התקיפות המיניות שעבר, הקעקוע הענק בעברית והדו-קוטביות: החיים הסוערים של כוכב "ריצ'ר"

לעיתים אדם רוצה שזוגתו תצפה בסדרה שבה הוא צופה, אולם אינו יודע כיצד לעשות זאת מאחר שלא מדובר בסדרה מהז'אנרים שהיא מחבבת, בדרך כלל. כשכותב שורות אלו, לצורך העניין, ביקש להפוך גם את זוגתו למעריצה של "ריצ'ר", להיט האקשן של אמזון פריים וידאו, הוא השתמש במילים "זה על איש גדול שמרביץ". לא בדיוק Hard Sale, לפחות עבורה.

אבל משהו בלהט שבו נאמרו הדברים כנראה עבד, אם כי ההדגמה המביכה של ה"מרביץ" עבדה פחות טוב, והיא הסכימה לתת צ'אנס. חודש ומרתון בק-טו-בק של שלוש עונותיה של "ריצ'ר" לאחר מכן, ואותה בת זוג בילתה פרק זמן מכובד בהצקות לגבי מועד תחילת העונה הרביעית.

היא כבר מודה שהיא מכורה, ורגע לפני שידור הפרק האחרון של אותה עונה, היא כבר מציקה בשאלות לגבי מועד עליית העונה החמישית. ובכן, כפרה, היא בהפקה. אני לא יודע, שחררי, באמא שלך. היא לא היחידה כמובן. קצת פחות מחמש שנים מאז שהפציעה, "ריצ'ר" הפכה למה שמכונה בלעז Juggernaut, כוח בלתי ניתן לעצירה.

למעשה, היא הפכה לכזאת כבר בעונתה הראשונה. בפברואר 2022 שמונת פרקי העונה עלו במכה אחת, ושלושה ימים בלבד לאחר מכן מדד נילסן פרסם כי הסדרה צברה יותר מ-1. 8 מיליארד דקות צפייה - הנתון הגבוה ביותר של פריים וידאו בארצות הברית מאז שהחלה לפרסם את נתוני הסטרימינג שלה.

פחות משבוע לאחר עליית העונה, אמזון כבר חידשה אותה לעונה שנייה, והחמישית, כאמור, מצטלמת בימים אלו, והסוף לא נראה באופק. את ההצלחה ניתן לייחס למספר גורמים. הראשון - הפופולריות הנמשכת של ספרי "ריצ'ר" מאת לי צ'יילד (שם העט של הסופר הבריטי ג'ים גרנט).

עד כה מונה הסדרה 30 ספרים, שלפי ההערכות מכרו יותר מ-100 מיליון עותקים ברחבי העולם. המותג, אתם מבינים, נבנה הרבה לפני שאמזון החליטה להמר עליו, כך שאותו הימור היה מהסוג הכמעט-בטוח.

שנית, ארבע עונותיה של "ריצ'ר" עד כה המחישו שאמזון שמו אותה בידיים טובות: היוצר והשואוראנר שלה הוא ניק סנטורה, תסריטאי עסוק שמחזיק ברזומה מרשים שכולל בין היתר כתיבה ל"הסופרנוס", "חוק וסדר" וגם לגרסה האמריקנית של "בני ערובה".

מדובר במקצוען של ממש, שידע בדיוק איזה אופי להעניק לעיבוד שלו לספריו של צ'יילד, והפך את הסדרה למוצר מלוטש, מהוקצע ודינמי שיושב באופן מושלם על משבצת ה"משהו מסיח-דעת ולא עמוק מדי לראות בסופו של יום מתיש, בעיקר אם יש בו איש גדול שמרביץ".

הגורם השלישי להצלחה של "ריצ'ר", ואולי החשוב מכל, טמון בליהוק של גיבורו: ג'ק ריצ'ר, רב-סרן לשעבר בצבא האמריקני ששירת כחוקר בכיר במשטרה הצבאית, וכעת נודד ברחבי ארצות הברית, מסתבך בצרות ופותר תעלומות באמצעות מוחו החריף והכישרון השרלוק-הולמסי שלו לקליטת הפרטים הקטנים - אך לעיתים קרובות יותר, באמצעות נשק חם, נשק קר וצמד אגרופיו האימתניים.

אלן ריצ'סון, שחקן שעד אז לא באמת היה כוכב מוכר לקהל הרחב, הוא שנבחר בידי אמזון לאחר תהליך ליהוק ארוך ומייגע שנמשך כעשרה חודשים.

עוד טרם עליית הסדרה כבר עוררה הבחירה הזו התלהבות בקרב מעריצי ספריו של צ'יילד, מכיוון שריצ'סון עונה באופן כמעט מושלם על התיאור של ריצ'ר בספרים: ענק בהיר-שיער שמתנשא לגובה של למעלה מ-190 סנטימטר, שריריו המשתרגים מכים באלם את הנתקלים בו לראשונה - ולעיתים קרובות יותר, את הנתקלות.

עבור אותם מעריצים, היה זה תיקון מארץ התיקונים לליהוקו השנוי במחלוקת של טום קרוז לאותו תפקיד, בצמד סרטי "ריצ'ר" שקדמו לסדרה ועלו על האקרנים ב-2012 ו-2016. כן, טום קרוז, שביום טוב מטפס ל-170 סנטימטר, ושמסת הגוף שלו שווה לזו של הזרוע הימנית של ריצ'סון.

אולי זו הסיבה שהסרטים הללו חלפו כלעומת שבאו, והמעריצים שיוועו למשהו חדש ונאמן יותר למקור. בואו נקצר: אלן ריצ'סון נולד כדי לגלם את ג'ק ריצ'ר, לא רק בשל נתוניו הפיזיים המרשימים, אלא גם מכיוון שהוא ניחן בכריזמה חד-משמעית - ומפני שיש בו משהו שמתכתב בדיוק עם מה שהפך את הדמות לאיקונית.

ריצ'ר, אתם מבינים, הוא לא בדיוק הגיבור נטול-הרבב שמגיע לעיירה הקטנה, מזהה את הרעים ועוצר אותם. במובנים רבים, מדובר בסוג של פסיכופת - הגודל המפלצתי ויכולות הקרב המרשימות שרכש בשירותו הצבאי עטור ההישגים מיתרגמים לרצחנות נטו, ככל שהדבר נוגע לאותם רעים. לריצ'ר יש קוד מוסרי ברור, אך הקוד הזה לא מאפשר שטח אפור כלשהו.

אם אתה לא בסדר, לתפיסתו, רוב הסיכויים הם שתסיים זרוק בתעלה עם מפרקת שבורה, בלי משפט-צדק ועם מינימום כללי טקס.

בעונה הרביעית שמגיעה כעת לסיומה, כאמור, יש בדיוק רגע אחד כזה, שבו ריצ'ר ושותפיו מסיימים לתחקר אדם שמעשיו הובילו לרצח תמימים - ומכיוון שברור כי שחרורו עלול להוביל לבעיות נוספות, ריצ'ר פשוט שובר את מפרקתו, באקט מהיר-כברק של אלימות מבהילה, וממש לא הראשונה שלו. על העינויים שהעביר אותו ריצ'ר לפני רציחתו, לא נרחיב.

האם יש "גיבור" מתאים יותר לזמנים הפרוטו-פאשיסטיים שבהם אנו חיים כעת? במילים אחרות: בריצ'סון, שהפך לכוכב מבוקש בעקבות "ריצ'ר" ומבליח כעת תחת כל עץ רענן (השבוע עולה פה סרט אקשן חדש בכיכובו לצד אוון ווילסון, "ראנר"), יש משהו אפל. משהו אפל מאוד, בדיוק כפי שבריצ'ר יש את המשהו הזה.

כפי שגילה בראיונות המאוד-חשופים שלו על חייו - וכמו שהדגים כאשר עלה לכותרות כשהיכה את שכנו מול המצלמות (וילדיו) בחודש מרץ האחרון - בהחלט יש סיבות לאופל הזה. זוועות עולם האופנה אלן ריצ'סון נולד ב-28 בנובמבר 1982 בגרנד פורקס, דקוטה הצפונית.

אביו היה רב-סמל ראשי בחיל האוויר האמריקני, כך שהמשפחה עברה בין שלל לוקיישנים במהלך ילדותו, עד שהתמקמה סופית בפלורידה. בבית הייתה משמעת מחמירה, וריצ'סון חונך על ברכי הדת הקתולית ואף היה נער מזבח. בתיכון למד ריצ'סון מוזיקה ותיאטרון והיה נחוש להפוך לג'ים קארי, שאותו העריץ לאחר שצפה ב"אייס ונטורה: בלש בצחוק".

זה לא תמיד עזר לו: מאחר שבניגוד לחבריו לשכבה, ריצ'סון לא הצמיח שיער על גופו עם הגיעו לגיל ההתבגרות, הפך לקורבן של בריונות. זו אחת מהסיבות שדחפו אותו, כבר אז, למכון הכושר - שם הזיע עד שהפך את גופו לשרירי ומאסיבי, עוד לפני שסיים תיכון.

זה גם השלב שריצ'סון החל למרוד בהוריו המחמירים - הוא ברח מהבית, ישן בטנדר החבוט שרכש לעצמו, ושב רק אחרי מספר חודשים, כשאביו הגיע לחפש אותו וביקש שישוב. ריצ'סון שב הביתה, אך עזב בהמשך מתוך מטרה לבנות לעצמו קריירה מוזיקלית. בין היתר נרשם לשיעורי ריקוד בקולג' מקומי, שם פגש בצעירה בשם קתרין - שבהמשך תהפוך לאשתו.

אחרי שנתיים עזב את הקולג' עוד לפני שסיים את לימודיו, למגינת לבם של הוריו – ובעת שעבד בהכנת סנדוויצ'ים בתחנת דלק, המליץ אחד מהלקוחות שריצ'סון ינסה מזלו בדוגמנות. בלי יותר מדי מחשבה עבר ריצ'סון למיאמי, שם הוחתם כמעט מיידית בסוכנות הדוגמנים NEXT.

הפרצוף המסותת והממדים המרשימים עשו את שלהם, וריצ'סון החל לתקתק פרויקטים, בין היתר גם בקמפיינים של Abercrombie & Fitch. אלא שבמהלך ימיו כדוגמן, נחשף לצד האפל של התעשייה - ולא רק ברמת עדות-ראייה. "יש מעט מאוד דברים חיוביים שאפשר לומר על עבודה בתעשייה הזאת.

בואו נהיה כנים, זה כמעט סחר במין בחסות החוק", אמר ריצ'סון בריאיון ל"הוליווד ריפורטר", "התעשייה אינה מפוקחת, וזה סוד גלוי שאם התקבלת לעבודה, למעשה מעבירים אותך לצלם כדי שיסחור בך.

מספר הפעמים והסיטואציות שבהן מצאתי את עצמי בסביבות מחרידות, שבהן המטרה הייתה התעללות מינית, כשהשכר שהיית נואש לקבל כדי לשרוד שימש כפיתיון - אני לא יכול לספור על שתי ידיים. זה קרה לעיתים קרובות מאוד". בצר לו, נאלץ ריצ'סון לבחור בעבודות בטוחות וצנועות יותר, במסגרת הדוגמנות, כמו הצילומים שעשה לרשת בתי הכלבו ג'יי. סי פני.

"זו הייתה אחת התקופות הטובות ביותר עבורי", סיפר. "אני יודע שזה נשמע קיטשי, אבל הייתי עושה צילומי קטלוג של יום ראשון במטה שלהם בטקסס. הם היו מזמינים אותי פעם או פעמיים בשבוע. סוף-סוף יכולתי לאכול קצת, כי הם שילמו 2,500 דולר. הייתי טס לשם, מצטלם במשך 30 דקות, מחליף במהירות את הבגדים וחוזר הביתה.

אף אחד לא ניסה להפשיט אותך ולמשוח אותך בשמן בחדר האחורי של מלון כדי שיוכלו לתקוף אותך מינית, או לאיים עליך שאם לא תעשה את זה, לא תקבל קמפיין". ועדיין, גם לו זה קרה.

"קיבלתי הזמנה לצילומים אצל צלם מפורסם מאוד", הוא נזכר בריאיון ל"הוליווד ריפורטר", "שלחו אותי לחדר במלון כדי להצטלם בעירום, בהבטחה שאם אעשה את הצילומים, הוא יציע לי קמפיין מאוד משתלם למגזין ולמותג אופנה. הבחור הזה תקף אותי מינית. עזבתי את המקום ונסעתי ישר לסוכנות שבה הייתי בלוס אנג'לס.

נכנסתי לשם בסערה ואמרתי: 'תזדיינו על זה ששלחתם אותי לשם. ידעתם מה הולך לקרות, ובכל זאת עשיתם את זה'. ריצ'סון המשיך לספר כי "על פניו של הסוכן היה חיוך ערמומי שהעיד על כך שהוא יודע שנתפס. 'זה לא סיפור גדול, תירגע. אני לא אשלח אותך לשם שוב. אני יודע שהוא קצת אגרסיבי'. אמרתי: 'לא! לך תזדיין!'

אמרתי להם שלא יתקשרו אליי לעולם. פרשתי מהתעשייה, וזה היה צילום האופנה האחרון שעשיתי בחיי. התמונות האלה מעולם לא נראו או פורסמו. זהו. נשבעתי שלא אחזור לזה, ותודה לאל שהמשחק הגיע אליי בדיוק באותו זמן, כך שיכולתי לעבור לקריירה חדשה. אבל זה השאיר בי צלקות".

אפילו שנים אחר כך, ב-2014, כשריצ'סון החל לבסס את מקומו בתעשייה, זה קרה שוב - הפעם כשצלם האופנה הנודע מריו טסטינו הטריד אותו מינית במהלך ארוחת ערב חגיגית שנערכה לאחר תצוגת האופנה של ורסצ'ה במהלך שבוע האופנה בפריז.

"במהלך כל הארוחה הוא ניסה לתפוס לי את המפשעה מתחת לשולחן", סיפר ריצ'סון, והוסיף כי לאחר שעזב את הארוחה מוקדם עקב התנהגותו של טסטינו, הגי