהילדים – נור בת ה-11 ונוח בן התשע - ונועה ואני מצלמים אותנו שרים להם. השיר לעמנואל נכנס לאלבום בגלל התקופה, המלחמות, והרגישות, האובדן של אבא שלי".

ביום שבגין מת, 2012 מילים ולחן: דודו טסה "ביום שבגין מת אבא אמר שהוא עוזב / אני זוכר אותה ממלמלת במרפסת / הוא עוד יחזור, תמיד הוא חוזר" "אבא שלי מעולם לא עזב את הבית והוריי מעולם לא נפרדו. זה בכלל שיר פרידה על מישהי שהייתי איתה.

השורה שמספרת על אמא שלי שאומרת שאבא שלי תמיד חוזר, זו הקבלה ליחסים שהיו לי: היא ואני היינו נפרדים וחוזרים. לא צריך להרוס סיפור טוב עם העובדות". עוד הצמדת את הפרידה שלא קרתה להוריך עם אירוע היסטורי: מותו של בגין. "זו שורה שהייתה לי בראש כמה זמן, 'ביום שבגין מת'.

אבא שלי זיכרונו לברכה היה פעיל ליכוד עד 2018, שאז החל לדעוך. אני לא אשכח את הרגע הזה, הייתי בן 14-15, והוא ישב וראה חדשות בסלון. כשהודיעו שבגין מת, הוא הזיל דמעה וזו הייתה הפעם היחידה שראיתי אותו ככה. הרגשתי שבחוויה הרגשית שלו, הוא נפרד מסוג של אבא". "נועה הצילה אותי מעצמי, מהלופ שהייתי בו.

זה היה עולם קר ומנוכר של רווקות, ברים ומסיבות. ראיתי אותה והבנתי שמשהו אחר קורה. כל השטיקים שלי לא עבדו. הייתי באיזה אוטומט והיא לא קנתה את זה. ההתמסרות שלה הייתה מאוד איטית וחשדנית, וכנראה שבצדק. היה צריך לקלף" ההורים לא שאלו למה תפרת להם בשיר סיפור פרידה? "הסברתי להם שזה שיר על פרידות בכלל, 'יש מוות בחיים.

אנשים באים והולכים'. אולי לא דייקתי בפרטים, אבל זה אחד השירים הבודדים שאני מצליח להסתכל עליו מבחוץ ולהרגיש כאילו זה באמת קרה". איך אתה מרגיש היום עם זה, עם איך שהליכוד נראה, שאבא היה חבר מרכז ליכוד? "אבא ואני אף פעם לא דיברנו על פוליטיקה. היה מספיק על מה לדבר.

הוא היה מאוד חרד שהכל יקרה כמו שצריך, בדק שהגיע קהל ואיך הוא הגיב, שאל איזה שירים שרתי. זה מה שעניין אותו". לא תריב עני ותרוח, 2011 מילים ולחן: סאלח אל-כוויתי ביצוע במקור: דאוד וסאלח אל-כוויתי "לידך, לבי צוהל. כשאינך - כולי אַבל / חוס עלי ואל תעזבני, תמיד לצדך השאירני" "בשנת 2006, אני מתקשר לברי סחרוף פעם ראשונה.

ברי הוא הכי מגניב וסקרן ועושה דברים שונים. הוא החמיא לי על השיר 'מעליות' ואז סיפרתי לו שאני רוצה לעשות פרויקט עם השירים בערבית של סבא שלי, שאשמח שנשב עם גיטרות ונראה מה ייצא. הוא אמר שיבוא בכיף". תתאר לי את המפגש.

"אני עושה פליי על הקלטה מקורית של סבא שלי עם השיר 'לא תריב', ואנחנו, שמחזיקים שתי גיטרות, מתחילים לנגן ונותנים אינטרפרטציה אחרת לשיר. בשלב הבא, אנחנו לומדים את המילים, נכנסים לאולפן ומקליטים את זה. הייתה לי תמונה בראש שהשיר יופץ בצורה מחתרתית ולא בצינורות המקובלים.

במקום לשלוח לרדיו, התחלתי להסתובב עם הסינגל בכל מיני ברים שישמיעו. שיופץ בקטע מגניב, מלמטה. עוד לא הייתה מודעות גדולה למוזיקה ערבית וזה לא קרה. עוברות כמה שנים ואני נכנס להקליט אלבום שלם של הכוויתים והשיר עם ברי נכנס". כשהאלבום יוצא, נהיה בום.

"נהיה עניין גדול ואז עוד אלבום ועוד אלבום, והשיר שהפך לפתיח של 'פאודה', ופרס אקו"ם. שיר שנכתב לפני 70 שנה, מקליטים אותו פעם אחת ולא קורה כלום ואחרי עשור, הוא מקבל וואחד תפנית. התגלגלות של שירים זה דב