ממשל טראמפ נגד סיסקו: לא הגנה על עובדים מוסלמים ופלסטינים

כמה חודשים אחרי תחילת המלחמה בעזה, הפורום הפנימי של עובדי סיסקו (Cisco Systems) הפך לזירת עימות בפני עצמו. עובד יהודי אחד קרא לכל עמיתיו המוסלמים להתפטר מענקית הטכנולוגיה. בהודעה נוספת הוא כתב כי מוטב להם לא רק לעזוב את סיסקו, אלא "להפסיק לחיות ולעשות את העולם למקום טוב יותר".

עובד אחר סיפר שהעביר לקובץ אקסל את שמות החותמים על מכתב נגד קשרי החברה עם ישראל, ואיים להפיץ אותם ברבים. עכשיו קובע ממשל טראמפ כי סיסקו לא הגנה כנדרש על עובדים מוסלמים, פלסטינים ותומכיהם מפני סביבת עבודה עוינת שנוצרה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיה.

הקביעה מופיעה במכתב מ-9 ביוני שעליו חתומה מרגרט לי, מנהלת השלוחה המקומית של נציבות שוויון ההזדמנויות בתעסוקה בסן חוזה, שבה שוכן מטה סיסקו. לפי המכתב, החברה חשפה קבוצת עובדים לסביבת עבודה עוינת בשל מוצאם המזרח תיכוני, דתם המוסלמית או קשריהם עם מוסלמים ובני המזרח התיכון, בניגוד לחוק זכויות האזרח מ-1964.

זו הפעם הראשונה שבה הנציבות מצאה בסיס לאחריות של תאגיד גדול בפרשה הקשורה למחאה הפרו-פלסטינית במקומות עבודה בארה"ב. "קראו לי 'טרוריסטית' ו'חיית אדם'" לא מדובר בפסק דין, וסיסקו לא הורשעה ולא נקנסה. זו מסקנת חקירה מינהלית, שאחריה מנסה הנציבות בדרך כלל להביא את הצדדים להסדר.

במקרה הזה הגישור לא צלח, והנציבות אותתה כי לא תגיש בעצמה תביעה. המכתב עדיין עשוי לסייע לעובדים אם יחליטו לפנות לבית המשפט באופן פרטי או קבוצתי. תלונות נוספות שהגישו לרשויות העבודה הממשלתיות עדיין נבדקות. התלונות החלו לזרום מיד לאחר טבח 7 באוקטובר.

לפי צילומי מסך שהעבירו עובדים, חלק גדול מהשיח התקיים ב-Connected Jewish Network, קהילה פנימית של עובדים יהודים שהייתה פתוחה לכלל עובדי סיסקו. בנובמבר 2023 כתב עובד, בעקבות דיווח על הריגת שני בני משפחה פלסטינית בירושלים, כי הוא "אסיר תודה" על מותם.

בהמשך כונו מפגינים נגד ישראל במונטריאול "חיות אדם", ותמיכה בפלסטינים הושוותה לתמיכה בטרור. רייהאן ביליג'י, עורכת דין לשעבר בסיסקו שייחסה את התפטרותה לאסלאמופוביה בחברה, תיארה בתלונה כיצד מבחינתה כל הניסיון והכישורים שהביאה לעבודה נמחקו אחרי 7 באוקטובר.

"בסופו של דבר כל המהות שלי צומצמה למילים פוגעניות כמו טרוריסטית וחיית אדם", כתבה לרשות. ב-2024 הפיצה קבוצה בשם Bridge to Humanity מכתב פתוח להנהלה, בחתימתם של יותר מ-1,700 עובדים פלסטינים, ערבים ומוסלמים.

הם דרשו מסיסקו לחשוף את עסקיה עם ממשלת ישראל וצה"ל ולהפסיק לספק להם טכנולוגיה, לקיים את מדיניות זכויות האדם שלה ולהגן על החותמים מהתנכלות. גורם בסיסקו ביקש מראשי קהילות העובדים שלא להפיץ את המכתב ולהעביר כל דיון מעורר דאגה ליחידה במשאבי אנוש המטפלת בתלונות עובדים.

החברה הבהירה מאוחר יותר כי ביקשה זמן לגבש תשובה ולא פסלה את המכתב. אחר כך הופיעה הקריאה לחותמים "להפסיק לחיות". הידיעה כי שמותיהם נשמרו בקובץ אקסל עוררה חשש שהפרטים יודלפו, במיוחד אצל עובדים שבני משפחותיהם חיים בעזה או בגדה המערבית או שנוסעים לשם. סיסקו סגרה את האתר הפנימי שבו הופיע המכתב ובוט ששימש לאיסוף חתימות.

העובד שקרא לחותמים להתאבד פוטר כשבעה שבועות אחרי שההתבטאות דווחה. אנשי הקבוצה הגישו ליחידה המטפלת בתלונות עובדים מסמך בן 76 עמודים ובו דוגמאות להתבטאויות שלטענתם היו גזעניות ואסלאמופוביות. סיסקו השיבה כי הסירה חלק מהפרסומים, נקטה צעדים משמעתיים נגד עובדים מסוימים וקיימה שיחות הדרכה עם אחרים נגד אסלאמופוביה.

אבל המתלוננים טוענים כי תשובה סופית התקבלה רק אחרי יותר מחודשיים. כשיהודים מתלוננים, הם קיבלו, לדבריהם, מענה מיידי. כדוגמה העלו העובדים תקרית שבה מנהלת משאבי האנוש הראשית הצטלמה בכנס לצד עובדים שלבשו חולצות עם לוגו סיסקו ומפת ישראל, שעליה נכתבה בערבית המילה "פלסטין".

עובד בפורום היהודי טען כי הסמל מתפרש כקריאה למחיקת ישראל. בתוך שעות התנצלה הבכירה ואמרה שלא הבחינה במשמעות החולצות שלידה. "הפער היה עצום", אמרה סופיה פיליפה, עובדת לשעבר הנמנית עם המתלוננים. צילום אחד נענה מיד, לדבריה, ואילו איומים ומסרים אסלאמופוביים המתינו שבועות. סיסקו דוחה את ההשוואה.

לטענתה, התמונה דרשה תגובה של מנהלת שהופיעה בה בלי להבין את הסמל, ואילו התלונה האחרת כללה עשרות פרסומים שחייבו בדיקה. החברה אומרת שבדקה תלונות משני הצדדים וניסתה לשמור על איזון. גם עובדים יהודים טענו שסיסקו לא הגנה עליהם מפני הטרדות מצד עמיתים פרו-פלסטינים.

מטעם החברה מסר: "סיסקו חקרה ביסודיות את כל החששות ונקטה צעדים מתאימים, והיא חולקת על הממצאים". מענק של 9,500 שקל סיסקו, מהשמות הגדולים בעולם בציוד תקשורת ואבטחת מידע, סיימה את שנת הכספים 2026 עם הכנסות של 63. 3 מיליארד דולר ורווח נקי של 13. 3 מיליארד.

היא מעסיקה בארץ כ-800 עובדים בנתניה, תל אביב וקיסריה, ומרכז הפיתוח המקומי נחשב לאחד החשובים שלה מחוץ לארה"ב. החברה רכשה חברות ישראליות רבות, ובראשן NDS בכ-5 מיליארד דולר ב-2012. במאי הודיעה על רכישת אסטריקס סקיוריטי, בעסקה שהוערכה בכ-300 עד 400 מיליון דולר ונחשבה לרכישה הישראלית ה-20 שלה.

מיד לאחר מתקפת חמאס העניקה סיסקו לכל אחד מעובדיה בישראל מענק של 9,500 שקל, שהוכפל ל-19 אלף למשרתי מילואים, והביעה תמיכה בעובדים הישראלים ובמשפחותיהם. הקשרים עם ממשלת ישראל ומערכת הביטחון עמדו בלב מחאת העובדים הפרו פלסטינים.

הם וארגונים שמבקרים את מדיניות ישראל טוענים כי ציוד ויכולות תקשורת של סיסקו משמשים את מרכז הנתונים הראשי של צה"ל. הקביעה לאפליה מכוונת נגד מוסלמים בולטת גם בגלל הגוף שהוציא אותה.

נציבות שוויון ההזדמנויות שינתה סדרי עדיפויות בכהונת טראמפ, נסוגה מהמדיניות להגנת עובדים טרנסג'נדרים, הגבירה אכיפה נגד אפליה הנובעת מתוכניות גיוון והציבה במרכז את המאבק באנטישמיות. ב-2025 השיגה פשרה בסך 21 מיליון דולר מאוניברסיטת קולומביה בעקבות טענות להטרדת עובדים יהודים.

עורך הדין כריסטופר הו, שמייצג את עובדי סיסקו המתלוננים, אמר כי מכתב הנציבות פורסם לאחר שהניסיון להגיע להסדר נתקע. לדבריו, לקוחותיו חשו שסיסקו רואה בהם עובדים שראויים לפחות הגנה. הם בוחנים כעת הגשת תביעות, וקבוצת בעלי מניות כבר דרשה בדיקה עצמאית של הסיכונים בתחום זכויות האדם.

הם פנו להנהלה בבקשה לשכור גוף חיצוני שיבחן כיצד החברה מזהה ומצמצמת סיכונים כמו למשל שימוש במוצריה בידי ממשלות וצבאות, מעקב אחר אזרחים או פעילות באזורי מלחמה. בינתיים, עו"ד הו עדיין משאיר דלת פתוחה להסכם: "אלה אנשים שפעם היו גאים לעבוד שם".