"נתנו הוראה לקשור כלבה לעץ ולתת לה לגסוס": הביקורת הקשה על הטיפול בבעלי חיים בבסיסי צה"ל

החדשות בקצרה: ארגוני בעלי חיים מנהלים מאבק נגד צהל בדרישה לטיפול בחיות פצועות בבסיסים. עמדת לשכת עורכי הדין: פקודות הצבא והחוק מחייבים את צהל לספק טיפול רפואי לחיות בשטחו. עמותות מדווחות על מאות פניות בחודש מחיילים שנתקלים בבעלי חיים במצב קשה וחסרי אונים.

מקרה חריג בבסיס נבטים: נפתחה חקירת מצח לאחר שכלבה אבודה נקשרה לעץ ללא מים. הארגונים דורשים חידוד נהלים ולא פוסלים פנייה לערכאות משפטיות בנושא. צהל בתגובה: בעלי חיים משוטטים נמצאים באחריות משרד החקלאות והרשויות המקומיות. מי מקבל אחריות לחתול שנפצע בתוך בסיס צהל? ומה אמור לעשות חייל שנתקל בכלב חולה או פצוע?

סוגיה זו עומדת במרכז מאבק שמנהלים בחודשים האחרונים ארגונים למען בעלי חיים מול הצבא, שמבקשים מצהל לספק תשובה ברורה לשאלה הזו - תשובה שלטענתם כבר עולה מחוק צער בעלי חיים ואף מפקודות הצבא עצמן.

הטענה של הארגונים פשוטה: פקודות הצבא אוסרות על חיילים להאכיל או לבוא במגע עם בעלי חיים משוטטים בבסיסים - אך כשאותם בעלי חיים חולים נפצעים או רעבים, הוא אינו דואג בעצמו לטיפול בהם - אף שהאחריות לכך מוטלת עליו מכוח החוק ומפקודות הצבא.

בחודש פברואר פנתה הוועדה הארצית להגנה על זכויות בעלי החיים בלשכת עורכי הדין לצהל בדרישה לחדד את ההוראות בנושא - אך נותרה עד כה ללא מענה. מי אחראי לטפל בבעלי החיים בבסיסי צהל?

בוועדה הארצית להגנה על זכויות בעלי החיים בלשכת עורכי הדין טוענים כי האחריות לטיפול בבעלי חיים הנמצאים בבסיסי צהל כבר מעוגנת גם בחוק וגם בפקודות הצבא. במכתב ששלחה לצהל מפנה הוועדה לסעיף 6 בפקודת המטכל, הקובע כי אסור לפגוע בבעל חיים, בין היתר באמצעות מניעה או התרשלות במתן טיפול שגרתי או טיפול חירום.

לטענת הוועדה, המשמעות היא שכאשר בעל חיים כבר נמצא בשטח הבסיס ונפגע - צהל אינו יכול פשוט להותיר אותו ללא מענה. במכתב נכתב כי על צהל חובה חוקית להבטיח את שלומם ובריאותם של בעלי החיים המצויים בבסיסי צהל, ובמקרה של פגיעה או פציעה לספק להם טיפול רפואי הולם וללא שיהוי - על חשבון הצבא.

הוועדה מפנה גם לחוק צער בעלי חיים, המטיל חובה על מי שמחזיק בבעל חיים לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו. במכתב מצוטט סעיף 2א1 לחוק, שלפיו בעלים של בעל חיים או המחזיק בו חייבים לספק לו את צורכי מחייתו, לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו.

בוועדה מדגישים כי מבחינתם אין משמעות הדבר שצהל חייב לאפשר לבעלי חיים משוטטים להיכנס לבסיסים. ההבחנה שעליה הם מצביעים היא בין מניעת כניסתם של בעלי חיים לבין הטיפול בהם לאחר שכבר נמצאו בשטח הצבא. במקרה שבו נמצאים כבר בעלי חיים בשטח הבסיס, נכתב, חלה על הצבא האחריות המלאה להבטחת שלומם ורווחתם.

הכול נופל על העמותות והחייליםלדברי יובל חיוורוני, מנהל המטה לקידום הטבעונות בצהל, הפער בין ההוראות לבין המתרחש בשטח מורגש היטב.

אנחנו ושאר העמותות למען בעלי חיים בישראל, מקבלים מאות פניות בחודש מחיילים בעיקר על כלבים וחתולים פצועים וחולים לעיתים על סף מוות, וזוכים להתעלמות כמעט מוחלטת של ענף הווטרינריה הצבאית וחיל הרפואה בנושא בניגוד לחוק, הוא הבהיר.

הוא המשיך ותיאר את חוסר האונים של החיילים מול המצב המורכב: היום הכול נופל על העמותות והחיילים שאכפת להם שצריכים לעמוד בסיטואציות בלתי אנושיות, לעיתים תוך איומים עליהם ממפקדיהם לבל ינסו להציל אותם. הוא הוסיף כי בצבא מפקירים את בעלי החיים בבסיסים ואת החיילים עצמם - למרות שאפשר בקלות לפעול אחרת.

גורם מוסמך ביחידה הורה: לקשור כלבה אבודה לעץ - ולתת לה לגסוסאחד המקרים החמורים שעליהם מצביעים בארגונים למען בעלי חיים התרחש בחודש באוגוסט האחרון, כשכלבה שאבדה לבעליה הגיעה לבסיס נבטים. לטענת חיוורוני, גורם מוסמך ביחידה הורה לקשור את הכלבה לעץ ולהותיר אותה שם לגסוס.

לדבריו, בעקבות ההוראה אכן נקשרה הכלבה לעץ, ללא אוכל ומים - הכול לעיניי החיילים ותוך איומים על אחת החיילות שתישלח לכלא. למרבה המזל, החיילות שהיו במקום התערבו ולא אפשרו לה להישאר קשורה לאורך זמן. בהמשך, לטענת חיוורוני, אותו גורם אף הורה להוציא את הכלבה מהבסיס ולהשליך אותה בשטח פתוח - ובכך להביא למותה ביודעין.

בעקבות פניות החיילות, פנה חיוורוני למפקדה בנבטים ודרש לעצור את המהלך. עם זאת, לאחר השיחה לטענת חיוורוני, אחד הקצינים במקום הכניס את הכלבה לחדר ונעל אותה שם במשך יותר מ-12 שעות. לדבריו, במהלך השעות הללו הכלבה הייתה נתונה בסטרס, שלשלה ובכתה.

לדברי חיוורוני, הגורם המוסמך ביחידה אף איים להתנכל ולנקום בחיילת שלדעתו דיווחה לארגון על המקרה. בהמשך נמצא אדם שלקח את הכלבה למרפאה, שם סרקו את השבב שלה וגילו את פרטי בעליה, שחיפשו אותה מאז שנעלמה. בעקבות המקרה הוגשה תלונה במצח נגד הגורם המוסמך ונגד מפקדים נוספים ביחידה, שלטענת חיוורוני שיתפו פעולה עם הוראותיו.

במקרה אחר, חתול במצב קשה ביותר, כששתי רגליו חצי כרותות, נמצא על ידי חיילת שניסתה לסייע לו. לאחר שפנתה למרפאה בהמלצת חיוורוני, הוא דרש שהחתול יובא לבדיקת הווטרינר הצבאי האחראי על הגזרה. אך לדבריו בקשתו נדחתה.

בסופו של דבר, בשיתוף עמותת תנו לחיות לחיות ואזרחים שנרתמו בעקבות הפרסום של המטה, נמצאה הסעה והחתול הועבר למרפאת העמותה. החתול, שמצבו היה קשה מאוד, הורדם ככל הנראה. במקרה נוסף, אותרה בבסיס סמוך לבאר שבע גורת כלבים חולה ופצועה. אחד החיילים במקום ניסה לעזור לה אך נותר חסר אונים גם כן נוכח פקודות מטכ״ל.

יש לנו בבסיס גורת כלבים חולה ופצועה, כתב החייל. אני חייב עזרה, אני לא יכול להמשיך לטפל בה בגלל האיסור לכך בצבא שגם לא מסייע בשום צורה בטיפול בנושא באופן אבסורדי. בכל המקרים הללו פנו החיילים לראש ענף בריאות הצבא הווטרינרית הראשית, אך לטענתם - נותרו ללא מענה.

בארגונים לא פוסלים מעבר לזירה המשפטיתבוועדה הארצית להגנה על זכויות בעלי החיים של לשכת עורכי הדין טוענים כי הפער המובנה בין האיסור על חיילים לבוא במגע עם בעלי חיים משוטטים לבין חובת הצבא לטפל בבעלי חיים שכבר נמצאים בשטחיו מעלה שאלה משפטית חריפה: האם במקרים שבהם חייל נדרש שלא לסייע לבעל חיים המצוי במצוקה, בעוד שהצבא עצמו אינו מספק לו טיפול, מדובר בפקודה בלתי חוקית בעליל?

הטענה הזו מתבססת, בין היתר, על הוראות פקודת המטכל ועל עמדת ועדת זכויות בעלי החיים בלשכת עורכי הדין, שלפיהן האחריות לטיפול בבעלי חיים שנמצאים בבסיסים מוטלת על הצבא - לרבות האכלה.

במכתב שנשלח בפברואר דרשה הוועדה לחדד את ההוראות לגורמים הרלוונטיים ולהורות כי בעל חיים שנפגע או נפצע בתחומי בסיס צהל יקבל טיפול וטרינרי הולם, מקצועי ומהיר, על חשבון הצבא. אם בצהל לא יינתן מענה לדרישות, בארגונים לא פוסלים מעבר לזירה המשפטית.

מבחינתם, הפער בין פקודות הצבא לבין הטיפול בפועל בבעלי החיים בבסיסים כבר אינו רק סוגיה עקרונית - אלא שאלה שייתכן שתגיע לפתחו של בית המשפט. תגובת דובר צהלבאשר למקרה שבו כלבה אבודה נקראה לעץ לכאורה ללא אוכל ומים נמסר: בעקבות המקרה נפתחה חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת שעברה לבחינת הפרקליטות הצבאית.

בסיום הבחינה הוחלט על העברת הטיפול במקרה למפקד היחידה, לצורך בחינת נקיטת הליכים נגד המעורבים. עוד נכתב בתגובת דובר צהל כי בעלי חיים משוטטים בשטחי המדינה שאינם בשירות צהל, נמצאים באחריות ובטיפול משרד החקלאות והרשויות המקומיות.

לצד זאת, צהל נוקט גישה של אחריות מרחיבה בנושא ופועל באופן יזום, על פי תוכנית עבודה שנתית סדורה ובהתאם לפקודת המטכ״ל ומדיניות חיל הרפואה הקיימת על מנת לסייע בטיפול בסוגיה ולקדם פתרונות. נטען כי בצהל קיימת פקודה האוסרת על חיילים ליזום מגע עם בעלי חיים שנועדה על מנת למנוע התפרצות של מחלות כמו כלבת.

נבהיר כי ייעוד מערך בריאות הצבא היא בראש ובראשונה לשמור על בריאותם של משרתי צה״ל. חיל הרפואה מפקח ומטפל במקרים של צער בעלי חיים אך אינו משמש תחליף לעבודתם של הרשויות המוסמכות בתחום. צהל רואה בחומרה מעשי התעללות בבעלי חיים, ככל ועולות תלונות מסוג זה הן נבחנות ומטופלות.

צהל ימשיך לפעול למיצוי הדין עם חיילים אשר מעורבים בעבירות אלו, נכתב.