AI: השנה שבה ישראל צפתה במשחק מהיציע

יש נוסחה קבועה לסיכומי השנה בהיי-טק הישראלי, והיא עובדת כבר שלושה עשורים: לוקחים שני גיוסים גדולים, מוסיפים "אומת הסטארט-אפ", מתבלים ב-"לגודלנו היחסי" ומגישים מנה טעימה וכזאת שעושה שמח. אלא שכשמגיעים לנושא הבינה המלאכותית, המתכון הזה לא עובד. הפער בינינו לבין העולם גדול מדי. המשחק הוא בין וושינגטון לבייג'ינג; תל אביב לא על המפה נתחיל במספרים, כי הם עושים את העבודה בעצמם: חמש ספקיות הענן והתשתית הגדולות בארצות הברית – מיקרוסופט, אלפבית, אמזון, מטא ואורקל – התחייבו להשקעות הוניות של בין 660 ל-800 מיליארד דולר בבינה מלאכותית ב-2026. אמזון לבדה מתכננת להשקיע כ-200 מיליארד. הענקיות הסיניות יגיעו השנה לכ-140 מיליארד דולר – יותר מכפליים מאשר ב-2025. ועכשיו הצד שלנו: ועדת נגל (שעליה ארחיב בהמשך) המליצה על השקעה ממשלתית של 25 מיליארד שקלים בבינה מלאכותית בחמש שנים – כשבעה מיליארד דולר. כלומר, פחות מתקציב ההשקעות של אמזון לשבועיים (!). וזו ההמלצה, לא התקציב. התקציב בפועל של המטה הלאומי לבינה מלאכותית שהוקם במשרד ראש הממשלה נאמד ב-120 מיליון שקלים להקמה ותפעול בשנים 2025 ובעיקר 2026, ועוד כ-2.6 מיליארד שקלים שאישרה הממשלה לתוכנית הלאומית הרב שנתית ל-AI, שמתוארכת עד 2027. המטה שואף להרחיב את תקצוב התוכנית, אבל זה עדיין לא אושר. כך או כך, הסכום אפילו לא קרוב להמלצה של פרופ' נגל, מה גם שבמאי האחרון, לאחר המלחמה עם איראן, הוא קוצץ ב-45 מיליון שקלים. ברור שמדינה כמו שלנו, כרגע, לא יכולה להתחרות על יצירת מודלי יסוד, כשם שאנחנו לא מייצרים מטוסי נוסעים. אבל חשוב להציב יעדים ריאליים – במקום להמשיך לדקלם שנהיה "בין חמש המובילות בעולם" בתחום. אם הממשלה החדשה, שתקום אחרי הבחירות, לא תבצע שינוי דרסטי במדיניות הבינה המלאכותית הישראלית, את סיכום השנה הבאה אני יכול לכתוב כבר עכשיו שתי חברות דגל שהסיפורים שלהן יכולים ללמד אותנו משהו AI21 Labs הייתה ניסיון ישראלי רציני לשחק במגרש של מודלי השפה הגדולים. היא הוקמה ב-2017 בידי פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם ואורי גושן, גייסה כ-700 מיליון דולר ממשקיעים כמו אנבידיה, גוגל ואינטל קפיטל, ותומחרה לפי 1.4 מיליארד דולר. לשם השוואה, OpenAI גייסה כ-63 מיליארד דולר ואנת'רופיק – כ-46 מיליארד, ושתיהן עומדות בפני הנפקה שתניב להם סכומים גדולים בהרבה (OpenAI החליטה לדחות את ההנפקה, אבל קרוב לוודאי שזו תקרה ב-2027). מייסדי AI21 Labs: מימין – פרופ' יואב שוהם, אורי גושן ופרופ' אמנון שעשוע. צילום: רועי שור הפער הזה הכריע. בשנה החולפת AI21 חדלה מפיתוח Wordtune, התכנסה לשוק הארגוני סביב פלטפורמת Maestro, ירדה מכ-260 עובדים לכ-200 ובדצמבר האחרון יצאה לחפש קונה. משא ומתן מתקדם עם אנבידיה לפי שווי של 2-3 מיליארד דולר לא הבשיל לעסקה. באפריל דווח על מגעים עם נביוס, אך נכון לעכשיו, אין עסקה חתומה. הנכס שמושך רוכשים פוטנציאליים ל-AI21 Labs הוא, לפי כל הדיווחים, צוות החוקרים, לא המוצר. דקארט, שבאחרונה עלתה לכותרות, היא הסיפור ההפוך, ולכן המאלף יותר: החברה של דין לייטרסדורף ומשה שלו נרשמה ב-7 בספטמבר 2023, גייסה כ-450 מיליון דולר בפחות משלוש שנים והגיעה במאי האחרון לשווי של כארבעה מיליארד דולר. באוגוסט דיווחה בלומברג על משא ומתן מתקדם למכירה לאנת'רופיק ב-6-7 מיליארד דולר ולפני שבוע דיווחה סוכנות הידיעות שהחברה פרשה מהעסקה לאחר בדיקת נאותות. היה כאן הרבה רעש על משהו שלא הבשיל לכדי עסקה. מייסדי דקארט. מימין: דין לייטרסדורף, מנכ"ל החברה, ומשה שלו, סמנכ"ל המוצר. צילום: משה אלקיים חשוב להבהיר: דקארט לא נכשלה. היא הצליחה מאוד. אבל שימו לב במה בדיוק: הטכנולוגיה שלה מייצרת וידיאו בזמן אמת בעלות מחשוב נמוכה משמעותית מהמתחרים. כלומר, המוצר הישראלי המבוקש ביותר של השנה הוא שכבת יעילות מעל חומרה של אחרים. זה כנראה המקום שלנו בשרשרת הערך. הוא גם, אגב, מקום לא רע, בתנאי שקוראים לו בשמו במקום להתעקש על תוכניות גרנדיוזיות על עיר אימונים לרובוטים. שנה אחרי נגל כבר כתבתי על דו"ח ועדת נגל כשהוגש לראש הממשלה ב-5 באוגוסט 2025. שווה לחזור אליו לא בגלל מה שהמליץ, אלא בגלל מה שקרה מאז. יו"ר הוועדה, פרופ' יעקב נגל, מגיש את הדו"ח לראש הממשלה, בנימין נתניהו. בצילום גם רוב חברי הוועדה והשרים בצלאל סמוטריץ' וגילה גמליאל. צילום: קובי גדעון, לע"מ הדו"ח קבע שיש בישראל כ-120 חוקרים בליבת ה-AI. הוא המליץ על 18 מיליארד שקלים לתשתיות מחשוב, ובתוכם רכישת 60 אלף מאיצי GPU. מחשב העל הלאומי, שהוקם על ידי נביוס בהשקעה כוללת של כחצי מיליארד שקלים, מתוכם 160 מיליון מהמדינה, נפתח לתעשייה ולאקדמיה בינואר האחרון, עם הקצאה של 1,000 מאיצי B200. שוב: הקצאה של 1,000 מתוך 60 אלף. במישור האנושי, דה מרקר דיווח בדצמבר שבפעם הראשונה מזה שנים נרשם מאזן הגירה שלילי של אקדמאים ישראלים. כלומר, אנחנו מייצאים בדיוק את המשאב שהדו"ח עצמו הגדיר כצוואר הבקבוק, ומה שהיה אמור להיות היתרון התחרותי שלנו: ההון האנושי הישראלי. לא הגירה חיובית, אלא שלילית. חוקרים בתחום והון אנושי עוזבים במקום לבוא. השורה התחתונה צריך להפסיק לנסח את היעד בצורה מגלומנית של להיות "אחת מחמש המדינות המובילות ב-AI". זה יעד שאי אפשר לעמוד בו, ולכן הוא משמש בעיקר כתירוץ לא לעשות את הדברים שכן אפשר. ומה שאפשר מוגדר היטב: חשמל ותשתית לחוות שרתים, רגולציית פרטיות שמתירה שימוש מבוקר בדאטה ומערכת תמריצים שתחזיק כאן כמה מאות חוקרים, ואולי תעודד עוד כמה עשרות לחזור לכאן. שלושת אלה נמצאים בסמכות ממשלתית מלאה ואינם דורשים 25 מיליארד שקלים. החלטת הממשלה מלפני שנה קבעה שתוכנית לאומית רב שנתית מתוקצבת תובא לאישור בתוך 120 יום. חלפו מאז יותר משלוש מאות, והממשלה הנוכחית בעיקר מדברת ולא עושה, ומשאירה אותנו על הספסל. אם הממשלה החדשה, שתקום אחרי הבחירות, לא תבצע שינוי דרסטי במדיניות הבינה המלאכותית הישראלית, את סיכום השנה הבאה אני יכול לכתוב כבר עכשיו. הפוסט AI: השנה שבה ישראל צפתה במשחק מהיציע הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

Sep 15, 2026, 3:46 PMBy יניב הלפרין5 min readtechnology

נתחיל במספרים, כי הם עושים את העבודה בעצמם: חמש ספקיות הענן והתשתית הגדולות בארצות הברית – מיקרוסופט , אלפבית , אמזון , מטא ו אורקל – התחייבו להשקעות הוניות של בין 660 ל-800 מיליארד דולר בבינה מלאכותית ב-2026. אמזון לבדה מתכננת להשקיע כ-200 מיליארד.

הענקיות הסיניות יגיעו השנה לכ-140 מיליארד דולר – יותר מכפליים מאשר ב-2025. ועכשיו הצד שלנו: ועדת נגל (שעליה ארחיב בהמשך) המליצה על השקעה ממשלתית של 25 מיליארד שקלים בבינה מלאכותית בחמש שנים – כשבעה מיליארד דולר. כלומר, פחות מתקציב ההשקעות של אמזון לשבועיים (!) וזו ההמלצה, לא התקציב.

התקציב בפועל של המטה הלאומי לבינה מלאכותית שהוקם במשרד ראש הממשלה נאמד ב-120 מיליון שקלים להקמה ותפעול בשנים 2025 ובעיקר 2026, ועוד כ-2. 6 מיליארד שקלים שאישרה הממשלה לתוכנית הלאומית הרב שנתית ל-AI, שמתוארכת עד 2027. המטה שואף להרחיב את תקצוב התוכנית, אבל זה עדיין לא אושר.

כך או כך, הסכום אפילו לא קרוב להמלצה של פרופ' נגל, מה גם שבמאי האחרון, לאחר המלחמה עם איראן, הוא קוצץ ב-45 מיליון שקלים . ברור שמדינה כמו שלנו, כרגע, לא יכולה להתחרות על יצירת מודלי יסוד, כשם שאנחנו לא מייצרים מטוסי נוסעים. אבל חשוב להציב יעדים ריאליים – במקום להמשיך לדקלם שנהיה "בין חמש המובילות בעולם" בתחום.

אם הממשלה החדשה, שתקום אחרי הבחירות, לא תבצע שינוי דרסטי במדיניות הבינה המלאכותית הישראלית, את סיכום השנה הבאה אני יכול לכתוב כבר עכשיו AI21 Labs הייתה ניסיון ישראלי רציני לשחק במגרש של מודלי השפה הגדולים.

היא הוקמה ב-2017 בידי פרופ' אמנון שעשוע , פרופ' יואב שוהם ו אורי גושן , גייסה כ-700 מיליון דולר ממשקיעים כמו אנבידיה , גוגל ו אינטל קפיטל , ותומחרה לפי 1. 4 מיליארד דולר.

לשם השוואה, OpenAI גייסה כ-63 מיליארד דולר ו אנת'רופיק – כ-46 מיליארד, ושתיהן עומדות בפני הנפקה שתניב להם סכומים גדולים בהרבה (OpenAI החליטה לדחות את ההנפקה , אבל קרוב לוודאי שזו תקרה ב-2027). מייסדי AI21 Labs: מימין – פרופ' יואב שוהם, אורי גושן ופרופ' אמנון שעשוע. צילום: רועי שור הפער הזה הכריע.

בשנה החולפת AI21 חדלה מפיתוח Wordtune, התכנסה לשוק הארגוני סביב פלטפורמת Maestro, ירדה מכ-260 עובדים לכ-200 ובדצמבר האחרון יצאה לחפש קונה. משא ומתן מתקדם עם אנבידיה לפי שווי של 2-3 מיליארד דולר לא הבשיל לעסקה. באפריל דווח על מגעים עם נביוס , אך נכון לעכשיו, אין עסקה חתומה.

הנכס שמושך רוכשים פוטנציאליים ל-AI21 Labs הוא, לפי כל הדיווחים, צוות החוקרים, לא המוצר. דקארט , שבאחרונה עלתה לכותרות, היא הסיפור ההפוך, ולכן המאלף יותר: החברה של דין לייטרסדורף ו משה שלו נרשמה ב-7 בספטמבר 2023, גייסה כ-450 מיליון דולר בפחות משלוש שנים והגיעה במאי האחרון לשווי של כארבעה מיליארד דולר.

באוגוסט דיווחה בלומברג על משא ומתן מתקדם למכירה ל אנת'רופיק ב-6-7 מיליארד דולר ולפני שבוע דיווחה סוכנות הידיעות שהחברה פרשה מהעסקה לאחר בדיקת נאותות. היה כאן הרבה רעש על משהו שלא הבשיל לכדי עסקה. מייסדי דקארט. מימין: דין לייטרסדורף, מנכ"ל החברה, ומשה שלו, סמנכ"ל המוצר. צילום: משה אלקיים חשוב להבהיר: דקארט לא נכשלה.

היא הצליחה מאוד. אבל שימו לב במה בדיוק: הטכנולוגיה שלה מייצרת וידיאו בזמן אמת בעלות מחשוב נמוכה משמעותית מהמתחרים. כלומר, המוצר הישראלי המבוקש ביותר של השנה הוא שכבת יעילות מעל חומרה של אחרים. זה כנראה המקום שלנו בשרשרת הערך.

הוא גם, אגב, מקום לא רע, בתנאי שקוראים לו בשמו במקום להתעקש על תוכניות גרנדיוזיות על עיר אימונים לרובוטים. כבר כתבתי על דו"ח ועדת נגל כשהוגש לראש הממשלה ב-5 באוגוסט 2025. שווה לחזור אליו לא בגלל מה שהמליץ, אלא בגלל מה שקרה מאז. יו"ר הוועדה, פרופ' יעקב נגל, מגיש את הדו"ח לראש הממשלה, בנימין נתניהו.

בצילום גם רוב חברי הוועדה והשרים בצלאל סמוטריץ' וגילה גמליאל. צילום: קובי גדעון, לע"מ הדו"ח קבע שיש בישראל כ-120 חוקרים בליבת ה-AI. הוא המליץ על 18 מיליארד שקלים לתשתיות מחשוב, ובתוכם רכישת 60 אלף מאיצי GPU.

מחשב העל הלאומי, שהוקם על ידי נביוס בהשקעה כוללת של כחצי מיליארד שקלים, מתוכם 160 מיליון מהמדינה, נפתח לתעשייה ולאקדמיה בינואר האחרון , עם הקצאה של 1,000 מאיצי B200. שוב: הקצאה של 1,000 מתוך 60 אלף. במישור האנושי, דה מרקר דיווח בדצמבר שבפעם הראשונה מזה שנים נרשם מאזן הגירה שלילי של אקדמאים ישראלים.

כלומר, אנחנו מייצאים בדיוק את המשאב שהדו"ח עצמו הגדיר כצוואר הבקבוק, ומה שהיה אמור להיות היתרון התחרותי שלנו: ההון האנושי הישראלי. לא הגירה חיובית, אלא שלילית. חוקרים בתחום והון אנושי עוזבים במקום לבוא. צריך להפסיק לנסח את היעד בצורה מגלומנית של להיות "אחת מחמש המדינות המובילות ב-AI".

זה יעד שאי אפשר לעמוד בו, ולכן הוא משמש בעיקר כתירוץ לא לעשות את הדברים שכן אפשר. ומה שאפשר מוגדר היטב: חשמל ותשתית לחוות שרתים, רגולציית פרטיות שמתירה שימוש מבוקר בדאטה ומערכת תמריצים שתחזיק כאן כמה מאות חוקרים, ואולי תעודד עוד כמה עשרות לחזור לכאן. שלושת אלה נמצאים בסמכות ממשלתית מלאה ואינם דורשים 25 מיליארד שקלים.

החלטת הממשלה מלפני שנה קבעה שתוכנית לאומית רב שנתית מתוקצבת תובא לאישור בתוך 120 יום. חלפו מאז יותר משלוש מאות, והממשלה הנוכחית בעיקר מדברת ולא עושה, ומשאירה אותנו על הספסל. אם הממשלה החדשה, שתקום אחרי הבחירות, לא תבצע שינוי דרסטי במדיניות הבינה המלאכותית הישראלית, את סיכום השנה הבאה אני יכול לכתוב כבר עכשיו.