תוספים נפוצים במזון מעובד נקשרו לסיכון מוגבר לדיכאון

"בחינה ממוקדת של רכיבים ספציפיים" המחקר מציע כמה מנגנונים אפשריים, אך לא בדק אותם בפועל. בין היתר, החוקרים מציינים אפשרות להשפעה של רכיבים מסוימים על פעילות המוח ועל איתות של מוליכים עצביים, לצד קשרים עקיפים דרך השמנה, פגיעה מטבולית ושינויים במיקרוביום המעי.

מחקרים בבעלי חיים מצאו בעבר שתזונה עשירה בשומן ובפרוקטוז קשורה להתנהגויות דמויות דיכאון וחרדה, אך אין בכך הוכחה להשפעה זהה בבני אדם. "המחקר הנוכחי מאפשר לנו לעבור מהסתכלות כוללנית ומעורפלת על 'מזון מעובד' לבחינה ממוקדת של רכיבים ספציפיים", מסבירה לימור טל פוני, תזונאית ראשית במכבי שירותי בריאות.

"הזיהוי של חומרי טעם וריח, צבעי מאכל וממתיקים כסמנים בעלי קשר תלוי-מינון לדיכאון עולה בקנה אחד עם מה שאנו מזהים בשנים האחרונות בכל הקשור לציר המעי-מוח. תוספים מלאכותיים אלה עלולים לשבש את הרכב המיקרוביום, להגביר את חדירות המעי ולעורר תהליכי דלקת, המשפיעים ישירות על המוליכות העצבית ועל ויסות מצב הרוח".

לדברי טל פוני, המנגנון המוצע מראה כי ממתיקים מסוימים משנים את הרכב המיקרוביוטה ומפחיתים את ייצורן של חומצות שומן קצרות שרשרת - תהליך שמעודד דלקת ופוגע באיתות של נוירוטרנסמיטורים מרכזיים במוח, כמו סרוטונין ודופמין. "ממצאים אלו נתמכים גם במחקר עוקבה שפורסם ב-JAMA Network Open", היא מוסיפה.

"גם שם פירקו את קטגוריית המזון האולטרה-מעובד (UPF) לקבוצות מזון שונות, ומצאו כי רק ממתיקים מלאכותיים ומשקאות ממותקים מלאכותית נקשרו באופן מובהק לעלייה בסיכון לדיכאון. לעומת זאת, רכיבים מעובדים אחרים - בהם משקאות ממותקים בסוכר, חטיפים, קינוחים ומוצרי בשר מעובד - לא הראו קשר מובהק לאחר נרמול למשתנים מתערבים".

הקשר בין המעי למצב הנפשי ד"ר יצחק דנגור, פסיכיאטר מומחה בלאומית שירותי בריאות, מנהל המחקר והחדשנות במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל והפסיכיאטר הראשי של קבוצת E-Zone, מדגיש כי יש להבחין בין קשר סטטיסטי לבין סיבתיות. "ברמות הצריכה הגבוהות שנבדקו נמצא קשר משמעותי, שנותר גם לאחר תקנון ל-BMI ולמשתנים נוספים.

עם זאת, מדובר בעלייה בסיכון היחסי ובאסוציאציה בלבד. אי אפשר להסיק מהמחקר שממתיקים, צבעי מאכל או חומרי טעם גורמים לדיכאון". לדבריו, יש בסיס מדעי לקשר בין המיקרוביום לתחלואה נפשית, אך הידע בתחום עדיין מוגבל. "אנחנו מזהים שינויים ומגמות במיקרוביום של אנשים הסובלים מדיכאון, אבל לא נמצא חיידק מסוים שקשור באופן מובהק למחלה.

עדיין אין 'בקטריית דיכאון'. במקביל, ידוע שממתיקים עשויים להשפיע על הרכב המיקרוביום". ד"ר דנגור מוסיף כי הקשר עשוי לפעול בשני הכיוונים. "דיכאון משנה את הרגלי האכילה, והשינויים האלה עשויים להשפיע על המיקרוביום. מנגד, שינויים במיקרוביום עשויים להיות קשורים גם למצב הנפשי. ייתכן שמדובר בהיזון חוזר, ולא בתהליך חד-כיווני".

לדבריו, תזונה בריאה יכולה להשתלב בטיפול בדיכאון, אך אינה מחליפה טיפול מקצועי. "מחקרים מראים ששיפור איכות התזונה, ובמיוחד תזונה ים-תיכונית, עשוי להפחית תסמיני דיכאון. התזונה יכולה להיות חלק מהמעטפת הטיפולית, לצד שינה ופעילות גופנית, אבל היא אינה הטיפול כולו.

בדיכאון בינוני או קשה, טיפול מקצועי הוא חלק בלתי נפרד מההתמודדות ואין לו תחליף מלא". טל פוני מסכימה כי הקשר עשוי לפעול בשני הכיוונים.