מבצע סוף עונה בכנסת

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד צופה בינתיים מהצד במערכת הפוליטית מתחילה להיערך לפיזור הכנסת ולבחירות, ובחודש הקרוב היא אמורה להכריע אם להצטרף לעגלה ולהתמודד, או להאריך את פסק הזמן מהחיים הפוליטיים לקדנציה נוספת.

אנשים ששוחחו איתה בשבועות האחרונים מתקשים לפצח את הכוונות המדויקות שלה, אבל ניכר שהיא משוכנעת שביכולתה להיות שחקנית מרכזית בבחירות הקרובות. בפעם הקודמת היא שרפה כ-57 אלף קולות מתחת לאחוז החסימה, ולדעתה בקונסטלציה מסוימת היא עדיין שווה שני מנדטים שעשויים להכריע בין הגושים.

אבל ההערכה היא שהאיחוד בין בנט ללפיד מרחיק אותה מחיבור אליהם. ייתכן שזה מצב שנוח לשני הצדדים, אף שהקשר ביניהם עדיין נחשב קרוב. קבוצת פעילים מהציונות הדתית הקימה לאחרונה מפלגת מדף והציעה לשקד לעמוד בראשה.

הם הציגו לה מחקר של סוקר רציני על פוטנציאל של מפלגת "ימין שפוי" לעבור את אחוז החסימה, ולמרות זאת היא כנראה לא תיכנס שוב להרפתקה של מפלגה עצמאית על שמה. מה נשאר? חיבורים עם כוחות פוליטיים קיימים. למשל, שקד מדברת עם המעורבים ביוזמה להקים מפלגת ימין חדשה שתכלול את גלעד ארדן, משה כחלון, יולי אדלשטיין ושרן השכל.

ויש עוד אפשרויות, בעלות היתכנות לא גבוהה, למשל להיכנס כמספר 2 של ליברמן על תקן הכנף הצברית, או כאמור להשתחל בכל זאת לחיבור בנט-לפיד. המקרה המעניין הוא עם הליכוד. לשקד יחסי אהבה-שנאה עם מפלגת השלטון. את דרכה הפוליטית היא התחילה ב-2006 כראש הלשכה של יו"ר האופוזיציה נתניהו, ומאז האפשרות להתמודד בליכוד נשארה תמיד על הנייר.

בכיר בקואליציה פנה לאחרונה לנתניהו ואמר לו: "צריך להחזיר אותה. שני המנדטים שלה יכולים לעשות את ההבדל". אבל במקרה הזה לא חשוב מה חושב נתניהו. קובע מה שחושבת רעייתו. * בתחילת השבוע אושר בכנסת "חוק הנוח'בות" שמסדיר את העמדתם לדין של מאות רוצחי, אנסי ופושעי טבח 7 באוקטובר.

הוא עבר ברוב עצום של 93 תומכים וללא מתנגדים, בשיתוף פעולה בין קואליציה לאופוזיציה, אחרי פעילות פרלמנטרית משותפת ונדירה של שר המשפטים לוין, יו"ר ועדת חוקה רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו. אלא שמאחורי הקלעים התנהל קרב מוזר שסדק במשהו את האחדות וההרמוניה.

מלינובסקי ליגלגה השבוע שמדובר בחוק יחצ"ני ומיותר שלא תהיה לו שום נגיעה להעמדתם לדין של מחבלי 7 באוקטובר ברקע נמצא חוק אחר ‑ חוק עונש מוות למחבלים של איתמר בן גביר ועוצמה יהודית ‑ שעבר בסוף מארס והוצג על ידו כזה שייאכף על מבצעי הטבח.

מלינובסקי ליגלגה השבוע שמדובר בחוק יחצ"ני ומיותר שלא תהיה לו שום נגיעה להעמדתם לדין של מחבלי 7 באוקטובר. היא אפילו פנתה ישירות לבן גביר ואמרה לו: "הקשר היחיד בינך לבין עונש מוות למחבלים זו עוגת היומולדת עם חבל התלייה שקיבלת. וגם היא כבר איננה". לאחר מכן הסבירה: "הגיע זמן לשים סוף לשקרים של בן גביר. שני החוקים לא דומים.

החוק היחיד שיעמיד לדין ויטיל עונש מוות זה החוק שלי ושל רוטמן". אחד מחבריה למפלגה הוסיף: "החוק של בן גביר הוא פייק. העיקר הכותרות". הבעיה עם הביקורת שלהם היא שגם הח"כים מישראל ביתנו הצביעו בזמנו בעד החוק של בן גביר. איך זה יכול להיות?

ההסבר נעוץ בכך שעקרון "עונש מוות למחבלים" היה חלק מקמפיין הבחירות של היו"ר אביגדור ליברמן, ולח"כים שלו לא הייתה ברירה אלא לתמוך בחוק. על המאמץ שהשקיעו מקדמי חוק הנוח'בות מהקואליציה לנתק כל קשר לבן גביר אפשר ללמוד מהסיפור הבא: בתחילה נקבע סעיף שלפיו הסמכות להוציא להורג את מחבלי 7 באוקטובר תישאב מהחוק של עוצמה יהודית.

אלא שאז הוחלט לקיים רוויזיה (הצבעה מחדש), ובסעיף המתוקן כבר נקבע שגזר הדין יבוצע במסגרת תקנות מיוחדות. בן גביר ונציג שב"ס בדיון לא ידעו את נפשם מרוב כעס. זה לא עזר להם. "המטרה הייתה לנתק כל קשר בין שני החוקים", הסביר בכיר בקואליציה.

מנגד, האשים השבוע בכיר בעוצמה יהודית ש"לוין, רוטמן ומלינובסקי הפקירו את החוק בידיה של היועצת המשפטית לממשלה. לא ייצא ממנו כלום לעולם. כל ההחלטות והסמכויות ניתנו לגלי בהרב-מיארה. החוק שלהם קובע שדרך ההוצאה להורג תהיה באמצעות תקנות שיהיו בפיקוח שלה. לא פלא שהיא הסכימה לחוק הזה".

* הדר מוכתר הייתה הכוכבת של הליכודיאדה באילת לפני שבועיים, ודורגה ראשונה בפריימריז הדמה שנערכו על המשבצת של "אישה חדשה". מוכתר מכוונת גבוה בפריימריז של הליכוד, אבל קודם היא זקוקה לחתימה על קיצור פז"ם (מתמודדים זקוקים לוותק של שלוש שנים במפלגה), ואת זה יכול לתת לה רק היו"ר בנימין נתניהו.

לפני הבחירות הקודמות הקימה מוכתר את מפלגת "צעירים בוערים", ובתום קמפיין רעשני ברשתות הצליחה לקבל כ-9,000 קולות בלבד. המפלה שיכנעה אותה להתמודד בליכוד, והיא גם למדה את השיטה: מיפקד. תוך כדי שירותה הצבאי היא התחילה לפקוד אנשים במפלגה, ועל פי עדויות ניסתה לגייס גם אחרים.

"ראיתי שהיא כתבה למישהו 'אתה יכול להתפקד עבורי מבלי להצביע לליכוד, העיקר שאני איבחר'", סיפרה ח"כ טלי גוטליב. מוכתר היא רוכבת טרנדים סדרתית. פעם זה יוקר המחיה, פעם משבר הדיור, עכשיו זה גם הטיקט הנשי אבל בעיקר הביביסטי. בעבר היא דווקא תקפה את נתניהו מוכתר היא רוכבת טרנדים סדרתית.

פעם זה יוקר המחיה, פעם משבר הדיור, עכשיו זה גם הטיקט הנשי אבל בעיקר הביביסטי. בעבר היא דווקא תקפה את נתניהו ("ביבי, בנט, גנץ, לפיד ‑ שרפתם לי את העתיד"), ואיכשהו גם הייתה פעילה בצעירי יש עתיד. היא אפילו העלתה לרשת תמונות שלה במטה וכתבה: "היום בפגישה עם אתי (חברת מועצה מטעם יש עתיד, י"ק) ועם תומר האלופים.

היה מרתק, מהנה ובעיקר מעשיר. כיף שיש מפלגה שמעודדת יוזמות צעירות, פותחת דלתות, ולא מפסיקה להאמין בנו". ח"כ במפלגה סיפר השבוע שמוכתר גם אירגנה חוגי בית למפלגה עם ח"כים מיש עתיד. "היא מציגה עכשיו אידיאולוגיה ימנית-דתית-ביביסטית, אבל כשהיא הייתה אצלנו הייתה לה אידיאולוגיה אחרת", סיכם.

מוכתר מסרה בתגובה: "אני מכבדת ואוהבת את גוטליב. הדבר החשוב ביותר מבחינתי הוא שראש הממשלה הבא יהיה נתניהו וכדי שזה יקרה אני מתכוונת להביא שני מנדטים של צעירים שמצביעים בפעם הראשונה". * צפירת הרגעה: רוב הצעות החוק שעליהן תשמעו בשבועות הקרובים יהיו לצורכי פריימריז בלבד.

הח"כים מהליכוד באקסטזה כי עבור כמחצית מהם, הבחירות המקדימות הן גזר דין מוות פוליטי. מה עושים? משווקים הצעות חוק פרטיות ופופוליסטיות בנושאים הקרובים לליבם של המתפקדים, בעיקר נגד מערכת המשפט, כדי לקושש עוד כמה קולות. "זאת אווירת סוף עונה", הודה השבוע שר בכיר. "לרוב מוחלט של החוקים אין סיכוי לעבור".

יו"ר הכנסת המנוח שבח וייס היה זה שטבע את המושג "הצהרת חוק". הוא התכוון לחוקים שכוונת יוזמיהם היא רק להצהיר עליהם בלי יכולת לאשר אותם במליאה. הכנסת מלאה בימים אלה בח"כים שמפזרים הצהרות כאלה לכל עבר. אולי צריך למצוא את הח"כ האמיץ שיגיש הצעת חוק נגד הצהרות חוק. yuval-k@ . il