ישראל וצרפת מנהלות מאבק גובר בענף התעשיות הביטחוניות, שמגיע בימים אלה לנקודת רתיחה נוספת: בעוד שנשיא צרפת עמנואל מקרון ממשיך להצר את צעדיהן של חברות ישראליות בתערוכות הביטחוניות היוקרתיות במדינתו, מאחורי הקלעים מתנהלת תחרות עזה על חוזי ענק אירופיים - כשאחד הבולטים שבהם מתרחש בשווייץ.

משרד ההגנה השוויצרי הודיע כי הוא בוחן חיזוק רחב היקף של מערך ההגנה האווירית המקומי בסכום כולל של 6 מיליארד פרנק שוויצרי (כ־7. 21 מיליארד דולר).

במסגרת זו, עומדות על הפרק שתי מתחרות עיקריות בקו הסיום: מערכת ברק MX מתוצרת התעשייה האווירית הישראלית, ומערכת SAMP/T NG הצרפתית, שמיוצרת על ידי קונסורציום יורוסאם (Eurosam) - מיזם משותף של החברות ת'אלס ו־MBDA.

השוויצרים לא רוצים להסתמך על ספק יחידבמשרד ההגנה בברן מעוניינים שהמערכת שתזכה תתווסף למערכת הפטריוט האמריקאית שכבר נמצאת בשימוש הצבא המקומי. התקציב מיועד בעיקרו לרכש המערכת החדשה, לצד הרחבת היקף השימוש במערכות הפטריוט.

את ההשקעה החריגה בחיזוק מערך ההגנה האווירית מנמקים השוויצרים בצורך להגן על מרחבים גדולים יותר, מתוך שאיפה שלא להסתמך על ספק יחיד או על שרשרת אספקה אחת בלבד, על אחת כמה וכמה כשהמצב הגאו־פוליטי הבינלאומי שברירי במיוחד. שני הדגמים עברו את סינון המכרז השוויצרי, שבו נבחנו ארבע הצעות שונות.

ברק MX (תעא) טווח יירוט מרבי: עד 150 קמ (באמצעות מיירט ברק ER) איומים מיועדים: מטוסי קרב, מסוקים, כטבמים, טילי שיוט וטילי קרקע-קרקע ייחוד טכנולוגי: מערכת מודולרית התומכת בשלושה סוגי מיירטים לטווחים שונים (קצר, בינוני וארוך) SAMP/T NG (יורוסאם) טווח יירוט מרבי: עד 150 קמ איומים מיועדים: מטוסים, טילי שיוט, כטבמים וטילים בליסטיים ייחוד טכנולוגי: סוללה אחת יכולה לעקוב אחרי יותר מ־100 איומים, ולהתמודד עם 10 במקבילהמערכת הישראלית, ברק MX, תומכת במכמים ומשגרים מגוונים ומספקת כיסוי נגד מטוסי קרב, מסוקים, מלטים, טילי שיוט, טילי קרקע־אוויר וטילי קרקע־קרקע.

המערכת מאפשרת שילוב של טילים מיירטים שונים: המיירט ברק MRAD לטווח קצר (35 קמ) משוגר אנכית במהירות גבוהה וכולל ראש ביות מכמי עם מנוע פולס אחד בלבד; המיירט ברק LRAD לטווח בינוני (70 קמ) משוגר אנכית במהירות גבוהה וכולל ראש ביות מכמי עם מנוע דו־פולסי; וכן המיירט ברק ER לטווח ארוך (150 קמ) משוגר אנכית וכולל מנוע מאיץ, מנוע רקטי דו־פולסי וראש ביות מכמי מתקדם.

את המנועים למיירטי ברק MX מייצרת החברה הממשלתית תומר, שנחשבת למקור ידע לאומי בתחום. הדגם היחיד שנמצא כיום בשימוש מערך ההגנה האווירית של צהל הוא ה־LRAD, המותקן על ספינות סער 6 של חיל הים.

לעומת זאת, בעולם זכתה המערכת לתפוצה נרחבת בהרבה, בין השאר באזרבייג'ן, איחוד האמירויות, מרוקו, וכן מדינות באיחוד האירופי כגון קפריסין, סלובקיה ויוון (כחלק מעסקת הענק מגן אכילס). מנגד ניצבת SAMP/T NG הצרפתית, גרסה מתקדמת של מערכת ה־SAMP/T הוותיקה ששימשה את צבאות צרפת ואיטליה.

מדובר במערכת הגנה אווירית שנועדה להגן מפני מטוסים, טילי שיוט, כטבמים וטילים בליסטיים, בעלת טווח יירוט מרבי הדומה לזה של ברק MX (כ־150 קמ). כיום מפעילות את המערכת צרפת ואיטליה, ולאחרונה רכשה אותה גם דנמרק. אוקראינה, שמפעילה סוללות מהדור הקודם, מעוניינת לקבל את המערכות המתקדמות הללו אך טרם ביצעה רכישה.

ההגבלות בתערוכות הנשק הצרפתיות נמשכותהתחרות הצמודה בשווייץ מתרחשת בצל המתיחות הדיפלומטית והעסקית בין ירושלים לפריז. החלטתו האחרונה של מקרון לאפשר לחברות ישראליות להציג בתערוכת יורונאבאל הימית בפריז מערכות הגנתיות בלבד, תוך הרחקת נציגי משרד הביטחון מהאירוע, היא רק החוליה האחרונה בשרשרת.

צעדים דומים ננקטו בעבר גם בסלון האווירי בפריז ובתערוכת יורוסאטורי. בתגובה, החברות הישראליות ומשרד הביטחון הפיקו לקחים וצמצמו את הנוכחות בתערוכה הימית לארבע חברות בלבד: התעשייה האווירית, אלביט, רפאל, ו־DSIT - חברה־בת של רפאל המתמחה במערכות סונאר ואקוסטיקה להגנה תת־ימית.

הסיטואציה ביורונאבאל היא כאמור ממש לא ההגבלה הראשונה שהוטלה על התעשיות מישראל, אך ניכר באותה מידה גם עד כמה התחרות מישראל משפיעה על הצעדים שנשיא צרפת מנמק בלחימה של ישראל במזרח התיכון.

ביולי 2024, לפי פרסומים זרים, התעשייה האווירית חתמה על הסכם עם מרוקו לאספקת שני לווייני ריגול מסדרת אופק 13 תמורת כמיליארד דולר, כשהביצוע צפוי עד 2029. זו הייתה רכישה שבאה על חשבון לוויני מוחמד A-VI ומוחמד B-VI שסיפקה איירבוס מצרפת, כשבמילא המרוקאים נחשבו ללקוחות מסורתיים של התעשיות הביטחוניות מפריז.

אז, כמו היום, נימק מקרון הגבלות נגד החברות הישראליות בפעולות של צהל - אף שבפועל עמדו על הפרק סוגיות אחרות. כעת, בצרפת שואפים לנצל את ההזדמנות הקורצת אצל השכנה שווייץ. משרד ההגנה בברן מקדם במושב החורף הקרוב של הפרלמנט אישור תוספת תקציבית חריגה של 24 מיליארד פרנק (כ־29.

23 מיליארד דולר) לחיזוק הצבא, כאשר כרבע מתוכה מיועד ישירות להצטיידות במערכת ההגנה האווירית החדשה ובהרחבת מערך הפטריוט. ככל שהליך החקיקה בברן מתקדם, כך מתקרב גם רגע ההכרעה בין המערכת הישראלית לצרפתית.

מה יכול לבוא לרעת ישראל במכרזסוגיה שעשויה לאתגר את הרכש הפוטנציאלי מישראל היא הנחיית ממשלת שווייץ למשרד ההגנה כי עליו לקחת בחשבון שיקולים כמו מדיניות חוץ. מנגד, מה שעשוי להועיל הן ההנחיות ליכולת שיתוף־הפעולה עם משרדים מקבילים מחוץ למדינה והמדיניות הכלכלית.

שווייץ רכשה במשך השנים מוצרים ביטחוניים מגוונים מישראל כמו מלטים, והמוצרים הישראלים נחשבים מיטביים בהיבט של מחיר מול איכות טכנולוגית מובילה. בין כה וכה, השוויצרים לא מתכוונים, לפי דיווח באתר סוויס אינפו, להפסיק את הרכש של מערכות פטריוט.

זאת, על אף שהחברות האמריקאיות סובלות מעיכובים בשרשראות אספקה - בעקבות הביקושים והשימוש הנרחב באוקראינה ובמזרח התיכון כאחת. במקום זאת, היעד הוא גיוון מקורות ויכולות טכנולוגיות. הידיעה פורסמה במקור באתר גלובס