מחיר המלחמה: החוב תפח ל-1.4 טריליון

מלחמות עולות כסף, והרבה. הן מגדילות את הוצאות הביטחון, מחייבות את המדינה לגייס עוד חוב, ומנפחות גם את תשלומי הריבית עליו. לפי דוחות החשבת הכללית לשנת 2025, שפורסמו היום, מצבנו הכלכלי לא מזהיר, בלשון המעטה, אבל הוא פחות גרוע משהיה בשנה הקודמת. הגירעון התקציבי של המדינה עמד ב-2025 על 98. 6 מיליארד שקל, שהם 4.

6% מהתוצר, לעומת 135. 6 מיליארד שקל ו-6. 8% מהתוצר ב-2024. כלומר, למרות המלחמה וההוצאות הכבדות שלה, הגירעון הצטמצם בכ-37 מיליארד שקל. אלא שבדוחות הכספיים יש מספר נוסף, והרבה פחות מעודד. הגירעון בהון, שהוא הפער בין כל הנכסים של המדינה לכל ההתחייבויות שלה, העמיק לכ-1. 74 טריליון שקל, לעומת כ-1. 58 טריליון שקל שנה קודם.

זאת אומרת, שלמדינה יש נכסים רשומים בשווי של כ-2. 17 טריליון שקל, אבל ההתחייבויות שלה מגיעות לכ-3. 9 טריליון שקל. בתוך שנה גדל הפער ביניהם בכ-155 מיליארד שקל. החוב הממשלתי תפח גם הוא. בתוך שנה נוספו לו 87 מיליארד שקל והוא הגיע ל-1. 416 טריליון שקל, עלייה של 6. 5% לעומת 2024.

הריבית שאנחנו משלמים על החוב גדלה מ-40 מיליארד שקל ב-2024 ל-45. 8 מיליארד שקל ב-2025. כשמוסיפים את הוצאות הריבית שקשורות לביטוח הלאומי ולמנגנון הבטחת התשואה, הסכום כבר מגיע ל-57. 8 מיליארד שקל. תקציב מערכת הביטחון עמד ב-2025 על כ-166 מיליארד שקל, כשחלק גדול מהכסף הופנה ללחימה, לרכש ולהתעצמות של צה"ל.

גם המילואים גבו מחיר כבד. התשלומים וההטבות למשרתי המילואים היוו כ-19% מהוצאות מערכת הביטחון באותה שנה. ולא דיברנו על הפיצויים ששילמה המדינה למי שנפגעו מהמלחמה. מ-7 באוקטובר 2023 ועד סוף יוני 2026 שילמה קרן הפיצויים של רשות המסים כ-35. 1 מיליארד שקל.

הסכום צפוי לגדול, מכיוון שחלק מהתביעות עדיין בטיפול והמדינה צפויה לשלם פיצויים נוספים. התחייבות גדולה אחרת היא הפנסיה התקציבית, שעומדת על יותר מ-700 מיליארד שקל. החלק הגדול ביותר הוא של מערכת הביטחון, עם כ-232 מיליארד שקל לגמלאים. אחריה נמצאים גמלאי מערכת החינוך עם כ-118 מיליארד שקל ושוטרים וסוהרים עם כ-86 מיליארד שקל.

הסכומים האלה לא ישולמו בבת אחת, אלא לאורך שנים. אבל יש גם נצנוצים של אור בתוך הבור הכלכלי הזה. מתברר שלמזלנו, ההכנסות גדלו. הכנסות המדינה בתקציב הגיעו ב-2025 לכ-552 מיליארד שקל, עלייה של 13. 8% לעומת כ-485 מיליארד שקל ב-2024. העלייה הזאת היא אחת הסיבות לכך שהגירעון התקציבי הצטמצם, למרות הוצאות המלחמה.

בדוחות הכספיים המאוחדים נרשמו כ-655 מיליארד שקל ממסים ואגרות, וסך ההכנסות הגיע לכ-819 מיליארד שקל. ההוצאות הסתכמו בכ-999 מיליארד שקל, מתוכן כ-502 מיליארד שקל בהעברות ותמיכות וכ-227 מיליארד שקל בשכר והטבות לעובדים. אלא שיש גם כמה שאלות שנותרו פתוחות.

או, מדויק יותר, נתונים שלא ברור עד כמה הם משקפים את מצבה האמיתי של המדינה, ושעשויים לשנות את התמונה. המדינה עדיין לא סיימה לרשום את כל הנכסים שבבעלותה, ובהם חלק מנכסי מערכת הביטחון, נכסים בחו"ל ונדל"ן בישראל. לכן ייתכן שהפער בין הנכסים להתחייבויות, שעומד בדוחות על כ-1. 74 טריליון שקל, קטן בפועל.

גם על חלק מהדוחות שעליהם מבוססים המספרים יש סימני שאלה. הדוח של משרד הביטחון לשנת 2025 מופיע כטיוטה, ללא חוות דעת של רואה החשבון המבקר, וכך גם הדוח של משרד החינוך. בדוחות רשות המסים ניתנה הימנעות מחוות דעת, ובכמה גופים נוספים ניתנו חוות דעת מסויגות.

כך שחלק מהנתונים שנכנסים לדוחות המאוחדים של המדינה עדיין לא קיבלו חוות דעת מלאה ונקייה של רואה החשבון.